סל ניוז

אז אחרי שבאס הגדול נפטר ופיל ג'קסון הגדול נהיה סנילי בניו יורק,
ג'יני, הבת של באס, ארוסתו של פיל, נהייתה הבעלים ואחיה, ג'ימי באס, נהיה אחראי על כדורסל, לצד ה-GM קופצ'אק.
ג'ימי חשב שמכיוון שהקבוצה בבעלות המשפחה אפשר לפזר הצהרות. לפני שלוש שנים הצהיר שהלייקרס חוזרים לפלייאוף תוך 3 שנים.
בעונה שעברה, ג'יני התחילה לפזר רמזים עבים, שהיא בטוחה שג'ימי עומד מאחורי ההצהרות שלו ויקבל על עצמו את האחריות אם לא יצליח לספק את הסחורה.

ההשפעה הייתה הרסנית - ג'ימי חשב שהוא יקבל הזדמנות להחתים בקיץ כל מיני FA בכירים, כולל דוראנט. הם די צחקו ולא ענו לשיחות.
ג'ימי הרגיש את החבל מתהדק, לצד דפרסיה שאף אחד לא בא ועל השעה הראשונה לפתיחת ה-FA החתימו את מוזגוב על חוזה מגוחך, שמוזגוב והסוכן שלו לא האמינו שמונח על שולחנם.
אח"כ גם דנג חתם על חוזה דומה, בהפתעה דומה שמישהו הציע לו כזה.
התוצאות לא הגיעו וג'יני לא מרחמת.
ג'ימי וקופצאק הותיק הולכים הביתה.
מג'יק ג'ונסון חוזר למועדון כנשיא הכדורסל, בערך שבוע אחרי שהתמנה להיות יועץ מיוחד והלייקרס מחפשים GM שיעבוד תחתיו.

ג'יני ופיל כבר לא

עכשו עוד פרסומים מגיעים:
1. ג'ימי ומיץ' רצו את בוגי כהזדמנות אחרונה להציל את עורם, במיוחד כי ג'ני חובבת שלו. אולי היו צריכים בכל זאת לתת את אינגרם..?
2. התסכול מזה שה-FA הבכירים לא באים לבקר, כנראה דוחף את הלייקרס לפתרון יצירתי - השמועות שהם שוקלים סוכני שחקנים בכירים למשרות פרונט אופיס, כולל מיודענו ארן תלם

פורסם שהקינגס רצו את אינגרם ולא קיבלו.
פורסם שהמג'יק חששו לתת הרבה בשביל שחקן שכמעט בטוח יעזוב אותם ולכן סרבו.
פורסם שהקינגס רצו את בוקר מהסאנס ולא קיבלו.
פורסם שלא היה שום רצון מבוסטון לקבל את בוגי (ואם היה הם היו מקבלים).
זה היה רק הפליקנס.

היו דיבורים שמג'יק רוצה להביא את קובי ל-FO

אני לא יודע כמה מג'יק הולך להצליח כמנהל, אבל אין שאלה שהוא האיש הכי מתאים בשביל למכור את הלייקרס בתור הקבוצה ששחקנים רוצים להגיע אליה לשחק, וזה לא היה המצב בשנים האחרונות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

למה הוא האיש הכי מתאים בשביל למכור את הלייקרס בתור הקבוצה ששחקנים רוצים להגיע אליה לשחק?

מג׳יק הוא אולי פרסונה אהובה ויכול להיות שהוא ישנה קצת את האפיל של הלייקרס אבל בסופו של דבר, כשהכסף שווה, כוכבים גדולים רוצים לפני הכל לשחק עם כוכבים גדולים אחרים. הלייקרס צריכים להתפלל חזק שהבחירה תישאר אצלם השנה, כדי שיהיה אפשר לבנות שם משהו ושאינגרם את ראסל יתפתחו לכוכבים.

תבנה קבוצה טובה ואנשים יבואו לLA גם אם אחותו של מג'יק תנהל את המקום. זו העיר, זו הקבוצה.

ניסיתי לערוך ויצא שציטטתי את עצמי. נו, שיהיה נרקיסיסטי קצת.

אם תבנה קבוצה בינונית (פלייאוף מלמטה) לא יגיעו בגלל הקבוצה והעיר. וכשאני אומר יגיעו אני מתכוון לשחקנים חופשיים מבוקשים מאוד.

ולכן כתבתי קבוצה טובה.

הטיעון ש-LA היא עיר גדולה ושוק גדול והרבה כסף ראינו בעשור האחרון שלא ממש תופס מים. כמעט כל קיץ פרי אייג'נטס חמים מוותרים על LA לטובת ערים אחרות ופחות נחשקות. זה נכון אגב גם לניו יורק.
ככה שבעידן הגלובלי, הדבר החשוב ביותר הוא הקבוצה, העיר קצת פחות. אולי באמת מג'יק יחזיר עטרה ליושנה.
הסוכן של קובי לשעבר ימונה ככל הנראה ל-GM של הקבוצה בקרוב.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

רוב פלינקה. איזה שחקן חמוד. שיחק במישיגן עם הפאב פייב.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

שמעתי אותו יותר מפעם אחת בפאנל פרשנים, מוכרח להודות שהוא לא נשמע לי העיפרון הכי מחודד בקלמר שלא לדבר על ידע מקצועי. הבחור לא ממש מעודכן
יש הבדל בין לשחק את המשחק לבין לנהל אירגון מקצועי שעוסק במשחק

ברור שלא. אבל אם תהיה קבוצה טובה בLA וקבוצה טובה במיני, לLA (העיר והמועדון) יש יתרון. למרות שכלכלית אגב זו עיר יקרה עם מלא מיסים אבל להרבה שחקנים זה פחות חשוב. חשוב שיש מסיבות ופאן.

מי אמר? מה, בגלל שלברון ודוראנט הלכו לשחק עם כוכבים אחרים אז עכשיו זה נכון לגבי כל הכוכבים בליגה?
אני חושב שיש מספיק שחקנים בליגה הזאת שגם מחפשים אתגרים. להכנס לספרי ההיסטוריה ולהיות פרנצ'ייז פלייר של מועדון כמו ניו אורלינס, קליפרס או שארלוט זו חוכמה קטנה מאוד. להיות פרנצ'ייז פליירס של מועדון כמו הלייקרס, זה לא רק להתחרות בהווה אלא גם בעבר. לנסות להעמיד את עצמך באותה שורה עם ג'רי ווסט, צ'מברליין, ביילור, גודריץ', מג'יק, קארים, וורת'י, קובי, שאק ואחרים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אתה יכול לדמיין עוד מישהו שזכה בכל התארים האפשריים, דמות חיובית שכולם אוהבים, ווינר אדיר, שהיה לייקר כל החיים שלו? היחידים שעוד עונים על הקטגוריות הללו הם קובי וג'רי ווסט.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אז בגדול אתה אומר שנתעלם מכל מה שהניע כוכבים לבחור בשנים האחרונות קבוצות בהן ימשיכו את הקריירה תוך כדי שהם בשיאם ונלך על ההיפותזה שלך במקום.

אם כוכבים זה שני שחקנים אז אתה צודק.
בינתיים ווסטברוק והארדן נשארו במקומותיהם, קובי נשאר לייקר, קוואי נשאר בסן אנטוניו, מלו בניו יורק, פול ג'ורג' באינדיאנה, דרוזן בטורונטו, גריפין בקליפרס ועוד ועוד. בקיצור, לא הניע ולא נעליים. המעברים של כוכבים לקבוצות של כוכבים אחרים הם לא נדירים אבל גם לא הרוב השולט והרוב נשארים בקבוצות שלהם די הרבה שנים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

רוב הכוכבים בוחרים להישאר היכן שהם. בגלל זה אני טוען שוב ושוב שבחירות דראפט גבוהות הן הדרך העיקרית והטובה ביותר להשיג שחקני טופ20. השאלה הרלוונטית כאן היא מה גורם לכוכב שלא נשאר בקבוצה שלו לבחור קבוצה אחרת.
היו שחקנים חופשיים מבוקשים ביותר שעשו מעבר כזה - כולם הלכו לקבוצות שהם האמינו שיש להם סיכוי אמיתי להיאבק על אליפות.