|
בדרך כלל מחכים למספר משחקים עגול ואז מתחילים לסכם, הפעם לא יכולתי לחכות למחזור 20 אז קיבלתם סיכום ביניים של הליגה הטובה באירופה כבר במחזור ה18. שורה תחתונה, שני שליש מהעונה מאחורינו, הקרבות והמאבקים בשיאם. הרמה אמנם ירדה אבל הדרמות גדולות והסיפורים לא נגמרים. מוזמנים להוסיף דירוגים והערות משלם.
MVP
אז מה זה MVP בעיניכם? השחקן עם המספרים הכי טובים? השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה? השחקן שההשפעה שלו על הקבוצה היא הכי גדולה? האמת היא, כמו תמיד, איפשהו באמצע. העונה יש מספר מועמדים בכירים לתואר הזה, אם היינו רוצים להיות משעממים היינו מטילים מטבע בין סרחיו לדה קולו ובוחרים את הMVP, כי אלו בתכלס השחקנים הכי טובים בקבוצה הכי טובה ובאמת מגיע להם וכו וכו... אבל אנחנו לא אנשים משעממים, ופרט לצמד המדהים של צסק"א יש כמה מועמדים בכירים מאוד לתואר הזה שנותנים את עונת חייהם.
במקום השלישי, ניק קלאתיס. לא להאמין כמה המניות של השחקן הזה עלו אצלי בעונה האחרונה. כן, הוא תמיד נמצא שם בדיון על הפוינט גארדים הטובים באירופה, אבל איכשהו תמיד מתפספס בין דה קולו לתאודוסיץ' ליול, אפילו טייריס רייס וונמייקר ואחרים. העונה אין תאודוסיץ', אין יול, אין רייס, ומעל הכל, יש קלאתיס ברמה אחרת לגמרי. המלך של פנאתינייקוס נותן את עונת חייו עד כה, השליטה שלו בקבוצה היא אבסולוטית. מלך האסיסטים של המפעל עם נתוני שיא בקריירה של 8.2 אסיסטים בממוצע, מלך החטיפות, חמישי במדד. עלה מ9 נקודות למשחק בעונה שעברה ל14 העונה. שלא תטעו, הוא עדיין שחקן עם קליעה לא יציבה ואחוזי עונשין מדהימים בחולשתם, אבל בוא נגיד ככה, אם היה מדד שמשכלל את ההשפעה של השחקן על הקבוצה, יש סיכוי טוב שקלאתיס היה מדורג ראשון מבין כל שחקני היורוליג. שולט בקצב המשחק, מפעיל את החברים שלו, חכם כל כך, חודר מעולה, מגיע לצבע בקלות גם מול שומרים אתלטים וזריזים ממנו. מוביל את פאו למאזן 12-6 כשהיא במרחק משחק אחד מהמקום השני ושני משחקים מהראשון. הכי חשוב, העונה אחרי הרבה שנים יש תחושה שלפאו יש קונטנדרית אמיתית שיכולה לדבר חזק מאוד העונה. אם יסיימו את העונה הסדירה עם יתרון ביתיות, לקלאתיס יהיה קייס חזק מאוד לתואר הזה.
במקום השני, יאן וסלי. אם נסתכל רק על השיפור הסטטיסטי של יאן וסלי העונה, לא באמת נצליח להבין את ההבדלים בין העונות הקודמות שלו לזאת הנוכחית. אז כן, הוא קולע 4 נקודות יותר בממוצע ומעמיד 13.6 נקודות ב28 דקות, נתון מצוין לכל הדעות, וכן הוא שיפר פלאים את האחוזים מהעונשין, משחקן שנע בין 45 ל55 אחוז לאורך הקריירה, לשחקן של 70 אחוז מעולים העונה. אבל מעבר לכך, משהו בגישה שלו השתנה. הוא מגיע הרבה יותר חד למשחקים, שומר יותר טוב, לוקח יותר על עצמו. נראה שוסלי מבין שהוא הגו טו גאי של אלופת אירופה, אחרי העזיבה של אודו ובוגדנוביץ' בקיץ. על ההיילייטס שלו אין מה לדבר, דאנקים וחסימות מעולם אחר, למרות הנתונים הפיזיים המדהימים שלו הוא מעולם לא נחשב איום הגנתי יותר מדי משמעותי, העונה הוא פשוט מתעופף לכל כיוון, אחד החוסמים הטובים ביורוליג ושחקן שפשוט משנה כל זריקה שיוצאת לכיוון שלו, כמאמר הקלישאה. וסלי הוא הסנטר המושלם לכדורסל של היום, רץ את המגרש, ארוך, אתלטי, מסוגל לשים כדור על הרצפה, וויתר לגמרי על הזריקה מבחוץ וזה קצת חבל בעיניי, אבל משחק הרבה יותר אחראי ובינתיים גם פנרבחצ'ה עומדת בציפיות של העונה שאחרי, וזה לגמרי לא מובן מאליו. עם ההתקדמות ההדרגתית של תומפסון ומלי לצידו, פנר קבוצת פיינל פור לגיטימית ויכולה לנצח כל קבוצה במפעל בלי שניפול מהכסא. יעשו פיינל פור העונה.
במקום הראשון, לוקה דונצ'יץ'. מה עוד נאמר על הילד הזה שלא נאמר. הרבה הרבה שנים אירופה לא ראתה שחקן כל כך צעיר עם כל כך הרבה קבלות. לפעמים באמת שקשה להאמין שהשחקן הזה רק בן 18. מה שכן, חשוב לציין שלא רק הגיל משחק תפקיד פה בבחירה שלי. כמובן שעצם זה שדונצ'יץ' עושה את הדברים האלה בגיל כל כך צעיר מחזקות את הקייס שלו, אבל גם אם היה מדובר בשחקן אמריקאי בן 25 לדוגמא, הבחירה בו הייתה מובנת. המספרים של דונצ'יץ' נהדרים ברמת היורוליג - 17.3 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו4.6 אסיסטים ב25 דק בממוצע, וכל זה אחרי שלושה משחקים די פושרים שהורידו לו את הממוצעים כלפי מטה. מוביל את המפעל במדד עם 24 נקודות מדד בממוצע למשחק. מעבר למספרים היבשים, הסלובני נותן עונה מאוד מרשימה מבחינת הכדורסל שהוא מציג ומבחינת יכולת המנהיגות. המדרידאים עומדים כבר על 13 ניצחנות רצופים בכל המסגרות, התייצבו בצמרת היורוליג אחרי פתיחה קטסטרופלית שכללה פציעות, הפסדים ומה לא. בלי יול, רנדולף ואיון, הקבוצה היא לגמרי של דונצ'יץ', הוא אחד הקלעים הטובים במפעל אוף דה דריבל. הוא חיית משחק, ווינר בנשמה שיודע לרצוח משחקים עם שתיים-שלוש פעולות טובות. מוסר טוב מאוד, סקורר מצוין. עדיין לא מספיק זריז ברגליים ולכן עושה את הנקודות שלו בעיקר בפוסט אפ, או מזריקות קשות על השומר עם יד בפנים. זה לדעתי סימן השאלה הגדול בנוגע לדונצ'יץ' והמעבר לליגה הטובה בעולם. מבחינת איי קיו כדורסל הוא לגמרי שם, יש לו נתונים פיזיים ויש לו את הקילר אינסטינקט ואת הדבר הזה שפשוט "נולדים איתו". לגבי עבודת הרגליים והיכולת לשמור אחד על אחד שחקנים אתלטים ממנו, נחיה ונראה. בכל מקרה, די ברור לכולם שבדראפט הקרוב הוא טופ 3 וככל הנראה יעזוב את היבשת עם סיום העונה הנוכחית. כרגע הוא הMVP שלי ואני מאמין שאם לא תיהיה התרסקות מפתיעה של ריאל עד סיום העונה, גם היורוליג יתנו לו את התואר הזה.
מאמן העונה
האמת היא שאין הרבה מתחרים העונה בקטגוריה הזאת, יש את פסקוואל שנותן אחלה עונה עם פנאתינייקוס, יש את מרטינז שייצב את באסקוניה, יש את ספירופולוס שעושה קסמים עם אולימפיאקוס, אבל יש אחד שנמצא מעל כולם והוא שרונאס יאסיקביצ'יוס. כוכב העבר של ברצלונה, מכבי ופנאתינייקוס, בעונתו השלישית בלבד על הקווים, מצליח להוציא בינתיים, לאחר 18 מחזורים בליגה הקשה הזו 250 אחוז מהסגל בינוני מאוד של ז'לגיריס. המועדון הצנוע הזה לא ראה קבוצה ראויה לדעתי מאז 2004- אותה עונה מפורסמת עם סבוניס, בירד ודרק שארפ, העונה יש בהחלט בשביל מה לקנות כרטיס בקובנה. ז'לגיריס של שאראס היא קבוצה נושכת, מאומנת, קשוחה, מאוזנת, משחקת בלי רגשי נחיתות, ניצחה העונה במגרשים מאוד מאוד קשים. קבוצה שחוץ מפנגוס חסרה סקורר אמיתי (גם ינקונאס לא כזה) ועדיין מדורגת חמישית בנקודות למשחק, רביעית באסיסטים ושלישית באחוזים מהשדה. יש לה את מיציץ' שהוא לטעמי אחד הגארדים השומרים הטובים ביבשת, ויש לה כל מני פועלים שחורים כמו ארון וויט (חה חה חה), מילאקניס ואולנובאס שיודעים כל אחד את מקומו. מן גלבוע גליל של היורוליג. הביאו עכשיו את בנו אודריך הקשיש, לא ברור מה יוכל לתרום אבל הם בהחלט חייבים חיזוק התקפי לקו האחורי כדי לעשות עוד צעד קדימה. לדעתי בסופו של דבר תסיים תשיעית, אבל אם היא מצליחה להכנס להצלבה לגמרי לא תיהיה תחרות. שאראס מאמן העונה.
הקבוצה המאכזבת
הקבוצה המפתיעה כמו שהבנתם היא ז'לגיריס קובנה, אבל מי המאכזבת? ברור שמילאנו גרועים למרות ציפיות גבוהות, וברור שאנדולו מאכזבת עונה נוספת, ברור לנו שחימקי עדיין לא הצליחה לחבר את כל הכישרון שלה לקבוצה יציבה וברור לנו שבסקוניה נפלה עם המאמן בתחילת העונה, אבל מה לעזאזל קורה בברצלונה?? אחרי עונה קטסטרופלית, ברסה החליפה כמעט את כל הסגל, הביאה את האנגה, הרטל, סראפן, סאנדרס, אוריולה, הביאה מאמן חדש. מה לא. הבעיה היא שוב, תלות גבוהה מדי בשחקן בכיר אחד בקו האחורי (הרטל הנפלא). היו צריכים ללמוד את הלקח מהעונה שעברה ולהביא עוד חיזוק לעמדות 1-2, כי כמו שרייס קרס בעונה הקודמת, כך גם הרטל לא מצליח להוביל את הספינה לבד. אדם האנגה נותן את אותם דברים שנתן בבסקוניה אבל ברמה אחת פחות טובה, הוא כן עושה הרבה דברים טוב אבל משהו שם באמת לא מצליח להתרומם. הראו ניצוצות של כדורסל גם מול מכבי וגם מול צסק"א אבל ברצלונה מצליחה פעם אחר פעם ליפול דווקא מול קבוצות פחות טובות ממנה, להפסיד למלאגה ומילאנו, לאבד 26 הפרש בבאמברג. יש לה 12 מחזורים להתאושש ולהגיע לפיינל 8, זה אפשרי אבל אולי אולי מאוחר מדי. אכזבת העונה ללא ספק.
השחקן המשתפר
מתבקש להכניס את דונצ'יץ' לרשימה הזאת אבל כיוון שרציתי להגיע לכמה שיותר שחקנים בפוסט הזה, החלטתי להשאיר אותו בצד. הקטגוריה הזאת מתייחסת לשחקנים שכבר שיחקו ביורוליג והשנה פתאום קפצו לגמרי ברמה שלהם. כמעט נכנסו: סטימאץ' מאפס אנדולו, בייליצה ורוצ'סטי מהכוכב האדום, ניקוס פאפס מפנאתינייקוס, אריק גרין מולנסיה.
במקום השלישי, דשון תומאס. אני מוכרח להודות שדשון תומאס הוא הפתעת העונה מבחינתי במכבי תל אביב. אחד השחקנים הכי בלתי נסבלים שהסתובבו באירופה בשנים האחרונות, קנה לעצמו שם של גאנר שעולה 15 דקות מהספסל, נותן קצת אינסטנט אופנס וחוזר לנוח, רק שאפילו את זה הוא היה עושה ברמה בינונית. הפריחה שלו במכבי נהדרת. מכבי עצמה היא עדיין תעלומה, ועדיין לא באמת ברור אם עצם העובדה שתומאס הוא אחד הסקוררים הבכירים שלה מעידה על הבעייתיות של הסגל הצהוב או דווקא על השיפור ביכולת של תומאס, אבל אני תמיד שופט לחיוב אז תומאס בינתיים צריך לקבל את הקדיט הראוי לו. ספאחיה מוריד את תומאס הרבה פעמים לאיזור האותיות, משהו שאני לפחות פחות ראיתי ממנו לאורך הקריירה, ומשם הרבה יותר קל לו לנצל את היתרונות הפיזיים שלו על פני השומרים המשתנים. כשהוא יוצא לאיזור קשת השלוש, הוא מקבל רשיון כמעט חופשי להפציץ מבחוץ ומחזיר ב43 אחוז בממוצע מחוץ לקשת - האחוזים הטובים בקריירה שלו. הוא משחק 10 דקות יותר, מחזיר 11.5 נק' בממוצע לעומת 7 שנתן באנדולו וברצלונה, ובכלל שיפר כמעט את כל הקטגוריות הסטטיסטיות שלו. תומאס נראה לראשונה כמו בורג משמעותי בקבוצה טובה (בשבועות האחרונים בנסיגה אבל עדיין נמצאת בחצי העליון של הטבלה), נראה איך יחזור מהפציעה ואיך מכבי תסיים את העונה האירופית שלה. בינתיים הוא לגמרי אחד השחקנים המשתפרים של העונה.
במקום השני, נמניה נדוביץ'. ממשיכים עם הסרבי הנפלא של מלאגה, אלופת היורוקאפ שעלתה ליורוליג עם סגל צנוע מאוד ובינתיים נותנת עונה מצוינת ביחס לציפיות ממנה. נדוביץ' פספס את אליפות אירופה בגלל פציעה, כנראה שהוא ניצל טוב את הזמן הפנוי שלו בקיץ אחרת אין דרך להסביר את העונה המטורפת שהוא נותן. אני זוכר אותו בכוכב האדום פרוספקט צעיר שלא ממש הצליח להגיע לרמות הכי גבוהות באירופה, ובכל זאת קיבל חוזה בגולדן סטייט של 2014 ומיעט לשחק. מצא את הנישה שלו בתור שחקן משלים בקבוצות דרג ב' בספרד (ולנסיה, מלאגה) והעונה הוא פשוט מתפוצץ. הבחור קולע 16 נקודות בממוצע למשחק, רק לשם השוואה ממוצע הקריירה שלו הוא פחות מחצי, הוא מוסר 4.5 אסיסטים למשחק שזה גם מספר שהוא בחיים לא התקרב אליו במהלך הקריירה שלו. הוא השחקן הכי חשוב של מלאגה העונה, הגו-טו גאי שלהם, הקלעי הכי טוב ושחקן ההתקפה שהכל עובר דרכו. נתן לספרדים במו ידיו כמה ניצחונות מאוד מפתיעים במגרשים קשים. מי יודע, אולי דווקא בגיל 27 אחרי עונת פריצה מרשימה הוא יגיע סוף סוף לקבוצה עם שאיפות טיפה יותר גבוהות ממלאגה. כרגע זה נראה לגמרי הכיוון.
במקום הראשון, קווין פנגוס. ז'לגיריס קובנה של העונה הנוכחית היא סיפור הצלחה באמת מרענן, סגל אפור שמורכב בעיקר משחקנים מקומיים (אפורים ברובם) ומאמן צעיר שפשוט מגיעים לכל מגרש באירופה ללא רגשי נחיתות ומצליחים להשיג תוצאות נהדרות. מאזן 11-7 הוא מעל ומעבר למצופה. השחקן החשוב ביותר של הליטאים הוא קווין פנגוס, מבחינתי השחקן המשתפר של היורוליג העונה. אחרי שנים שנפל בין העמדות, לא באמת ידענו אם הוא רכז או קלעי, אם הוא מספיק טוב בכלל לרמות האלה, אם שאראס סומך עליו. העונה הקודמת שלו היתה מאוד מאוד בינונית, אבל בקיץ אחרי העזיבה של וסטרמן לצסק"א, שאראס לקח את פנגוס ופשוט נתן לו את המפתחות העונה, התוצאות בהתאם. הסלובני-קנדי התגלה כמנהל משחק אנדרייטד לחלוטין, יש משחקים שהוא פשוט משתלט עליהם ושולט לגמרי בקצב המשחק, הוא קלעי מצוין מכל הטווחים ובכללי שחקן התקפה שלם הרבה יותר ממה שחשבנו. מקום שלישי ביורוליג באסיסטים עם 5.6 בממוצע למשחק, חמישי באחוזים מחוץ לקשת עם 2.3 שלשות למשחק ב48 אחוז (!!), נתונים נפלאים לכל הדעות. בן 25, בדיוק הזמן לפרוץ בקבוצה קטנה יחסית ולעבור בקיץ לקבוצה גדולה, אני מהמר על פנאתינייקוס שתקח אותו בקיץ לשורותיה. אחלה שחקן.
המרעננים של העונה
יש כמה שחקנים ששיחקו מעט מעט ביורוליג או לא שיחקו בכלל, והעונה נותנים עונת פריצה משמעותית. פייר אוריולה מברצלונה, הפועל השחור האולטימטיבי, הגיע אחרי עונה היסטורית בולנסיה לראשונה לקבוצת יורוליג - הקבוצה הכושלת של ברצלונה. אוריולה הוא אחד השחקנים האהובים עליי. קשוח, שומר טוב, חכם, קולע טוב מבחוץ, נטול אגו. פשוט בובה של שחקן. עוד שחקן בעונת בכורה הוא ג'ורדן תיאודור, הרכז המצוין של מילאנו, קיבל את המושכות בפעם הראשונה בקבוצת יורוליג, סך הכל נותן עונה אישית לא רעה בקבוצה אנדר אצ'יברית לגמרי. הוא סקורר לא מספיק טוב כדי להחשב לאחד הרכזים הטובים במפעל, אבל אם ישפר את הקליעה מבחוץ הוא לגמרי שם. אחלה מנהל משחק לרמות האלה. ממשיכים לאנדראצ'יברית נצחית אחרת, אפס אנדולו שהציגה העונה את אריק מקולום הנפלא בעונת חייו. מקולום הסתובב אצלנו בליגה השניה, ראינו אותו מבקר בארץ מדי גלאטסריי בארנה וגם זוכה איתה ביורוקאפ, אבל העונה הוא מצטיין בבמה המרכזית ולא במפעלים המשניים. טיפה אוברייטד בקרב הפרשנים בישראל שזוכרים לו בעיקר את המופע בהיכל, אבל אי אפשר לקחת ממנו את היכולת האישית המעולה ואת היכולת שלו פשוט לקלוע מכל בלטה במגרש ועל כל שומר שיבוא. בעונה הבאה כנראה בקבוצה טובה יותר מאנדולו. פייר ג'קסון שיחק כמה משחקים מזמן מזמן בפנרבחצ'ה/אולקר, מאז עברו קצת מים בירקון וג'קסון של העונה הוא ללא ספק אחד מ7 הרכזים הטובים ביורוליג. סקורר בחסד עליון, פריק אמיתי של הטבע, לא הכי יציב אבל השחקן הכי חשוב של מכבי ולגמרי הגו טו גאי שלה. מעניין לאן היא תגיע איתו העונה. גם נוריס קול ומייקל רול שווים אזכור של כבוד כאן. אנתוני גיל ותומאס רובינסון של חימקי מוסקבה, שני שחקנים שנפצעו ובחימקי הרגישו היטב את חסרונם. שני אתלטים מעולים בעונת בכורה ביורוליג, חייב להגיד שממש התרשמתי מהדקות של רובינסון עד שנפצע במחזור התשיעי ומאז לא חזר. גיל שחקן עם יכולות יותר סולידיות אבל מאוד מאוד חשוב שם, שומר מצוין ושחקן אול אראונד ברמה מאוד גבוהה. קווין סראפן הגיע לברצלונה אחרי הרבה עונות מעבר לים, בהתחלה הוא נראה כמו שחקן בלתי עציר לרמות האלה אבל עם הדעיכה של ברסה התחיל גם הוא לדעוך. בסך הכל, החתמה מעולה שלהם. גם באמברג הביאה רכש מעניין בדמות דורל רייט הנשכח שנותן גם הוא עונה טובה כמחליף של דריוס מילר. האם זה יספיק למשהו מעניין יותר ממאבק על מקומות 10-12? התשובה היא לא.
חמישיית העונה
ננדו דה קולו, צסק"א ממוצעים: 17 נק' ב57% לשתיים ו51% לשלוש, 2.6 ריב' 4.1 אס' ו-1.4 חט'. השחקן הכי טוב ביורוליג כבר כמה עונות ברציפות. אגדת יורוליג, העונה מספרים טיפה פחות טובים אבל צסק"א מרשימה מאוד. כל עוד היא בטופ, דה קולו בטופ.
אלכסיי שבד, חימקי מוסקבה ממוצעים: 22.3 נק', 2.5 ריב', 4.3 אס' ו1.5 חט'. מלך הסלים של היורוליג וככל הנראה השחקן הכי מוכשר ביבשת. נותן עונה אינדיבידואלית מרשימה מאוד, הבעיה שחימקי טיפה מאכזבים ועוד לא ברור כמה הוא יוכל לסחוב אותם לשלבים המאוחרים באמת.
לוקה דונצ'יץ', ריאל מדריד ממוצעים: 17.3 נק' ב60% לשתיים, 5.4 ריב', 4.6 אס'. כתבתי עליו הרבה, הMVP של העונה עד כה.
טורניקה שנגליה, בסקוניה ממוצעים: 14.6 נק' ב63% לשתיים, 6 ריב'. הפאוור פורוורד הטוב באירופה בעונת שיא, מתי יגיע לNBA? אני חושב שהוא כבר מוכן. מכל הבחינות.
יאן וסלי, פנרבחצ'ה ממוצעים: 13.6 נק' ב59% לשתיים, 5 ריב', 1.6 אס' ו-1.1 חס'. הטוען לכתר.
חמישייה שנייה
ניק קלאתיס, פנאתינייקוס ממוצעים: 14 נק' ב60% לשתיים, 8 אס', 2 חט'. היה נכנס לחמישייה הראשונה אם לא היו עמדות. עונה ענקית שלו.
סרחיו רודריגז, צסק"א מוסקבה ממוצעים: 14 נק' ו5.2 אס'. המחליף של תאודוסיץ', לא פחות טוב ממנו ואפילו טוב יותר. פנומן ברמה האירופית.
קורי היגינס, צסק"א מוסקבה ממוצעים: 13.8 נק' ב62.6% לשתיים ו47 % לשלוש, כל זה ב23 דק' בלבד. אחד האנדרייטדים הגדולים ביורוליג. סקורר מופלא שהעונה מקבל עוד ועוד קרדיט.
יורגוס פרינטזיס, אולימפיאקוס ממוצעים: 11.8 נק' ו5.2 ריב'. הסמל של אולימפיאקוס, מוביל אותה לעונה פנטסטית.
ג'יימס גיסט, פנאתינייקוס ממוצעים: 10.2 נק', 4.7 ריב'. שחקן שעושה מלא דברים שלא רשומים בסטטיסטיקה. אחד השומרים הטובים לעמדה שלו.
חמישייה שלישית
פייר ג'קסון, מכבי תל אביב הברומטר של מכבי, אחד הסקוררים הטובים במפעל העונה.
קווין פנגוס, ז'לגיריס השחקן המשתפר של העונה, הברומטר של ז'לגיריס.
אריק מקולום, אפס אנדולו עונת קריירה לסקורר חסר מצפון שבוודאי הרוויח לעצמו חוזה בקבוצה טובה יותר בעונה הבאה.
וויל קלייברן, צסק"א מוסקבה עוד נציג לצסק"א. לטעמי, הסמול פורוורד הטוב באירופה. קפץ עוד מדרגה העונה ולא אכזב, פשוט פנטסטי.
קווין סראפן, ברצלונה נקודת אור בתוך הקבוצה המחורבנת של ברצלונה. בינגו גדול שלהם.
_________________
"שכחנו כנראה שאם אנחנו קיבלנו את ההגרלה הכי קלה בהיסטוריה, זה אומר שהקבוצה בדרג הרביעי קיבלה הגרלה עוד יותר קלה". (yuval מסכם את מצב נבחרת הכדורגל שלנו)
צביקה שרף: "Lavaron ג'יימס".
נערך לאחרונה על ידי ABC בתאריך ה' ינואר 18, 2018 6:32 pm, נערך פעם אחת בסך הכל.
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
