סל ניוז

משחק הכדורסל, בטח באירופה, עבר המון שינויים בחוקים שלו. יש כמובן את השינויים הגדולים של 30 שניות , 2 מחציות. אבל יש גם שינויים מאוד מפליגים בדברים האחרים, הרבה מהם בתחום העבירות.
בפוסט הזה אני אדבר על חוק שהיה קיים לפחות משנות ה-70 (ייתכן והיה קיים גם לפני) ובוטל רק בתום עונת 89/90, והוא- זכות הבחירה למאמן לוותר על זריקות עונשין.
מה זה בעצם אמר? במידה וקבוצה א' סחטה עבירה שלא בזמן הזריקה וקבוצה ב עברה את מכסת העבירות הקבוצתיות למחצית (10, לאחר מכן 8, ואח"כ 7) - הקבוצה עליה ביצעו את העבירה זכאית ללכת לקו.
אבל קודם כל- מה זה אומר זכאית ללכת לקו? עד תום עונת 83/84 - היא זכאית ללכת ל-2 זריקות עונשין. בדיוק כמו בימינו. מעונת 84/85 , במצב כזה היא זכאית ל-1+1 , כלומר: מקבלים זריקה שניה רק אם קולעים את הראשונה. אותו מאמן של קבוצה א' היה יכול במצב כזה לוותר, לא פחות ולא יותר, על הליכה לקו ולהוציא מהצד התקפה חדשה. מאחר ושעון הזריקות התאפס תמידית אחרי עבירה, אזי ההתקפה החדשה תהיה בת 30 שניות.
המשמעות של זכות בהבחירה הייתה עצומה ובאה לידי ביטוי מאוד במשחקים צמודים כאשר הקבוצה עליה ביצעו את העבירה הובילה לקראת הסיום. קבוצות במצבים כאלו במקרים רבים ויתרו על הליכה לקו (קל וחומר כאשר עברו ל-1+1) והוציאו כדור מהצד להתקפה חדשה . הקבוצה הנגדית שהייתה בפיגור בד"כ לא הייתה מבצעת עבירות בכוונה לעצור שעון כמו היום אלא נוקטת יותר בשמירת לחץ מאחר והיה ברור שעבירות בכוונה לעצור שעון ייגרמו ליריבה להוציא את הכדור שוב ושוב מהצד ויזכו את היריבה שלה, שמובילה במשחק, בשעון 30 חדש.
עם זאת, במקרים פחות שכיחים היו קבוצות שביצעו כל הזמן עבירות מתוך מחשבה שאולי הן יצליחו לגנוב את הכדור בגלל הוצאת חוץ לא מוצלחת במיוחד.
הדבר כמובן חייב את המאמן לשבור את הראש מהר מאוד - האם ללכת לקו ולהסתכן? אולי להוציא מהצד ולסמוך על הקבוצה שלי שתחזיק בכדור? כמובן שלאורך השנים היו מקרים שהבחירות הוכחו כטעויות.
ועכשיו- דוגמאות.
הדוגמא הראשונה : 1983. עדיין אין שלשות. גם עדיין אין 1+1. הפועל חולון מארחת את מכבי בפחים בפלייאוף במשחק ה-1 של הסדרה. במצב של יתרון 2 נק' למכבי חולון סוחטת עבירה לקראת הסיום כאשר מכבי מעבר לתחום 8 העבירות. אריה מליניאק מאמן חולון מרגיש מספיק בטוח ושולח את מייק קרטר לקו. הוא קולע נקודה אחת.
פחות מחצי דקה לסיום מכבי מורידה ל-87:88. הכדור של חולון. להזכירכם- שעון התקפה בן 30 שניות. כלומר- חולון תיאורטית יכולה להחזיק בכדור עד הסיום. ארל ויליאמס ממכבי מבצע פאול על אלימלך. אריה מליניאק חושש, מוותר על 2 זריקות מהקו ומוציא את הכדור מהצד. חולון מוציאה את הכדור מהצד, מצליחה להעביר את הזמן עוד, עד שלו סילבר מבצע עבירה מכוונת שאז דינה היה כמו עבירת שדה. מליניאק שוב חושש ללכת לקו, ושוב מוציא מהצד. ואז, בפעם השנייה בה חולון מוציאה מהצד, מליניאק נענש - הוצאת כדור גרועה של חולון. היא מאבדת את הכדור, ומכבי בסופו של דבר קולעת בשניית הסיום ולוקחת את המשחק 89:88.
סיכוי טוב שאם מליניאק היה שולח את אלימלך לקו באחת מ-2 העבירות שבוצעו חולון הייתה הולכת להארכה או אפילו מנצחת, שכן אם חולון הייתה קולעת פעמיים מהקו היא הייתה מובילה 3, זמן קצר לפני הסיום, טרום עידן השלשות וחשוב מכך - גם אם מכבי הייתה קולעת לאחר מכן, צריך לזכור שהשעון אז לא נעצר אחרי סלים ב-2 הדקות האחרונות!
כלומר, הבחירה של מליניאק כאן אולי עלתה לחולון במשחק.

דוגמא שניה, קלאסית, לאיך החוק הזה הוביל לשחק סוג של "בונקר" בכדורסל: קצת מעל דקה וחצי לסיום מוליכה ריאל 89-83. הכדור שלה. היא משחקת לאט ומעבירה את הזמן. מכבי מעבר לתחום העבירות ולא שווה לה לבצע עבירות בכוונה אלא לנסות וללחוץ . כאשר מכבי מבצעת כבר עבירה עברו לא מעט שניות ומאחר והעבירה לא הייתה בזריקה, ריאל מוותרת על 2 עונשין ומוציאה מהצד ל-30 שניות חדשות. היא שוב מעבירה את הזמן, ושוב פעם סוחטת עבירה שלא בזריקה ו...שוב פעם מוציאה מהצד. כך, במצב של 6 הפרש דקה לסיום כבר ברור שהמשחק גמור.
בסופו של דבר, שמירת הלחץ גרמה לרגע אחד של רפיון בריאל שאיבדה את הכדור אך כאמור, בשביל מכבי זה היה מאוחר מידי.

ועכשיו דוגמא למצב אבסורדי שהחוק הזה גרם: מכבי ת"א משחקת נגד רומא בחוץ ומוליכה 93-90. בתקופה ההיא יש כבר סלי 3 נק' ואם המאמן בוחר ללכת לקו הוא מקבל 1+1.

נותרו 6 שניות לסוף והכדור של מכבי. רומא מעבר לתחום העבירות . האיטלקים מבצעים מיד עבירה, ומכבי מוציאה מהצד. האיטלקים, בניגוד למה שעשו אז בד"כ, מתחילים לבצע עבירה בכל רגע אפשרי. צביקה שרף מפחד ללכת לקו ל1+1 כי החשש שלו שהחטאה בזריקה הראשונה עוד תעלה לו בשלשה מהצד השני שתוביל להארכה. בפרק זמן של 3 שניות הם מבצעים 7 עבירות, שאחרי כולן שרף הולך להוציא מהצד. בעבירה השמינית, כשנותרה שנייה לסיום, שרף הולך ל-1+1. לי ג'ונסון קולע אחת מהקו, 94-90, והמשחק הוכרע.

רוב תודות אורן
רק רוצה לוודא - אם הייתה עבירה בזריקה אזי חייבים ללכת לקו ? מה הרציונל פה בעצם ?!

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

עבירה בזריקה? אתה הולך לקו בלי אופציה לבחור.
אבל גם שם היה משהו אחר, כאשר במשך תקופה של כעשר עונות או קצת פחות אם הפאול היה בזמן הזריקה, הלכת לעונשין ל-2 מתוך 3", כלומר: אם לא עשית 2/2 קיבלת זריקה שלישית.

הרציונל היה שהפאולים האלה נעשים בעצם כדי להשיג יתרון בדרך לא באמת ספורטיבית. הם בעצם פאולים קטנים אבל מכוונים. אז נתנו לקבוצה השנייה אפשרות להכניס את הכדור מהצד ולא להסתכן בהחטאת עונשין.
הבעייה היא כמו שאורן הראה פה היא שזה האריך מאד את המשחק בחזרה על אותה פעולה בעצם.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

נכון, אם כי בד"כ מה שקרה כמו בדוגמא של רומא לא היה קורה לרוב במשחקים אז. בד"כ קבוצות נהגו לנסות וללחוץ.