אז ככה:
הבטחתי לפלאש בזמנו מצ' אפ לקובי ברייאנט, אבל באמת על קובי מול לברון כבר נשפכו מספיק מילים כאן בפורום. אפילו על קובי מול מייקל. לא היה, ולא יהיה. לא במשמרת שלי.
עכשיו, אני לא יודע אם המצ' אפ הזה צריך להיות בפורום הראשי או באוף טופיק. אבל אני חושב שהסוגיות שיכולות להיות נידונות כאן, ראויות גם להיות בפורום הראשי, ולכן - כאן. והנה, המצ' אפ ה"מיוחד" הראשון שלי:
קובי ברייאנט מול טום בריידי
לפני חודשיים בערך, הבטחתי לפלאש שלקובי עוד יהיה מצ' אפ אבל שזה יהיה מצ' אפ מיוחד. כלומר, מצטער, אבל לברון, מייקל, מג'יק ופרס – אתם בחוץ.
מי בפנים? טום בריידי. הספורטאי הקבוצתי האחד בספורט שאני מבין בו (כי אין לי מושג מה החוקים בבייסבול, וכדורגל... עזבו)
אז יאללה, שני ענפי ספורט אמריקאים מובהקים.
מה שטוב במצ' אפ הזה ואלו הנושאים ה"פילוסופיים" אותם אני רוצה להאיר כאן, הם:
ראשית, השוואה נקייה בין הישגים של א' לבין הישגים של ב' בשני ענפים מאד פופולריים. קשה מאד יהיה להשוות בין סגנון או אפילו דורות. אחרי הכל מדובר בשני שחקנים שמשחקים בדיוק אבל בדיוק באותו דור, והם פחות או יותר בני אותו גיל. ההישגים שלהם מקבילים. בכלל, יש הבדלים מובהקים בין שני הענפים. בפוטבול למשל, אין אלמנט של "שחקן הגנה" בנוסף להיותו שחקן התקפה, כי מדובר בקאדרים שונים, אז מה זה אומר ואיך זה תורם? כמובן יש הבדלים רבים נוספים בין שני הענפים.
שנית, ובהמשך לכך – יש הבדל בין הקשיים בפוטבול לבין אלו שבכדורסל. בפוטבול קשה יותר לזכות באליפויות רצופות, אולי בגלל הפיזיות, ואולי יותר בגלל "שיטת הגביע". אף אחד לא מעוטר כמו מייקל ג'ורדן או ביל ראסל, אבל בהשוואה נקייה, אפשר לראות שהישגים של שחקן פוטבול מסוים, בקונוטציה הפוטבולית שלו, הם גדולים כמו אלו של שחקן הכדורסל, בקונוטציה ה"כדורסלנית" שלו.
אני חושב שבמקרה הטוב ביותר, אפשר יהיה דרך הדיון הזה להגיע לזיקוק של גדולה בענף ספורט או שניים. איך, כמה ולמה. ובכלל, אפשר להגיע לדיונים מרתקים לדעתי על שני דברים דרך הדיון הזה – אסתטיקה וסטטיסטיקה. אז נתחיל:
בעצם, רגע לפני – אני כן רוצה להזכיר עוד דבר. בפוטבול, כמו בכדורגל אבל בניגוד לכדורסל יש הילה לעמדה אחת באופן מובהק – בכדורגל זה החלוץ (או לפחות הקשר ההתקפי). בפוטבול זה כמובן הקוורטר-בק. בכדורסל לעומת זאת הכל הרבה יותר שוויוני. גם זה נושא שאני מניח שאפשר לדון בו בהקשר למצ' אפ הנוכחי.
ועוד דיסקליימר קטן: לא יעזור כלום, אני מבין בכדורסל הרבה יותר משאני מבין בפוטבול, אני רואה בין משחק לשלושה בשנה של פוטבול אולי, וקשה לי להאמין שראיתי יותר מעשרים משחקים שלמים בחיים. מה שכן, אני נהנה כל פעם שאני כן רואה את זה ,אז גם זה משהו.
טום בריידי:
אני חושב שאין כמעט ספק שאחת הסיבות המרכזיות שבעשור ומשהו האחרונים, הפטריוטס הם תמיד פייבוריטים וקונטנדרים בגלל האיש הזה, שהוא אולי לא ג'ו מונטנה, אבל הוא לפחות קרוב. ובכלל, לניו אינגלנד תמיד היו קווים מצוינים, במיוחד בהגנה, אבל קשה לדבר על סופרסטאר אמיתי (בניגוד למשל לרייס של מונטנה, וכמובן קובי של שאקיל, או הפוך) ששיחק לצידו, עם כל הכבוד לחבר'ה כמו רנדי מוס או טיי לו. כמו קובי, גם לאיש הזה יש נמסיס שרבים יטענו שהוא טוב ממנו – אבל בניגוד, אליו, לא מצליח לזכות בתארים. אצל קובי, מדובר בלברון של עד לפני שנתיים. אצל בריידי מדובר בפייטון מנינג שמה לעשות – זוכה בכל ה MVP כל הזמן, ועדיין לאיש יש מספיק אליפויות, תארים וזכויות בשביל שיהיה אפשר בכיף לתאר אותו לפחות כאחד משני השחקנים הגדולים של הדור האחרון.
(יצויין א' - גם שעל עמדת הקוורטרבק באותה תקופה, פרט לפייטון מנינג, יש עוד חיית סטטיסטיקה אחת – דרו בריס, ועם זאת, אין מה לעשות, ברייידי קבוצתית עשה הרבה יותר גם ממנו וגם מפייטון)
(יצויין ב' – פייטון מנינג הוא אולי הנמסיס הסטטיסטי של טום בריידי, אבל הנמסיס האמיתי שלו הוא בכלל האח הפחות מוכשר, אבל היותר ווינר, איליי, שגנב לבריידי את שני הסופרבולים להם הוא הגיע, ובהן הוא לא זכה) או אם תרצו, פייטון מנינג הוא הלברון של קובי, בעוד איליי הוא שילוב בין צ'ונסי בילאפס+פול פירס.
הישגים קבוצתיים:
3 אליפויות NFL
5 סופרבולים בסך הכל, כאמור עם שלוש אליפויות
הגיע לפלייאוף ב 10 מתוך 13 עונות בסך הכל (אחת מאלה שלא, היתה עונת הרוקי שלו)
בכל אותן 10 עונות, הקבוצה הובילה את הקונפרנס שלה.
סך הכל מאזן בעונה הרגילה בתקופתו של הפטריוטס הוא 57-151, שזה בהחלט מרשים מאד מאד (75 אחוז)
בעונתו הטובה ביותר (2007) לא הפסיד ולו משחק אחד במשך העונה הרגילה וסיים במאזן 0-16, לפני הנפילה הכל כך מפתיעה לאיליי מנינג, האח של בגמר סופרבול אדיר.
מאזן פלייאוף בסך הכל של 7-17 (71 אחוז)
הישגים אישיים:
פעמיים MVP של ה NFL
פעמיים MVP של הסופר-בול
פעמיים בסך הכל, נבחר לקבוצה הראשונה של ה NFL (בשתי העונות בהן זכה בסופרבול).
פעם אחת נוספת נבחר לקבוצה השניה
8 פעמים פרו-בול (האולסטאר של הפוטבול)
שוב – חובה לזכור – מדובר בעמדה אחת בלבד – היוקרתית ביותר בקלות בפוטבול. קצת שונה מהמצב בכדורסל שבו יש שני גארדים, ואף אחד לא יותר יוקרתי מאשר הפורוורד או הסנטר לידו.
סטטיסטיקות:
שמיני בכל הזמנים בסך הכל מסירות מוצלחות עם 3,798
רביעי בכל הזמנים בממוצע מסירות מוצלחות למשחק עם 21.5 ותשיעי בכל הזמנים באחוזים של המסירות המוצלחות.
תשיעי בכל הזמנים בסך יארדים שנמסרו עם כמעט 45,000 כאלה, וגם הוביל את הליגה פעמיים בתחום
שביעי בכל הזמנים בממוצע היארדים למשחק עם 253. הוביל את הליגה ב 2007
חמישי בכל הזמנים במסירות לטאץ' דאון עם 334, הוביל את הליגה בתחום 3 פעמים
קובי ברייאנט
נו באמת, כולנו יודעים מי זה. אבל בגלל שזה מצ' אפ מיוחד, גם חלק מההשוואות יהיו הרבה יותר "סטטיסטיות", כמו למשל, אחוזי הצלחה של הקבוצה. כשמשווים צריכים נתונים, אז ככה זה.
הישגים קבוצתיים:
5 אליפויות
מתוך 7 גמרים בסך הכל
הגיע לפלייאוף בכל 17 עונותיו, פרט לאחת
מאזן הלייקרס בעונותיו איתו 468-878 (65%)
מאזן הפלייאוף של הלייקרס עם קובי: 90-137 (60 אחוז)
מאזן סדרות הפלייאוף של הלייקרס עם קובי: 11-33 (75 אחוז)
הישגים אישיים:
פעם אחת MVP של הליגה
לא יודע אם זה יפתיע רבים פה או לא, אבל רק פעם אחת נוספת היה הסגן בהצבעה, בשאר הפעמים היה בדרך כלל 3-4 וכאלה. ובסך הכל 11 פעמים בין החמישה הראשונים בהצבעה.
פעמיים MVP של סדרת הגמר.
אולסטאר 15 פעמים
11 פעמים נבחר לחמישייה הראשונה של הליגה
פעמיים בחמישייה השניה
פעמיים בחמישייה השלישית
תשע פעמים בחמישיית ההגנה של הליגה
שלוש פעמים בחמישיית ההגנה השניה
סטטיסטיקות:
ממוצעי קריירה של 25.5 נקודות, 5.3 ריב', 4.8 אס' ו 1.5 חטיפות
דאבל פיגר בכל עונותיו פרט לעונת הרוקי.
20 ומעלה (טוב, 19.9) בכל עונותיו פרט לעונת הרוקי וזו שאחריה.
עבר את ה 30 נקודות למשחק שלוש פעמים, ובשיאו קלע 35.4 מפעימים
פעמיים מלך הסלים של הליגה. 4 פעמים נוספות הסגן, ובסך הכל בחמישייה (טוב, נו, פעם אחת בשישייה) בכל 13 עונותיו האחרונות, כלומר במקביל לבריידי.
רביעי בכל הזמנים, ועוד היד נטויה במספר הנקודות בקריירה עם 31,617 כאלה
ובכלל שיחק מספיק משחקים, כך שבהרבה קטגוריות הסך הכלים שלו מאד נחמדים. עבר את ה 31.500 נקודות, 6.500 ריבאונדים. 5.800 אסיסטים ו 1.800 חטיפות. ואם ימשיך כך יעבור עוד.
סיכום:
אז בואו נעשה את זה מקצועי, בעיקר מכיוון שמדובר בענפי ספורט כל כך שונים. מה שצריך לעשות הוא לכמת את השחקנים האלה, ביחס לשחקנים אחרים באותו מקצוע. נראה לי הכי נכון והכי הגיוני.
MVP:
קובי ברייאנט כאמור, זכה פעם אחת. טום בריידי פעמיים. מעל בריידי נמצאים מנינג שזכה 4 פעמים. ברט פאבר, ג'וני יונייטס וג'ים בראון שזכו בתואר 3 פעמים (אם כי השניים האחרונים עשו את זה בפרה-היסטוריה שלפני אמצע שנות השישים). ויחד איתו שני החבר'ה מהפורטי ניינרס, ג'ו מונטנה וסטיב יאנג, וגם קורט וארנר. בכל מקרה, אחד מהעשרה הגדולים.
קובי ברייאנט לעומת זאת נמצא עם עוד המון חבר'ה שזכו פעם אחת בתואר, ואחרי הרבה חבר'ה שזכו בשני תארים ומעלה. עם כל הכבוד, מהבחינה הזאת קובי לא עולה על אלן אייברסון או צ'ארלס בארקלי.
בריידי 1: ברייאנט 0
MVP של הגמר\סופרבול
ג'ו מונטנה לפני כולם עם שלוש פעמים, אחריו סטאר, ברדשואו, איליי מנינג, ואחד טום בריידי. ללא ספק אחד מחמשת הגדולים.
קובי ברייאנט זכה פעמיים – לפניו, ג'ורדן (6), אוניל, מג'יק ודאנקן (3), ויחד איתו לברון, אולג'ואן, בירד ווויליס ריד. ללא ספק אחד מעשרת ואפילו שמונת הגדולים, אבל לא אחד מחמשת הגדולים, מה לעשות.
בקיצור, טום בריידי: 2. קובי ברייאנט 0.
אולסטאר:
בבדיקה מהירה 23 שחקני NFL היו עד היום עם יותר מ 11 הופעות. לבריידי כאמור רק 8. קובי ברייאנט לעומת זאת , כרגע שני ביחד עם גארנט. אז שוב, נכון שכולה יש קוורטר בק אחד, ותכל'ס, ברור שקובי יהיה אחד מארבעה או חמישה גארדים, ועדיין אני נותן לו את האדג'.
טום בריידי 2: קובי ברייאנט 1.
תשמעו, לא יודע. אני בכל זאת בוחר את קובי לפני טום בריידי. למה? כי למרות שלקווארטר בק בפוטבול יותר קשה להשפיע על המשחק מאשר לסקנד גארד בכדורסל, ולמרות שברור ששניהם איפשהו בין 5-10 השחקנים הגדולים במקצוע שלהם בהיסטוריה , בכל זאת קובי קצת יותר גדול בעיניי. בעיקר בגלל שבריידי, הרבה יותר מאשר קובי, נתן לאנשים אחרים להשתלט על הנתונים הסטטיסטיים של העמדה שלו, בעיקר לפייטון מנינג (כאמור, גם קצת לדרו בריס). ככה זה – אז נכון שהוא הוביל קבוצות להישגים גדולים יותר, אבל אלו היו קבוצות מאוזנות הרבה יותר מאשר הקבוצות שבריס ומנינג הובילו.
עוד בעיה – ההפסדים של בריידי למנינג האח, הם בעייתיים. כאמור, גם קובי הפסיד בחיים ועדיין – להיות מובס פעמיים מול אותו בן אדם, שההיסטוריה תגיד שהוא שחקן פחות גדול ממך, זו בעיה. בקיצור ,הבחירה שלי היא קובי ברייאנט.
עכשיו, אני מניח שמעט מאד אנשים יצביעו כאן, לא כולם רואים או מתעניינים בפוטבול, ועדיין. זה המצ' אפ. וחבר'ה ופלאש, אני באמת מצטער, אבל אין מצב שאני נותן לקובי מצ' אפ מול שחקן כדורסל – הרבה יותר מדי אמוציות, והרבה יותר מדי דיבורים כבר נעשו. זאת ההזדמנות לדון במשהו חדש.
|
