|
שליש עונה עברה, וכהרגלי בקודש זה זמן לסיכומים קצרים.
הרבה סיפורים יש העונה, ובראשם בעיניי ההצלחה של אוקייסיטי ושל יוסטון, והעובדה שהקאבס, הווריורס והספרס משייטות להן בדיוק (ואפילו יותר בקלות) מאשר בשנה שעברה. בואו נתחיל:
MVP
ג'יימס הארדן (רוקטס). לעיתים היה נראה שאולי זה ראסל ווסטברוק, והמשחק שלו אתמול עם 20+20 היה מהסוג הזה, אבל בגדול הארדן, למרות 5.5 איבודים למשחק פשוט משחק בקבוצה טובה יותר, קבוצה התקפית נהדרת בזכותו ובזכות דאנטוני. יכול להיות שכמו בקבוצות אחרות של דאנטוני זה לא יעבוד בפלייאוף, אבל כרגע זה מרהיב. הוא עדיין לא שומר עצום (בשביל זה יש את בברלי) אבל קלעי נהדר, רוצח, מוסר שאין דברים כאלה (ומי ידע), יודע להוריד ריבאונדים ומאזן נפלא של 7-21.
הבאים אחריו:
2. ווסטברוק (אוקייסיטי)
3. דוראנט (ווריורס)
4. לברון (קאבס)
5. קאווי לאונרד (ספרס, מה שאומר שסטף, ה MVP המכהן נמצא קצת אחר כך)
שחקן ההגנה -
דריימונד גרין (ווריורס). האמת צריכה להיאמר – גם אחרי עידן בוגוט ואזילי, ההגנה של הווריורס נראית מעולה. גרין, דוראנט וג'בייל מקגי נראים מעולה כחוסמים וזה נראה הרבה יותר טוב משחשבתי וציפיתי. גרין כמובן מעל כולם והופך את הווריורס למרות הקצב לאחת ההגנות הטובות בליגה. בעיניי, קאווי אפילו לא שני כרגע ואולי גם בגלל שהוא מתרכז מאד בהתקפה
הבאים אחריו:
2. גריק פריק (באקס)
3. קאווי (ספרס)
4. גובר (ג'אז)
5. גאסול הקטן (גריזליס)
השחקן השישי:
אריק גורדון (רוקטס)– האיש נראה פשוט מעולה, הכי טוב שהוא נראה מאז הקליפרס והוא חוזר להיות אחד מהסקנד גארדים הטובים בעולם, בקבוצה שתפורה לו. הוא נעמד בפינות וצולף שלשות. כמעט 4 שלשות במשחק ב 44 אחוז זה לא רע בכלל, וגם הוא אחת הסיבות שיוסטון נראית מצוין לגמרי. כמו הארדן, תפור על השיטה של דאנטוני ומזכיר את ג'ו ג'ו ואת קיו ריץ' של פניקס אמצע העשור הקודם.
הבאים אחריו:
2. לו ווליאמס (לייקרס)
3. ווילסון צ'נדלר (דנבר)
השחקן המשתפר:
יאניס גריק פריק (מילווקי) – אמנם יש עוד כמה מועמדים, אבל האיש קולע 6 נקודות יותר משנה שעברה, וטוב יותר גם בכל תחום סטטיסטי אחר כולל יותר מ-2 גם בחטיפות וגם בחסימות שזה די מדהים. המנהיג הברור של הקבוצה המשתפרת של מילווקי (ללא מידלטון) גם אם לפעמים ג'בארי קולע יותר.
הבאים אחריו:
2. לאווין (מיני)
3. הריסון בארנס (דאלאס)
4. אייברי בראדלי (בוסטון)
וגם אזכורון לניק יאנג, שאמנם נתן עונות דומות, אבל נראה כאילו הוא מחייה את הקריירה שלו קצת.
רוקי השנה:
ג'ואל אמביד (פילי) וזה אפילו לא קרוב. ארסנל נהדר של מהלכים, גוף כדורסל נהדר (ועכשיו גם בריא!! מי היה מאמין) ויד רכה מכל הטווחים. עדיין צריך לשפר את ההגנה, את קבלת ההחלטות ובעיקר את היכולת שלו לשחק יותר מאשר 25 דקות למשחק.
אחריו:
2. ברוגדון של מילווקי– הפתעה גדולה
3. הריסון של ממפיס – כנ"ל
4. אינגרם (לייקרס)
5. ג'מאל מוריי (דנבר)
מאמן השנה:
דאנטוני, כמו ה MVP והשחקן השישי, יוסטון פשוט נהדרת השנה. בעיקר היא קבוצה שמאד כיף לראות, כמעט כמו את הווריורס, והרבה בזכותו. נראה בפלייאוף מה זה שווה, אבל כרגע זה שווה המון. כמו בפניקס, הוא מצליח מאד כשיש לו כשרון, והארדן לצד המון קלעים נהדרים וקצת האסל מבפנים זה המון כישרון.
אחריו:
2. סטיב קר (ווריורס) – לא בגלל שהקבוצה מצליחה כמו בגלל שהיא מוסרת 32 אס' למשחק, ורביעית בהגנה פר פוזשן.
3. דווין קייסי (טורונטו) – לא יודע איך הוא עושה את זה עם כדורסל כל כך פרימיטיבי, אבל עובדה
4. פופ (ספרס) – אין גארדים. אלדרידג' לא משהו. הקבוצה משחקת מכוער . הכל נכון, והכל לא משנה. הספרס בצמרת המאד גבוהה
5. דייויד פיזדייל (ממפיס) – לכאורה ממשיך את יירגר. לא יודע, אולי זה משהו ב DNA של הקבוצה שהופך אותה לכל כך קשוחה, וזה לא קשור למאמן. ועדיין, סחתיין על ההצלחה.
תופעת השנה:
1. עונות סטטיסטיות מופרכות – בעיקר ראס והארדן, אבל לא רק. גם דייויס למשל שם בקלחת וגם יאניס ואחרים. לא זוכר דברים כאלה.
2. שוב דומיננטיות של המערב. לא ציפיתי לזה למען האמת. אבל במערב יש שבע קבוצות של 60 אחוז (אם קצת נעגל למעלה את אוקייסיטי) ואילו למזרח יש רק שתיים כאלה. מפתיע אותי מאד.
3. אנתוני דייויס – תופעת טבע, אין ספק. שחקן כדורסל כמעט מושלם השנה כי לא נפצע. אבל לא מצליח לעשות כלום עם הקבוצה המחורבנת שלו.
4. מינסוטה – כמה מילים נשפכות על הקבוצה הזאת, כמה פוטנציאל, וכמה מעט יכולת. זה פשוט מטריד.
5. מחזור רוקיז מחורבן – תסתכלו למעלה. הבחירה השלישית (אבל בדראפט מלפני שנתיים), הבחירה ה-37 (ברוגדון במיללווקי) ו ה-44 (הריסון בממפיס) הם הרוקיז הבולטים. אולי גם פסקל סיאקם שנמצא בחמישייה של טורונטו המעולה (בחירה 27) מה זה אומר על כל הרוקיז שנבחרו העונה? בטוח שלא דברים טובים במיוחד.
6. סנטרים שזורקים יותר מדי מהשלוש. ברוק לופז למשל, קא"ט, אמביד כמובן והם מצטרפים לחבר'ה כמו קאזינס שעשו את זה גם בעבר המון. פתאום כל סנטר הוא סטרץ' סנטר, לא רע למען האמת כשהם קולעים, וזה קורה לא מעט (אצל לופז למשל, במשחקים האחרונים הוא די מפשל), ועדיין זאת תופעה שבהחלט צריך ליתן עליה את הדעת. זה משנה את הכדורסל.
7. לצערי, סטף, תופעת העונה הקודמת, לא כל כך תופעה השנה. טוב מאד, אבל לא תופעת טבע...
חמישיית העונה:
מארק גאסול (ממפיס) – הוא המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה המשעממת הכי טובה בליגה של העשור האחרון. לא יודע לקחת ריבאונד, אבל השומר הכי טוב מבין הסנטרים בעולם, מוסר נהדר, מנהיג בחסד.
לברון ג'יימס (קליבלנד) – גם בהילוך שני, כפי שהוא נראה לפעמים העונה. נותן עונה נהדרת בקבוצה שלא מפסידה כמעט
קווין דוראנט (ווריורס) – סטף קארי הוא אהוב נפשי, אבל דוראנט נראה טוב יותר ממנו השנה, ויותר גו-טו-גאי. שיפר מאד את ההגנה, נותן מטרייה אווירית, ואמין מאד כקלעי וכחודר.
ג'יימס הארדן (יוסטון) – והשנה בפוינט, MVP כרגע. נותן עונה חלומית בקבוצה מדהימה.
ווסטברוק (אוקלהומה)– שני במאבק על התואר של ה MVP. עונה סטטיסטית נהדרת בקבוצה נהדרת אף היא. ה USAGE שלו חסר תקדים, אבל אז מה, זה עובד.
חמישייה שניה:
רודי גובר (יוטה) – שיפר את ההתקפה, ולא רק בכדורי זבל. בריא בינתיים ורק שימשיך כך. מטרייה אוירית וחוסם נהדר באחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה. זה מספיק.
קאווי לאונרד (ספרס) – המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה עם המאזן השני בטיבו בליגה. יש לו חסרונות (יכולת מסירה למשל) אבל הגוף הארוך שלו, הדיוק ומוסר העבודה מצליחים לקלוע מתי שהוא רוצה, וכמובן – הוא עדיין אחד משחקני ההגנה הטובים בעולם.
יאניס אנטטקומבו (מילווקי) – כבר כתבתי עליו למעלה. איזו עונה. 22 נקודות, 9 ריב', 6 אס', יותר מ-2 חטיפות וחסימות. ומילווקי גם בלי קריס מידלטון, המוציא לפועל העיקרי שלה אשתקד נראית לא רע במקום החמישי במזרח. מגיע לו.
סטף קארי (ווריורס) – יש גבול, אני לא יכול לקחת שחקן של 25 נקודות באחוזים שלו ו MVP מכהן, ולא לתת לו חמישייה שניה. אבל האמת היא שהוא באמת נראה פחות טוב מאשר בשנה שעברה. דומיננטי הרבה פחות. ועדיין הווריורס של השנה היא מכונה. שנה שעברה היא היתה מופע של שחקן. השנה היא פשוט מכונה. יכול להיות שזה עדיף.
כריס פול (קליפרס) – עדיין וכרגיל, רוצח שקט ונהדר. וגם השנה, מוביל את הקליפרס בשקט לעונה מצוינת גם אם לא מרהיבה. יחס אסיסטים איבודים של 4:1, מוביל את הליגה בחטיפות. לא יודע אם צריך יותר מזה.
חמישייה שלישית:
אנתוני דייויס (ניו אורלינס) – שלא כמנהגי, שחקן שרחוק מאד מהפלייאוף כרגע. אבל הוא נותן עונה בלתי ניתנת לעצירה. יותר משלושים נקודות, ים ריבאונדים, מלך החסימות. למד לעשות סל מכל מצב בעולם בערך (גם אם יכול לשפר מעט את הקליעה מהשלוש). שחקן על. למה הוא כאן? כי תכל'ס הוא משחק לפחות חצי מהדקות כסנטר של הקבוצה, עם כל הכבוד לאשיק ואג'ינסה. מה שכן, נראה לי ששאלת הפאוור הטוב ביקום מתחילה להתברר.
קווין לאב (קליבלנד) – הבחור נותן את העונה הכי טובה שלו בקליבלנד. לאב הוא שחקן שכשהקבוצה זורמת ונותנים לו את הכדורים במקום הנכון – הוא פורח. והשנה קליבלנד זורמים, אז הוא קולע 22 נקודות ו-11 ריבאונדים בקבוצת על.
קליי תומפסון (ווריורס) – התלבטתי בינו לבין דריימונד, ולמען האמת אני בסדר עם שתי הבחירות. מה גם שדריימונד הוא באמת פורוורד, וקליי לא. ועדיין נראה שלשחקן של הווריורס כלשהו מגיע גם להיכנס לכאן, אז שיהיה הוא. אחרי פתיחת עונה לא טובה, הוא כבר קולע הרבה יותר מ 20 נקודות למשחק, באחוזים טובים בקבוצת על.
דרוזן (טורונטו) התחיל את העונה מצוין וממשיך אותה לא רע בכלל. 28 נקודות למשחק, לסקנד גארד שלא יודע לקלוע שלשות, אבל מנצל גוף ארוך וחתולי, ויכולת ספיגת עבירות מעולה בשביל לעשות את הנקודות שלו ולהביא את טורונטו מעלה מעלה.
לאורי (טורונטו) – כן, כל הקו האחורי של טורונטו כאן. למרות דרוזן, לאורי, שחקן השכונה הטוב בליגה, הוא המנהיג של הקבוצה. מוסר מצוין, שומר מעולה לאחרונה. ובעיקר – אם מישהו צריך לקלוע שלשות בקבוצה או לתקוע DAGGER בקבוצה היריבה. זה הוא ולא חברו לקו האחורי.
אז מי התפספס? באטלר עם עונה נהדרת בשיקגו שבה הוא הפך להיות המנהיג הברור גם בהגנה וגם בהתקפה (ולא ווייד) אבל הוא בחוץ כי שיקגו מדרדרדת לאחרונה., אייזיאה תומאס עם עונה מעולה בבוסטון שרק משתפר כל הזמן, אבל הוא בחוץ גם כי הוא קצת שכונה, וגם כי הוא היה פצוע קצת לאחרונה. דריימונד יכול בכיף לתפוס את המקום של קליי בחמישייה השלישית, ועוד יכול למצוא את עצמו שם, אבל הוא בחוץ כי את הכבוד הוא מקבל בהגנה. גם בלייק גריפין נותן עונה מצוינת בקליפרס הנהדרים. קיירי והייוורד פוטנציאלית היו יכולים גם ועוד יכולים להגיע לשם בעתיד או בשליש הבא. כולם נותנים עונות נפלאות גם אם בינתיים הוצאתי אותם מהחמישיות.
חמישיית ההגנה:
מרק גאסול (ממפיס), דריימונד גרין (ווריורס), קאווי לאונרד (ספרס), אייברי בראדלי (בוסטון), פטריק בברלי (יוסטון) ובאופן כללי, השניים האחרונים הם פשוט שחקני אנרגיה כיפיים.
חמישיית ההגנה השניה:
גובר (יוטה), יאניס (מילווקי), מק"ג (שרלוט), דני גרין (ספרס), כריס פול (קליפרס),
חמישיית הרוקיז הראשונה:
אמביד (פילי), כריס (סאנס), אינגרם (לייקרס), ברוגדון (מילווקי), הריסון (ממפיס)
חמישיית הרוקיז השניה:
הרננגומז (ניקס), סאבוניס (אוקלהומה), סאריץ (פילי), סיאקם (טורונטו), מארי (דנבר),
_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
