http://basketball.realgm.com/wiretap/22 ... -For-Rondoמה שגרם לי לחשוב, למה לא?
אם איינג' מחליט לסכם את כל ההצעות שקיבל על רונדו מאז החליט לבנות את הקבוצה מחדש בטרייד של פירס וגארנט, האם הניקס לא יוכלו להתמודד עם ההצעות האחרות ?
ההצעה שלי, טרייד שלוש קבוצות :
- מילווקי צריכה רכז פותח אם ג'נינגס הולך, או גארד כשחקן שישי אם ג'נינגס נשאר או טיג מגיע במקומו, כשהגארד היחיד כרגע לספסל הוא ישמעאל סמית', שלא יכול להיות המחליף הראשון לקבוצה שרוצה פלייאוף.
מצד שני, במצבת הגבוהים שחתומים במילווקי אקפה יודו נותר מיותר לחלוטין, כשהקבוצה מחזיקה את איליאסובה, איון, הנסון, סנדרס, גודן, זאזא פאצ'וליה, 6 שחקנים עוד לפני אקפה, על 2 עמדות, כשאף אחד מהנ"ל לא יכול לשחק סמול פורוורד (כולל איליאסובה למי שתהה. ב-20 ההרכבים הנפוצים ביותר של מילווקי הוא לא שיחק בתפקיד הזה, לא בעונה האחרונה ולא בזו שלפניה).
פלטון למילווקי, אקפה תמורתו, טרייד מצויין מבחינת מילווקי.
- בוסטון מקבלת את :
אמארה והחוזה הלא מבוטח שלו לשנתיים על 44 מיליון (אל תפסיקו לקרוא, עוד יימצא ההיגיון בזה)
שאמפרט
הארדווי ג'וניור
בארגנאני
אקפה יודו
סיבוב ראשון מהניקס ב2018 (לא יכולים לתת לפני בגלל האיסור על שליחת בחירות סיבוב ראשון בשנתיים רצופות)
סיבוב שני מהניקס ב2018 ( שאר הבחירות סיבוב שני של הניקס כבר שייכות לקבוצות אחרות)
40 מיליון העונה הולכים לבוסטון.
-הניקס מקבלים את :
רונדו
וואלאס
באס
לי
34 מיליון חזרה לניו יורק (טרייד עובר תחת החוקים).
מה הניקס מרוויחים מהעסקה :
מחליפים רכז פותח בינוני מינוס באחד הרכזים הטובים והמלהיבים בליגה, גם אם הוא לא ממש יודע לקנות סל ואפילו שרק חוזר מפציעה קשה.
מחליפים שני פאוורים פציעים (אמארה וברגנאני) ששיאם מזמן מאחוריהם בתמורה לשני שחקנים (וואלאס ובאס) שייתנו יותר דקות בריאות בעמדות הפורוורד, עם פחות אגו ופחות דרישת זריקות, עם יותר השקעה ויותר הגנה.
מפסידים?
בעמדת הסקנד גארד. מחליפים את אחד הגארדים ההגנתיים הטובים בליגה ופוטנציאל אדיר (שאמפרט) שהראה יכולת נהדרת בפלייאוף, יחד עם היכולת הנוכחית הלא מספיקה של הארדווי ג'וניור,
בתמורה לקורטני לי, שחקן משמעותית פחות טוב משאמפרט אבל עדיין יכול לחלוק את העמדה עם J.R ולתת 20-25 דקות של הגנה לא רעה עם יכולת קליעה סבירה.
והכי חשוב, מה בוסטון מרוויחה מהעסקה :
איינג' מקבל הזדמנות להמשיך את תהליך הבנייה ולהחליף את החוזים המיותרים שהוא לא הצליח להיפטר מהם עד כה בקיץ, של באס (14 לשנתיים), וואלאס (30 לשלוש) ולי (16 לשלוש) , בחוזים קצת יותר נוחים.
איך יותר נוחים אם אמארה והברכיים בתוך העסקה? אסביר -
אמנם אמארה על חוזה לא מבוטח וכסף ענק בשביל מעט מאוד תרומה אם בכלל, אבל זה חשוב לקבוצה כמו הניקס.
לקבוצה שגם כך אין כסף בתקרה לשתי העונות הקרובות, וגם כך לא מתכוונת ולא יכולה להתחרות למעלה,
מה אכפת להם לקחת את אמארה שיוביל אותם אל כדורי הלוטרי ב2014 ו2015,
על פני ג'ראלד וואלאס קורטני לי וברנדון באס, שייקחו אותם לאותו המקום (אולי אף יותר "טוב", עם פחות כדורי לוטרי) ?
מה אכפת להם נושא הביטוח, כשלבעלים של הקבוצה לא משנה כלל וכלל אם הוא משלם בעונה הקרובה 20 מיליון לאמארה שיישב בבית פצוע, או את אותם 20 מיליון לשלישיית שחקנים שיהיו בריאים וישחקו במדי הסלטיקס ? (שלישייה שהוא היה מעדיף, בהתחשב במצב וברצונות הקבוצה, שהמאמן שלו כלל לא ייתן להם מדים)
הכסף "הולך לפח" בכל מקרה. אז עם אמארה פצוע הוא משלם ויכול להתבכיין שחבל שהכסף הולך לפח כי על שחקנים אחרים הוא היה מקבל פיצוי מהביטוח על פציעה (ובאותו הזמן, לשמוח שהתפנו דקות לחבורת הצעירים בעמדות הפנים),
ועם וואלאס-באס-לי הוא משלם ורואה אותם נוגסים בדקות של הצעירים.
הכסף הולך בכל מקרה, והוא הולך לפח בכל מקרה, כי הוא ישלם בכל מקרה לחבורת שחקנים שנוכחותם בקבוצה בשתי העונות הקרובות מיותרת לחלוטין.
-אז בשורה התחתונה של הנושא העסקי, בוסטון מחליפה 3 חוזים מיותרים לגמרי מבחינתה, בחוזה אחד מאוד-מיותר של אמארה, ובחוזה נוסף סמי-מיותר של ברגנאני. (אם הוא נשאר על הרגליים, בהחלט אפשרי לדעתי להחליף אותו סמוך לדד-ליין עבור חוזה נגמר לקבוצה שיכולה להיעזר באיטלקי למאבקיה, או בקיץ הבא לקבוצה עם קאפ-ספייס.)
היתרון בהחלפת החוזים האלה יהיה בשורה התחתונה של נושא הבנייה מחדש.
אז ככה :
בוסטון גם כך תסיים את העונה הקרובה עם פיירול קרוב לתקרה שממנה מתחילים לשלם מס,
ובקיץ הבא הם גם כך מחוייבים עכשיו לכמעט 50 מיליון על חוזים שלא יהיה פשוט בכלל להיפטר מהם*, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את מעמד הרסטריקטד של קרופורד ובראדלי, ששמירת הזכויות על כל אחד מהם לבדו תביא את הסלטיקס סמוך מאוד לתקרת השכר, ולפני הרוקיז של השנה הבאה.
כך שבעונותיים הקרובות, גם כך אין קאפ-ספייס לפעול איתו.
* לבוסטון אמנם יש עדיין את זכות השימוש באמנסטי, אך אף מועמד לשימוש. החוזים של באס-לי-גרין נחתמו אחרי הCBA החדש, וואלאס כמובן לא היה בסלטיקס כשנחתם הCBA, נשאר רק רונדו כאופציה תיאורטית לאמנסטי.
העיניים של בוסטון נשואות אל קיץ 2015, הקיץ שתיאורטית בו אמורה הסלטיקס להתחיל את העלייה חזרה למעלה. לשם דני איינג' מסתכל עכשיו, ליולי 2015.
הוא רואה בעיני רוחו עונת בנייה פר-אקסלנס ב13/14 שתביא עמה כפרס נבחר גבוה בדראפט היסטורי בחוזקתו,
14/15 עונת השתפשפות של הרוקי הכוכב החדש וחיבור לשאר החבורה הצעירה שלאחריה יהיה אפשר להבין מי בין סוללת הגבוהים מתאים להמשיך קדימה,
ואז, ביולי 2015, להתחיל לרוץ קדימה, עם קאפ-ספייס ועם חבורה צעירה וכשרונית שכבר יודעת מה היא.
אבל אם איינג' לא מצליח להיפטר מוואלאס ולי (ובינתיים הוא לא), הוא נכנס לקיץ 2015 עם 16 מיליון לשני אלה, 9 מיליון באופציית שחקן לגרין, 2-2-2 על האופציות על אוליניק-סאלינג'ר-מלו, ובהערכה לא גסה 9 מיליון על ארבעת נבחרי הסיבוב הראשון בדראפט בשנתיים הקודמות (14 מקבלים בחירה מהנטס, 15 מקבלים מהקליפרס).
זה 40 מיליון, לפני שספרנו את החוזה שאייברי בראדלי (נגיד -8) יקבל בקיץ 14, כשהתעלמנו מהאפשרות שג'ורדן קרופורד יוארך גם כן, ולפני שלקחנו בחשבון שרונדו נכנס לקיץ הזה כפרי אייג'נט, עם קאפ הולד שמביא את הסלטיקס בדיוק לתקרה המשוערת.
- השורה התחתונה לנושא הבנייה מחדש: לבוסטון לא יהיה קאפ-ספייס שמיש גם בקיץ 2015, אלא אם יוותרו שם על רונדו ובראדלי.
בהחלפה של החוזים של וואלאס-לי-באס בחוזים של אמארה-ברגנאני, הם מורידים 16 מיליון לעונת 15/16, בזכות החוזים לשנתיים של הניקסים לעומת חוזי השלוש שנים של וואלאס ולי.
בתצורה הסופית של הטרייד המוצע, הסלטיקס נכנסים לקיץ 2015 עם כאמור בערך 9 מיליון מנבחרי 14-15, 6 מיליון אם יישתמשו באופציות על אוליניק-סאלינג'ר-מלו, 9 מיליון אם גרין ייקח את האופציה, 1.3 אם ייקחו את האופציה על הארדווי הבן, 8 מיליון קאפ-הולד על הרסטריקטד שאמפרט, ונניח שבקיץ 2014 בראדלי יקבל 8 ועל קרופורד יחליטו לוותר כי גם כך יש את שאמפרט ובראדלי, ועל אקפה יביאו איזה בחירה ב2020 כי גם כך יש את אוליניק-סאלי-מלו.
זה משאיר אותם על 41 מיליון, כמעט מספיק בשביל להציע חוזה מקסימום,
כשכבר יש להם עשיריית שחקנים בקבוצה:
מה שאמורים להיות 3 גבוהים נחמדים (סליחה עם קאלימי),
טווינר איכותי בגרין,
שניים משומרי הפרימטר הכי טובים בליגה בבראדלי ושאמפרט,
2 נבחרים 20+ בדראפטים של 14 ו-15,
בחירת כנראה סוף לוטרי ב15,
ובחירה גבוהה מאוד בלוטרי ההיסטורי של 2014.
בשורה הבאמת תחתונה של נושא הבנייה מחדש :
- במסלול המוצע, בוסטון נכנסת עם קאפ ספייס ל2015, כשהסגל כולל את שאמפרט, ושני השחקנים שבוסטון תבחר בשנתיים שלפני יגיעו מבחירות גבוהות יותר.
- כרגע בוסטון במסלול לקאפ-אאוט ב2015, אמנם עם רונדו אבל עם בחירות נמוכות יותר שתשיג עם רונדו-לי-וואלאס-באס מאשר עם שאמפרט-הארדווי-ברגנאני-אמארה (בטח כשלוקחים בחשבון שהשניים האחרונים כנראה לא ישחקו יותר מדי, בין אם פציעה של אמארה שגם כך מחוייב להגבלת דקות, והחלפה של ברגנאני בטרייד).
כלומר
-במסלול הנוכחי, בוסטון עושה בנייה מחדש על שחקנים שכבר יש לה, רונדו-בראדלי-גרין-אוליניק-סאלינג'ר-מלו, בתוספת נבחרי ה20+ מהטריידים ונבחר מ-14 שלהערכתי יהיה באיזור ה-7, ונבחר מ-15 שלהערכתי יהיה באיזור סף הלוטרי, בפנים או בחוץ.
- במסלול המוצע, בוסטון עושה בנייה מחדש על אותה קבוצה רק עם שאמפרט במקום רונדו, בתוספת אותם נבחרי דראפט מהטריידים, ונבחרי דראפט שלהם שכנראה יהיו לפחות 3-4 מקומות טוב יותר ב14 ו-15.
מחליפים את רונדו בשאמפרט,
את נבחרי 14 ו-15 בפרוספקטים טובים יותר,
ואת הנוכחות של וואלאס ולי בספרים ביולי 15 - באפשרות לצרף עם קאפ ספייס גבוה את החתיכה החסרה לאותו מיקס הצעירים.
זה יכול להיות אותו רונדו, שיהפוך לשחקן חופשי באותו קיץ.
זה יכול להיות כרמלו, שלבחירתו החופשית האם יהיה חופשי ב2015 או שנה לפני.
זה יכול להיות לברון, או וויד, או בוש.
זה גם יכול להיות אחד מהסנטרים - לופז, מארק גאסול, אסיק, היברט, טייסון, ביג-אל.
זה יכול להיות קווין לאב או אלדרידג', להשלים את שלישיית הפנים האימתנית בהיסטוריה עם וויגינס וסאלינג'ר.
בקיצור, הבנתם את הקטע. אם ההצעה שלי מתבצעת, בוסטון מגיעה צעירה מאוד, וכשרונית מאוד-מאוד לקיץ 2015, בו יהיה לה מספיק כסף ומספיק חברים עם עתיד בשביל להחתים עוד סופרסטאר, והתהליך להבאת התואר ה-18 לא יהיה כל כך ארוך כמו שחושבים כרגע רוב אוהדי הסלטיקס.
טענות מענות וטריידים ריאליים מוצלחים יותר לסלטיקס ייתקבלו בברכה.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
