סל ניוז

פורום הכדורסל המוביל של ישראל
עכשיו ש' אפריל 27, 2024 12:18 pm

כל הזמנים הם UTC + 2 שעות [ שעון קיץ ]




פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 84 הודעות ]  עבור לעמוד 1, 2, 3, 4  הבא

המצ' אפ השבועי: רובינסון מול פיפן
דייויד רובינסון 58%  58%  [ 11 ]
סקוטי פיפן 42%  42%  [ 8 ]
סך הכל הצבעות : 19
מחבר הודעה
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 10:46 am 
מנותק
Hall of Famer

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 2:26 pm
הודעות: 22695
מיקום: OC
בלוג: הצג בלוג (0)
תקשיבו רגע, לפני שאתם שואלים שאלות.

נכון – בדרך כלל במצ' אפים האלה אני שם שני שחקנים מעמדות דומות (טוב, פחות או יותר. ע"ע שאקיל מול דאנקן), והפעם מדובר בשני שחקנים שונים לגמרי. אחד סנטר מוחלט, השני 3 שהיה הרבה יותר 2 מאשר 4.
אבל, שני דברים מבחינתי גורמים למצ' אפ הזה להיות תקף
1. בראש ובראשונה – שניהם סייד קיקים מובהקים. נכון, הסיטואציות היו מאד מאד שונות. רובינסון היה השחקן המוביל של הספרס במשך עשור, אבל תמיד נעלם בפלייאוף והצליח לקחת אליפויות רק כשהוא קיבל תפקיד משני לדאנקן. פיפן לעומתו מעולם (כמעט) לא הוביל קבוצה, אבל תמיד היה הרובין של מייקל ג'ורדן (וגם אח"כ ביוסטון ובפורטלנד, התפקיד שלו לא היה ראשי. למעשה, הוא היה "ראשי" רק בעונה וחצי של ג'ורדן בבייסבול). אז כן, סיטואציות שונות לגמרי, ועדיין השניים הוכיחו את עצמם כסייד קיקים מצוינים, כאמור – כרובינים ולא כבאטמנים.
2. אפשר לומר הרבה דברים, אבל השניים האלה הם אולי שחקני ההגנה הטובים ביותר בעמדות שלהם בשנות התשעים, ומהטובים בכלל. על פיפן יש מספיק יוטיובים שמראים עד כמה הוא היה מגן עצום, נמצא בכל מקום, חוסם, חוטף, מסוגל לשמור על 4 עמדות, (לפעמים בו זמנית). וללא ספק אחד משחקני ההגנה הטובים בהיסטוריה של הליגה, אם לא הטוב שבהם. לרובינסון לעומת זאת, הקייס כסנטר ההגנתי הטוב של שנות התשעים קצת יותר חלש, כי בכל זאת גם אולג'ואן היה שם, ועדיין, אין ספור בחירות לחמישיות ההגנה. מספרי הגנה אדירים, חסימות. האיש היה, יותר מדוויט האוורד אחריו אפילו, חיית הגנה בצבע שאין דברים כאלה. וזה מספיק.
יופי, אז יש דמיון. עכשיו אפשר להמשיך?

דייויד רובינסון
מבוגר בכ-50 יום מידידו הסקוטי, ולכן מקבל את הכבוד להיות הראשון כאן במצ' אפ הנוכחי. דיברתי עליו קודם כחיית הגנה בצבע, אבל רובינסון היה יותר מזה – הוא היה חיית סטטיסטיקה, וזאת למרות אופי נוח ולא דורסני במיוחד (ע"ע פלייאופים). ואולי חשוב מכך – למרות שתכל'ס משחק הלואו פוסט שלו היה יכול להיות טוב יותר. לא שהוא היה רע, אבל לרובינסון למרות כל המספרים לא היה אף פעם סיגנצ'ור מוב של ממש.
אבל בשני דברים הוא היה אולי הסנטר הטוב בהיסטוריה (לפחות מאז שנות השמונים, כרגיל). הראשון הוא הידיים, אני לא חושב שיש ביג-מן עם ידיים כל כך טובות. הוא הצליח לתפוס הכל, בתנועה. דייויד רובינסון בעיניי הוא הרג'י מילר של הסנטרים – גם ידע בדיוק תמיד לזוז בלי הכדור, וגם תמיד תפס אותו. בדרך לדאנק או ללי-אפ, זה לא באמת חשוב, הידיים שלו היו שם. הדבר השני שאיפיין את רובינסון, זאת אתלטיות אדירה. בטח עדיפה על זו של שאקיל ויואינג (שלמרות גודלם, היו אתלטים מצוינים אף הם), ובעיניי גם יותר מזו של אולג'ואן. האיש היה מהיר מאד לגודלו, מה שכמובן עזר לו להתמקם בלי הכדור, וקפץ עד השמיים. הכלי השלישי שהיה לו, אבל בזה היו טובים ממנו הוא יכולת הקליעה, לאיש היתה יכולת קליעה נקייה עד חצי מרחק. הוא לא היה יואינג, אבל הוא בטח היה מהטובים במשחק.
ועל ההגנה שלו כבר דיברנו. עזבו את כל מספרי הריבאונדים והחסימות שלו. בתקופה שלו, הספרס עונה אחר עונה היו אחת מחמש קבוצות ההגנה הטובות בליגה (ואפשר לחשוב מי שיחק איתו? שון אליוט ווויני דל נגרו?), פעמיים הוא הוביל את הספרס למקום הראשון בליגה בהגנה, ופעמיים נוספות למקום השלישי בליגה. כאמור, מרשים מאד לדעתי. האיש שינה זריקות, גרם לשחקנים לפחד להיכנס נגדו, ובאופן כללי היה שומר קבוצתי עצום. כשומר אישי הוא היה קצת פחות טוב מהזכור לי, ועדיין לא רע בכלל. אבל האפקט העיקרי שלו היה ברמה הקבוצתית. חשוב מכך הוא במקום הרביעי בכל הזמנים ב DEFENSIVE RATING של באסקטבול רפרנס (לשאלתכם – על פי ההגדרה של האתר, ומבלי להיכנס לחישובים הסטטיסטיים, מדובר במספר העצירות של כל שחקן, כפי שנמדד בחסימות, חטיפות וריבאונדי הגנה, בנוסף להערכה לגבי התרומה הנוספת ההגנתית של השחקן ל"עצירה" שלא נמדדת באופן ישיר על ידי החסימות והחטיפות. די בכך, אני מניח.
ויש עוד דבר אחד, שהוא בעיניי הדבר הכי מרשים אצל האדמירל – המאזן של הספרס בלעדיו. בעונה לפני שהוא הגיע, הספרס ניצחו 21 משחקים. כבר בעונת הרוקי הם ניצחו 56, שיפור עצום. בהמשך הם גם תמיד הגיעו למספרים יפים (כולל עונה של 62 נצחונות ב 94-95). ובצד השני – בעונת 95-96, עם רובינסון הספרס ניצחו 59 משחקים, עונה אחר כך, כשרובינסון נפצע – רק 20. הבדל של 39 נצחונות. אמרתי בעבר שלברון כבר הוכיח את עצמו היום כאחד משחקני הליגה הרגילה הטובים בהיסטוריה. ובכן, כסנטר ליגה רגילה – רובינסון לא נפל מאף אחד, וכנראה גם עלה על שני הגדולים האחרים של דורו, אולג'ואן ויואינג. הבעיה שלו היתה כמובן הפלייאוף, אבל היי – אם זה לא היה כך, לא היה לי כאן מצ' אפ.

הישגים קבוצתיים:
בלי דאנקן – גמר מערב שהסתיים בקול ענות חלושה מול אולג'ואן היה הישגו הגדול ביותר. פרט לכך, הגיע לסיבוב השני של הפלייאוף שלוש פעמים. אם כי יצוין שהגיע לפלייאוף בכל העונות בהן שיחק (בעונה שלפני שדאנקן הגיע, הוא לא שיחק בגלל פציעה, והספרס סיימו עם 20 נצחונות)
עם דאנקן – שתי אליפויות. אחת כשחקן מס' 2, והשניה כסנטר הפותח, אבל לא באמת ככוכב. בדרך הוא הגיע לעוד גמר מערבי מול הלייקרס, פעמיים סיבוב שני ופעם אחת סיבוב ראשון.
כך או כך – פלייאוף בכל העונות בהן שיחק בליגה. הישג מרשים בהחלט.

הישגים אישיים:
MVP בעונת 94-95
היה מס' 2 בריצה לMVP, בעונה שלפני ובעונה שאחרי ה MVP שלו. בסך הכל, היה בחמשת הראשונים חמש פעמים, ובעשרת הראשונים 9 פעמים.
שחקן ההגנה של הליגה בעונת 91-92
רוקי השנה בעונת 89-90 (למרות שנבחר בדראפט 87, אבל בחר להישאר בצי האמריקאי).
4 פעמים בחמישייה הראשונה של הליגה (וזה בתקופה של יואינג, אולג'ואן ושאקיל. כן?)
פעמיים בחמישייה השניה
4 פעמים בחמישייה השלישית
4 פעמים בחמישיית ההגנה הראשונה
4 פעמים בחמישיית ההגנה השניה
10 פעמים אולסטאר
אחד משני השחקנים היחידים בהיסטוריה, לצידו של קארים, שהיה גם מלך החסימות של הליגה, גם מלך הריבאונדים של הליגה, וגם מלך הסלים של הליגה. בכל אחד מהתארים האלה, הוא זכה פעם אחת.

סטטיסטיקות
ממוצעי קריירה של 21.1 נקודות, 10.6 ריב', 2.5 אס' ו-3 חסימות.
קלע יותר מ-20 נקודות למשחק בכל 8 עונותיו הראשונות (פרט כאמור לעונה הפצועה, בה שיחק 6 משחקים בלבד).
קלע יותר מ-25 נקודות למשחק, 4 פעמים.
היה מלך הסלים עם 29.8 נקודות למשחק בעונת 93-94. פעמיים נוספות היה אחד מחמשת הקלעים המובילים בליגה. ובסך הכל היה 8 פעמים אחד מעשרת הקלעים המובילים בליגה.
הוריד יותר מ-10 ריבאונדים למשחק בכל 9 עונותיו הבריאות הראשונות. כולל מלכות ריבאונדים עם 13 כאלה בממוצע בעונת 90-91. היה סגן מלך הריבאונדים בליגה פעמיים נוספות, בין חמשת הראשונים בקטגוריה חמש פעמים, ובין עשרת הראשונים – תשע פעמים.
חסם יותר מ-3 חסימות למשחק, בכל שבע עונותיו הראשונות, כולל שיא מדהים של 4.5 חסימות ותואר מלך החסימות בעונת 91-92, אז גם זכה בתואר שחקן ההגנה של העונה. בסך הכל, היה אחד מחמשת החוסמים הטובים בליגה שמונה פעמים, (בכל שמונה העונות הבריאות הראשונות שלו), כשגם כשדאנקן הצטרף, הוא הצליח לסיים כאחד מעשרת המובילים בקטגוריה, שלוש פעמים נוספות.
מסר שיא מרשים מאד של 4.8 אסיסטים באותה עונה בה קלע 29.8 נקודות, וזכה ב MVP.
מצד שני, חטף 2.3 כדורים, בדרך למקום החמישי בליגה, באותה עונה בה חסם 4.5 חסימות וזכה בתואר שחקן ההגנה. אין, פנומן.
בסך הכל בקריירה קלע יותר מ 20,500 נקודות (40 בכל הזמנים), כמעט 10,500 ריב' (33 בכל הזמנים), וכמעט 3,000 חסימות (6 בכל הזמנים)
והנה הבעיה – ירד בפלייאוף כמעט בכל המספרים, בכך אין ספק. רק 18.1 נקודות, 10.6 ריבאונדים ו 2.5 חסימות ב-123 משחקים. גם הפלייאוף הטוב ביותר שלו, זה שבו הוא הגיע לגמר המערב מול אולג'ואן, תוך שהוא קולע 25.3 נקודות ו 12.1 ריבאונדים בקמפיין, הוא נעלם ונאלם לגמרי באותו מפגש קלאסי מול הסנטר הניגרי העצום. מה לעשות. אבל כאמור, בלי זה לא היה מצ' אפ.
אמרנו חיית סטטיסטיקה? אמרנו. את מדד ה PER, הוא הוביל 3 פעמים (אם כי לברון, שאקיל ומייקל הובילו אותו יותר פעמים). את מדד ה IBM לעומת זאת, הוא הוביל יותר פעמים מכל אחד אחר – 5 פעמים.
ושני מספרים שבלעדיהם, אף סקירה על רובינסון לא תהיה שלמה:
(א) אחד מארבעת השחקנים היחידים בהיסטוריה של הליגה שרשמו קוודריפל דאבל במשחק עם 34 נקודות, ו-10 בתחום הריבאונדים, החסימות והאסיסטים מול דטרויט.
(ב) אחד מחמשת השחקנים היחידים שקלעו יותר מ 70 נקודות למשחק, עם 71 במשחק האחרון של עונת 93-94 בדרך למלכות הסלים של הליגה. אז נכון, ששיחקו עליו. אבל עדיין, מעט מאד שחקנים יכולים לעשות משהו כזה – הוא עשה. ועוד בלי סיגנצ'ור מוב.

סקוטי פיפן
אני לא מכיר את ההיסטוריה כל כך לעומק, אבל אני די בטוח שאם הוא לא הראשון, אז הוא לפחות אחד מהפוינט פורוורדים הראשונים בהיסטוריה . כלומר, כן, בירד. אבל בירד לא הוליך כדור, אלא ניווט את ההתקפה אחר כך. פיפן אשכרה הוליך את הכדור יותר מחצי מהזמן. כמו שלברון עושה היום.
סקוטי פיפן, איזה שחקן, איזה אול אראונדר, איזה שחקן הגנה. האמת היא שכמעט ולא היו לו חסרונות במשחק. טוב, בעצם הקליעה מהשלוש שלו היתה בעייתית (מצד שני, גם זו של ג'ורדן, כשחושבים על זה), אבל פיפן היה אתלט עצום, בגודל מצוין לעמדה וכאמור, בעיקר עם אתלטיות אדירה לעמדה. קצת כמו ג'ורדן לעניים, הוא היה חודר ענק, ידע לקלוע את הג'אמפ שוט מצוין. אול אראונדר אדיר, שכמעט תמיד הוביל את רשימת המוסרים של הקבוצה הגדולה ביותר של שנות התשעים, ואולי גם בכלל. ריבאונדר טוב. למעשה, אפשר לטעון עד מחר שהמספרים של ג'ורדן באסיסטים ובריבאונדים היו יכולים להיות טובים יותר אם הוא היה מתאמץ כמו שפיפן התאמץ מהבחינה הזו, ויכול להיות שזה גם נכון. אבל העובדה היא שעונה אחר עונה, דווקא פיפן הוריד יותר ומסר יותר מאשר ג'ורדן. פיפן, הוא הסיבה המרכזית שבגללה אי אפשר לומר שהשיקגו בולס היתה רק ג'ורדן, כי היי, גם הוא היה שם.
ואת ההגנה כבר הזכרנו. חטף בלי סוף. בלי שום ספק אחד הסווינגמנים החוסמים הטובים בכל הזמנים. יכול היה לשמור על כמה שחקנים בו זמנית, וכמעט בלי חשיבות לתיפקודם במגרש או לגובה שלהם. הצליח לשמור על גארדים נמוכים כמו גם על פאוור פורוורדים, והיה חלק אינטגרלי ממי שכנראה היתה קבוצת ההגנה הטובה בהיסטוריה, שיקגו של שתי העונות שאחרי חזרתו של ג'ורדן מהבייסבול.
ולמרות הכל, תמיד תמיד נתן למישהו אחר להוביל. אז נכון, ברור שהוא היה צריך לתת לשחקן הטוב בהיסטוריה להוביל, ועדיין – כשהוא היה צריך להוביל, בשתי עונות, זה בהחלט נראה פחות טוב. האמת היא גם שהדומיננטיות שלו בשתי העונות האלה, לא היתה מהמרשימות שהיו (פחות מזו של רובינסון למשל). אז כן, אי אפשר להאשים אותו בכך שג'ורדן היה האיש של שיקגו תמיד, כי בכל זאת.. ג'ורדן. אבל גם כשג'ורדן פרש, פיפן בחר להיות שחקן משני, במקום לנסות ולהוביל שוב את שיקגו. הוא עבר ליוסטון שם שיחק מאחורי אולג'ואן ובארקלי, ואחר כך לפורטלנד, שם שיחק מאחורי שיד וסמית' וכאלה. כי ככה זה, סייד קייק הוא סייד קיק – זה באופי. עכשיו, אני יודע שלא מעט יטענו שלפחות בעונת פורטלנד הראשונה הוא היה השחקן הטוב בקבוצה והדבק שלה, וזה כנראה נכון. זה לא משנה את העובדה שאת המושכות ההתקפיות לא הוא לקח – כי שוב, סייד קיק.

הישגים קבוצתיים:
בלי ג'ורדן: גמר מערב עם פורטלנד בעונת 99-00, סיבוב שני עם שיקגו בעונת 93-94. פלייאוף ב-6 מתוך 7 עונות בהן שיחק ללא ג'ורדן (ואם מחשיבים גם את עונת 95, אז 7 מתוך 8)
עם ג'ורדן – נו באמת, שש אליפויות היסטוריות. עוד פעמיים גמר מזרח, ועוד פעמיים (כולל עונת 95) סיבוב שני.

הישגים אישיים:
שש פעמים קיבל קולות בבחירה ל MVP. פעמיים היה בין חמשת הראשונים בהצבעה, ופעם אחת (בעונת הבייסבול), היה שלישי.
שלוש פעמים בחמישייה הראשונה של הליגה
פעמיים בחמישייה השניה
פעמיים בחמישייה השלישית
שמונה פעמים בחמישיית ההגנה של הליגה
פעמיים נוספות בחמישיית ההגנה השניה
מלך החטיפות של הליגה בעונת 94-95
7 פעמים אולסטאר

סטטיסטיקות:
ממוצע רב עונתי של 16.1 נקודות, 6.4 ריב', 5.2 אס', 2 חטיפות ו-0.8 חסימות למשחק.
המספרים שלו בשיקגו היו מרשימים הרבה יותר, במשך שמונה העונות שבין האליפות הראשונה של הבולס, לאליפות האחרונה שלהם, הוא לא ירד מ-18 נקודות למשחק (טוב, 17.8 פעם אחת) ובדרך כלל גם הוסיף לזה משהו כמו 7 ריבאונדים ו 6 אסיסטים למשחק, באותן עונות.
4 פעמים קלע יותר מ 20 למשחק (בשיא-22 נקודות בעונת הבייסבול, שמיני בליגה באותה עונה), שתיים מהן לצידו של ג'ורדן.
עונת השיא הסטטיסטיתשלו היתה כאמור עונת הבייסבול, 22 נקודות, 8.7 ריב', 5.6 אס' ו-2.9 חטיפות. העונה הטובה ביותר שלו לצד ג'ורדן היתה עונת 91-92, אז רשם 21 נקודות, 7.7 ריב', 7 אס' ו 1.9 חטיפות.
בכל 17 העונות שלו בליגה, פרט לראשונה והאחרונה (כלומר, 15 בסה"כ) קלע בדאבל פיגר.
פעמיים הוריד יותר מ-8 ריבאונדים למשחק. שלוש פעמים מסר יותר מ-6 אסיסטים במשחק, שש פעמים חטף יותר מפעמיים במשחק, וחמש פעמים חסם יותר מחסימה אחת למשחק (כאמור, סווינגמן).
פעם אחת מלך החטיפות (עונת 94-95), 3 פעמים נוספות היה אחד מחמשת המובילים, ופעמיים נוספות סיים בעשירייה.
פעם אחת סיים בעשיריית הקלעים המובילים בליגה (עונת הבייסבול) ופעם אחת בין עשרת המוסרים הטובים (91-92)
בסך הכל, קלע בקריירה כמעט 19,000 נקודות (54 בכל הזמנים), כמעט 7,500 ריבאונדים (86 בכל הזמנים), למעלה מ 6,000 אסיסטים (26) , למעלה מ 2,300 חטיפות (שישי בכל הזמנים), ונמצא גם בין מאה הראשונים בהיסטוריה עם 947 חסימות בקריירה.
מס' 1 בחטיפות בכל הזמנים בפלייאוף עם כמעט 400 כאלה, אף אחד אפילו לא קרוב אליו. אם כי תכל'ס, לברון יכול תיאורטית לעקוף אותו מהמקום ה-15, בעוד 5-6 עונות ככה.
בניגוד לחברו במצ' אפ הנוכחי, המספרים שלו בפלייאוף דווקא עלו ל-17.5 נקודות, 7.6 ריב, 5 אסיסטים ו-1.9 חטיפות למשחק.
בכל הפלייאופים שלו פרט לאחרון קלע בדאבל פיגר. שלוש פעמים קלע יותר מ-20 נקודות למשחק בפלייאוף, כשלשיאו הסטטיסטי לצד ג'ורדן הגיע באליפות הראשונה של הבולס עם 21.6 נקודות, 8.9 ריבאונדים, 5.8 אס', 2.5 חטיפות ו 1.1 חסימות למשחק.

מדד נורטון:
במדד שלי, פיפן מוביל בגאון – הוא שלישי בין כל הסמול פורוורדים עם 36.2 נקודות (לברון עבר אותו כבר למרות 7 עונות פחות, ובירד מוביל). רובינסון רביעי מבין הסנטרים (אחרי שאקיל, אולג'ואן ומוזס) עם 23.6 נקודות.

סיכום:
מצ' אפ מאולץ או לא, זה המצ' אפ, ולפחות בפנקסי יש גם מנצח, ולא - זה לא האיש שמנצח במדד נורטון, אלא דווקא רובינסון.
למה? אם אני צריך משפט אחד פשוט, אז זה בגלל שרובינסון היה פרנצ'ייז, ופיפן לא. כלומר, כן, במשך עונת הבייסבול הוא כן היה השחקן המוביל של הבולס, אין ספק. אבל לי זכור שלמרות הדאנק ההוא על יואינג והכל, הוא לא הרגיש מאד בנוח עם כל הסיטואציה. לעומת זאת, לצידו של ג'ורדן הוא פשוט פרח.
אז נכון, תגידו – זה לא הוגן. אם פיפן היה בסיטואציה בלי ג'ורדן לצידו, אלא עם שון אליוט ואייברי ג'ונסון, גם הוא היה השחקן המוביל והפרנצ'ייז, וזה נכון. אבל אני בספק גדול אם הוא היה מצליח להוביל את הקבוצה הזאת להישגים, לפחות בליגה הסדירה שרובינסון עשה. אני ממש לא חושב שפיפן היה יכול להיות ההבדל בין קבוצה של 20 נצחונות לבין קבוצה של 55 נצחונות באף קבוצה. מצטער.
אם אני צריך להגדיר באופן אחר את ההבדל אז הנה הוא – לפיפן היה מאד נוח כשחקן שני מאחורי ג'ורדן. בדיוק כמו שהיה לו נוח להיות מאחורי אולג'ואן ובארקלי, ובדיוק כפי שהיה לו נוח להיות מאחורי שיד וסמית'. לרובינסון מצד שני, היה מאד נוח להיות השחקן המוביל, אבל הוא היה צנוע מספיק (ובכך אולי גם גדולתו) לתת למישהו אחר להוביל, כשהוא קלט שהמישהו האחר הזה פשוט טוב ממנו.
ואולי אני גם עושה לעצמי חיים קלים. פיפן היה חלק מקבוצה, כנראה הגדולה בהיסטוריה. הרבה יותר קשה למדוד בדיוק את חלקו בקבוצה. במה למשל בדיוק השפיעה עליו העובדה שעל ג'ורדן התמקדו הרבה יותר בהגנה. (והנה אנקדוטה – כאמור, בשתי העונות בלי ג'ורדן הוא אמנם קלע קצת יותר מבדרך כלל, אבל לא בכל כך הרבה. אחרי הכל, גם עם ג'ורדן היתה לו עונה עם 21 נקודות, ובעונה הטובה שלו ביותר בלי ג'ורדן הוא קלע 22. מבחינתי זה אומר שהוא כן היה קצת מוגבל בהתקפה. אולי בגלל הטווח, ואולי בגלל סיבות אחרות. אבל ג'ורדן הוא לא היה יכול להיות, גם אם לא היה לו ג'ורדן לפניו). כן, שחקן הגנה עצום – אבל קל יותר להיות שחקן הגנה עצום כשעליך לא מתמקדים בהתקפה. ובכלל, כל הקבוצה היתה משופעת בכמה מהשומרים הטובים בהיסטוריה. האם פיפן היה שומר טוב יותר מג'ורדן? מרודמן? לא יודע. הכל אמביגיואטי משהו. ובכלל, התחושה שלי היא שאילולי ג'ורדן, המעמד של פיפן בהיסטוריה, היה איפשהו בין פול פירס לדומיניק ווילקינס. משהו כזה.
אצל רובינסון, הכל כל כך הרבה יותר חד. ברור כמה משחקים הספרס ניצחו בלעדיו וכמה איתו, וברורה גם התקרה הסטטיסטית שלו (בעצם, כמעט ולא היתה לו תקרה כזאת. לפיפן – כן).
אפילו בהגנה,המקום בו פיפן הוא ללא ספק אחד הגדולים בהיסטוריה, עומד מולו רובינסון – עוד אחד מהגדולים בהיסטוריה, גם אם באופן קצת פחות "פוטוגני" ומרשים (כי בכל זאת, זה יותר מרשים כשסווינגמן עושה את זה, מאשר כשסנטר עושה את זה, גם אם ההשפעה של השני על המשחק גדולה יותר).
ובסופו של דבר, זה מגיע לזה – גם רובינסון לקח אליפויות. אולי לא היה לו את האופי לקחת אותם לבד, אבל אתם יודעים מה – הוא לפחות ניסה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 11:40 am 
מנותק
מנהל פורום

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 8:50 pm
הודעות: 30383
בלוג: הצג בלוג (14)
ואו, סלח לי על ההערה המקדמית, אבל אני ממש ממש לא מסכים עם המצ' אפ הזה. קודם כל, רובינסון ממש לא "הסייד קיק האולטימטיבי" (פיפן בודאי שכן) - הוא היה רוב הקריירה שלו אלפא דוג בקבוצת פלייאוף בכירה. אפשר אולי להגיד שהוא כשל בתפקיד הזה (אאל"ט גמר מערב זה המקסימום שהוא הגיע אליו) אבל עדיין הוא לא היה סייד קיק. כשהוא נהיה סייד קיק של דאנקן זה היה בגיל מבוגר ובשלב יחסית חסר חשיבות של הקריירה שלו. אין לי ספק שחמש שנים קודם דאנקן (בתחילת דרכו) היה הסייד קיק של רובינסון ולא להיפך.

ודבר שני, המצ' אפ הברור לרובינסון הוא יואינג - שני סנטרים מובהקים, קריירות תואמות למדי מבחינת תחומי שנים, סטטיסטיקות די דומות (יואינג - 20 נקודות ב-50% מהשדה, 9.8 ריבאונד, טיפונת פחות מהנתונים של רובינסון שהבאת) וכמובן שתי קבוצות שהן סה"כ המאכזבות הגדולות של שנות ה-90 ושני שחקנים עם תדמית לוזר חתומה שבהם. זה גם מצ' אפ לא טריביאלי כי יואינג הגיע לגמר NBA ככוכב של הקבוצה ועדיין אני מניח שרוב האנשים יבחרו את רובינסון.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 11:44 am 
מנותק
Junior

הצטרף: ה' אוקטובר 23, 2008 12:45 pm
הודעות: 3046
בלוג: הצג בלוג (0)
מצ' אפ מעניין, אבל לטעמי אין פה ממש מצ' אפ מהסיבות שהזכרת. רובינסון היה פרנצ'ייז פלייר פר אקלסלנס שהעמיד באופן תדיר את קבוצתו בצמרת הליגה. אז הוא לא היה מספיק טוב לקחת אליפויות לבד (לטעמי הצוות המסייע של האקים היה עדיף בעשרות מונים על זה של האדמירל), אבל מעטים אם בכלל בהיסטוריה היו כאלו.
פיפן היה שחקן אדיר שזכה לשחק ליד ג'ורדן. בתפקיד שלו הוא היה מצויין, אבל פשוט לא מספיק טוב להוביל לבד.

אפשר לראות גם את ההבדלים בתפקוד של הדרים-טים. פיפן היה שם עוד שחקן ואילו רובינסון היה שם הרבה יותר משמעותי ממנו בעמדה שעשתה את רוב ההבדל.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 12:01 pm 
מנותק
מנהל פורום

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 6:35 pm
הודעות: 6114
בלוג: הצג בלוג (0)
באחד מגלגולי הפורום הראשונים היה לי ויכוח עם מישהו לגבי פיפן והקליעה משלוש.אז נכון שהוא לא היה דייל אליס או רג'י מילר, אבל החל בעונת הפרישה הראשונה של מייקל, פיפן הבין שהנשק של הקליעה משלוש הוא חיוני בשבילו והעלה את הרמה שלו מחוץ לקשת.
לשיאו הגיע בשתי עונות האליפות הראשונה בת'רי-פיט השני, עם כמעט 2 שלשות למשחק ( מקום 14 בעונה אחת ו-16 בעונה הבאה בשלשות שנקלעו) ב-37% מכובדים.

בהמשך הקריירה הוא לא שיחזר את המספרים האלו, אבל היה לו סטרץ' של 5 עונות עם 1.5 שלשות למשחק בסביבות 35% בממוצע.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 12:30 pm 
מנותק
Hall of Famer

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 12:53 pm
הודעות: 12650
בלוג: הצג בלוג (0)
וזכורים לי גם משחקים של חמש ושש שלשות שלו. ואאז"ן, גם זריקה יפה מאוד.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 1:14 pm 
מנותק
Senior

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 3:11 pm
הודעות: 8234
בלוג: הצג בלוג (1)
השוואה מוזרה. רובינסון גם לא קשור עמדתית וטיעון ה"סיידקיק" מאד חלש.
אם במצ'אפ סיידקיקים רצית, היית יכול להביא מספיק שחקנים ששיחקו כינור שני. מקהייל. וורת'י. ג'ו דומארס. אפילו קובי בתקופת שאק זו השוואה ראוייה. :twisted:
אתה יודע מה, דומארס גם מתאים לך לסלוט ההגנתי. פיפן מול דומארס. זה מצ'אפ נחמד.


נערך לאחרונה על ידי Amos Gueta בתאריך ו' אוגוסט 16, 2013 1:15 pm, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 1:15 pm 
מנותק
מנהל פורום

הצטרף: ה' נובמבר 30, 2006 12:09 pm
הודעות: 9505
בלוג: הצג בלוג (0)
גם קובי בתקופת לאמר אודום זו השוואה ראויה. בסטרצ' הזה הוא היה כנראה אחד הסידקיק'ס הטובים בהיסטוריה.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 1:46 pm 
מנותק
מנהל פורום

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 8:50 pm
הודעות: 30383
בלוג: הצג בלוג (14)
פיפן מול דומארס זה מצ' אפ קל מאוד. מישהו ייתן קול אחד לדומארס? חוץ מזה שנורטון לדעתי עושה בעיקר על שחקנים שהוא ראה.

מה שהופך את פיפן לסייד קיק האולטימטיבי באמת, זה לא רק העובדה שהוא היה סייד קיק הכי מובהק שאפשר להעלות על הדעת, אלא שכשהוא היה בעמדה של הכוכב של הקבוצה אז היא לא הצליחה במיוחד. הקבלות שקופצות לי לראש בארץ הן דורון שפר, שהיה נהדר כסייד קיק של קטש וזוועה חיה כשקיבל את המפתחות, וקני וויליאמס בעונת הפיצה ועונה אחרי.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 2:30 pm 
מנותק
Junior

הצטרף: ה' ספטמבר 20, 2007 10:22 pm
הודעות: 2707
בלוג: הצג בלוג (0)
אני חושב שלשפוט את פיפן לפי העונה בלי ג׳ורדן זה לא ממש הוגן. הוא הנהיג את אותה קבוצה בדיוק (פחות או יותר) רק בלי ג׳ורדן, שזה הבדל גדול לרעה. אותה קבוצה בלי השחקן הכ טוב אי פעם. גם קובי היה צריך שיבנו מסביבו קבוצה טובה כדי לזכות באליפות בלי שאק.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 2:38 pm 
מנותק
Hall of Famer
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 19, 2008 12:53 am
הודעות: 12068
בלוג: הצג בלוג (0)
ציפה דריפה אלמדלסי כתב:
גם קובי בתקופת לאמר אודום זו השוואה ראויה. בסטרצ' הזה הוא היה כנראה אחד הסידקיק'ס הטובים בהיסטוריה.

:mrgreen:


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 2:46 pm 
מנותק
מנהל פורום

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 8:50 pm
הודעות: 30383
בלוג: הצג בלוג (14)
matan 2.0 כתב:
אני חושב שלשפוט את פיפן לפי העונה בלי ג׳ורדן זה לא ממש הוגן. הוא הנהיג את אותה קבוצה בדיוק (פחות או יותר) רק בלי ג׳ורדן, שזה הבדל גדול לרעה. אותה קבוצה בלי השחקן הכ טוב אי פעם. גם קובי היה צריך שיבנו מסביבו קבוצה טובה כדי לזכות באליפות בלי שאק.


זה לא רק העונה ללא ג'ורדן, זה גם העונות אחרי ג'ורדן.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 3:38 pm 
מנותק
Junior

הצטרף: ו' דצמבר 01, 2006 2:49 pm
הודעות: 2527
בלוג: הצג בלוג (0)
נורטון, עשית מאצ' אפ של סייד קיקס, הודית למעשה שפיפן כסייד קיק טוב יותר אבל נתת את המאצ' אפ לרובינסון כי הוא אלפא דוג טוב יותר. זה לא למעשה חוטא לשאלת המחקר שלך...? :roll:

כפי שכבר אמרו, מאצ' אפ בלתי אפשרי. אני לא חושב שרובינסון הוא סייד קיק ואני גם לא חושב שהוא היה סייד קיק מפואר במיוחד.
אין לי ספק שבעבור מה שרובינסון עשה עם דאנקן, האליפות הייתה גם עובדת עם ביג מן תומך אחר.
ועובדה שדאנקן עשה זאת בהמשך גם בלעדיו.

זה לא שאני לא מאמין שג'ורדן לא היה לוקח אליפויות בלי סקוטי. הכלב הזה היה כ"כ טוב שהוא יכול היה לקחת אליפויות גם עם מתן נאור...
אבל סקוטי כסייד קיק היה ללא ספק יותר משלים מדיוויד רובינסון. השנים היפות בקריירה של האדמירל היו כאדמירל ולא כמקרצף הסיפון.

מה שכן, שים את פיפן בספרס במקום רובינסון כאלפא דוג ואין לו סיכוי. הוא פשוט לא היה כלי התקפי מספיק טוב. הוא לא היה שחקן כריזמטי, סוחף ומנהיג. הוא היה שחקן שיש לו הכל אבל לא מספיק להוביל, לכן הוא השחקן המשלים האולטימטיבי.
מהבחינה הזו, הוא צריך רק לומר תודה על כל השנים לצד ג'ורדן. אלו היו יחסי הדדיות, שניהם ניהנו ממה שכל אחד הביא לנישואין הללו.

נ.ב. ג'ון האבליצ'ק, אלכס אינגליש, קלייד דרקסלר ולארי בירד לטעמי היו הפויינט פורוורדז הראשונים, אבל אין ספק שפיפן לקח את זה ללבל אחר, בטח כמוביל כדור. הוא יכול היה לשחק (וגם שיחק) כפויינט הפותח פול טיים ג'וב.

ועד אגב, בעיניי רובינסון הוא אחד הסנטרים ההתקפיים הכי טובים שהיו, דווקא הגנתית אני ראיתי הרבה סנטרים טובים ממנו שם. אבל סטטיסטית הוא תמיד נצץ יותר.

מסכים בהחלט שמאצ' אפ בינו לבין יואינג זה משהו ששווה לדבר עליו. הגרייס והאלגנטיות של רובינסון מול הגמלוניות, היעילות והכוח של יואינג. ובסופו של יום, שני אלפא דוגז שלא שתו מהבאר. במקרה של רובינסון, לפחות כאלפא דוג.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 5:02 pm 
מנותק
Hall of Famer

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 2:26 pm
הודעות: 22695
מיקום: OC
בלוג: הצג בלוג (0)
יואינג אכן היה אופציה קלאסית יותר שעברה בראשי, אבל דווקא בגלל התמות האחרות העדפתי מצ׳ אפ פחות קלאסי. אגב בעיקר עבור פיפן, כי לא יכולתי לחשוב על שחקן במצ׳ אפ עבורו. בכל מקרה גם אם זה לא מצ׳ אפ טוב, חשבתי שהנושאים האלה. מהות הסייד קיקיות של שני השחקנים, וההגנה שלהם , הוא נושא שיהיה מעניין מאד לדבר עליו.
אגב בפנקסי , היסטורית פיפן נמצא אולי נמוך במקצת מהאדמירל אך גם גבוה במעט מיואינג

_________________
תודה לאלוהי הבירה


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 6:30 pm 
מנותק
Hall of Famer

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 3:32 pm
הודעות: 18561
בלוג: הצג בלוג (0)
טוב כמה דברים.

1. נתחיל מכך שהפוינט פורוורד הראשון לא לארי בירד ובטח לא אינגליש (סקורר נטו, לא ריכז שום דבר) ולא דרקסלר (גם הוא לא היה פוינט פורוורד) היה בכלל פול פרסי ממילווקי ומוחו הקודח של נלי המציא את הפונקציה הזאת. כמובן שלארי בירד הפך מיד לפוינט פורוורד הגדול בהיסטוריה ויש שיגידו שגם היחיד. להגיד שפיפן היה פוינט פורוורד זה לא מדויק, כי פוינט פורוורד זה בדיוק מה שנורטון הגדיר (ואח"כ התחרט), ניווט ההתקפה אחרי תחילתה מעמדת הפורוורד, לא שחקן שמשחק בעמדת הסמול פורוורד ולמעשה משחק כמו רכז.

2. הדבר הכי גדול של רובינסון לא היה האתלטיות וגם לא הידיים ואפילו לא הקליעה, אלא משחק הפנים לסל ובעיקר הזריזות. אני חושב שהוא היה הסנטר עם הצעד הראשון הכי מהיר בהיסטוריה. המהלך האופייני שלו היה קבלת הכדור על קו הבסיס. משם הוא היה עושה ג'אב סטפ ובוחן את המגן. אם המגן היה נותן לו חצי מטר, אז מיד היה מגיע סוויש אלגנטי. אם המגן היה נצמד, אז רובינסון בעזרת הצעד הראשון היה עובר את השחקן, בהרבה מקרים על קו הבסיס ומסיים בדאנק. הבעיה של רובינסון שלא היה לו משחק גב לסל מפותח.

3. כמו שאמרו לפני, רובינסון לא היה סייד קיק. הוא היה שחקן מצויין שפשוט הלך אחורה ביכולת בגלל הפציעה ושיחק ליד שחקן גדול יותר. בעונת השביתה אפשר עוד לתת לרובינסון פרס על היותו סייד קיק מעולה, אבל אח"כ זה כבר ממש לא היה זה ובאליפות השניה רובינסון לא היה סייד קיק מובהק, אלא עוד שחקן טוב בחמישיה של הספארס.

4. אני לא חושב שסקוטי פיפן אהב להיות סייד קיק. בעונת הפרישה הראשונה של ג'ורדן הוא בוודאי לא היה מוכן לקבל תפקיד שכזה ולהלן התגובה שלו בסיום משחק הפליאוף מול הניקס, כשג'קסון שרטט את התרגיל האחרון והלך לקוקוץ' ולא לפיפן. בעונת הפרישה הראשונה שלו הוא היה מדהים בתוך השחקן המוביל. למעשה בעיני הוא היה ה-MVP של חצי העונה הראשונה. אחרי האולסטאר (MVP אולסטאר) הוא ושיקגו נחלשו. עדיין הם ניצחו 50 ניצחונות ונראו הרבה הרבה יותר טוב ממה שציפו להם ללא ג'ורדן, ביחוד שהטרייד אוף לא היה איזה הרשי הוקינס או קנדל גיל במקום מייקל אלא לא אחר מפיט מאיירס. בחצי העונה השני, הבולס איבדו גם הוראס גראנט ובאמת לפיפן לא היה עם מי לשחק. לפי מה שאני זוכר, הוא גם עבר לפורטלנד, כי הוא חשב ששם הוא יהיה האיש המרכזי.

5. אלמלא גמר המערב של 95, המצ'אפ האולטימטיבי של רובינסון היה האקים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 7:15 pm 
מנותק
Hall of Famer

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 2:26 pm
הודעות: 22695
מיקום: OC
בלוג: הצג בלוג (0)
עם סעיף 5 אני מסכים לגמרי, אבל מה לעשות

_________________
תודה לאלוהי הבירה


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 7:23 pm 
מנותק
Senior

הצטרף: ו' מרץ 06, 2009 1:39 am
הודעות: 6798
בלוג: הצג בלוג (0)
סתם שאלה: איפה וויד בדירוג ההיסטורי כרגע? האם ת'ריפיט יספיק לו כדי לעבור את פיפן? או שמה הוא עבר אותו כבר השנה, בזכות העובדה שיש לו אליפות שהיא כל-כולה שלו?


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 8:01 pm 
מנותק
Junior

הצטרף: ו' דצמבר 01, 2006 2:49 pm
הודעות: 2527
בלוג: הצג בלוג (0)
צודק עמוס, שכחתי את פול פרסי, אחד השחקנים האהובים עלי באחת הקבוצות היותר נפלאות שהיו. הוא וסידני מונקריף היו אלילים בקבוצה הזו עבורי כילד.
מאידך, לא מסכים בכלל עם האמירה שלך על אינגליש, הוא היה מוסר נפלא ובטח שגם דרקסלר שהיה היחידי מהרשימה הזו שתפקד כמו פיפן באופן קורט. אבל שוב, פיפן בהחלט הביא את ה"עמדה" הזו ללבל אחר.

מה סקוטי לא אהב להיות סייד קיק? סקוטי שנא להיות סייד קיק! תמיד הייתי משוכנע שהדמות של סייד שואו בוב בנויה עליו...
אני משוכנע שסקוטי לא סבל את ג'ורדן, אבל בסופו של יום, אני בספק גדול אם הוא היה הופך להול אוף פיימר אם הוא משחק בקבוצה אחרת.
אני לא רואה אותו מוביל קבוצת אליפות בשום סנריו.

שחף, שוב, זו השוואה בעייתית כי ווייד לקח אליפות שנייה כסייד קיק אבל ראשונה כאלפא דוג. בעיניי לפחות, ווייד עבר את פיפן. אבל שוב, זו לא השוואה הוגנת.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 8:38 pm 
מנותק
Hall of Famer
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 19, 2008 12:53 am
הודעות: 12068
בלוג: הצג בלוג (0)
Mook כתב:

זה לא שאני לא מאמין שג'ורדן לא היה לוקח אליפויות בלי סקוטי. הכלב הזה היה כ"כ טוב שהוא יכול היה לקחת אליפויות גם עם מתן נאור...

אני ממש לא מסכים עם הקביעה הזו. לא לשכוח שג'ורדן נכשל בפלייאוף 7 שנים ברציפות ורק כאשר התקבצו סביבו השחקנים הנכונים (פיפן וגראנט ואח"כ רודמן בתוספת קלעי 3 קטלניים שלא צריכים כדור ביד וועידות סנטרים שאין להם בעיה לתת עבירות בלי לקבל זריקות או הכרה) והמאמן הנכון, הוא הגיע לארץ המובטחת.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ש' אוגוסט 17, 2013 12:44 am 
מנותק
Senior

הצטרף: ו' מרץ 06, 2009 1:39 am
הודעות: 6798
בלוג: הצג בלוג (0)
חוץ מפיפן הסגל המסייע של ג'ורדן לא היה מדהים, בוודאי אם מסתכלים על 3 האליפויות הראשונות. הוראס גרנט, לדוגמא, שחקן התקפה פחות טוב מבוש(מגובה גם במספרים). הייתי אומר שהוא נופל גם מאודום בשיאו בימיו בלייקרס. סטיב קר לא ידע לעשות שום דבר חוץ מלקלוע. איפה זה ואיפה הול אוף פיימר עתידי כמו ריי אלן, נניח. גם מייק מילר היה טוב ממנו לאורך רוב הקריירה שלו, למרות שהטיקט של מילר לא היה רק של קלע טוב כשהוא הגיע להיט. כל הסנטרים שהיו בבולס נחותים מביינום או מצ'אנדלר.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ש' אוגוסט 17, 2013 12:27 pm 
מנותק
Junior

הצטרף: ד' אוגוסט 15, 2007 6:28 pm
הודעות: 3542
בלוג: הצג בלוג (0)
לא הבנתי למה את הסנטרים השווית לביינום וצ'אנדלר


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ש' אוגוסט 17, 2013 2:59 pm 
מנותק
Senior

הצטרף: ו' מרץ 06, 2009 1:39 am
הודעות: 6798
בלוג: הצג בלוג (0)
סנטרים של אלופות מחמש השנים האחרונות


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ש' אוגוסט 17, 2013 4:30 pm 
מנותק
Hall of Famer

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 7:38 pm
הודעות: 15703
מיקום: עמוק באדמה
בלוג: הצג בלוג (0)
אני חייב להגיד שההשוואה כאן ממש חוטאת למציאות. האדמירל סייד קיק? מה לעזאזל?
השחקן שאני יכול לחשוב עליו נכון להיום זה ראסל ווסטברוק. אם הת'אנדר יצליחו לגנוב איזה 2 אליפויות ממיאמי זו בהחלט תהיה השוואה מעניינת.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ש' אוגוסט 17, 2013 4:40 pm 
מנותק
מנהל פורום

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 8:50 pm
הודעות: 30383
בלוג: הצג בלוג (14)
ולחילופין, אפשר לעשות את ההשוואה בין וייד ובין רובינסון - שחקנים שהיו אלפא דוגז מוחלטים שהפכו לסייד קיקס של קבוצת אליפות כשהגיע כוכב גדול יותר.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ש' אוגוסט 17, 2013 5:41 pm 
מנותק
Hall of Famer
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 19, 2008 12:53 am
הודעות: 12068
בלוג: הצג בלוג (0)
shachaf78 כתב:
חוץ מפיפן הסגל המסייע של ג'ורדן לא היה מדהים, בוודאי אם מסתכלים על 3 האליפויות הראשונות. הוראס גרנט, לדוגמא, שחקן התקפה פחות טוב מבוש(מגובה גם במספרים). הייתי אומר שהוא נופל גם מאודום בשיאו בימיו בלייקרס. סטיב קר לא ידע לעשות שום דבר חוץ מלקלוע. איפה זה ואיפה הול אוף פיימר עתידי כמו ריי אלן, נניח. גם מייק מילר היה טוב ממנו לאורך רוב הקריירה שלו, למרות שהטיקט של מילר לא היה רק של קלע טוב כשהוא הגיע להיט. כל הסנטרים שהיו בבולס נחותים מביינום או מצ'אנדלר.

אתה מערבב פה קצת. בשושלת הראשונה היו לג'ורדן כצוות מסייע פיפן (כנראה הסמול הטוב בשנות ה90), גראנט שאמנם היה פחות פלאשי מבוש התקפית אבל היה מגן וריבאונדר הרבה יותר טוב והיתה לו יותר קשיחות באצבע מאשר לבוש בכל הגוף, ארמסטרונג ופאקסון שהיו גארדים שלא צריכים כדור ביד וקלעים מצויינים וסוללת גבוהים שדפקו מכות בפנים לכל הסנטרים הטובים של הקבוצות האחרות (קארטרייט, קינג, פרדו וליוונגסטון). בשושלת השנייה במקום גרנט היה רודמן, במקום הגארדים היו קר (אחד הספוט אפ שוטרס הטובים היסטוריה) והארפר שהיה לפני כן אחד הגארדים הטובים בליגה, סוללת הגבוהים התחלפה בלונגלי, וונינגטון והנסיון של פאריש/סאלי ונוסף קוקוץ. זה לא דמה למה שהיה סביב אייברסון ולברון בעונות שהגיעו לגמרים (או לחלופין הסגל המסייע של קובי בעונות שאחרי שאקיל).


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הודעהפורסם: ש' אוגוסט 17, 2013 6:34 pm 
מנותק
Hall of Famer

הצטרף: ב' נובמבר 27, 2006 2:26 pm
הודעות: 22695
מיקום: OC
בלוג: הצג בלוג (0)
אני חייב לציין שזו אשמתי. קראתי לת׳רד בשם הלא נכון, גם בגלל שיקולי מקום.
שם המצ׳ אפ היה צריך להיות משהו כמו ״כי הם לא יכולים להוביל קבוצה לאליפות לבד״
זהו.

_________________
תודה לאלוהי הבירה


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  
פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 84 הודעות ]  עבור לעמוד 1, 2, 3, 4  הבא

כל הזמנים הם UTC + 2 שעות [ שעון קיץ ]


מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: uriel17 ו 12 אורחים


אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה
אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה

חפש:
עבור ל:  
Powered by phpBB® Forum Software © phpBB Group
מבוסס על phpBB.co.il - פורומים בעברית. כל הזכויות שמורות © 2008 - phpBB.co.il.