"הלכנו ברגל כמה קילומטרים עד לוד, ומשם נסענו באוטובוס לתל אביב, לבלות קצת בעיר הגדולה. לא יודע איך, אבל הגענו למגרש הישן של מכבי בשוק בצלאל, שהיה מגרש פתוח. בדיוק התקיים שם משחק ליגה של הקבוצה.
"אחרי המשחק נשארנו לעמוד שם, נלהבים, ואחד השחקנים, זכריה עופרי, בא לשאול מי אנחנו. סיפרנו לו שהגענו מבן שמן, והוא קנה לנו גזוז ומנת פלאפל לכל אחד, וגם לקח אותנו באוטו שלו בחזרה לבן שמן. אמרנו לו שבטח ייתנו לנו עונש כבד על שברחנו מהכפר, והוא נכנס ודיבר עם מי שצריך, וסידר את העניין.
"ככה התחיל החיידק. תפס אותי הכי חזק שאפשר. אני וג'ימי המשכנו להיות עם עופרי בקשר באמצעות גלויות ששלחנו לו. כתבנו לו כמה אנחנו אוהבים את מכבי ושאלנו מה קורה בקבוצה, והוא היה שולח לנו גלויות בחזרה. מדי פעם הייתי נוסע לתל אביב, בדרך לא דרך, כדי לראות את המשחקים שלהם. "