סל ניוז

בעקבות הדיבורים על נבחרת הנוער שמשחקת בימים אלה בדרג ב', חשבתי שיהיה מעניין לדבר קצת על מה היה (ומה לא היה) באקדמיה העונה.
לאלה שלא מכירים, אתן גם קצת רקע כללי. אשמח אם תוסיפו לזה בעצמכם, הידע שלי הוא שטחי ומגיע מצפייה במשחקים של הקבוצות בביקורי בוינגייט.

באקדמיה בוינגייט יש 3 קבוצות שמונות בין 12 ל15 שחקנים במחזורי הגיל של כיתות י' - יב'. הקבוצות משחקות בליגות גבוהות יותר - המחזור הבוגר (השנה אלה היו ילידי 95) משחק בליגה ארצית צפון (בוגרים), המחזור השני (ילידי 96) משחק בנוער לאומית ת"א, המחזור הצעיר (ילידי 97) משחק בנוער לאומית שרון.

95' - שיחקו השנה בארצית, סיימו במקום ה12 (מתוך 13) צפון עם 6 ניצחונות, 18 הפסדים.
מאמן: דני גוט.
לפני הכל, מאוד קשה לשפוט קבוצה של ילדים שמשחקת בליגת בוגרים. אמנם זאת רק הליגה הארצית והאקדמיה אמורה לספק שחקנים שכבר אחרי בי"ס ישחקו בליגת העל, אבל כקבוצה זה קושי מאוד גדול. אם יש משהו שניכר מאוד על הקבוצה הזאת, זה שהקושי שלהם בהתמודדות מול שאר הקבוצות היה בעיקר מנטלי. פיזית הם לא אמורים ליפול מרוב קבוצות הליגה, והשחקנים באקדמיה יותר גבוהים ואתלטיים מרוב השחקנים בארצית.
הגישה של השחקנים לא תמיד נראתה טובה ומקצוענית, על כל חילוף הם עשו פרצופים (הרבה פעמים), ענו לכל הערה של המאמנים שלהם (הרבה פעמים) והרבה פעמים נדמה שהם הרגישו שעצם הכניסה שלהם לאקדמיה לא מכריחה אותם להמשיך ולעבוד קשה על המשחק שלהם ולהשתפר בעוד אספקטים של המשחק. מבחינת הציפיות, ילד שמתקבל לאקדמיה אמור להיות חדור מוטיבציה וטירוף ולהיות ממושמע מאוד, מה שלא ניכר בקבוצה הזאת.
כאן המקום לסייג - אני יודע שמדובר בילדים, ואנחנו נוטים לשפוט שחקנים ביתר קלות בפורום.

שחקנים בולטים:
יוחאי צוקרמן (2, 1.83) - קלע בחסד. היה הקלע הבולט של האקדמיה ברוב המשחקים שאני ראיתי ואחד שהקבוצה הולכת אליו, אם בתרגילים או בבידודים (אבל קלע כמעט את כל הנקודות שלו בזריקות מבחוץ). כמעט ולא חודר לסל, ומנהל משחק בינוני.

נמרוד לוי (3-4, 2.03) - סוג של אול אראונד, גם מנהל משחק, גם קולע מבחוץ, גם חודר לסל וגם משקיע בהגנה. הבעיה - לא עושה אף אחד מהדברים האלה טוב באמת. רך מאוד. חייב להתחזק מאוד כדי להפוך לשחקן ליגת על לגיטימי.

אלי שיפטון (3, 2.00 בערך) - מבחינת יכולות אישיות הוא כנראה השחקן הכי מוכשר במחזור הזה. אתלטי, חזק, פיזי מאוד. שומר טוב. הבעיה - כמה מוכשר, ככה בכיין. לשופטים, למאמנים, לשחקנים. לא מרוכז במשחק ולא מתעסק מספיק באיפה הוא טעה וצריך להשתפר. אם אני לא טועה הוא צעיר בשנה מהמחזור הזה.

רגב זנזורי (1, 1.70 וקצת) - המנהיג של הקבוצה הזאת, מנהל משחק, שומר. קולע לא רע מבחוץ ולמרות המחסור בסנטימטרים מצליח לקלוע גם מחדירות לסל לפעמים. המקרה ההפוך מרוב הנבחרת הזאת, ילד טוב שמשקיע ונלחם אבל אין לו את הנתונים הפיזיים להצליח.

לקבוצה הזאת יש עוד 4-5 שחקנים מעל/סביבות ה2.00-2.05 (אליה סרור, 2.10 בערך, דור גולדברג, אלון ניניו, יונתן מור ובטח עוד מישהו ששכחתי) אבל אף אחד מהם לא הראה משהו מיוחד. כולם מאוד לא מלוטשים, עם יסודות כדורסל ברמה נמוכה מאוד ומוטיבציה נמוכה לשחק כדורסל מקצועני (רובם, או שככה לפחות זה נראה...).

כמו שביטלא ציין בת'רד אחר, למחזור הזה לא הצליחו לגייס את כל השחקנים שרצו, וגם איתי שגב ברח לפני השנה החשובה למכבי. ראיין דניאל (הבן של מוטי) התחיל את השנה במחזור הזה וירד למחזור הצעיר יותר, החליף אותו ערן טיסונה שהיה לא רע בכלל ויהיה מעניין לראות איך הוא יתפתח בשנים הבאות (אמור להמשיך באקדמיה בשנה הבאה, לא?). הופתעתי שהוא לא בסגל הנבחרת.

מישהו יודע מה קורה עם המחזור הזה בעונה הבאה? היתה איזה תוכנית להעלות אותם ללאומית, אבל אם להיות כנים, ביכולת שהם נתנו השנה זה יהיה מאוד לא נעים לצפייה. בכל מקרה, על פניו נראה שאין במחזור הזה אף שחקן שיכול לשחק בליגת העל בעונה הקרובה ואולי גם אח"כ, וזה מאוד מאכזב.

כמה דברים:
קודם כל, אני חושב שמבחינה פיזית דוקא הגיוני שהם יתקשו גם מול שחקני ארצית. לא חסרים שחקנים 1.90-2.00 בארצית ורובם מבוגרים וחסונים יותר. גם לפי מה שאתה כותב רוב הילדים האלה הם קצת בכיינים ופרימדונות אז בטח הם הפסידו הרבה קרבות מיקום וריבאונד.
דוקא מבחינת התנהגות אני לא מבין איך במקום במבנה של אקדמיה נותנים להם לעשות פרצופים ולענות למאמנים בתגובה לחילוף ולא מחנכים אותם קצת יותר בקשיחות.
והכי מוזר לי זה השורה שכתבת לגבי חוסר הליטוש, היסודות הרעועים וחוסר המוטיבציה של חלק מהשחקנים. איך אותם שחקנים נבחרו לאקדמיה ואיך עובדים איתם שם?? זה מזכיר לי את הפרק בספר של ערן סלע בו הוא מספר שכשהזמינו אותו לאחת מנבחרות הגילאים הוא התבאס על זה שצריך להתאמן קשה כשבקבוצה שלו בפ"ת הוא היה הכוכב הבלתי מעורער ופתאום הוא סתם עוד שחקן.

לגבי ההתנהגות, דווקא ההתקבלות של הילדים האלה לאקדמיה יכולה לגרום להם לבעיות אגו, להרים את האף ולעצלנות מתוך המחשבה שבגלל שהם באקדמיה, הם כוכבים או משהו בסגנון. לפעמים כשילד בן 15 זוכה להכרה מהסוג הזה, זה פוגע בו בפן המנטלי.
כתבת פה על נמרוד לוי שהוא רך וצריך להתחזק פיזית, ואני לא מבין, הם באקדמיה, אני הייתי מצפה שיעבדו איתם הרבה בחדר כושר (במיוחד עם שחקן בגודל שלו).

כמה דברים :
לא תמיד שחקן חייב להיות מחונך ולא לריב עם המאמן. הרבה מהשחקנים שהצליחו היו גם קצת ערסים - כספי אני חושב שהוא דוגמא טובה לזה.
מתבגרים אחר כך.

מעבר לבעיה של גיוס השחקנים באקדמיה יש שתי בעיות עיקריות :

1. היעדר תחרות אמיתית - הם לא יורדים ליגה , לא משחקים גביע , אין פליאוף.
משחקים על פארש כל השנה.
שחקן שמגיע עם רזומה של גמר תיכונים מול 2,000 איש וטלויזיה וגמר פליאוף מגיע עם מטען שלשחקני האקדמיה אין. ומי שלא היה במעמדים האלה לא יודע כמה הם חשובים להתפתחות המנטלית של השחקנים.

2. היררכיה
בקבוצת כדורסל אפשר לקדם 2-3 שחקנים , אולי 5.
בסוף יש שחקן אחד שאליו הולכים כשהמשחק צמוד , אחד שאליו מכוונים את רוב התרגילים ואחד שתפקידו לשבת על הספסל ולחכות להזדמנות שבדרך כלל מגיעה רק בגארבג'.

באקדמיה מנסים לתת לכולם לשחק ולקדם את כולם וזה פשוט לא מבנה שפוי של קבוצת כדורסל.
לאט לאט מבינים שזה לא נכון.

היום אם שחקן שואל אותי אם כדאי לו אקדמיה התשובה היא כן רק באחד משני המקרים :
1. הוא בין 2-3 הגארדים הכי טובים בשנתון
2. שחקנים גבוהים שאיתם האקדמיה יודעת לעבוד יותר טוב מהאגודות.

אם אתה הגארד הרביעי או החמישי בשנתון עדיף לך להיות מוביל במכבי , בראשון , בגליל , בירושלים , בגלבוע , ברעננה , ברמת גן או בהרצליה (ובעוד אגודות) תקבל שם אימונים ברמה גבוהה שנותנת פייט לאקדמיה ואת הבמה להוביל.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

זו בדיוק הסיבה שגרמה לדמבלדור לגדל את הארי אצל הדארסלים.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

ביטלה, סחתין עליך. בחיים לא קראתי מניפסט יותר קפיטליסטי מזה. ואני קראתי את איין ראנד

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מה שאני קורא פה נשמע מאוד הגיוני, במיוחד הדברים של ביטלא, אבל אני חייב להבין משהו.
באקדמיה שלנו הם הרי לא ניסו להמציא מחדש את הגלגל, אלא הלכו והסתכלו איך זה עובד באקדמיות שונות בעולם ואז בנו לפי המודל המועדף בארץ.
האקדמיה בצרפת, שעל המודל שלה התבססו בעיקר, ידועה בכוכבים שהיא גידלה וממשיכה לגדל גם היום. אז שם אין את הבעיות האלה? או שאולי מראש הכישרון בצרפת כל כך גדול שגם האקדמיה שם לא מצליחה "להרוס"?

דבר ראשון, אני חושב שזה מחזור ספציפי שמבחינה משמעתית משהו לא הסתדר שם.
דבר שני, האיכות של השחקנים פשוט לא מספיק גבוהה. כתבתי שלכל הגבוהים בקבוצה הזאת אין יסודות - לעבוד עם שחקן בגיל 17-18 על יסודות זה הרבה פעמים מאוחר מדי. במיוחד אם מדובר בילדים שהיסודות שעבדו איתם עליהם היו בעיקר איך לרוץ ואיך לבנות את הגוף שלהם, ולא איך לשחק עם הגב לסל או לסגור לריבאונד.

שלא תבינו אותי לא נכון, עובדים באקדמיה קשה מאוד על הרבה מאוד אספקטים. בסוף, אם החומר הבסיסי של השחקנים הוא לא מוכשר מספיק, אין מה לעשות.

ביטלא כתב שבאקדמיה מנסים לתת לכולם לשחק - זה לא היה המצב בקבוצה הזאת. ניסו לנצח וניסו להשתפר, גם אם זה אומר ש2-4 שחקנים ישחקו מעט מאוד דק' עד בכלל לא. זה לא הצליח.
להגיד שהם משחקים על פארש זה לא ממש נכון. אמנם באמת אין להם איזה מטרה עליונה לשחק עליה, אבל תוך כדי משחקים המאמנים משדרים רצינות ברמה גבוהה מאוד, מעירים על כל טעות ומעיפים שחקנים לספסל אם הם לא סגרו לריבאונד (או כל טעות מעצבנת אחרת) או לא עשו מה שאמרו להם. להרגשתי הפעילו עליהם המון לחץ ואולי אפילו יותר מדי.

צ'רלס - לא נראה לי שתמצא קבוצות בארצית עם 5 שחקנים מעל 2 מ', כולל אחד 2.10. גם פיזית - הילדים האלה לא פחות חזקים ופיזיים משאר שחקני הארצית וזה משהו שניכר. לא זאת היתה הבעיה שלהם. הרכות היא מנטלית, אם אפשר לקרוא לזה ככה.

השאלה היא למה עובדים בגיל 17-18?
לא אמורים להתחיל מגיל 15?

יצא לי לשחק כנער מול גברים מבוגרים (שנמוכים ממני) וגם כבוגר מול חברה צעירים (אני מדבר על חברה בני 18-20 לא 22 ומעלה שהם כבר מפותחים), במקרה הראשון הייתי מתקשה מול הפיזיות של המבוגרים ובמקרה השני עם כל האתלטיות והגובה של הנערים האלו, הם לא ממש הצליחו לעשות עלי פוסט אפ והם נדחפים בקלות. אין מה לעשות, יש הבדל בפיזיות בין ילד בן 18, 2.05 מ' ששוקל 90-95 ק"ג לבין בחור בין 27, 1.95 מ' באותו משקל (שלא לדבר על בחור טיפה רחב יותר).

אז הנקודה שלי היא שלא זאת הבעיה, או אולי שזאת בעיה משנית יחסית, במקרה הזה.

היית פעם בגמר פליאוף? שיחקת פעם בשידור ישיר בטלויזיה כשבקהל יש 1,800 צופים?? היית פעם בסכנת ירידה והגעת למשחק על כל הקופה???

שום צעקה של המאמן (ואני האחרון שיזלזל בצוות המקצועי שם) לא משתווה ללחץ הזה.
מכיוון שנתי כהן שהיה מראשוני האקדמיה ואימן שם 3 שנים ציין את שני הדברים שאמרתי כחוליות החלשות של האקדמיה , אז אני בטח יכול להסכים איתו.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

אז יודע מה, אני לא חולק עליך. אי אפשר להשוות. אני רק מנסה להגיד שגם שם דוחפים להישגיות ומלחיצים את השחקנים לא מעט. עוד עניין שנוסף הוא הרצון של השחקנים להוכיח את עצמם מול שחקנים בוגרים, וזה לדעתי הדבר המרכזי שמניע אותם בקבוצה הזאת.

אני חושב שהבעיה העיקרית של האקדמיה יכולה להסתכם במבט על צוות האימון שעבר במהלך השנים באקדמיה. בוא נגיד שמי שחשש שהתפקיד העיקרי של האקדמיה מהבחינה הזאת יהיה לספק ג'ובים נוחים לאנשי שלומנו יכול להגיד בצער שהוא כנראה צדק. בנוסף לכך גם צוות האימון התחלף לדעתי כולו. אקדמיה אמורה להיות אי של המשכיות. בנוסף לבעיה הזאת כמובן שיש עוד שלל בעיות שחלקן נרשמו פה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מחזור 96 - שיחקו השנה בנוער לאומית ת"א, הגיעו לפלייאוף התחתון (מרחק סל ניצחון מהפלייאוף העליון).
מאמן: יעקב ג'ינו.
ברמת הכישרון, המחזור הזה עולה לדעתי במעט על מחזור 95 (באופן יחסי). ענייני המשמעת והסדר נראו קצת יותר טוב מאשר בקבוצה של 95 וגם ההישגים היו קצת יותר טובים. מצד שני, נראה שהם הולכים לחטוף בראש בארצית בשנה הבאה הרבה יותר מהמחזור הבוגר. במשחק אחד מול מכבי ת"א החזקה של שגב וזלמנסון הם חטפו בערך 50 הפרש ונראו לאורך חלקים ארוכים של המשחק כאילו אין להם סיכוי לעשות סל (יאמר לזכותם שכל הליגה הזאת פחות או יותר חטפה ממכבי בראש).
השתפרו מאוד כקבוצה במהלך השנה ונראו טוב יותר ככל שעבר הזמן, אבל למעט אולי שחקן אחד (טיסונה) לא ראיתי שחקנים שהשתפרו במיוחד באופן אישי במהלך העונה.

שחקנים בולטים/מעניינים:
ערן טיסונה (4, סביבות 2.00) - פורוורד נייד, קולע מבחוץ, מוריד כדור לרצפה ומשחק עם הגב לסל. עושה רושם של בחור שקט שעובד קשה. צריך להתחזק פיזית ויוכל לגדול פה יופי של סטרץ' פורוורד. לקראת סוף השנה עבר למחזור הבוגר של האקדמיה והיה לא רע.

נרי הריסון (1, 1.80 ומשהו) - בן למהגרי עבודה, אאל"ט. רכז מהיר מאוד, אתלטי ונחוש. שומר חזק, לוחץ את הכדור ומעיף התקפות מעבר יפה מאוד. עדיין קצת חלש פיזית בהתאם לגילו, הוא בכלל יליד תחילת 98 והועבר לקבוצה הזאת מסיבה כלשהי (אולי כי יש גארדים מעולים במחזור הצעיר). יכול להיות שזה בגלל הגיל אבל הוא נוטה קצת להיעלם ולא תמיד עושה את התפקיד שלו כמנהל משחק. בכל מקרה, פרוספקט מעניין מאוד.

רומן סורקין (4-5, 2.02) - דובר עליו בת'רד של נבחרת הנוער. ילד חזק וגבוה, אתלט סביר ועם יד רכה מחצי מרחק. מאוד דינמי, משיג הרבה נק' מהזדמנות שנייה וממאבקים של כוח ומיקום מתחת לסל. בזכות המאבקים האלה הוא גם מרוויח לא מעט עבירות. לא יודע אם יש לו את מה שדרוש מבחינת אופי כדי לעבוד קשה על המשחק שלו ולהפוך לחיית צבע, אבל בגילאים האלה הוא מהווה יתרון מתחת לסלים.

מבחינת הגובה הקבוצה הזאת נחותה מהקבוצה השנייה (אבל לגיל יש פה אפקט מן הסתם), ובין הגבוהים יש כמה חברה סבירים אבל לא משהו מעניין. אוראל לוי על ה2.14 שלו מרפד את קצה הספסל. ראוי לציון לטובה גם יהלי זיו אב שהוא הרכז הפותח של הקבוצה הזאת, גארד גבוה, חוטף מצוין ומוסר טוב מאוד. גם הוא עם פוטנציאל להיות שחקן. עוד בקבוצה הזאת הבן של מוטי דניאל, ראיין, שממשיך את המסורת המשפחתית של מחסור בברגים מרכזיים בראש (הועבר במהלך העונה לקבוצה הזאת מהקבוצה הבוגרת).

מה עשתה קבוצת האקדמיה של רועי הובר, בלאט וכו'?

דווקא 97 כן עלו לבית העליון (אולי מבית קל יותר אבל עדיין) ושם סיימו במקום הרביעי.
בטורניר ידידות בתחילת השנה כבר הובילו במחצית ב-30 הפרש מול אקדמיה 96 ושיבק היה צריך לגשת למאמן (ארז דגן) במחצית ולהגיד לו שימנע קצת פדיחות.
ממה שאני ראיתי באותו טורניר (כי אחרי זה כבר לא ממש יצא לי לראות אותם), באקדמיה של 96 יש כמה שחקנים מאוד טובים ועם המון פוטנציאל, קלעים ואתלטיים, אבל אין ממש רכז, מוביל כדור אמיתי טוב. הריסון נרי הוא גארד זריז וסקורר טוב אבל לא באמת רכז. לחץ של הובר ובלאט על כל המגרש פשוט ניטרל אותם לגמרי. אני מניח שהייתה להם בעיה דומה מול מכבי ת"א.

יהלי זיו אב הלך והשתלט על העמדה הזאת ועשה את זה לא רע. בכל מקרה, הקושי שלהם מול מכבי היה בהכל. זה היה באמת כמו משחק של נוער מול בוגרים.

מחזור 97 - שיחקו בנוער לאומית שרון, עלו לפלייאוף העליון
מאמן - ארז דגן

אולי המחזור המוכשר ביותר שהיה באקדמיה מאז שנפתחה. משחקים מהר מאוד, לוחצים את הכדור, קולעים טוב מבחוץ ועם לפחות 3 שחקנים שכבר עכשיו אפשר לדבר עליהם כפרוספקטים לנבחרת העתודה בעיני. כיאה לקבוצת נערים הם היו לא יציבים, וילדים מוכשרים מאוד מאבדים ומחזירים את הביטחון של עצמם מהר מאוד. עוד נתון מעניין שיכול להשפיע הרבה על עד כמה רחוק הילדים האלה יגיעו הוא הגיל, מדובר בילדים בני 16 שעשויים לגבוה הרבה (או בכלל לא) עד גיל 18, וזה משמעותי אצל כמה מהשחקנים שם.
שמות בולטים:
תמיר בלאט (1, 1.80 בערך) - רכז טבעי, מנהל משחק מעולה. שחקן חכם מאוד לגילו. הוא לא גבוה, לא אתלטי במיוחד, אבל כמו אבא שלו גם הוא יודע לעשות את המקסימום עם מה שיש. קולע מבחוץ ומסיים טוב בפנים, מוסר גדול וריבאונדר טוב מאוד. שומר טוב. ההשוואה הכי מתאימה בעיני היא לגל מקל, ואני מקווה שהוא יגיע לפחות לגובה שלו.

רועי הובר (1-2, 1.85 וגדל...) - אתלטי מאוד, מהיר מאוד, שומר מעולה. לא סטריק שוטר אבל קולע טוב מבחוץ, חודר לסל בהרבה כוח ומסיים חזק מאוד בטבעת. אולי הכישרון הכי גדול שהיה פה בשנים האחרונות, ואם הוא יגדל למימדים של אח שלו (אופיר, שיחק בהוד השרון בשנה שעברה, בערך 2.00) יכול להיות לנו פה יופי של 2-3 שיכול גם לנהל משחק.

נתנאל ארצי (4-5, 1.98?) - שחקן עוצמתי כזה לא נראה בליגות הנוער בערך מאז אלישי כדיר ... מאוד אתלטי ובעיקר חזק, ריבאונדר מעולה ויכול לקלוע מכל מקום (לא באחוזים גבוהים). בלתי עציר ברמות האלה כשהוא נכנס לסל. יכול לשחק גם עם הגב לסל אבל אם הוא יגדל להיות פורוורד יהיה חייב לשפר את האספקט הזה במשחק שלו. הבעיה - הד קייס, עד כמה שניתן להגיד את זה על ילד בן 16. חושב הרבה על עצמו ולא על הקבוצה וזה משהו שלא מאפיין את הקבוצה הזאת.

בנוסף, יש בקבוצה הזאת עוד כמה שחקנים עם פוטנציאל, ביניהם הפורוורד מוחמד אבו ערישה, שמזכיר לי את איציק אוחנון בתחילת דרכו רק עם קליעה טובה מבחוץ, גיא מאיו שיכול לגדול להיות סוג של ניצן חנוכי. הראל אלון (הבן של ניר אלון, יו"ר ארגון השחקנים??) שיכול להתפתח להיות גארד ליגת על סביר. האח הקטן של אוראל לוי (2.14 שלא יכול לרוץ) גם שם, אבל לא נראה כאילו יצא ממנו משהו אלא אם כן יצמח לגודל של אחיו הגדול, כרגע הוא באזור ה2.03 ולא אמור להגיע לגודל של אחיו אם אני מבין נכון.

בכל מקרה, המחזור הזה נראה כמו הצלחה הרבה יותר גדולה של האקדמיה. הצליחו להביא שחקנים מוכשרים מאוד, עכשיו נראה מה הם יצליחו לעשות איתם.


אשמח אם מישהו שיודע קצת מה קורה יעדכן לגבי שינויים והתפתחויות שיהיו באקדמיה בשנה הבאה, ויספר קצת על החברה שגויסו למחזור 98.

נתחיל מזה שהישגית העונה של המחזור הזה הייתה כשלון ענק.
לא לעלות לבית העליון כשאתה מחזור של י"א זאת כבר התחלה לא טובה (ולא, לא היה להם בית מוקדם אימתני כ"כ, בטח לא יותר מאשר זה של המחזור הצעיר). להפסיד בבית התחתון לקבוצות סטייל רמה"ש2 או הרצליה2 - זאת כבר בגדר שערוריה...
גם מחזור 96 הוא לא מחזור מרשים למדי, ואפשר היה לראות את זה באליפות הקדטים בעונה שעברה, כשיותר מחצי מהשחקנים היה מחוץ לאקדמיה (בין אם מהקבוצות האחרות כמו חולדוב למשל או שלושת המובילים של האקדמיה הצעירה יותר).

טיסונה הוא סוג של כרמל בוכמן, עם תקווה שהוא יגמור במקום הרבה יותר ראוי מבוכמן הנעלם.
זיו-אב בחור מוכשר וחמוד, אבל רכז הוא לא בשום צורה ואופן. הוא חוטף מצויין כי יש לו ידיים ארוכות וזריזות, אבל הוא לוקה בשליטה בכדור ובטח לא יודע לשנות מקצבים כמו שרכז אמיתי צריך לדעת.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

אכן, המחזור הכי מוכשר שהיה לאקדמיה, למרות שמעבר לחוד החנית של השלישייה, שאר השחקנים הם נחמדים אבל אף אחד מהם לא מישהו שהייתי חושב עליו כשחקן בוגרים כרגע (למרות שהם עדיין צעירים וצריך לתת להם צ'אנס להתפתח).
הראל אלון למשל שיחק כל השנים בתור 4 כזה עם קליעה סבירה מחצי מרחק והשתמשמ בכוח שלו לעשות סלים. בגודל הוא צריך להיות גארד, ואני בכלל לא בטוח שיש לו את סט התכונות המתאים לתפקיד. מצד שני יש לו את אבא בהסתדרות, אז נקודת הפתיחה שלו גבוהה יותר
אבו ערישה באמת פוט' נחמד ביותר, אבל עדיין הוא צריך להתחזק משמעותית ולעשות שיפור ניכר בהרבה תחומים.

הגדולה של המחזור הזה הייתה שהמאמן שלו התאים לו את סגנון המשחק הכי נכון כשיש לך שני גארדים ברמה של הובר ובלאט.
לא בטוח שזה יעשה את שאר השחקנים טובים יותר לעתיד, אבל זה סגנון שמאוד עוזר לשלישייה המרכזית לפרוח, ולדעתי הובר תוך 4 שנים בערך יהיה שחקן נבחרת בוגרת, ארצי גם יהיה שחקן ליגת על (אלא אם השטויות של המשפחה שלו ידפקו לו את הדרך ואת הראש) ודווקא לגבי בלאט אני קצת מהסס כי הוא אמנם חכם מאוד, מוסר נהדר ורכז אמיתי, אבל לטעמי הוא קצת כבד מידי ברגליים, ולא בטוח שהוא יצליח לחפות על זה כמו שהיום הוא מחפה על זה בהגנה עם הרבה חוכמה וידיים מאוד זריזות. הלוואי שאני טועה והוא יוכיח לי אחרת.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

בהמשך לסקירה על השחקנים - אני רוצה שוב לעלות לדיון את השאלה האם יש אצלינו בכלל מקום לסוג כזה של אקדמיה?

ברמת העיקרון, שחקן שנמצא באקדמיה מקבל כמות ואיכות אימונים שאף אגודה לא יכולה לדעתי להתחרות בו.
השילוב של כל הקבוצה יחד בלימודים ובתיאום מלא עם האימונים, אין צורך להתעסק כלל בעניין של אוטובוסים והסעות ולבזבז על זה זמן יקר, כל המעטפת הפסיכולוגית והפיזיולוגית, המתקנים הרבים שיש בוינגייט, עוזרי מאמן בכל קבוצה, ניתוח וידאו, השחקנים עצמם מתעסקים כל היום רק בספורט וכדורסל... כי אין להם שם ברירה אז הם גם נשארים בפוקוס.

הבעיות הן מן הסתם בשילוב הקבוצה במשחקים - אם משחקים בליגה של אותו גיל אז מה היתרון בזה ובשביל מה לשלוח אותם לאקדמיה? אם משחקים מול יותר מבוגרים אז חוטפים בראש וזה לא טוב לאף אחד. איך לחלק דק'? אם מחלקים בערך שווה בשווה אז לא מרגילים אותם לרוטציה אמיתית וגם קשה להישאר תחרותיים ככה, אם יש רוטציה אמיתית אז יוצא ששחקנים מוכשרים ובעלי פוטנציאל לא מקבלים דק', אז בשביל מה בכלל לשלוח אותם לוינייגט?
האם להביא את כל הכשירונות מכל הארץ או רק מאגודות שלא יכולות לספק תנאים הולמים?