סל ניוז

רגע לפני הפיינל פור, נזכר בגמר הראשון ביד אליהו. לא, אנחנו לא מדברים על 1994. אנחנו הולכים למשהו הסטורי במיוחד.
הוידאו הזה הוא וידאו מוזר שהודבק עליו פס קול מהצגת השחקנים וזוהי כנראה העדות היחידה ברשת כיום לגמר האירופי 72' שנערך ביד אליהו.
שנת 1971. לאחר עיכובים שונים ומשונים עבודות ההשלמה של היכל הספורט ביד אליהו בעיצומן והוא מתקרב להיות מוכן. היכל בן 10,000 מקומות, פרקט מצוין והבטחה שמדובר באחד האולמות המתקדמים באירופה. אנשי מכבי ת"א יחד עם איגוד הכדורסל דחפו לקיים את משחק הגמר על גביע האלופות 72' ביד אליהו. היום זה מוזר , אבל ההחלטה על כך נקבעה כבר אחרי שהחלה העונה האירופית.
בדצמבר 71' ביקר בישראל ויליאם ג'ונס מזכיר פיב"א. אחד מאנשי מכבי ת"א העלה בפניו את ההצעה, וזמן קצר לאחר מכן היא נדונה בישיבת פיב"א ואושרה. התאריך שנקבע: 23 במרץ.

בפברואר 72' כבר היה ההיכל מוכן לחלוטין עם הזמנות מכאן ועד תום השנה לאירועים שונים ומשונים. הביקורות של המבקרים בהיכל, מהארץ ומחו"ל היו מעולות והיללו את ההיכל שתואר כאחד המודרנים והיפים באירופה. ב-9 במרץ 72' נקבעו סופית העולות לגמר: איניס וארזה אלופת איטליה וסגנית אלופת אירופה מול ההפתעה - יוגופלסטיקה ספליט אלופת יוגוסלביה שהדיחה בחצי הגמר את ריאל מדריד אחרי שניצחה אותה בספליט ב-11 נק' ומחקה הפסד בן 8 נק' במדריד.
עתה כולם התכוננו להגעת הקבוצות. שבוע לפני כן הודיעה הטלויזיה כי תשדר ישירות את הגמר והשדר יהיה דן שילון. הכרטיסים נמכרו בכמויות וההערכה דיברה על היכל מלא ובכך - אחת מכמויות הקהל הגדולות בתולדות הגמרים עד אז. ביתיים החלה לוחמה פסיכולוגית בין הצדדים ואנשי ספליט הבטיחו לאיטלקים ש"ניתן להם גביע אירופה מפלסטיק".

כמו כן צצה מתיחות בין הקבוצות: ראשית- מי תשחק בצהוב? ושנית- באיזה כדור ישחקו? תחילה החליטה הוועדה המארגנת כי המשחק ישוחק בכדור אמריקאי מסוג "וויד" אבל וארזה הטילה על כך וטו, מאחר ולדבריה זהו כדור אליו ספליט מורגלת. לכן, הוחלט לשחק בכדור מדגם יפני בשם "מוקאסה".
רבבת צופים גדה את ההיכל, כמעט כולם ישראלים. על המגרש התפתח קרב עצבני, איטי וחריף. ספליט הובילה במחצית 35-34, אבל וארזה נטלה את רסן ההובלה והצליחה לעלות ל-68:61 לקראת הסיום. ספליט הצליחה להוריד ל-67:68. ג'נארי, שחקן מחליף איטלקי שלמד עם טל ברודי עלה לזריקה מוגעת דקה וארבע שניות וקבע 70:67. שולמן מספליט הוריד ל-69:70. האיטלקים לא עמדו בלחץ ואיבדו כדור ואז, 6 שניות לסוף, פרץ שולמן הקרואטי לסל ונחסם ע"י 3 איטלקים בספק עבירה. השופטים לא שרקו, והמשחק נגמר בניצחון של ווארזה 70-69 שזכתה בגביע השני שלה בשלושה גמרים ברציפות.

יפה לראות את החמישיות של הקבוצות.
בוארזה שיחקו כבר שחקנים שהכרנו בסוף העשור כשמכבי נהייתה אימפריה - מנגין, אוסולה, מרינו צנאטה. יחד איתם שיחקו מנואל ראגה, הכוכב המקסיקני שהועף לקול מחאת האוהדים (שהושתקה מהר מאד) כשהגיע בוב מורס; ואדוארדו רוסקוני, שאחר כך גם אימן את הקבוצה מספר שנים - לא הצלחתי לברר אם הוא קרוב של סטפאנו, אולי אבא שלו? על הספסל ישב איוון ביסון הצעיר שלא שותף, מאוחר יותר הפך לאחד הרול פליירים המוצלחים של וארזה ושל נבחרת איטליה.
מהיוגוסלבים אני מוכרח להודות שלא הכרתי אף שם חוץ מפטר סקאנסי שהכרתי כמאמן, אבל זה כנראה חור בהשכלה שלי.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

ראגה עבר אח"כ לפדראלה לוגאנו ושם על הראש של מכבי ביד אליהו פעם 49 נק' (הכי הרבה ששחקן קלע ביד אליהו נגד מכבי).

ביסון לא שותף כי היה פצוע