|
כשראיתי את הכותרת שאלתי את עצמי וניסיתי לענות במקום נורטון למה הוא החליט לפתוח מצ'אפ חד-צדדי שכזה?
מההודעה הפותחת של המצ'אפ הבנתי את התשובה - מעריץ של רג'י. שזה בסדר ונחמד.
אבל מסתבר שיש פה לא מעט אנשים שנותנים לזה להשפיע עליהם..
אני לא מצליח להבין את התחרות בכלל.
אם השאלה היא מי עשה קריירה מוצלחת יותר, מי הפיק ממנה יותר, אז המצ'אפ היה רלוונטי עד למעבר של אלן לבוסטון. אולי, מקסימום, המצ'אפ היה יכול להיות רלוונטי עד המעבר למיאמי.
אז נכון, הטיעון שיכול להחזיק מים זה שמילר היה לוקח גם כן 2 אליפויות אם היה הולך בדרך של אלן ועובר לקבוצה חזקה מאוד בגיל 30 וקצת (נניח, הספרס ב-99) ולקבוצת כוכבים אלופה בשלהי הקריירה (נניח, הלייקרס של 2002), ולכן אולי לא צריך לספור את האליפויות של אלן במצ' מול רג'י.
אבל אם כך, אי אפשר גם לספור לחובתו של אלן את זה שההישגים הקבוצתיים של מילר עם אינדיאנה היו טובים יותר מההישגים של אלן במילווקי וסיאטל, כי לאינדיאנה היו רוסטרים טובים הרבה יותר מהקבוצות של אלן.
ונכון, האליפויות לא רשומות על שמו של אלן (למרות שהסלטיקס לא היו זוכים באליפות לדעתי עם שוטינג גארד פחות טוב ממנו, וכולנו יודעים לאן הולכת האליפות האחרונה אם אלן לא קובר את אחת השלשות הקשות שלו בקריירה במשחק 6), אבל הוא זכה בהן. היה לו חלק מרכזי מאוד באליפות אחת, והוא קבר זריקות שקבעו את האליפות השנייה.
הוא כן עשה את הצעד הנוסף שרג'י לא הצליח לעשות.
ולא, מייקל ג'ורדן זה ממש לא תירוץ או סיבה. הם נפגשו פעם אחת בפלייאוף.
בשתי העונות הראשונות של רג'י הם לא הגיעו לפלייאוף (לא לחובתו).
אח"כ הם הלכו ל-4 שנים רצופות של הפסד בסיבוב ראשון (לא לחובתו, אבל אגב- אף אחד מההפסדים ההם לא היה למייקל).
ב-94, כשמייקל לא היה, וב-95, כשמייקל חזר חלוד, גם שם הם כמובן לא הפסידו לו, אלא לניקס ולמג'יק הצעירים בגמרי המזרח.
ב-96 הם הובסו בסיבוב הראשון, אבל זה כמובן לא לחובתו של מג'יק ששיחק רק במשחק אחד.
ב-97, מה שאמור להיות שיא הקריירה והבשלות של רג'י, הם אפילו לא הגיעו לפלייאוף, למרות שרג'י שיחק 81 משחקים. (נזקוף את זה לחובת הפציעות של סמית'ס וג'קסון, שנתנו יחד 82 משחקים. למרות שעדיין היה שם את אנטוניו דיוויס וטרוויס בסט וג'יילן רוז.)
ב-98, האליפות השישית של מייקל, סוף סוף אינדיאנה נכנסה לרשימת המפסידות לו, עם הפסד 4-3 שנספר לזכותו של רג'י.
ב-99 הפסידו שוב לניקס,
ב-2000 גמר ראשון והפסד ללייקרס.
אח"כ עוד שלוש שנים של הפסדים בסיבוב הראשון, למרות שבראשון שבהם רג'י עשה ממוצע של 31.3 נק' ב-44.3 דקות. בגיל 36, אחרי 4 עונות מכללות ו-14 עונות NBA.
בשתי העונות האחרונות של מילר הוא הפסיד לדטרויט של צ'ונסי, בגמר המזרח ואז בחצי הגמר.
אז אני לא אומר שהיסטוריית הפלייאוף של רג'י שסקרתי כאן בקצרה לא יפה מאוד, אבל אי אפשר לשמוע על "העידן של מייקל" כסיבה לכך שלרג'י מילר יש רק תואר אחד, וגם הוא רק תואר אלוף המזרח. הוא הפסיד למייקל רק פעם אחת בקריירה בפלייאוף, וגם אם היה מנצח את אותו קרב כנראה שקרל מאלון וסטוקטון היו אלה שנכנסים לרשימת הטבעות.
פשוט אי אפשר לתלות את חוסר התארים של מילר בכך ששיחק בתקופה של מייקל.
אז אם ההישגים הקבוצתיים נוטים מעט לטובת אלן, או לכל הפחות נגדיר אותם כשווים בנושא זה, נעבור לסטטיסטיקות אישיות:
אלן ניצח את מילר בתחרות שליפת הנשק שלהם כשעבר אותו במניין השלשות.
בדרך לזה הוא גם הביא אחוזי שלשות טובים יותר בקריירה, גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף.
הוא גם קלע יותר נקודות בעונה הרגילה מרג'י,
הביא יותר חטיפות,
הרבה יותר אסיסטים,
יותר ריבאונדים,
וקלע את היותר נקודות שלו מרג'י באחוזים טובים יותר.
הדבר היחיד שרג'י עשה טוב יותר זה לקלוע עונשין.
הנושא הסטטיסטי היחיד שעומד לזכות מילר זה בכך שבפלייאוף הוא השתווה לאלן במספרי החטיפות, התקרב באסיסטים, וקלע טיפה יותר טוב, אבל המספרים האלה קצת משקרים, כי בעוד אלן שיחק 41 משחקי פלייאוף בדמדומי הקריירה, מילר שיחק 35, וכשחקן מוביל לאלן היו הרבה פחות משחקים מרג'י, פשוט כי הוא הוביל קבוצות שלא היו מוכשרות מספיק מאחוריו בשביל לשחק מספיק משחקי פלייאוף כמו אינדיאנה.
אז אם אחרי בחינת המספרים האישיים וההישגים הקבוצתיים אלן מוביל בקרב מול רג'י,
היית מצפה שיהיה לו טיעון ב"מה שלא רואים בסטטיסטיקה", שהוא יהיה שחקן כדורסל שלם טוב ממנו.
אבל כאן אפילו אין ויכוח בקרב המצדדים של רג'י בתר'ד הזה.
כולם מסכימים שאלן ידע לטפל טוב יותר בכדור, היה חודר טוב יותר, שמר טוב יותר, קלע מדוייק יותר (כאן חייבת להיכנס הסטט').
בעצם, היתרון היחיד שמציינים לזכותו של מילר נמצא בדברים שהם מעבר למשחק האמיתי של הכדורסל.
הטראש-טוק עם ספייק לי. הטירוף והתשוקה למשחק. ההרגשה שהוא גרם לך שיש יריבות עזה ואמיתית עם הבולס (למרות שלא באמת הייתה, כאמור נפגשו רק פעם אחת בפלייאוף, שם נוצרות יריבויות) ועם הניקס (הייתה יריבות אמיתית שהרגישה כמו שנאה, אבל זה חשוב יותר לפרנסי הליגה ולרגשות האוהדים מאשר לכדורסל שבאמת שוחק.)
כל אלה יתרונות שהיו אמורות לעמוד לזכות רג'י במצ'אפ של אישיות הכדורסל היותר מעניינת מול ריי אלן.
לא לשאלה מי היה שחקן כדורסל טוב יותר. שם נראה שיש קונצנזוס מסויים בדבר העליונות של אלן.
לשאלת המצ'אפ ככדורסלנים, בשלושת הקטגוריות שלדעתי צריכות להיכנס (הישגים קבוצתיים, מספרים אישיים, יכולות הכדורסל) אלן מנצח את שלושתם מבחינתי, שניים מהם בנוק-אאוט.
_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
