סל ניוז

ברור שיש הרבה שחקנים שמגיע להם לפני גובר אבל מה לעשות, צריך סנטר

סקירה כמעט מושלמת. מה שהיה חסר לי זה 2-3 פסקאות על גרשון יבוסלה.

MVP – ראסל ווסטברוק.
(שליש ראשון – הארדן)
(שליש שני – הארדן)
ולמרות שהארדן הוביל במהלך רוב העונה, אני חושב שראס עשה מספיק בשביל לעבור אותו. אני חושב שבשביל שהארדן היה מסיים ראשון, יוסטון היתה צריכה הפרש של 10 נצחונות מעליה. בסופו של דבר מדובר ב 8 נצחונות הפרש בלבד, ואי אפשר שלא לתת את התואר למי ששבר כל שיא סטטיסטי אפשרי. מלך הסלים עם טריפל דאבל בממוצע. אין דברים כאלה. חוץ מזה, הארדן באמת נתן יופי של עונה והיה אטרקטיבי בטירוף, אבל 2-3 פעמים במשחק הוא עושה את המהלך המעצבן ביותר בליגה – הקפיצה לתוך הגוף של השומר כדי לסחוט שלשה. אני מתעב את זה. גם ראס עושה את זה לפעמים, אבל אצל הארדן זו אמנות מעצבנת.
2. ג'יימס הארדן
3. קאווי לאונרד
4. אייזיאה תומאס
5. לברון ג'יימס

שחקן ההגנה: דריימונד גרין
(שליש ראשון: דריימונד)
(שליש שני – דריימונד)
פה אין הפתעות מבחינתי. גרין היה העוגן של ההגנה של קבוצת ההגנה הנהדרת של גולדן סטייט והיה אדיר לאורך כל העונה. שומר אישי מדהים שהוא שומר קבוצתי עוד יותר מדהים. גם אם כשומר אישי ייתכן (כנראה) שקוואי טוב ממנו, אני לא חושב שיש שומר קבוצתי טוב ממנו בליגה. האימפקט שלו עצום, וכשהוא משחק יחד עם קווין דוראנט, ההגנה של גולדן סטייט פשוט אדירה.
2. רודי גובר – צמוד, כי גם הוא היה מצוין השנה.
3. קוואי
4. יאניס
5. מרק גאסול

השחקן השישי: לו ווליאמס
(שליש ראשון: אריק גורדון)
(שליש שני: אריק גורדון)
כן, כן, אני מפתיע כאן. לו ווליאמס הגיע אחרי האולסטאר מהלייקרס ליוסטון, ומיד תפס מקום כשחקן שישי \ שביעי ליד אריק גורדון. ממה שראיתי, אריק גורדון יציב הרבה יותר מלו, אבל לו יכול להתפוצץ הרבה יותר מגורדון. למעשה, כך הם גם מתופקדים. אני נותן ללו את האדג' הקטן בגלל אחוזי שדה מעט יותר טובים. אבל לשניהם די מגיע אם להיות הוגנים. כך או כך, מדובר בשחקן של יוסטון. בשביל לו, אם וכאשר, זה יהיה תואר שחקן שישי, שני בקריירה. (ואגב, אסוציאטיבית לגמרי, אבל מישהו שם לב כמה שג'ורדן קרופורד משחק דומה לג'מאל קרופורד)
2. אריק גורדון
3. זאק רנדולף
4. אנס קאנטר
5. טימי הארדווי ג'וניור
ואפשר גם להזכיר את ווילסון צ'נדלר כאן, ואת ג'ורדן קלארקסון וגם את צמד הג'ונסונים המצוין של מיאמי. לפחות אלה הם שחקני ספסל אדירים השנה. למרות שהכי טוב מכולם זה בכלל איגודלה.

השחקן המשתפר: טימי הארדווי ג'וניור
(שליש ראשון – יאניס)
(שליש שני – יאניס)
אין לי כמעט ספק שיאניס הוא זה שייבחר, אבל הבחירה של יהיא טימי הארדווי. כי יאניס היה מעולה גם שנה שעברה, אמנם הוא הפך לסופרסטאר השנה, אבל גם אשתקד הוא היה שחקן של 17+8+4. טימי לעומתו היה זניח לגמרי שנה שעברה והשנה... הוא הסיבה העיקרית שלמרות ירידה בתפוקה של מילסאפ, והעובדה שאטלנטה איבדה הרבה שחקני חמישייה בשנתיים האחרונות (קארול, קורבר, הורפורד, טיג) – היא בכל זאת סיימה במקום החמישי. שחקן קשוח, ובעיקר ווינר די רציני שקלע כמה וכמה סלים מכריעים השנה. מביא לאבא שלו כבוד. האמת היא שלא ראיתי את השם של טימי באף אתר רציני בקטגוריה הזאת ואני לא מבין למה. שנה שעברה עם 6.5 נקודות למשחק, השנה יותר מפי שניים.
2. יאניס
3. אייזיאה תומאס שגם הפך להיות סופרסטאר די רציני.
4. רודי גובר – היה מעולה אבל גם פציע בשנתיים הקודמות. השנה גם פחות פציע, וגם שיפר משמעותית הן את ההגנה ולמעשה גם את ההתקפה.
5-6. ניקולה יוקיץ' וגם דווין בוקר – אמנם שניהם השתפרו מאד השנה, אבל הבעיה היא בעיקר כי אני לא אוהב לתת את התואר לשחקני שנה שניה. אני חושב שלא בשביל זה המציאו את הפרס.
אני מניח שגם מגיע אזכור להאריסון בארנס, אבל האמת היא שאני לא חושב שהוא השתפר כל כך כמו שהסיטואציה שלו השתנתה לגמרי.

רוקי השנה – מלקולם ברוגדון
(שליש ראשון – אמביד)
(שליש שני – אמביד)
לגמרי ברירת מחדל. אמביד היה רוקי מדהים, מה שאני ראיתי זה את הסנטר הכי מבטיח בעולם, יותר מקא"ט ויותר מיוקיץ'. אממה – רוב הסיכויים שהוא אודן 2.0, ו 31 משחקים בעונה זה פשוט לא מספיק בשביל התואר. אז נותנים לברוגדון, שמנצח את שאריץ', לדעתי בעיקר בגלל שהוא שיחק בקבוצה חזקה יותר ולקח תפקיד חשוב מאד בה. מזכיר לי את דרון ווליאמס הצעיר, אבל מוכשר הרבה פחות. ועדיין, אחראי, חזק. לא עושה שטויות.
2. שאריץ'
3. באדי הילד שהשתפר ככל שהעונה התקדמה. יש מצב שייצא ממנו משהו טוב. יש לו את היסודות
4. אמביד, שיהיה בכל זאת. ה 31 משחקים מדהימים שלו בכל זאת צריכים לשים אותו איפשהו
5. ג'מאל מוריי – גם שיהיה
מה שכן, אני חייב לומר שלמרות שבעיקרון העונה מאד אכזבה מבחינת הרוקים. לקראת סוף השנה, יותר ויותר שחקנים הראו דברים יפים. בראון של בוסטון, כריס של פניקס, הילד ומוריי השתפרו ככל שהעונה התקדמה. האחים הרננגומז הראו דברים יפים במחצית השניה של העונה. לאביסייר ויוליס ה גיעו מ שום מקום ופרצו בשליש האחרון של העונה. לואוו קברו של פילי עשוי להיות שחקן, וגם אינגרם עם כל האכזבה הראהל פעמים למה מזכירים אותו לצד דוראנט. למרות שהייתי פסימי כל העונה אני חייב לציין דווקא שיש בי קצת אופטימיות זהירה כרגע.

מאמן השנה: מייק ד'אנטוני
(שליש ראשון – דאנטוני)
(שליש שני – דאנטוני).
אין מנוס מלתת לאיש הזה. בתחילת העונה באמת שלא היה ברור מה נראה מיוסטון. דאנטוני הסתכל על החומר שלו וראה קבוצה רכה עם גבוהים נמוכים מדי (קאפלה, ננה) ואגרסיביות קטנה מאד, פרט לקצת אריזה ובברלי. אז הוא שם את הארדן כמוביל כדור ראשי והפך אותה לדבר הכי אטרקטיבי בליגה בערך. המון ריווח של המשחק, המון אתלטיות וג'יימס הארדן אחד שמנווט את כולם בדיוק לאיפה שהוא רוצה. זאת קבוצה עם שיטה מובהקת והשיטה הזאת נותנת להם את המקום השלישי במערב. מאד מאד מכובד.
2. פופ
3. סטיבנס
4. קר
5. קווין סניידר

חמישיית העונה
רודי גובר – האימפקט ההגנתי שלו והשיפור ההתקפי, מנצח בטיפה את גאסול על המקום. גם לאור העובדה שקא"ט וקאזינס לא עשו פלייאוף, די סוגר עניין.
קאווי לאונרד – השחקן הכי טוב בקבוצה השניה הכי טובה
לברון ג'יימס – שהוא כנראה השחקן הכי טוב בעולם. נקודה.
ראסל ווסטברוק – מועמד מס' 1 ל MVP
ג'יימס הארדן – מועמד מס' 2 ל MVP

חמישייה שניה:
מרק גאסול – עונה מעולה ואפילו בריאה יחסית, שלא לדבר על השלשות שהוא פתאום קולע. המנהיג המובהק של הקבוצה שלו
קווין דוראנט – עשה מספיק בשישים משחקים. אם לא הפציעה, היה מחליף את לברון בחמישיית השנה.
יאניס אנטטוקומפו – ב-20 הראשונים בכל חמש הקטגוריות החשובות בסטטיסטיקה. זה מעולם לא נעשה. כוכב בהתהוות
סטף קארי – בעיניי עדיין השחקן הכי טוב בליגה לצד לברון. אבל הוא לא יהיה לפני ראס או הארדן
אייזיאה תומאס – יש מקום ראשון במזרח, ויש מעמד סופרסטאר (ועדיין החבר אוהד הסלטיקס שלי, חושב שצריך להחליף אותו בפורוורד, ולתת לרוזייר וסמארט את המפתחות. לכו תבינו)

חמישייה שלישית:
ניקולה יוקיץ' – הוכרע רק היום. אם מיאמי היתה מגיעה לפלייאוף, חסן וויטסייד היה פה, אבל היא לא אז הוא לא. יוקיץ' לפני קא"ט בגלל שהוא משחק בקבוצה טובה יותר ולפני וויטסייד כי הוא שחקן טוב יותר, וגם לפני דיאנדרה ג'ורדן שדורך במקום בעיקרון. ויוקיץ' כאן גם בגלל שאני מאד אוהב אותו ולדעתי הוא הולך להיות גדול. גדול מאד.
גורדון הייוורד – המוציא לפועל העיקרי בהתקפה של יוטה. וכשחושבים על זה, אם בקבוצה הגנתית שמשחקת בקצב איטי כמו יוטה הוא קולע כמו שהוא קולע, בקבוצה מהירה יותר הוא יקלע יותר. יופי של שחקן כדורסל.
פול ג'ורג'- וכן, זה אומר שכל ששת הפורוורדים שלי הם סמול פורוורדים, אבל באמת שלפאוורים לא מגיע (גריפין קרוב, אני מניח) המקום השביעי של אינדיאנה במזרח, והסיום הנהדר של העונה שלו נותנת לו את האדג' על פני גריפין או באטלר
דמאר דרוזן – נראה לי שלראשונה היה ברור שהקבוצה היא לא של לאורי אלא בעיקר שלו. איזו עונה לשחקן הכל כך אטרקטיבי הזה
ג'ון וול – עונה נהדרת של וושינגטון, והרכז האתלטי שלה פה. אחד ממנהלי המשחק הטובים בליגה והרכז היחיד בליגה שמסתכל לראס בלבן של העיניים מבחינת אתלטיות

אז מי בחוץ: אמרנו באטלר וגריפין וויטסייד וג'ורדן, וגם דריימונד גרין שאולי מגיע לו אבל יקבל את כל הכבוד בהגנה. גארדים מעולים כמו קיירי, ביל, קליי תומפסון ולילארד גם הם נתנו עונות נהדרת שהיו יכולות להספיק לו 6 הגארדים ברשימה לא היו נותנים עונות סצנסציוניות. קווין לאב היה מעולה בתחילת העונה, אבל בסוף פחות, וגם לכריס פול לא מגיע השנה. חוץ מזה, יש כל מיני כוכבים שלא כאן בגלל שהם רחוקים מהפלייאוף, כולל קא"ט ובעיקר אנתוני דייויס או דמרקוס קאזינס.

חמישיית ההגנה:
גובר, דריימונד גרין, קאווי לאונרד, דני גרין, טוני אלן.
חמישיית ההגנה השניה:
מרק גאסול, יאניס, קווין דוראנט (התלבטתי רבות בינות לבין פול ג'ורג', אבל למרות שדוראנט שיחק רק 61 משחקים, הוא פשוט היה מופתי השנה בהגנה), ספולושה, אייברי בראדלי שאני עדיין מעדיף על סמארט בהגנה, למרות ששניהם נהדרים.

חמישיית רוקי ראשונה:
אמביד (כי את מי תשימו במקומו בסנטר כבר), שאריץ', אינגרם (בפוטו פיניש על כריס. למרות שאינגרם מאכזב יותר, אבל היו ניצוצות לקראת הסוף שם), הילד וברוגדון.

חמישייית רוקי שניה:
הרננגומז (ניו יורק, למרות שזה של דנבר מגניב יותר), מרקיז כריס, ג'יילן בראון, ג'מאל מורי ויוגי פרל


אכזבות השנה:
יש המון. משום מה אני תמיד מצפה מהניקס והם מאכזבים אותי כל פעם מחדש. הפוטנציאל ההתקפי וההגנתי של דראמונד בשמיים, ובכל זאת הוא דורך במקום (שלא לדבר על רג'י ג'קסון שלקח שלושה צעדים אחורה). הפציעה של אמביד גם עצובה וגם פשוט מאכזבת. אני אוהב סנטרים מבטיחים אבל הוא מבטיח פחות ופחות. אבל מעל כולם, מינסוטה, הביאו מאמן רציני כמו ת'יבודו, יש להם שני כוכבי על כמו קא"ט וויגינס, אפילו רוביו נתן את העונה הכי טובה שלו בקריירה, ובכל זאת יוק. אין הגנה, אין הנעת כדור ואין אופי (הפסידו איזה 20 משחקים בהם הובילו בדאבל פיגרים). חרא קבוצה.

הפתעות השנה:
לא יודע, נדמה לי שהמקום הראשון של בוסטון במזרח מפתיע מאד. גם המקום השלישי של יוסטון זה לא רע בכלל יחסית לציפיות.