אני לא אוהב את מה שהולך בוושינגטון. ביל ו-וול שני הכוכבים של הקבוצה נראים כמו שמן ומים, בנוסף שניהם נוטים להיפצע. יש קורלציה ישירה בין העונות בהן שניהם היו בריאים (2013/2014 ו - 2016/2017) לעונות בהן הוויזארדס היו טובים. תוסיף לכך את דווייט הווארד שכבר 7 שנים ברצף מחרב קבוצות ויורד לו ביכולת במקביל. יש לי הרגשה שהעונה החבילה הולכת להתפרק עם טרייד על אחד מהצמד.

דווקא אני לא כל כך שונא את מה שקורה בהורנטס. קודם כל אני מאד אוהב את הבחירה במיילס ברידג'ס. בעיני האתלט הכי מסקרן בדראפט האחרון. הבעיה היא השלישיה - מק"ג, באטום ומרווין וויליאמס. כרגע נראה שהם הפותחים בעמדות השוטינג גארד ושני הפורוורדים ולטעמי הם חוסמים את ההתפתחות של הצעירים של ההורנטס, מאליק מונק, שוטינג גארד נמוך שנבחר 2 מקומות מעל שוטינג גארד נמוך אחר בשם דונובן מיצ'ל וברידג'ס. אני הייתי יורד מהמחשבה שקיד גילכריסט ובאטום יכולים לשחק בעמדות החוץ והופך את השלישיה הזאת לפורוורדים בלבד, כלומר נותן למק"ג לשחק גם בעמדה 4. הייתי מנסה לעשות טרייד על קמבה ווקר ואחד מהשלושה, בעדיפות על מק"ג שעוד צעיר, אבל סביר להניח שלבאטום יש את הערך הגבוה יותר. הדבר החיובי ביותר שאין חוזים ממש בעייתיים. קודי זלר עם חוזה עד סוף 2021 הוא החוזה הארוך ביותר, אבל הוא ירוויח 14.5 מיליון בממצוע, שבאקלים כיום זה לא כזה נורא. את ניק באטום עם חוזה שייגמר בעונה הבאה אני לא חושב שיש בעיה להעביר במידת הצורך.

הנקודה הראשונה היא איך למקסם רווחים בטרייד על קמבה ווקר. הוא חמוד, הוא לא רע, אבל הוא לא יכול להוביל קבוצה ולתת עכשיו חוזה גדול ארוך טווח עליו זאת תהיה טעות גדולה. מה שנקרא been there, done that. מעבר לכך צריך להעריך את הכישרון שכן יש שם ולראות איך בונים לעתיד. צריך להחליט אם מק"ג יכול באמת להתפתח לאייס ההגנתי שחשבו שהוא יכול להיות בערב הדראפט (אני אומר לא, מה שכן, הוא התפתח לנטל ההתקפי שחששו מפניו בערב הדראפט), או להיפטר ממנו. 2 תסריטים אופטימיים להמשך הדרך -
1. התמורה על קמבה ועוד מישהו גבוהה, ועם החבר'ה הצעירים אפשר לרוץ לפלייאוף ולקוות לשיפור מבפנים בעונות הבאות, שזה בערך מה שעשו כל השנים האחרונות בשארלוט. הסיכוי לכך לא ממש גבוה, לא חושב שאפשר לקבל על קמבה תרומה שתשפר את הקבוצה כאן ועכשיו.
2. תמורה על קמבה של נכסים עתידיים, בין אם כשרונות צעירים או בחירת דראפט נחמדה. עונה חלשה שתסתיים בבחירת דראפט גבוהה והתחמשות בכשרונות צעירים לעתיד ורוד יותר שיכול לבוא בעוד 2-3 שנים, בהנחה שלא נותניים חוזים מפגרים.

לצורך העניין, אני אוהב יותר את המצב של שארלוט מאשר זה של אורלנדו עם החוזים המגעילים לפורנייר ולגורדון (שאני לא מעריך במיוחד) וכמובן החוזה בן השנתיים לטימופיי מוזגוב על 32 מיליון. ניק ווצ'ביץ' מסיים חוזה בתום העונה ויש לי הרגשה מציקה שהמג'יק יחליטו לשמור עליו, כדי למקסם את התקופה הבינונית מינוס מינוס של השנים האחרונות. המג'יק הולכים על סטרט של לשחק בחמישיה עם רכז שהוא שחקן ספסל מובהק (ולא משנה אם קוראים לו אוגוסטין או ג'ראיה גראנט). בנוסף הכשרונות הצעירים שהם צריכים לפתח תקועים קצת אחורה. אייזיק, בחירה מספר 6 בעונה שעברה כנראה יחלוק את עמדת הפאוור עם ארון גורדון ואילו במבה יראה את ווצ'ביץ' נותן לפחות 30 דקות של רכות כל ערב. בשל הנטיה של המג'יק לאהוב את מה שהם בונים ולחשוב שרק חסר עוד לבנה קטנה לפאזל, עד שברור לכל העולם וגם לאשתו שמעולם לא ראתה משחק כדורסל שזה לא יעבוד, ואז לפוצץ הכול בצורה הכי מפגרת (מה העניינים עם ויק אולדיפו?), אני ממש לא רואה עתיד ורוד שם בעולם של דיסני.

מה שווה הנימוק שנימקת אם מפריכים אותו ב10 שניות?

ההוקס ויתרו על שרודר כי הם בחרו את יאנג, זה אותו סגנון של שחקן רק שההוקס מקווים שיאנג יהיה (הרבה) יותר טוב משרודר. השחקן השני שההוקס ויתרו עליו הוא מייק מוסקלה, שחקן לבנבן שבגיל 27 יכול לומר שהעונה הקודמת בואקום של ההוקס היתה עונת השיא שלו. הוא פתח ב7 משחקים מתוך 53 ששיחק בהם, שיחק 20 דקות לערב וקלע 7.6 נקודות למשחק. אין ספק שויתור על מייק מוסקלה הוא איתות חד משמעי לטנקינג אכזרי.

מדהים שטורונטו, פילי ובוסטון משחקים באותה בית, לעומת בית הפח הזה. וושינגטון לדעתי אכן התחזקה (אבל גם המזרח בכלל התחזק מעט) ותגיע לפלייאוף. מיאמי אולי על הקשקש אבל שם זה נגמר,, אבל מאד מעניין אותי לראות את במבה.

בטח שתתחרט על זה, כי אתה חרטטן. שרודר כבר 3 עונות ברציפות זורק בין 3 ל4 שלשות למשחק-נכון, הוא עושה את זה באחוזים לא טובים וקוראים לזה "נקודת חולשה במשחק". טריי יאנג לעומת זאת זרק בקולג' כמות מופרעת של מעל 10 שלשות למשחק-ועשה את זה באחוז לא מדהים ועוד בקשת השלוש של המכללות, זאת אומרת שאפשר להגיד שהוא מסתמך על הקליעה שלו, אבל עוד לא ברור אם זה יתרון או חסרון ברמת NBA.

שורה תחתונה, אתה כנראה האדם היחיד בעולם שרואה 2 פוינט-סקוררים מתחת ל1.90, רזים, לא עושים הגנה וחיים עם כדור ביד, ויטען שהם "הפכים מוחלטים" כי אחד מסתמך על קליעה יותר מהשני.

בואו נתרכז דווקא בזניח. בדראפט האחרון הוא העביר את הבחירה ה34 (לא זוכר למי) עבור שתי בחירות סיבוב שני עתידיות. ממש נהדר. יחד עם הטרייד של דונצ'יץ ועוד ים בחירות נוספות יש לו פורטפוליו של בחירות דראפט לנפנף בהם. אז הוא שומר במגירה טובלרון מפה ועוד חצי באונטי אכול משם.. אבל רבאק לא עדיף כבר לעשות בחירה ולנסות לפתח שחקן מאשר הלוליינות בשקל הזאת? צבירת הבחירות סיבוב שני הם באמת מה שיגרום לאיזה מנהל מקצועי ליפול על ברכיו ולהזיל ריר? יש לו מספר שנות מדבר לפניו, בדיוק הרגע להתחיל לבחור שחקנים ולתת להם דקות משחק בתקווה ש..