סל ניוז

קיץ,ומשעמם.
נתקלתי בסקירה הזאת: http://www.basketball-reference.com/lea ... areer.html

ה-ABA ממש לא מעניין וזה היה בתקופה לא רלוונטית מבחינת חוקי המשחק ,האתלטיות והגובה של שאר השחקנים אל מול התפלצים של אותה תקופה.

דניס רודמן במקום הראשון,אבל מה אתם חושבים?

שמחתי בתור הוז'ר לגלות שלחשדותי לגבי פוסטר יש ביסוס,והוא אכן מקום 4.
בהתחשב בזה שהוא לבנבן לא מהיר ולא אתלט ולא חזק-אצלי הוא מקום שני.
מבחינת חוש לריבאונד נטו,לדעת להתמקם ואיפה הכדור יפול-אצלי הוא מקום ראשון.

קודם כל זאת לא סקירה אלא נתונים סטט' בלבד.
שנית, עשירייה שמונה את ג'ף פוסטר, כריס דאדלי, נאזי מוחמד ואריק דאמפייר, מייד מעלה חשדות בעיני...

לא התעמקתי בנוסחאת החישוב, אבל ברור שיש כאן עניין של כימות דקות משחק.
דאמפייר הוא קצת יוצא דופן כי סה"כ הוא שיחק יותר מהאחרים וגם היה שחקן חמישייה רוב שנותיו, ועדיין הוא לא שיחק דקות של שחקן מוביל.
פוסטר לדוגמא שיחק 20 בממוצע בקריירה, דאדלי 18 ונאזי 16 דקות.
לא משהו שהייתי רץ לגזור ממנו נתונים ומסקנות...

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

אבל מה לעשות שנאזי ופוסטר היו ריבאונדרים מעולים,בעיקר בהתקפה?
בניגוד לתכונות אחרות בכדורסל כמו סקורינג ואסיסטים,בריבאונד התקפה אני לא רואה מה כמות הדקות כ"כ רלוונטית פה,ברור של אמדובר על שחקנים של 5 דקות בממוצע למשחק,אבל 20 זה בהחלט סביר.

שמוחמד ופוסטר היו על המגרש תמיד הקבוצה היריבה צריכה חששה מריבאונד ההגנה שלה,תמיד.
ואם בפוסטר עסקינן,בעונות הטובות והלא פוצועות שלו היה לו 8-9 ריבאונד למשחק ב-20-25 דקות, לא יודע מה איתך אבל זה מאוד מאוד מרשים.

כמות הדקות רלוונטית, כי הנוסחא מנסה להפוך את העסק ללינארי
בדיוק כמו שנותנים סטט' של שחקן שמשחק 20 דקות ומנרמלים אותן ל36.

אי אפשר להייחס לעניין בצורה לינארית ולהסיק שאם הוא לקח 10 ריב' ב-15 דקות אז הוא יקח 20 אם ישחק 30 דקות.

ובלי קשר, פוסטר היה ריב' טוב מאוד.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

גם אני לא מאמין גדול של הסטטיסטיקות של פר 36,אבל אני מניח שיש נתוני כניסה מינימליים של דקות ומשחקים ששוחקו.
בנוגע לסקורינג ולאסיסטים עניין הדרישות יותר אקוטי, לעניין כמו ריב' התקפה פחות לדעתי.
יש הרבה פחות ריב' התקפה מעולים מאשר סקוררים לדוגמא.

בוודאי שזה משנה, כי כשדאדלי, שחקן מחליף רוב הזמן שיחק מול הלייקרס לדוגמא, הוא לא היה צריך להיאבק מול שאק על ריב' ההתקפה, אלא מול מישהו אחר שאין לי אפילו מושג מי הוא, סביר להניח סלאבה מדבדנקו.

ונרמול בוודאי יכול להשפיע על ריב' התקפה. כשאתה יודע שאתה משחק כ-20 דקות במקטעים של 5-8 דקות מקס' כל אחד, אתה יכול לבוא עם כל האנרגיה ולרוץ בטירוף אחרי כל כדור. כשאתה משחק 35 דקות אז אתה מחלק את האנרגיה שלך בצורה אחרת לחלוטין.

בלי קשר, כיף לראות את השם של מוזס מאלון מופיע שם. הוא בהחלט היה אחד הריב' הכי מרשימים אי פעם ואת כל זה עשה ללא ניתור משמעותי. פיזיות ובעיקר חכמת משחק מדהימה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

במבט ראשון באמת משהו נראה מוזר בסטטס.
אבל זה בעיקר בגלל שיש כאן המון אופנסיב ריב' מצויינים שעלו מהספסל והיו מאוד טובים בזה.

פוסטר ודאדלי ממש לא אמורים להפתיע אותך, הם שניים מהאופנסיב ריב' הכי טובים שראיתי מימיי.

כמו רג'י אוואנס היום, גם נאזי מוחמד, כריס דאדלי וג'ף פוסטר עשו מזה קריירה.

בעיניי האופנסיב ריב' הטוב בכל הזמנים הוא צ'ארלס בארקלי. כשהוא היה מחליט שהוא משתלט על הלוח, העסק היה גמור.
רודמן תמיד יהיה ראשון כי רודמן יכול היה לכוון את כל האנרגיה שלו להתמקדות בריבאונד בעוד ששחקני התקפה מובהקים כמו בארקלי לא.

אחרי בארקלי מגיע רודמן.

אח"כ רג'י אוואנס, פוסטר, זאק ראנדולף, מוזס מאלון, דאדלי, מוטומבו, סיילאס ודמפייר.

אגב, דמפייר בעונת החוזה שלו בווריורס, רצח את הריב' ושחט את האופנסיב.

יש כאן שמות מאוד מפתיעים כמו היווד, פוליניס וארווין ג'ונסון שכולם סנטרים שאתה לאו דווקא מחשיב כריבאונדרים גדולים. אבל בזכות הגובה שלהם, גם בדקות מועטות הם בדר"כ קטפו כמות מכובדת של אופנסיב ריב'. לא בעבודה קשה כמו בארקלי ורודמן שרדפו אחרי כל כדור אלא במיקום נכון ליד הטבעת וידיים מושטות מעלה ממרום גובהם. או יותר נכון, מהחטאות של עצמם...

ואני חושב שזה מה שמטעה את העין. אני זוכר כשגיליתי בזמנו שביג זי הוא אחד האופנסיב ריב' הכי טובים בליגה הופתעתי. כי כשאנחנו חושבים על אופנסיב ריב', אנחנו חושבים על פאוורים או סנטרים אקטיביים, אתלטים וחזקים ולא על סנטרים גמלוניים.
כי אלו גם בדר"כ ריבאונדרים טובים באופן כללי. שחקנים כמו טיירון היל, דייל דיוויס ובאק וויליאמס לא רואים ממטר את שורת הסנטרים שכתבתי כאן ממעל. וזו האנומליה של הרשימה הזו. אבל הרשימה אמיתית ונכונה בהחלט.

מה שכן, לא הבנתי למה מוטומבו מדורג כ"כ נמוך, נראה לי שהם עשו יחס של אופנסיב לדיפנסיב. כי אחרת קשה לי להבין איך חיית אופנסיב שכמותו מדורג לא מספיק גבוה.

גם לא מצאתי את דני פורטסון וטרוי מרפי שהיו אופנסיב ריב' מצויינים (טרוי לפחות בחצי הראשון של הקריירה)