במבט ראשון באמת משהו נראה מוזר בסטטס.
אבל זה בעיקר בגלל שיש כאן המון אופנסיב ריב' מצויינים שעלו מהספסל והיו מאוד טובים בזה.
פוסטר ודאדלי ממש לא אמורים להפתיע אותך, הם שניים מהאופנסיב ריב' הכי טובים שראיתי מימיי.
כמו רג'י אוואנס היום, גם נאזי מוחמד, כריס דאדלי וג'ף פוסטר עשו מזה קריירה.
בעיניי האופנסיב ריב' הטוב בכל הזמנים הוא צ'ארלס בארקלי. כשהוא היה מחליט שהוא משתלט על הלוח, העסק היה גמור.
רודמן תמיד יהיה ראשון כי רודמן יכול היה לכוון את כל האנרגיה שלו להתמקדות בריבאונד בעוד ששחקני התקפה מובהקים כמו בארקלי לא.
אחרי בארקלי מגיע רודמן.
אח"כ רג'י אוואנס, פוסטר, זאק ראנדולף, מוזס מאלון, דאדלי, מוטומבו, סיילאס ודמפייר.
אגב, דמפייר בעונת החוזה שלו בווריורס, רצח את הריב' ושחט את האופנסיב.
יש כאן שמות מאוד מפתיעים כמו היווד, פוליניס וארווין ג'ונסון שכולם סנטרים שאתה לאו דווקא מחשיב כריבאונדרים גדולים. אבל בזכות הגובה שלהם, גם בדקות מועטות הם בדר"כ קטפו כמות מכובדת של אופנסיב ריב'. לא בעבודה קשה כמו בארקלי ורודמן שרדפו אחרי כל כדור אלא במיקום נכון ליד הטבעת וידיים מושטות מעלה ממרום גובהם. או יותר נכון, מהחטאות של עצמם...
ואני חושב שזה מה שמטעה את העין. אני זוכר כשגיליתי בזמנו שביג זי הוא אחד האופנסיב ריב' הכי טובים בליגה הופתעתי. כי כשאנחנו חושבים על אופנסיב ריב', אנחנו חושבים על פאוורים או סנטרים אקטיביים, אתלטים וחזקים ולא על סנטרים גמלוניים.
כי אלו גם בדר"כ ריבאונדרים טובים באופן כללי. שחקנים כמו טיירון היל, דייל דיוויס ובאק וויליאמס לא רואים ממטר את שורת הסנטרים שכתבתי כאן ממעל. וזו האנומליה של הרשימה הזו. אבל הרשימה אמיתית ונכונה בהחלט.
מה שכן, לא הבנתי למה מוטומבו מדורג כ"כ נמוך, נראה לי שהם עשו יחס של אופנסיב לדיפנסיב. כי אחרת קשה לי להבין איך חיית אופנסיב שכמותו מדורג לא מספיק גבוה.
גם לא מצאתי את דני פורטסון וטרוי מרפי שהיו אופנסיב ריב' מצויינים (טרוי לפחות בחצי הראשון של הקריירה)