סל ניוז

מתוודה שבשנים האחרונות איבדתי כל שמץ עניין בכדורסל ארופי, מלבד מעקב אחרי פרוספקטים סטייל דונציץ שצפויים להבחר גבוה בדראפט.

כשהNBA הופך יותר ויותר גלובאלי בכל עונה ונראה שכל כישרון ארופי ברמה סבירה מוצא את דרכו המהירה לNBA - איך אתם רואים את עתיד היורוליג והכדורסל בארופה בכלל?

האם העובדה שכבר לא יהיו כוכבים ארופאיים (שהם לא פליטי NBA) תפגע ברמת העניין?

האם היורוליג איבד הזוהרו בשנים האחרונות?

האם גורל הכדורסל ביבשת ללהפך לליגת פארם לNBA? האם יש נתונים שמראים מגמות בעניין? מבחינת מכירות כרטיסים, רייטינג וכו'.

האם יש שינויים מבניים שהייתם ממליצים על מנת להעלות את האטרקטיביות מול הגרסא האמריקאית? (תקרת שכר/הגבלת זרים/ביטול שיריונים/חיוב שיתוף מקומיים וכו וכו)

האם העידן האנליטי מיסמס את הבדלי הסגנון בין הNBA לארופה וגרם להבדלים הסגנוניים מפעם לההפך להבדלי איכות בלבד?

_________________
רסקה : "צביקה האם זה לא בעייתי ששחקנים ששיחקו נגד מכבי היה מושקעים כספית אצל מוני פאנן באותו זמן ?!"
צביקה שרף : "לא".
מכביזם, כל מילה מיותרת.

גיא פניני, קפטן מכבי, לשחקן הפועל : "אתה נאצי, שיהיה סרטן בראש לך ולאבא שלך".

סתם מעניין איך תמיד "העלאת האטרקטיביות" פירושה הגבלות, הגבלות, הגבלות, ועוד הגבלות...

היו לנו כבר דיונים על דיונים על דיונים על הנושא הזה. ה-NBA הופך גלובלי וגם ליגת הפיתוח הרבה יותר אטרקטיבית מבחינת שכר, ובנוסף לזה נכנס הכסף הגדול לסין (בעיקר) ולעוד מקומות באסיה. ברור שלאירופה זה לא מוסיף בריאות.
אבל אני חושב שיחד עם ערוצי האונליין שהולכים ומתרבים (שלא לומר מתפוצצים), גם ברייטינג של הליגה וגם במכירת כרטיסים זה לא פגע באמת. קצת קשה להשוות, כי יש שוני גדול בין קבוצות וגם הפורמט החדש שהתחיל בשנה שעברה משבש את ההשוואה, אבל בשנה שעברה היורוליג הביא בערך 8500 צופים בממוצע למשחק שזו עלייה יפה לעומת השנה הקודמת, למרות נוכחות של קבוצות כמעט בלי קהל כמו דרושפאקה וקזאן שהיום לא נמצאות שם. השנה זה אותו מספר בערך עד עכשיו - אז אמנם אין את הקבוצות שציינתי קודם ובמקומן יש קבוצות עם קצת יותר קהל, אבל מצד שני העונה עוד לא שוחקו המשחקים הגדולים באמת בשלבי ההכרעה. אבל אפשר לשער שהשנה נראה עוד עלייה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

לא עוקב אחרי כדורסל אירופאי כמה שנים אבל אני לא מבין למה אנשים בכלל צופים בפליטי נבא? יש לי ליד הבית קבוצת ג'יליג עם כמה שחקני נבא שוליים ואני לא הולך לצפות.
שאני שומע את השמות שבד, דה קולו ועוד כמה שלא שווים רוסטר בנבא והם חוגגים באירופה, אני לא מבין למה בעידן של היום בכלל לצפות ביורוליג.

לא יודע לגבי היום, אבל בתקופה שכן עקבתי היו כמה סיבות טובות להתעניין :

1. היו שחקנים ברמה גבוהה שמסיבות שונות ומשונות לא הגיעו לNBA, לא בהכרח בשל העדר כישרון. גיל, חוזה, העדפה להשאר בבית, סגנון, וכו השאירו כל מיני שחקנים מעניינים בארופה.

2. היו מספיק (לא הרבה אבל מספיק) שחקנים מקומיים משמעותיים ברוב קבוצות היורוליג המובילות, בדר"כ ה 2-3 שחקנים הכי טובים מאותה מדינה ששיחקו תפקיד אמיתי באלופה. כשראית את אלופת ישראל מול אלופת רוסיה או ספרד, אשכרה היו כמה שחקנים משמעותיים שהיו ישראלים או רוסים/ספרדים.

3. הסגנון פשוט הרגיש אחר. המשחק בNBA היה שכונתי וזורם בלי הגנה משקיעה במיוחד (בעונה הסדירה), לעומת כדורסל ארופאי שהיה קרב חפירות טקטי - פשוט נראה כמו ענף אחר לפעמים.
לתחושתי הפערים התמסמסו בימנו.

4. נגישות. פעם לראות ולעקוב אחרי הNBA היה אתגר מסויים - מבחינה טכנולוגית/שעות/סיקור. היום מין הסתם יותר קל לעקוב אחרי הNBA מאשר להסתמך על התקשורת החובבנית בארופה.

_________________
רסקה : "צביקה האם זה לא בעייתי ששחקנים ששיחקו נגד מכבי היה מושקעים כספית אצל מוני פאנן באותו זמן ?!"
צביקה שרף : "לא".
מכביזם, כל מילה מיותרת.

גיא פניני, קפטן מכבי, לשחקן הפועל : "אתה נאצי, שיהיה סרטן בראש לך ולאבא שלך".

זו הסתכלות נורא פשטנית להגיד 'יש nba, למה לראות כדורסל אירופאי?'.
בסופו של דבר הכדורסל האירופאי גם נותן איזה קשר לכדורסל ישראלי, שעם כל כמה שהוא מושמץ, הוא עדיין משהו שלי לפחות קל יותר להתחבר ולהיקשר אליו. החפיפה החלקית בינו לבין הכדורסל באירופה לחלוטין מהווה סיבה בשבילי לעקוב גם אחריו.

שנית, בסופו של דבר זה משחק שונה מעט מהnba - אני אף פעם לא הייתי מאלו שחשבו שזה משחק אינטילגנטי יותר באירופה, אבל כן יש פחות הסתמכות על כוכבים וסגנון שונה. מה גם שבמהלך העונה הסדירה של המנש, הרגשות שם הרבה יותר כבויים מאשר באירופה.

וסיבה אחרונה היא שלפעמים פשוט בא לך לצרוך כמה שיותר כדורסל , בטח אם הוא משוחק בשעות נורמליות ולא באמצע הלילה, לא כולם גרים באמריקה, סטריאני

פוסט הפתיחה של הת'רד הזה פשטני ורדוד שחשבתי בכלל לא הגיב עליו אבל אחרי שסתבס עשה חצי עבודה אני אגיב
לשיטתך אין מה לראות חוץ מגולדן סטייט ועוד 3-4 קבוצות כמו יוסטון טורנטו
כי לראות משחק NBA בין שיקאגו לממפיס נראה כאילו זה בכלל לא אותו משחק
צפייה בספורט היא חוויה הרבה יותר מגוונת מאשר טופ פרפומרס, יש רבדים של הזדהות, שייכות גיאוגרפית, טרנד ולא הקפאה של עובדה סתמית של הקבוצה הטובה ביותר אז בואו נראה אותה

זה מדוייק למעט נק' הראשונה. שחקני הנבא היו שחקני נבא שוליים.שאראס או תאודוסיץ כאלו ששווים דקות בנבא אבל הם שוליים.
שאר הנק נכונות. בעיקר זמינות (ליגפס) וזה שאין ישראלים בקבוצה ישראלית


זכותך להנות מזה. אני לא מצליח להבין ולא הצלחתי להבין מה ההבדל בין קבוצת ג'יליג למכבי תל אביב. עשרה זרים. מה כי הבעלים ישראלים? כי הם משחקים בישראל?


קודם כל פסקתי מצפייה עוד שגרתי בישראל.
אני לא מצאתי קשר לכדורגל ישראלי. גדלתי שהיו שני זרים ומלא ישראלים. לדעתי בגולדן סטייט יש יותר נק' לישראלים מאשר לישראלים של מכבי.
אז אם אני רוצה לצפות בעשרה זרים שלא מספיק טובים לנבא, למה לצפות בהם במדינה אחרת?
אולי זה רק אני אבל אני באמת כל פעם חושב את זה שאני רואה את השמות שמככבים באירופה.

אין עניין של זכות או לא זכות אלא טיעון חד מיימדי
אפשר (ומאות מילוני אנשים הם רק אחת ההוכחות לזה) להנות מצפייה בספורט גם הרמה היא לא הטופ של הענף, טענה מסוג פוסט הפתיחה היא חשיבה חד מימדית
שאם מרחיבים את הלוגיקה של הטיעון הזה מגיעים לאבסורדים קיצוניים
אפשר לבטל את כל הליגות חוץ מהטופ 16 (16 אני נדיב) בNBA וכל השאר שיעבדו עם מאמנים אישיים וייבחנו לפני כל עונה אצל הקבוצות שראויות לצפייה
זאת מסקנה מתבקשת ממה שאתה אומר

כדורסל זה ספורט די איזוטרי בישראל והליגה הישראלית תמשיך להיות איזוטרית כי הרמה לא גבוהה ככה שהיא לא מעניינת אף אחד שאין לו קשר רגשי למוצר. לעומת זאת- הנבא לדעתי נהנה מעלייה בפופולריות לאחרונה ולא סתם. זה עולם אחר, וספורט אחר- יותר טוב מכל בחינה- אתלטיות, קליעה, כדרור, מסירה, כוח, גובה. לראות משחקים באירופה זה לראות איזה גרסה סלואומוושנית של כדורסל.
אז אני עוד מתעניין קצת בכדורסל אירופאי בגלל שגדלתי עליו, וגם בליגה הישראלית אבל פחות.

בנוגע לטיעון ה-16 קבוצות, לא מסכים בכלל. הנבא זה מערכת סגורה וכל קבוצה שם רלוונטית. יש מועדונים גדולים באופן מסורתי, אבל גם הקטנים יכולים להחזיק בשחקנים מעולים בתקופות מסויימות ולאיים על תארים, בטח עם כל עניין הדראפט. כמעט כל פרוספקט צעיר מעניין נוחת באחת מהקבוצות החלשות בליגה וזו מבחינתי עילה מספקת לצפות במשחקים.

ברור לי שאין סוף לטענה כזאת.
הטענה שלי זה שאם היה ערך מוסף, נגיד כמו ייצוג שאתה משתייך אליו (קבוצה עם ישראלים) אז אתה מבין שהרמה נחותה אבל אתה מתחבר לקבוצה.
אולי אני היחיד פה שלא ממש מתחבר לקבוצה של 10 זרים. אם זה עשרה זרים אז אני מעדיף לצפות כבר ברמה גבוה ולא ברמה הנחותה רק כי יש כיתוב בעברית על הבגד.
שהייתי צעיר היה לי תענוג לצפות בג׳מצ׳י מול גאליס, בליפין שומר על קוקוץ.קטש מול נאומוסקי.בגודס הצעיר מקבל מקום בחמישיה ומשחק מול ענקי אירופה. בהנפלד מול כל היוגוסלבים. היו מעט זרים והם היו באיכות ממש טובה.
הענקים עוברים היום לנבא. קבוצות עם 8 אמרקנים. שחקנים עוברים כל עונה ולא משחקים באותה קבוצה מלא עונות כמו פעם.
אולי כי גם פעם לא היו שידורי NBA (היו אבל בטח לא כמו היום).
עם הזמן עוד בישראל איבדתי עניין בגלל כל הסיבות האלו ופשוט הפסקתי לצפות (אגב עוד סיבה זה שיפוט גרוע).
אולי זה רק אני. לא יודע.

ואגב, כן אם יהיה שידור של אורלנדו מול הקינגס. אני לא אצפה בו ככל הנראה.

כמשתייחסים לספורט קבוצותי באירופה רצוי מאוד להתייחס לנושא המועדונים והאוהדים.
באירופה יש תרבות אהדה שונה לחלוטין עבור המועדון וגם עבור העיר שממנה אתה מגיע, בארה"ב רק ספורט המכללות מקביל.

יש מועדונים שיביאו אוהדים למגרשים בלי שום קשר לחשיבות המשחק או לרמה שלו.
בנוסף יש גם יריבויות בין מועדונים ובין מדינות

לדעתי פורמט הליגה הסגורה (מלבד הפגיעה החמורה בספורט) לא יחזיק מעמד לאורך זמן.
זה חיקוי לא מוצלח של הnba (במקום לעשות חיקוי של ליגת האלופות), אני גם חושב שיש ירידה ברמת הכדורסל בשנתיים האחרונות ביורוליג והרבה יותר משחקים לא מעניינים ולא תחרותיים בעקבות הפורמט הזה.

ואני דווקא בתחושה שהפורמט יימשך, הליגה תישאר סגורה יחסית ואולי תיסגר אפילו עוד יותר כל עוד היא נשארת בגודל הנוכחי. היא תיפתח יותר, אולי, רק אם תתרחב.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

מקווה שלא, כי מבחינה אישית הפורמט הזה הרחיק אותי מהיורוליג לחלוטין.
התוצאה כרגע היא מיעוט של שמות חדשים בכדורסל האירופי, שום סיפור מעניין שהליגה הזו יצרה העונה.
הפתעה אחת בקושי שהיא לא כזו הפתעה.
וליגה שממחזור 18 בערך רק ל10 קבוצות יש על מה לשחק.

בפורמט הקודם (3 או 4 בתים) לפחות נשמר ההייפ של קבוצות חזקות ששולטות בבתים שלהן ועדיין לא נפגשו עד הפלייאוף הטופ 16 ואולי אפילו עד הפיינל פור.
יותר משחקים מעניינים ויותר מתח.

שלא נדבר על המחיקה של קבוצות ממדינות כדורסל עם מסורת (קרואטיה, סלובניה, בסרביה יש 2 מועדונים והשאר הן קבוצות סוכנים) על מחסור בגיוון ועל העובדה שכמה ממועדוני היורוליג הבינוניים לא מצליחים לאזן בין 2 ליגות, ו16 הקבוצות בטורניר הן אינן ה16 הטובות באירופה.

זה לא רק הכיתוב בעברית של מכבי, זה לראות משחקים במציאות לעומת בטלויזיה, (או לעקוב אחרי קבוצות שתוכל לראות במציאות) זה הערך המוסף.

מעניין שלא אכפת לי הקבוצת ג׳יליג הקרובה אלי.

1. הכדורסל ביורוליג ברמה גבוהה. לא NBA אבל בהחלט הרבה יותר מהג'י ליג, ליגת המכללות ועוד.
2. היורוליג אשכרה מעניין מישהו, הג'י ליג לא. גם לא את השחקנים והמאמנים שם - אין הגנות, התקפות שמבוססות על בלאגן ויכולת אישית וזהו.
3. היורוליג רואה עצמה ליגת הכדורסל הבכירה והיוקרתית באירופה בעוד הג'י ליג מתייחסת לעצמה כליגת פיתוח. זה בולט מאוד בגישה של הקבוצות והאוהדים למשחק עצמו.
4. הקהל בחלק מקבוצות היורוליג זה תענוג. בטח שאין את זה בג'י ליג (ויש שיאמרו שגם ב NBAׂ).
5. בעידן הגלובליזציה פחות מפריעה לי העובדה שאין ישראלים טובים. אגב, אם תסתכלו בחלק מקבוצות היורוליג הבולטות - שם דווקא יש ייצוג בולט לשחקנים המקומיים.
6. למשחקי היורוליג אפשר ללכת פיזית.

חוץ מזה שלא יעזור - הרגש סביב המשחק בשלבים האלו של העונה הרבה יותר גבוה בכדורסל האירופאי מאשר בNBA.
במהלך הליגה הסדירה, המשחקים בNBA, שהם גם ככה משמעותית יותר ארוכים ולכן המשמעות של כל פוזשן פוחתת קצת, מתנהלים ממש על מי מנוחות במין אדישות שכזו ותחושה שבחלק מהמשחק אף אחד לא מרבה להסתכל על לוח התוצאות. תוסיף לזה פסקי זמן ארוכים כמו הגלות ותקבל שחווית הצפייה במשחק NBA היא פחות אינטנסיבית ומותחת ממשחק אירופאי.
וזה עוד בלי לדבר על הקהל אפילו.

להשוות את זה לG ליג זה בכלל בדיחה מהבחינה הזו, אין מצב שמישהו רואה משחק בליגה הזו ולא שם לב לזה שלאף אחד לא אכפת מהתוצאה.

ואת זה אני אומר שוב, בתור אחד שיותר אוהב את הכדורסל האמריקאי, אבל מבחינתי העניינים האלו לגמרי מצמצמים את הפערים בחווית הצפייה במשחק.