סל ניוז :: צפה בנושא - רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם

*אני אוהב גם את ת'יבס, אבל לא נעים לי לדבר על זה כרגע.

(והשגה סמנטית קלה, אני לא חושב שאפשר לומר שסטיבנס נכשל בפלייאופים עד השנה)

נדב,
סתם מסקרנות. אתה חושב שקר וסטיבנס היו עושים יותר עם הסגל של פופ?
אולי מצליחים לשמור על קואי?

קורובייב כתב:

נדב,
סתם מסקרנות. אתה חושב שקר וסטיבנס היו עושים יותר עם הסגל של פופ?
אולי מצליחים לשמור על קואי?

אפשר לשאול את זה גם הפוך: פופ היה מצליח בגולדן כמו קר? ובבוסטון כמו סטיבנס?

לגבי קר, קשה לנטרל את ההשפעה העצומה של דוראנט, אבל כדאי לזכור איך הקבוצה נראתה לפני שהגיע. האליפות של 2015 היתה אחד הדברים היפים שהכדורסל ראה. עונה אח"כ הוא שבר את שיא הנצחונות לעונה. אחרי זה דוראנט הגיע וכל הסיפור נהיה ממילא לא כוחות, אבל אין שום סיבה אמיתית להוריד אותו מהאולימפוס. הוא הרוויח את זה בזכות.

סטיבנס, כמו שציינו לפניי, הוא חוצב המינרלים הבכיר בליגה. אין מי שיודע יותר ממנו להוציא יהלומים מצואת דינוזאורים. כן, יותר מפופ. והוא פאקינג בן 41.

פופ מאמן גדול, אבל אני חושב שקצת מעריכים בחסר את מה שיש לו בסן אנטוניו, הן ברמת הסגל והן ברמת המערכת שמסביב. הוא עדיין מאמן מעולה שבמעולים, אבל אם היום אני קונה קבוצה וצריך לבחור מאמן בין סטיבנס לפופ-אני לוקח את סטיבנס. ואם קר פנוי, אותו לפניהם.

...קר קצת אכזב אותי כשהם הפסידו את האליפות. לדעתי זה רשום עליו לא פחות מאשר על דריימונד גרין. כמובן שזה כנראה מה שאפשר את הגעתו של דוראנט, אז זה מעין הפסד שהוא ניצחון...

Hacohen כתב:

קורובייב כתב:

נדב,
סתם מסקרנות. אתה חושב שקר וסטיבנס היו עושים יותר עם הסגל של פופ?
אולי מצליחים לשמור על קואי?

הסגל של פופ בס"א היה חלש להחריד.
קר קצת אכזב אותי כשהם הפסידו את האליפות. לדעתי זה רשום עליו לא פחות מאשר על דריימונד גרין. כמובן שזה כנראה מה שאפשר את הגעתו של דוראנט, אז זה מעין הפסד שהוא ניצחון, אבל עדיין.

Att כתב:

Hacohen כתב:

קורובייב כתב:

נדב,
סתם מסקרנות. אתה חושב שקר וסטיבנס היו עושים יותר עם הסגל של פופ?
אולי מצליחים לשמור על קואי?

הסגל של פופ בס"א לא היה "חלש להחריד". הוא היה משופע בכוכבים-לשעבר שהתבגרו ועברו את שיאם והפכו להיות שחקנים לא רעים, כי יש להם מספיק כשרון ומספיק נסיון כדי לא להתפנצ'ר לגמרי (גיי, גאסול, ג'ינובילי, פארקר). היה לו כוכב שכל קונטנדרית בליגה היתה שמחה שיהיה לה (אלדריג'). והיה לו גיבוי סולידי בקו האחורי (מילס, מוריי). זה סגל שלא רק פופ יכול להביא לפלייאוף, ובוא נזכור שהוא הביא אותם למקום שביעי במרחק של משחק אחד מהמקום התשיעי של מחוץ לפלייאוף. אז עם כל הכבוד, ויש, לא צריך להמציא נראטיב.

לגבי קר, לא יודע מה עובר על אנשים. יש לי תיאוריה שדור משחקי המחשב/הקונסולות מאמין שאם אתה מכניס פרמטרים לתוכנה אז יש לך מתכון לאלופה שרצה ולא צריך לעבוד. אצל האנשים האלה גם פיל ג'קסון הוא רק סוג של פקיד/סדרן עבודה. אני אמשיך לזכור מה היתה גולדן של לפני דוראנט, ואזכור שקר עשה שם עבודת רב-מג של כדורסל. וכמו שאמרו, גם לנהל אגואים ולהחזיק מערכת שעובדת ומחויבת כמו שגולדן עם דוראנט מחויבת-ממש לא מובן מאליו.

מחבר:	נורטון [ ג' אוקטובר 02, 2018 11:36 pm ]
נושא ההודעה:	רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
אז בקצרה, ולבקשת הקהל – מיהם לדעתי המאמנים הטובים בעולם היום. ידורגו רק מאמנים פעילים בנ.ב.א. כלומר, לא מאמנים שלא פעילים העונה, ולא מאמנים מחוץ לליגה, עם כל הכבוד לבלאט ואוברדוביץ' ולפני ה HM, רק מילה אחת על המגמה הבולטת העונה – כמה וכמה מאמנים חדשים ואף אחד מהם לא ידורג כאן, כי הם כולם בלתי ידועים, אבל פירס של אטלנטה, בורגו של שרלוט, קוקוסקוב של פניקס ונורס של טורונטו הם לא פחות מארבע מאמנים שהגיעו מכלום. ולכו תדעו, אולי אחד מהם יפתיע. הם כולם מאמנים קבוצות גרועות למדי, אבל אם מישהו מהם ייקח אחת מהן לפלייאוף, אז אולי אלו הסימנים לקר או פופוביץ' הבאים... נמשיך עם ה HM לוק וולטון (לייקרס) – עדיין לא יודע איך לאכול אותו, שחקן הפוסטר האגדי של קובי, הפך להיות המשנה למאמן האלופה גולדן סטייט ובשנתיים האחרונות, מאמן הלייקרס הלא מדהימים והלא גרועים. השנה יש לו את אחת הקבוצות המעניינות והמדוברות בליגה. לדעתי כל דבר מתחת ל 4 הראשונות במערב יהיה כשלון רציני, אבל אם הוא רוצה מקום ברשימה העיקרית, הוא צריך לעשות את זה. דוק ריברס (קליפרס) –אצלי תמיד מדורג נמוך מאשר אצל כל העולם שהוא לא אני. אז כן, יש לו אליפות ברזומה. אבל בעיניי הוא מאמן שמשרה חוסר רוגע, וככזה אני מאד לא אוהב אותו. טום ת'יבודו (מינסוטה, 13 בדירוג הקודם) – כי אם מדברים על חוסר רוגע. המערכת במינסוטה לא עובדת טוב, ואולי הוא סוף סוף לקח אותה לפלייאוף אחרי המון שנים של בצורת, אבל עם הכשרון שיש לו, זאת לא היתה חוכמה. והכשרון בדרך להתמוססות די רצינית, מן הסתם גם הרבה בגללו. חוץ מזה, לא ברור לי איך האיש שבנה על טיקט הגנתי לא מתבייש בקבוצה הרכה שלו. מייקל מאלון (דנבר) – לא יודע, דנבר היא קבוצה מוכשרת מאד, ולמרות שבשנתיים האחרונות היא באמת היתה קרובה, נדמה לי שהעובדה שהקבוצה לא משחקת הגנה, עומדת מאד לרועץ למאמן ההתקפה הבאמת די מגניב הזה. עוד שנה של חוסר פלייאוף, ונדמה לי שהגיע הזמן להחליף מאמן. טיירון לו (קליבלנד) – כמו ריברס, גם לו יש אליפות ברזומה, אבל נדמה לי שהאליפות היא 99% לברון וקיירי, והרבה פחות הוא. ב 3 השנים האחרונות, אני לא זוכר שראיתי ממנו מנהיגות, פרט לכך שהוא נותן ללברון איזה 44 דקות במשחק. והרשימה העיקרית: 15. אלווין ג'נטרי (פליקנס) סוג של מקום של כבוד. באופן כללי ג'נטרי הוא לא מאמן גדול במיוחד. למעשה, הגיע לפלייאוף רק ב 9 מתוך 12 הקמפיינים המלאים שבהם הוא אימן. למרות זאת, חובה לציין שדווקא השנה, בתצוגת האימון השניה בטיבה שלו בקריירה (סיבוב שני עם ניו אורלינס) הוא בהחלט כיכב, הוא ניצח בקלות את פורטלנד בסיבוב הראשון ונתן פייט גם בסיבוב השני לגולדן סטייט, ובאופן כללי הבליט את היתרונות שלו. ובכלל, הוא יודע היטב להבליט את אנתוני דייויס וכנראה שטוב שקאזינס הלך. בסיטואציה נכונה הוא מאמן לא רע, ונראה אם יצליח להמשיך את קו ההצלחה הזה גם השנה. צפי: סיבוב ראשון במערב הצלחה: סיבוב שני במערב כשלון: אי העפלה לפלייאוף 14. ביל דונובן (אוקלהומה, 11 אשתקד) מאמן המכללות הכה מעוטר, הוא מאמן נ.ב.א סביר שעומד עד כה על 96-150 , כולל 34-48 וסיבוב פלייאוף השנה, ושלושה פלייאופים רצופים באוקלהומה, גם אם הפסדים בסיבוב הראשון בשנתיים האחרונות. אז נכון, הוא נותן לווסטברוק לעשות מה שבא לו, אבל זה לא תמיד בהכרח רע. לא הצליח לשלב את מלו, לדעתי לפחות חלקית באשמתו, אבל שילב יפה מאד את פול ג'ורג', וגם בנה שם קבוצת הגנה נהדרת שאמנם בהתקפה היא מעט חד מימדית ועדיין יעילה (12 בליגה), אבל עדיין נותנת את אחת ההגנות החביבות בליגה (10 בליגה פר 100 פוזשנים). עזר לפתח את סטיבן אדמס שזה גם נקודה לזכותו, למרות שאין ספק – אוקלהומה לא הצליחה מספיק בפלייאוף והכשלון שלו שנתיים רצוף להביא קבוצה לסיבוב השני, עומד לרעתו. השנה יש לו עדיין את פול ג'ורג' ואת הכוכב הגדול, וחשוב מכך – נדמה שכל נדבכי ההגנה בריאים, ויש לו אפילו ספסל מעולה, מהטובים בליגה. בוא נראה איך הכל יעבוד. צפי: סיבוב ראשון במערב הצלחה: סיבוב שני במערב כשלון: אי העפלה לפלייאוף. 13. דייב יירגר (סקרמנטו, 14 בדירוג שנה שעברה) נדמה לי שעדיין אני מעמיד לזכותו את המאזן הנפלא של 59-105 בשתי העונות הראשונות שלו בממפיס, ואת העובדה שהוא העפיל איתה לשלושה פלייאופים רצופים. בסקרמנטו, נבעך, היתה לו פחות הצלחה אמנם בשתי העונות האחרונות, אבל בעיניי הוא מאמן לא רע בכלל שיודע להוציא דברים מסגלים בינוניים ומטה. הבעיה היא שהסגל של סקרמנטו הוא לא רק בינוני אלא אפילו חלש. השנה יש לו את בייגלי הרוקי והתבגרות נוספת של שחקנים כמו ד'ארון פוקס ובאדי הילד, ואולי הוא יכול לראות התחלה של האור. בכל מקרה, הוא כן מציב היררכיה מסוימת בקבוצה חלשה. רק חבל שיש לו כל כך מעט לעבוד איתו. צפי: 30 נצחונות הצלחה: 37 נצחונות ומאבק על ההעפלה לפלייאוף כשלון: 24 נצחונות 12. ברט בראון (פילדלפיה) שנים על גבי שנים, הבחור אימן את קבוצת הניסוי הגדול של הינקי ולא התלונן. שנה אחרי שנה הקבוצה שלו גירדה בקושי 15 נצחונות והוא לא התלונן, וגם אף אחד לא פיטר אותו כשהוא מאמן קבוצות די.ליג במקרה הטוב. אבל היתה לכך סיבה טובה, כי בשנה האחרונה, כשסוף סוף הכל התחבר, פתאום הכל נראה טוב. ובכלל, אפשר לומר שהוא אפילו מבריק. זה לא שבן סימונס הוא לגמרי רכז, וזה לא שזה הטיקט שעליו הוא נבחר בנ.ב.א , אבל העובדה שברט בראון סמך עליו בעמדה הזאת היא הברקה מוחלטת. כשבנוסף עומדת לזכותו העבודה על הג'אמפ של פולץ, וכמובן ההפיכה של אמביד למקום בו הוא אולי הסנטר הטוב בעולם. פילדלפיה נראית במצב טוב מאד לשנים הקרובות, וחלק מזה היא גם בגלל מאמן עם הברקות, עם מוסר עבודה גבוה, וכזה שלא נכנע, גם כשהוא משחק עם ג'ארד בייליס כשחקן הטוב ביותר שלו. צפי: סיבוב שני במזרח הצלחה: גמר מזרח כשלון: סיבוב ראשון בלבד. 11. מייק בודנהולצר (עבר מאטלנטה למילווקי, 9 בדירוג הקודם) חתיכת מבחן יש לבחור הזה השנה, אולי זה שעומד בפני האתגר הגדול מכולם ברשימה הזאת. התלמיד של פופוביץ' כבר הוכיח שהוא יודע לאמן קבוצות מרתקות שמשחקות כדורסל נהדר, ועשה את זה באטלנטה כשעוד היה לו את הורפורד, מילסאפ, קורבר, קארול וטיג לפני 3 שנים. רק שמאז כולם עזבו וכל מה שנשאר לו זה זבל לשחק איתו. שנה אחת זה עוד עבד (מילסאפ וטיג עדיין היו שם), והוא הגיע לפלייאוף, אבל בשנה האחרונה כששרודר, שחקן ספסל בליגה בשנה הקרובה, היה הכוכב הגדול, באמת שכבר לא היה לו עם מה לשחק. אבל הוא מגיע לקבוצה מאד מאד מבטיחה, עם אחד השחקנים הגדולים בעולם – יאניס אנטטקומבו, ועם כל מיני חבר'ה אחרים מאד נחמדים, כמו ברוק לופז המצטרף החדש. אריק בלדסו הרכז הנהדר מצד אחד אך מאד בעייתי מצד שני, ברוגדון, מידלטון ואחרים. אם בודנהולצר יכניס שם שיטה כפי שהכניס באטלנטה הגדולה, מילווקי עשויה להיות עצומה. אם לא... זה יהיה כשלון אדיר שלו. צפי: סיבוב שני במזרח הצלחה: גמר מזרח כשלון: אי העפלה לפלייאוף. 10. טרי סטוטס (פורטלנד,6 שנה שעברה) כמו דווין קייסי (שעוד ידורג כאן מתישהו), גם סטוטס הוא מאמן של בידודים. רק מה – יתכן שכדורסל בנ.ב.א הוא משחק של בידודים, וכשיש לך שניים כמו לילארד וסי.'ג'יי מקאלם, זה מספיק ויותר מכך – מקום שלישי במערב החזק זה מאד יפה. במיוחד כששנה אחר שנה סטוטס מצליח לבנות קבוצות מנצחות. למעשה, יש לו חמישה פלייאופים רצופים עם פורטלנד, בעונות עם מאזן כולל של 172-239 ושני חצאי גמר מערב. מצד שני, חובה לציין שהעיקר של הפלייאוף, ובפלייאוף משחק הבידודים של סטוטס לא באמת מצליח. כן, הוא עשה שני חצאי גמר מערב, אבל הוא הפסיד בסיבוב הראשון פעמיים למרות יתרון ביתיות, והאמת היא שקשה לו שם. הוא לוקח את הקבוצות שלו יפה מאד בעונה הרגילה, אבל פשוט לא טוב מספיק בעונה שבאמת קובעת. נראה מה יהיה השנה, אבל האמת היא שהתחזית שלי היא שפורטלנד פשוט לא התחזקה מספיק, ויש סיכוי טוב שהיא בכלל לא תגיע לפלייאוף. אם נחיה, גם נראה. צפי: 40 נצחונות, אין פלייאוף הצלחה: פלייאוף כשלון: 32 נצחונות ומטה. 9. נייט מקמילן (אינדיאנה) הבחור נתן יופי של עונה בשנה האחרונה, ובכלל אפשר לומר שבאופן כללי הוא מאמן מעל הממוצע בליגה. ב -13 עונות מלאות, הוא עשה 7 פלייאופים שזה יפה. זכורה במיוחד עונת 04-05 עם סיאטל של ריי אלן ורשארד לואיס שעשתה את ההישג הגדול ביותר של מקמילן – סיבוב שני בפלייאוף. למרות שבעיניי, העובדה שהוא לקח את אינדיאנה לפלייאוף בכלל השנה היה הישג עצום שלא ציפיתי לו. זה בא גם בגלל שהוא הצליח להבליט לגמרי את אולדיפו וגם בגלל שהוא בנה היררכיה מצוינת בקבוצה שנתנה גם הגנה טובה וגם התקפה מאוזנת. ללא ספק אחת ההפתעות הנעימות של העונה, גם אם זה נגמר בסיבוב הראשון בסדרה טובה מאד מול קליבלנד. הוא כמובן ירצה להוכיח שהשנה האחרונה לא היתה מקרית, ושהוא עדיין מאמן שצריך לעשות סיבוב אחד או שניים בפלייאוף כל עונה. נדמה לי שאחד המבחנים הגדולים שלו, יהיה משהו בו הוא נכשל בשנה האחרונה – שילוב מוצלח יותר של מיילס טרנר, שנדמה לי גם שיהיה ההבדל בין סיבוב ראשון לשני עבור הקבוצה הזו. צפי: סיבוב ראשון בפלייאוף הצלחה: סיבוב שני במזרח כשלון: אי העפלה לפלייאוף. 8. דווין קייסי (עבר מטורונטו לדטרויט, 10 בדירוג הקודם) מאמן השנה בנ.ב.א הוא בעיניי אנדרייטד מוחלט. כן, יש לו המון חסרונות מובהקים. ההתקפה שלו די פרימיטיבית ומסתמכת על שני הכוכבים שלו בבק-קורט (בדומה לזו של פורטלנד) ולכאורה הוא לא מאמן פלייאוף גדול אלא יותר מאמן של העונה הסדירה. אבל בעיניי טורונטו של השנים האחרונות היא אובר-אצ'יברית מובהקת וזה רק בגללו. למעשה, החומר של טורונטו באמת לא היה שווה יותר מאשר סיבוב שני בפלייאוף גג, והעובדה שבשלוש השנים האחרונות הוא לא רק עשה 50+ נצחונות בכל עונה, אלא גם עבר 4 סיבובי פלייאוף היא דווקא נקודה לזכותו. טורונטו היא לא ברמה של קליבלנד, ולעשות גמר מזרח ועוד שני סיבובים שניים, זה יופי של אובר אצ'יברית, גם אם הקבוצה במקרה מנצחת 59 משחקים בעונה הרגילה. חוץ מזה, הוא מאמן שחקנים אדיר שבנה ספסל מעולה בטורונטו. הוא יודע היררכיה, הוא יודע מוטיבציה,הוא יודע התקפה (טורונטו מס' 2 בליגה פר 100 פוזשנים) וגם אם אין לו המון ידע בתרגילים מתוחכמים הוא יופי של מאמן. שזה בדיוק מה שדטרויט צריכה, כי דראמונד וגריפין זה המון כוח אש מבפנים. השאלה היא האם קייסי יכול לעשות עם קו הפנים של דטרויט את מה שהוא עשה עם קו החוץ של טורונטו. אישית, אני די מאמין בו. צפי: 38 נצחונות הצלחה: פלייאוף כשלון: 32 נצחונות. 7. אריק ספולסטרה (מיאמי, 4 אשתקד) עוד אובר אצ'יברית יחסית בעיניי היא מיאמי. קבוצה עם סנטר מאד בעייתי ועם פקק רציני בעמדה מס' 2. אבל ספולסטרה יודע איך לקחת מצד אחד את היצירתיים בשחקנים שלו, כמו דראגיץ' וווייד ולפנות להם את הבמה. הוא יודע איך לעשות הגנה (שביעית בליגה פר 100 פוזשנים) בזכות שחקנים כמו ווינסלו, ג'ימס ג'ונסון והרבה מחויבות, ובעיניי הוא די מצליח להוציא מים מהסלע, כולל שני פלייאופים בשלוש השנים האחרונות (כשגם בעונה בה הוא פספס הוא עשה 50%) שזה לא רע ודי אובראצ'יברי עבור הקבוצה הזקנה והאפורה הזאת שלקחה תחתיו גם שתי אליפויות, פעם מזמן. כשלברון עוד שיחק שם. מיאמי התבגרה בשנה, ועכשיו מנסה להביא את באטלר. איתו, זאת אחלה קבוצה. בלעדיו, זאת קבוצה שתנסה לתת לוויד ריצת פלייאוף אחרונה בעונת פרישה, ובעיקר תנסה להמשיך להבליט את הצעירים ההגנתיים המצוינים שלה (ריצ'רדסון, ווינסלו) כשהצלחה גם תהיה לו ספולסטרה יצליח להחזיר את וויטסייד לתלם. נראה. צפי: 38 נצחונות הצלחה: פלייאוף כשלון: 30 נצחונות. 6. ריק קרלייל (דאלאס, 3 בדירוג הקודם) והנה מאמן שבאמת לא היה לו עם מה לעבוד בשנים האחרונות. הריסון בארנס, שחקן חמישי בגולדן סטייט הגדולה, הוא הכוכב הגדול. שורה ארוכה מדי של פוינט גארדים בינוניים ודירק נוביצקי מאד זקן אחד. קרלייל בן ה 58 עשה 12 פלייאופים ב 14 העונות הראשונות שלו בליגה, כולל אליפות היסטורית עם דאלאס אנדרדוגית מובהקת ב 2011, אבל בשנתיים האחרונות הקבוצה רק מדרדרת. זה לא באמת באשמתו, אבל קשה לומר שהיו לו קבלות מיוחדות להצלחה בשנים האחרונות, גם עם קבוצה מזדקנת. רק שהשנה, יש לו, כך נדמה, קצת יותר. דניס סמית' שהראה המון הבטחה שנה שעברה ימצב את עצמו בתור הפוינט גארד הבולט וייתן המון אתלטיות. דונצ'יץ' שהוא אולי סימן שאלה בא לקבוצה, ויתכן ויהיה סנסציה (או שלא) ובכל מקרה השילוב שלו הוא אחת השאלות המסקרנות של העונה הקרובה, וכמובן דיאנדרה ג'ורדן ייתן מימד של גוף, ריבאונד, וכנראה גם הגנה שלא היה בדאלאס בשנים האחרונות. יש שם קבוצה שבסיטואציה מסוימת יכולה לתת לנוביצקי (שיעלה מהספסל??) ריצת פלייאוף אחרונה. זה לא יהיה קל, אבל זה יהיה עצום אם הוא יעשה את זה. צפי: 35 נצחונות. הצלחה: מקום 9 במערב כשלון: מקום 13 במערב. 5. קווין סניידר (יוטה, 8 אשתקד) יוטה של השנתיים האחרונות היא סנסציה הגנתית. למעשה, שנה שעברה מדובר בקבוצת ההגנה הטובה בליגה פר 100 פוזשנים (ביחד עם בוסטון) כשיחד עם רודי גובר, שר ההגנה של הקבוצה, סניידר מעמיד קבוצה עם אופי חזק ויציב. כזאת שהיא לא פראיירית מול אף אחת. הסיבוב הראשון של הפלייאוף האחרון מול אוקלהומה היה אדיר, גם אם בסיבוב השני, (אולי בגלל הפציעה של רוביו), האתגר היה גדול הרבה יותר ועבר פחות בהצלחה. ועם זאת, הנה עובדה, הקבוצה הקשוחה הזאת, עשתה כבר שנתיים רצופות סיבוב שני בליגה, כשבשנה האחרונה היא עשתה את זה למרות שהכוכב הגדול, גורדון הייוורד עזב (מצד שני, הכוכב העוד יותר גדול בפוטנציה, דונובן מיצ'ל הגיע). זאת קבוצה שבשביל ריבאונד והגנה נותנת מקום של כבוד להרכבים קלאסיים של שני גבוהים (גובר ופייבורס) אבל גם יודעת להעמיד שחקן כמו אינגלס בתור נדבך קריטי בהתקפה. קבוצה עם אופי. סניידר ירצה להמשיך למצב את יוטה בתור קבוצה חזקה, לא פראיירית שתעשה בעיות לכל אחת, וכמובן הוא ירצה להמשיך להגיע לסיבוב השני במערב, בטח עם שיפור צפוי של מיצ'ל. אבל המערב התחזק, ואני לא בטוח שהוא יצליח. אם נחיה, גם נראה. צפי: סיבוב ראשון במערב הצלחה: עוד סיבוב שני כשלון: אי העפלה לפלייאוף. 4. מייק ד'אנטוני (יוסטון, 7 בדירוג הקודם) וכמו סניידר בהגנה, אבל כנראה הרבה יותר ממנו, ד'אנטוני הוא מאמן התקפה מובחן ומובהק. הוא המציא שיטה שעבדה מעולה עם נאש וסטודמאייר בפניקס (אבל בהחלט פחות טוב עם כריס דוהון בניקס), ועובדת לא פחות מעולה עם ג'יימס הארדן, שני כריסים וחבורה של קלעים מסביב. קל מאד להבחין בקבוצות של ד'אנטוני גם אם אתה לא יודע שהוא המאמן. אלו קבוצות עם כדורסל מעט פרימיטיבי אמנם, אבל מובחן לחלוטין וכזה שעובד. בידודים שמסתיימים בחדירה, בעלייה לשלוש או במסירה פנימה או החוצה. אבל הכל תמיד מתחיל בבידוד, וכשיש לך שחקן כמו הארדן, ועוד שחקן כמו פול, זה די קל. והשנה, גם היתה לו הגנה. אז אמת – יכול להיות שרוב ההגנה הזאת מגיעה מעוזרי המאמן, ועדיין – קודוס עצום על ההגנה המצוינת של קפלה והאחרים ביוסטון, כשהקבוצה סופגת 3 נקודות פר 100 פוזשנים פחות מאשר בעונת 16-17 שקדמה לה (שישית בליגה השנה), ובתווך גם מצליחה להיות הקבוצה שמייצרת הכי הרבה נקודות פר 100 פוזשנים, מעל גולדן סטייט שאר ההתקפות המורכבות. כי לפעמים כשיש לך את הארדן ופול, מה שפשוט, עובד פשוט נהדר. צפי: לפחות סיבוב שני במערב, למרות שאולי אפילו גמר מערב. הצלחה: גמר ליגה כשלון: הפסד בסיבוב הראשון של הפלייאוף. 3. ברד סטיבנס (בוסטון, 5 בשנה הקודמת) בוסטון היא קבוצה שהורגת אותך בדומה למאמן שלה. ברוך, בעדינות ובשכל. היא ממש לא דורסת (+3.7 נקודות בלבד למשחק בעונה האחרונה) אבל יש לה מספיק אופי בשביל לעשות W ועוד W. עד השנה האחרונה, היתה לי בעיה עם ברד סטיבנס בפלייאוף כשנדמה לי שהוא נכשל פעם אחר פעם (ונסמך על פציעה של רונדו, כדי לעבור את שיקגו בקושי בפלייאוף 2017), אבל השנה הוא הצליח להוריד את הקוף מהגב, ניצח את פילדלפיה בסיבוב השני באופן משכנע, ובקושי הפסיד בסדרה מעולה נגד קליבלנד שהגיעה למשחק 7. השנה הוא ירצה כמובן אחד יותר. במה הוא טוב? בסכמות התקפיות ובפיתוח שחקנים צעירים כפי שהוכיח עם טייטום, בראון, סמארט ורוז'ייר. במה הוא פחות טוב? בהינתן הפלייאוף האחרון, יתכן שבכלום. השנה שני הפצועים חוזרים, כל הבריאים נותרים, ובוסטון היא המועמדת מס' 1 במזרח ללכת עד הסוף. סטיבנס צריך להמשיך ליצור קבוצה שהיא פשוט חכמה. הגרסה היותר מוכשרת של קווין סניידר ויוטה (בעיניי, סניידר וסטיבנס הם מאמנים די דומים). הבייבי פייס הצליח כל החיים, ונדמה לי שיצליח גם הפעם. צפי: גמר ליגה הצלחה: אליפות כשלון: אי העפלה לגמר המזרח. 2. סטיב קר (גולדן סטייט, 2 שנה שעברה) ההתקפה החכמה ביותר שאני זוכר אי פעם, במיוחד כשדוראנט לא משחק. וכשמצרפים את זה להגנה החכמה ביותר בעידן הנוכחי (אבל לא אי פעם...) מקבלים 3 אליפויות ב 4 שנים. הבעיות של גולדן סטייט הן רק נפילות מתח לפעמים במהלך העונה הרגילה בשנתיים האחרונות, אבל אני לא בטוח שזה משנה כל כך. גולדן סטייט עליונה על כל הליגה בעיקר בגלל השחקנים שלה אבל גם בגלל המאמן. הסיבה היחידה שקר לא נמצא כאן במקום הראשון היא בגלל שהוא באמת המאמן של ההרכב הגדול בהיסטוריה פחות או יותר. ועדיין, כל כך הרבה אינטליגנציה יש בקבוצה הזאת מכל בחינה שהיא. קבוצה היסטורית עם מאמן היסטורי. צפי: אליפות הצלחה: כמו הצפי כשלון: אי העפלה לגמר הליגה. 1. גרג פופוביץ' (סן אנטוניו, 1 אשתקד). מזדקן והספרס של היום זה לא הספרס של פעם, ועדיין הוא לקח קבוצה חבוטה ופצועה בלי קאווי לאונרד (והרעל שהוא פיזר), ועם למרקוס אלדרידג' שלא הצליח בשנים הקודמות שלו בקבוצה. עם שני הול אוף פיימרס זקנים, ובאופן כללי די מעט, ועשה בכל זאת 47 נצחונות במערב חזק. לכאורה לא הישג עצום למישהו שכבר לקח חמש אליפויות, אבל למעשה פשוט יופי טופי. מה שהוא עשה עם אלדרידג' השנה, והג'נטלמניות אותה הוא הפגין כשהוא דיבר על כך היה פשוט CLASS ACT . סן אנטוניו של השנה האחרונה היא בעיניי חומר לוטרי מובהק. וסן אנטוניו של השנה הקודמת היתה אצלי בתחזיות איפשהו במקום ה 5-6 בתחילת העונה, ועם זאת – הוא הוביל את קאווי וגרם לסן אנטוניו להיות הקבוצה השניה בטיבה בליגה ב 2017, ולקבוצה טובה גם אם כמובן מאד מאד לוקה ב 2018. אני מאד מאמין בשילוב של דרוזן ופופ. וכן, זו עדיין קבוצה אפורה על הנייר, שלא אמורה לעשות יותר מדי. אבל כאמור, אני מאמין בפופ, ואם קייסי עשה המון עם דרוזן, גם פופ יעשה איתו יותר (רק שאצל פופ, נדמה לי שדרוזן יופיע גם לפלייאוף). ובכל מקרה, מי שכבר מזמן מיצב את עצמו כאחד מחמשת המאמנים הגדולים בהיסטוריה, לפחות, הוא גם המאמן מס' 1 בעולם בגיל 70. צפי: פלייאוף הצלחה: סיבוב שני בפלייאוף כשלון: אי העפלה לפלייאוף

מחבר:	Att [ ד' אוקטובר 03, 2018 12:54 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
תודה נורטון! ברד סטיבנס בעיניי הוא המאמן הבכיר בליגה וזה שהייתי לוקח לקבוצה שלי. פופוביץ' שהוא מאמן עצום כמובן לאחר מכן ואז קר. ייגר לא אמור להיות ברשימה וגם לא באזכורי הכבוד. לדעתי הוא אחת הבעיות של הקינגס. לגבי ברט בראון, מעולם בייליס לא היה השחקן המוביל בקבוצה שלו וגם בקבוצות המוקדמות, ראו שמדובר במאמן חיובי וטוב. מה שכן, סטיבנס נתן לו נוק אאוט מוחלט בפלייאוף, בהחלט אפשר לשבח אותו, התרבות שהוא מעודד בקבוצות שלו למשל והמחויבות של השחקנים שלו (הכה מושמצת בשנים הראשונות) אבל מבריק זו לא מלה שהייתי מייחס לו. אני חושב שזה בדיוק מה שחסר לו. לא הבנתי גם למה אתה משבח אותו על העבודה שעשה עם פולץ (שעבד כל הקיץ עם מאמן פרטי). עוד מאמן משושלת פופ הוא מייק בודנהולצר שנדמה לי ששווה מקום גבוה יותר ברשימה. נראה מה הוא יעשה במילווקי.

מחבר:	Hacohen [ ד' אוקטובר 03, 2018 1:39 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
תודה נורטון. הוריאציה שלי: 1) ההגעה של דוראנט והפיכתה של גולדן לספייסג'אם אולי קצת משכיחה כמה סטיב קר מאמן דגול. בסטטוס הנוכחי של הווריירס, אי אפשר להוריד אותו משם, עדיין. 2) אבל אם מישהו יוריד, זה סטיבנס. איזה מאמן. 3) פופ זה פופ, כבודו מלא עולם, אבל הוא כבר לא הגדול מכולם. 4) ד'אנתוני איט איז. עדיין אחד הטובים בעולם בקטע הזה של לנצח עם קבוצות כיפיות. אמנם לא הולך עד הסוף, אבל תמיד יש מה לראות. 5) בהחלט מגיע הכבוד לסניידר. אבל פה מתחילים כמה דירוגים שאני חולק עליהם: קרלייל, מאמן שאני אוהב, ממש גבוה מדי. ב7 העונות שחלפו מאז האליפות הוא פספס את הפלייאוף שלוש פעמים ועף בסיבוב הראשון ארבע פעמים. הסגל נחלש, אין ממש כוכבים מסביב לדיגלר-בסדר. אבל גם אין שום סיבה בעולם לדרג אותו שישי. למעשה, אני מכניס אותו כיום לחמישייה השלישית וגם זה מתוך כבוד. גם ספולסטרה גבוה מדי. מאמן מצוין באמת, אבל לא אמור להיות מדורג מעל קייסי ומקמילן בשלב זה. אז קייסי ומקמילן באמת. לא משנה מי מהם מעל האחר. על קייסי יורדים בגלל הפלייאוף אבל זה ממש לא מובן מאליו מה שהוא עשה בטורונטו, השליט סדר ושיטה והביא תוצאות יפות ביחס לאיכות הסגל. מקמילן החיה את אולדיפו ויצר יחידה לוחמת וקשה לפיצוח באינדיאנה, אני ממש על הסוס שלהם העונה וחושב שהם יסיימו לא פחות מאשר במקום השני במזרח. בהחלט גם בגלל האיש על הקווים. לא יודע מה יש לך נגד ג'נטרי. 9 מתוך 12 עונות בפלייאוף זה מאד יפה, וניו אורלינס שסבלה מהטרייד המטומטם על קאזינס ותוצאותיו נראתה תחתיו טוב מאד. ברט בראון יכול להיות עשירי בשקט. הכנסת לרשימה את פאקינג יירגר אבל סקוטי ברוקס בחוץ?! כן, אני יודע שזה בונטון לא לאהוב אותו, אבל רבאק-האיש 7 מתוך 9 עונות מגיע לפלייאוף, ועוד איך מגיע: גמר NBA, שני גמרי מערב, חצי אחד במערב וחצי אחד במזרח עם וושינגטון, שאם ג'ון וול לא היה נפצע לה גם בעונה הקודמת היתה מגיעה רחוק יותר-ולדעתי אם תישאר בריאה גם תגיע רחוק העונה. אני אוהב אותו בניגוד לרוב העולם, אבל הוא לפחות ב15 גם אם אתה לא אוהב. אהבתי את בודנהולצר באטלנטה ואני מאמין שהוא האיש הנכון להיות ליד הפריק בזמן הזה. ממש מעניין. אני אוהב גם את ת'יבס, אבל לא נעים לי לדבר על זה כרגע.

מחבר:	Att [ ד' אוקטובר 03, 2018 2:04 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
לא רואה שום סיבה שברוקס יהיה בטופ15. זה דמגוגי למנות הישגים כשהיו בשלב מסוים בקבוצה שלו דוראנט, ווסטברוק והארדן ביחד עם איבאקה הצעיר/אדאמס. הוא יכול וצריך היה לקחת אותם רחוק יותר.

מחבר:	Att [ ד' אוקטובר 03, 2018 2:04 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
Hacohen כתב: *אני אוהב גם את ת'יבס, אבל לא נעים לי לדבר על זה כרגע. לפעמים אתה בסדר

סל ניוז http://salnews.com/forum/

רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם http://salnews.com/forum/viewtopic.php?f=1&t=17592	עמוד 1 מתוך 2

מחבר:	נורטון [ ד' אוקטובר 03, 2018 2:12 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
לא סובל את ברוקס, אחד המאמנים הגרועים בעולם לטעמי. היה צריך להגיע הרבה יותר רחוק עם הכוכבים שהיו לו, עם כל הכבוד. אין לו מקום ברשימה. ולגבי ג'נטרי, נדמה לי שפספסת את כוונתי. הוא פספס את הפלייאוף ב 9 מתוך 12 עונות. המקום ה 15 הוא באמת רק ואך ורק בגלל העונה הטובה האחרונה שלו, וגם זה יותר דייויס, רונדו והולידיי מאשר הוא.

מחבר:	Att [ ד' אוקטובר 03, 2018 2:37 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
לא חושב שלג'נטרי יש מקום ברשימה. אולי ריברס במקומו, אולי ת'יבודו בכל זאת (אם מתעלמים מנפלאותיו כ-GM). מאמין שהמאמן של פיניקס ייכנס לטופ15 בשנה הבאה. וולטון באמת חידה שמצפה לפיתרון.

מחבר:	Hacohen [ ד' אוקטובר 03, 2018 3:32 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
אתם מחמירים עם ברוקס מאד. דוראנט, ווסטברוק והארדן של אז זה היה מעולה, אבל עוד בוסרי במידת מה ולא ברמה של מה שהם שווים היום. היו מאד צעירים ולא לגמרי מפותחים. נורטון, אני לא פספסתי את כוונתך לגבי ג'נטרי-אני פשוט האמנתי לך כפתי. כתבת "הגיע לפלייאוף ב9 מתוך 12 קמפיינים", ולא בדקתי אחריך.

מחבר:	נורטון [ ד' אוקטובר 03, 2018 4:02 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
אתה צודק, הטעות היתה שלי. התכוונת ישהוא פספס את הפלייאוף ב 9 מתוך 12 מקרים. ואני לא חושב שאני מחמיר עם ברוקס. מאמן נוראי בגלל שהקבוצות שלו פשוט נראו תמיד תמיד פחות מסכום חלקיהן. גם בוושינגטון וגם באוקלהומה.

מחבר:	קורובייב [ ד' אוקטובר 03, 2018 5:09 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
נדב, סתם מסקרנות. אתה חושב שקר וסטיבנס היו עושים יותר עם הסגל של פופ? אולי מצליחים לשמור על קואי?

מחבר:	ציפה דריפה אלמדלסי [ ד' אוקטובר 03, 2018 8:49 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
תודה רבה נורטון, על כל הדירוגים. עבודה נהדרת, שעשתה המון כיף להיכנס לפורום בשבועות האחרונים. השגותי, שהן לא עצומות, פרט לאחת. נתחיל עם ריברס, חייב להיות ב-15, בטח שמעל ג'נטרי, דונובן ויירגר, עשה עבודה נהדרת בשנה האחרונה. את באד הייתי מדרג מעל סטוטס ומקמילן, אבל אני מבין כל חלוקה שהיא בין השלושה. אני גם הייתי מעלה את סניידר למקום שלישי מעל ד'אנטוני וסטיבנס. אבל שוב, כל חלוקה של הסדר פה היא הגיונית. ההשגה הכי עצומה שלי היא בכלל לא השגה, אלא תלונה/חשד. אני לא בטוח שקר מאמן טוב כל כך. אין לי שום דרך להוכיח את זה עד שיאמן קבוצה של בני תמותה, אבל אני חושב שהוא לא מקום 1/2 בליגה. מאידך, לפי כל מדד אפשרי לבדיקת יכולת אימון, הוא צריך להיות מדורג בדיוק שם, במקומות 1/2, ככה שאין לי מה לעשות עם החשד. רק אעיר שבנתיים כל שנה יש לפחות מאמן אחד מולו שעושה לו קצת בית ספר, הם פשוט כ"כ טובים, שזה לא משנה. (והשגה סמנטית קלה, אני לא חושב שאפשר לומר שסטיבנס נכשל בפלייאופים עד השנה)

מחבר:	rony [ ד' אוקטובר 03, 2018 9:22 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
ציפה דריפה אלמדלסי כתב: (והשגה סמנטית קלה, אני לא חושב שאפשר לומר שסטיבנס נכשל בפלייאופים עד השנה) חשבתי להגיד שאולי 2015-6 יכלה לענות להגדרה של כשלון עם ההפסד להוקס בסיבוב הראשון, אבל אז הסתכלתי על הסגל שהיה לו ביד ועצם העובדה שהוא הצליח לחצוב 48 ניצחונות עם סגל כזה היא כבר הישג בלתי נתפס, החמישיה הייתה מורכבת מאולסטאר אחד-תומאס, רול פלייר חביב-קראודר ושלישיה מרהיבה של ירבקו, אמיר ג'ונסון ואוון פאקינג טרנר.

מחבר:	Hacohen [ ד' אוקטובר 03, 2018 11:07 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
קורובייב כתב: נדב, סתם מסקרנות. אתה חושב שקר וסטיבנס היו עושים יותר עם הסגל של פופ? אולי מצליחים לשמור על קואי? אפשר לשאול את זה גם הפוך: פופ היה מצליח בגולדן כמו קר? ובבוסטון כמו סטיבנס? לגבי קר, קשה לנטרל את ההשפעה העצומה של דוראנט, אבל כדאי לזכור איך הקבוצה נראתה לפני שהגיע. האליפות של 2015 היתה אחד הדברים היפים שהכדורסל ראה. עונה אח"כ הוא שבר את שיא הנצחונות לעונה. אחרי זה דוראנט הגיע וכל הסיפור נהיה ממילא לא כוחות, אבל אין שום סיבה אמיתית להוריד אותו מהאולימפוס. הוא הרוויח את זה בזכות. סטיבנס, כמו שציינו לפניי, הוא חוצב המינרלים הבכיר בליגה. אין מי שיודע יותר ממנו להוציא יהלומים מצואת דינוזאורים. כן, יותר מפופ. והוא פאקינג בן 41. פופ מאמן גדול, אבל אני חושב שקצת מעריכים בחסר את מה שיש לו בסן אנטוניו, הן ברמת הסגל והן ברמת המערכת שמסביב. הוא עדיין מאמן מעולה שבמעולים, אבל אם היום אני קונה קבוצה וצריך לבחור מאמן בין סטיבנס לפופ-אני לוקח את סטיבנס. ואם קר פנוי, אותו לפניהם.

מחבר:	Amos Gueta [ ד' אוקטובר 03, 2018 11:24 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
אני בוחר את סטיבנס לפני קר... עם הכמות כישרון שקר עובד איתו, יש קייס לומר שהקבוצה שלו אנדראצ'יברית, עד כמה מגוחך שזה נשמע. פופ הוא אכן כל כך סימביוטי עם סן אנטוניו שקשה בכלל לדמיין אותו מנותק ממנה. והוא גם, קצת לא נעים להגיד, כבר מראה סימנים של OVER THE HILL. אני לא יודע אם עדיין יש לו את הדרייב. לדעתי אם לא יצליח לעשות משהו יוצא דופן השנה (שזה בהחלט משהו שיכול לרענן מאמן) הוא ילך אחרי הכוכבים שלו ויפרוש.

עמוד 1 מתוך 2	כל הזמנים הם UTC + 2 שעות [ שעון קיץ ]
Powered by phpBB® Forum Software © phpBB Group http://www.phpbb.com/

מחבר:	sheky [ ד' אוקטובר 03, 2018 11:33 am ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
תודה נורטון! כרגיל תענוג לקרוא את הדירוגים שלך. לגבי הטופ 3 - הם באמת רמה אחת מעל כל השאר וקצת קשה להפריד בינהם אבל אני די מסכים עם הדירוג של נורטון. 3) סטיבנס - עושה עבודה מצוינת ומקדם שחקנים ובאמת אני צופה לו עתיד מזהיר (לא שההווה לא מדהים) אבל ברמת הקבלות עדיין אין לו כמו לשניים לפניו. כנראה שזה בגלל שהוא מעט עונות בליגה ועוד לא קיבל קבוצה שבאמת שווה גמר ליגה אבל עדיין... כרגע סטיבנס מראה שהוא יודע להפוך קבוצה סבבה לקבוצה מעולה אבל עדיין לא לקונטנדורית. זה לא אומר שהוא לא מצוין, פשוט אומר שהוא עוד לא עשה מספיק כדי לדעת אם הוא יכול לעשות מה שהשניים לפניו עשו 2) קר - 3 אליפויות ב4 שנים זו השורה התחתונה. השורה מעליה היא שקר מוביל קבוצה מאומנת מאוד בשני צידי המגרש. קבוצה שהיא אולי הגדולה בהיסטוריה זה לא משהו שקל לנהל, לא מבחינת אגו, מחויבות או דרייב. הוא עושה את זה נפלא ומגיע לו כל הקרדיט על זה. האם הוא היה מצליח טוב בקבוצה של בני תמותה? אני מניח שכן, צריך לזכור שקר קיבל קבוצה שהודחה בסיבוב הראשון וסיימה במקום השישי במערב (אם כי עם 51 נצחונות). רק תחת קר הם הפכו לאלופה ומשם לקבוצה עם המאזן הטוב בהיסטוריה. נכון שעם דוראנט קצת יותר קל להקטין את התפקיד של קר (ואולי בצדק) אבל עצם זה שהקבוצה נראית כל כך מחויבת וכל כך מאומנת זה נטו עליו. לטעמי המקום השני מתאים לו. 1) פופ - לטעמי המאמן הגדול ביותר בעת המודרנית (לא מספיק מכיר מה היה בשנות ה80 ומטה). אני לא חושב שמעריכים בחסר את הספרס של עונה שעברה. חוץ מאולדרידג' שהוא אולסטאר לכל דבר אין שם אף שחקן שמתקרב לטופ 15 בעמדה שלו מה שאומר שפרט לעמדה אחת הם בנחיתות סגל מול רוב קבוצות הליגה. החמישיה שלהם כללה שנה שעברה (לרוב) את למרקוס, דני גרין, מורי, גאסול ואנדרסון כשמהספסל חיכו מאנו, פארקר, מילס , גיי וברטנס פחות או יותר. אני באמת לא רואה איך ברמת הסגל זה משהו ששווה מאבק על פלייאוף במערב. השאלה אם פופ היה מצליח בבוסטון כמו סטיבנס או בגולדן סטייט כמו קר היא שאלה שמאוד קשה לענות עליה כי חלק מצורת העבודה של פופ היא שהוא בוחר שחקנים שמוכנים להיות מאומנים. אין לי ספק שפופ לא היה מצליח עם לברון ואני לא יודע כמה הוא היה מסתדר עם קיירי. מהצד של גולדן סטייט אני כן חושב שהוא היה מצליח (קשה לי לכמת אם כמו קר או פחות) כי החבורה שם הם יחסית נוחים מבחינת אופי ופופ כבר הראה בעבר שהוא יודע לאמן כדורסל מענג (וגם הוכיח שהוא יודע לאמן כדורסל איטי ומזעזע אך יעיל). אני לגמרי על העגלה של פופ כמאמן הטוב בעולם כבר 20 שנה אבל גם יש לי המון כבוד לסטיבנס וקר.

מחבר:	Att [ ד' אוקטובר 03, 2018 12:16 pm ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
פופ עשה ניסים ונפלאות בשנה שעברה, כרגיל. ובכל זאת, הסיפור המשונה של קוואי מוריד כמה נקודות. מעניין יהיה לראות כמה מוטיבציה יש לו להמשיך לאמן ברמה הזו.

מחבר:	Att [ ד' אוקטובר 03, 2018 12:22 pm ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
Hacohen כתב: קורובייב כתב: נדב, סתם מסקרנות. אתה חושב שקר וסטיבנס היו עושים יותר עם הסגל של פופ? אולי מצליחים לשמור על קואי? אפשר לשאול את זה גם הפוך: פופ היה מצליח בגולדן כמו קר? ובבוסטון כמו סטיבנס? לגבי קר, קשה לנטרל את ההשפעה העצומה של דוראנט, אבל כדאי לזכור איך הקבוצה נראתה לפני שהגיע. האליפות של 2015 היתה אחד הדברים היפים שהכדורסל ראה. עונה אח"כ הוא שבר את שיא הנצחונות לעונה. אחרי זה דוראנט הגיע וכל הסיפור נהיה ממילא לא כוחות, אבל אין שום סיבה אמיתית להוריד אותו מהאולימפוס. הוא הרוויח את זה בזכות. סטיבנס, כמו שציינו לפניי, הוא חוצב המינרלים הבכיר בליגה. אין מי שיודע יותר ממנו להוציא יהלומים מצואת דינוזאורים. כן, יותר מפופ. והוא פאקינג בן 41. פופ מאמן גדול, אבל אני חושב שקצת מעריכים בחסר את מה שיש לו בסן אנטוניו, הן ברמת הסגל והן ברמת המערכת שמסביב. הוא עדיין מאמן מעולה שבמעולים, אבל אם היום אני קונה קבוצה וצריך לבחור מאמן בין סטיבנס לפופ-אני לוקח את סטיבנס. ואם קר פנוי, אותו לפניהם. הסגל של פופ בס"א היה חלש להחריד. קר קצת אכזב אותי כשהם הפסידו את האליפות. לדעתי זה רשום עליו לא פחות מאשר על דריימונד גרין. כמובן שזה כנראה מה שאפשר את הגעתו של דוראנט, אז זה מעין הפסד שהוא ניצחון, אבל עדיין.

מחבר:	תומר [ ד' אוקטובר 03, 2018 12:40 pm ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
Att כתב: ...קר קצת אכזב אותי כשהם הפסידו את האליפות. לדעתי זה רשום עליו לא פחות מאשר על דריימונד גרין. כמובן שזה כנראה מה שאפשר את הגעתו של דוראנט, אז זה מעין הפסד שהוא ניצחון... מה????

מחבר:	Att [ ד' אוקטובר 03, 2018 1:05 pm ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
דוראנט אמר, אאל"ט, שאם ג"ס היו לוקחים את האליפות באותה שנה, הוא לא היה מצטרף אליהם.

מחבר:	תומר [ ד' אוקטובר 03, 2018 1:32 pm ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
אזהרת חטיפת פתיל אני לא שמעתי על זה אבל גם אם כן, ג"ס היו במעמד של מועמדים ל GOAT עוד לפני שהוא הגיע. עם כל הכבוד להערכה הרבה שאתה רוחש לתהליכים ולהתקדמות דרך מפולות, אין מצב שאפשר להתיחס להפסד של קבוצה כזו כ"מעין נצחון" כדבריך גם אם קווין דוראנט עבר אליהם בזכותו. סוף האזהרה אני מתנצל בפני הפורום המכובד ומבטיח לא לעסוק בזה יותר

מחבר:	rony [ ד' אוקטובר 03, 2018 1:35 pm ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
סטיבנס נמצא בעמדת נחיתות מובנית בהשוואה בינו לבין קר ופופ, לקר יש את הקבוצה אולי הכי מוכשרת בהיסטוריה כבר ארבע שנים (או לפחות שנתיים) עם לפחות שני שחקנים שגם אם הם פורשים ברגע זה, כנראה נכנסים לטופ-20 היסטורי בלי שום בעיה, על גבול הטופ-10 אפילו. לפופ במשך שנים היה את הפאוור הגדול בהיסטוריה ושחקן שבקלות אפשר להגדיר כטופ-5 היסטורי (לא קונצנזוס, אבל בהחלט דעה רווחת) לצד עוד 2 אולסטרים, השחקן הכי טוב שסטיבנס אימן עד עכשיו זה כנראה קיירי אירווינג וגם הוא היה פצוע במשך כל השלבים המכריעים של העונה. אז היכולת של סטיבנס להוכיח את עצמו בהחלט מוגבלת ביחס לשניים האחרים. מצד שני, הקריטריון של נורטון הוא את מי היינו לוקחים כדי לנצח סדרת סיבוב שני בעונה הקרובה, וכאן אני חושב שלסטיבנס דווקא יש יתרון קל על השניים האחרים, הוא הראה בשנתיים האחרונות שהוא יכול לנצח בפלייאוף גם עם קבוצות שהן לא בעילית של הליגה מבחינת כשרון. פופ הצליח קצת פחות ממנו בשנתיים האלו וקר אמנם הצליח יותר, אבל עם הקבוצה המוכשרת ביותר בהיסטוריה. אז אם היינו מדרגים את המאמנים הטובים ביותר בהיסטוריה (או הטובים ביותר בשיא שלהם), זה כנראה היה פופ-קר-סטיבנס, או אולי קר-פופ-סטיבנס, אבל אם אנחנו מדברים על הסיכוי לנצח סדרת סיבוב שני בעונה הבאה עם קבוצה אקראית, אני הולך עם דירוג של סטיבנס-פופ-קר.

מחבר:	uriel17 [ ד' אוקטובר 03, 2018 1:36 pm ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
אזהרת ניטפוק רוחש לא רוכש

מחבר:	Hacohen [ ד' אוקטובר 03, 2018 1:48 pm ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
Att כתב: Hacohen כתב: קורובייב כתב: נדב, סתם מסקרנות. אתה חושב שקר וסטיבנס היו עושים יותר עם הסגל של פופ? אולי מצליחים לשמור על קואי? אפשר לשאול את זה גם הפוך: פופ היה מצליח בגולדן כמו קר? ובבוסטון כמו סטיבנס? לגבי קר, קשה לנטרל את ההשפעה העצומה של דוראנט, אבל כדאי לזכור איך הקבוצה נראתה לפני שהגיע. האליפות של 2015 היתה אחד הדברים היפים שהכדורסל ראה. עונה אח"כ הוא שבר את שיא הנצחונות לעונה. אחרי זה דוראנט הגיע וכל הסיפור נהיה ממילא לא כוחות, אבל אין שום סיבה אמיתית להוריד אותו מהאולימפוס. הוא הרוויח את זה בזכות. סטיבנס, כמו שציינו לפניי, הוא חוצב המינרלים הבכיר בליגה. אין מי שיודע יותר ממנו להוציא יהלומים מצואת דינוזאורים. כן, יותר מפופ. והוא פאקינג בן 41. פופ מאמן גדול, אבל אני חושב שקצת מעריכים בחסר את מה שיש לו בסן אנטוניו, הן ברמת הסגל והן ברמת המערכת שמסביב. הוא עדיין מאמן מעולה שבמעולים, אבל אם היום אני קונה קבוצה וצריך לבחור מאמן בין סטיבנס לפופ-אני לוקח את סטיבנס. ואם קר פנוי, אותו לפניהם. הסגל של פופ בס"א היה חלש להחריד. קר קצת אכזב אותי כשהם הפסידו את האליפות. לדעתי זה רשום עליו לא פחות מאשר על דריימונד גרין. כמובן שזה כנראה מה שאפשר את הגעתו של דוראנט, אז זה מעין הפסד שהוא ניצחון, אבל עדיין. הסגל של פופ בס"א לא היה "חלש להחריד". הוא היה משופע בכוכבים-לשעבר שהתבגרו ועברו את שיאם והפכו להיות שחקנים לא רעים, כי יש להם מספיק כשרון ומספיק נסיון כדי לא להתפנצ'ר לגמרי (גיי, גאסול, ג'ינובילי, פארקר). היה לו כוכב שכל קונטנדרית בליגה היתה שמחה שיהיה לה (אלדריג'). והיה לו גיבוי סולידי בקו האחורי (מילס, מוריי). זה סגל שלא רק פופ יכול להביא לפלייאוף, ובוא נזכור שהוא הביא אותם למקום שביעי במרחק של משחק אחד מהמקום התשיעי של מחוץ לפלייאוף. אז עם כל הכבוד, ויש, לא צריך להמציא נראטיב. לגבי קר, לא יודע מה עובר על אנשים. יש לי תיאוריה שדור משחקי המחשב/הקונסולות מאמין שאם אתה מכניס פרמטרים לתוכנה אז יש לך מתכון לאלופה שרצה ולא צריך לעבוד. אצל האנשים האלה גם פיל ג'קסון הוא רק סוג של פקיד/סדרן עבודה. אני אמשיך לזכור מה היתה גולדן של לפני דוראנט, ואזכור שקר עשה שם עבודת רב-מג של כדורסל. וכמו שאמרו, גם לנהל אגואים ולהחזיק מערכת שעובדת ומחויבת כמו שגולדן עם דוראנט מחויבת-ממש לא מובן מאליו.

מחבר:	Att [ ד' אוקטובר 03, 2018 3:01 pm ]
נושא ההודעה:	Re: רשימת ה-15 (18-19) המאמנים הטובים בעולם
Hacohen כתב: Att כתב: Hacohen כתב: קורובייב כתב: נדב, סתם מסקרנות. אתה חושב שקר וסטיבנס היו עושים יותר עם הסגל של פופ? אולי מצליחים לשמור על קואי? אפשר לשאול את זה גם הפוך: פופ היה מצליח בגולדן כמו קר? ובבוסטון כמו סטיבנס? לגבי קר, קשה לנטרל את ההשפעה העצומה של דוראנט, אבל כדאי לזכור איך הקבוצה נראתה לפני שהגיע. האליפות של 2015 היתה אחד הדברים היפים שהכדורסל ראה. עונה אח"כ הוא שבר את שיא הנצחונות לעונה. אחרי זה דוראנט הגיע וכל הסיפור נהיה ממילא לא כוחות, אבל אין שום סיבה אמיתית להוריד אותו מהאולימפוס. הוא הרוויח את זה בזכות. סטיבנס, כמו שציינו לפניי, הוא חוצב המינרלים הבכיר בליגה. אין מי שיודע יותר ממנו להוציא יהלומים מצואת דינוזאורים. כן, יותר מפופ. והוא פאקינג בן 41. פופ מאמן גדול, אבל אני חושב שקצת מעריכים בחסר את מה שיש לו בסן אנטוניו, הן ברמת הסגל והן ברמת המערכת שמסביב. הוא עדיין מאמן מעולה שבמעולים, אבל אם היום אני קונה קבוצה וצריך לבחור מאמן בין סטיבנס לפופ-אני לוקח את סטיבנס. ואם קר פנוי, אותו לפניהם. הסגל של פופ בס"א היה חלש להחריד. קר קצת אכזב אותי כשהם הפסידו את האליפות. לדעתי זה רשום עליו לא פחות מאשר על דריימונד גרין. כמובן שזה כנראה מה שאפשר את הגעתו של דוראנט, אז זה מעין הפסד שהוא ניצחון, אבל עדיין. הסגל של פופ בס"א לא היה "חלש להחריד". הוא היה משופע בכוכבים-לשעבר שהתבגרו ועברו את שיאם והפכו להיות שחקנים לא רעים, כי יש להם מספיק כשרון ומספיק נסיון כדי לא להתפנצ'ר לגמרי (גיי, גאסול, ג'ינובילי, פארקר). היה לו כוכב שכל קונטנדרית בליגה היתה שמחה שיהיה לה (אלדריג'). והיה לו גיבוי סולידי בקו האחורי (מילס, מוריי). זה סגל שלא רק פופ יכול להביא לפלייאוף, ובוא נזכור שהוא הביא אותם למקום שביעי במרחק של משחק אחד מהמקום התשיעי של מחוץ לפלייאוף. אז עם כל הכבוד, ויש, לא צריך להמציא נראטיב. לגבי קר, לא יודע מה עובר על אנשים. יש לי תיאוריה שדור משחקי המחשב/הקונסולות מאמין שאם אתה מכניס פרמטרים לתוכנה אז יש לך מתכון לאלופה שרצה ולא צריך לעבוד. אצל האנשים האלה גם פיל ג'קסון הוא רק סוג של פקיד/סדרן עבודה. אני אמשיך לזכור מה היתה גולדן של לפני דוראנט, ואזכור שקר עשה שם עבודת רב-מג של כדורסל. וכמו שאמרו, גם לנהל אגואים ולהחזיק מערכת שעובדת ומחויבת כמו שגולדן עם דוראנט מחויבת-ממש לא מובן מאליו. לא יודע מה עובר על אנשים, הם חושבים אחרת ממני. קלאסי נדב. מי מלבד אולדריג' היה טופ15 בעמדה שלו בס"א של השנה שעברה? זה סגל שרק 2-3 מאמנים היו מובילים לפלייאוף, לדעתי. הישג יפה מאוד (ומצד שני, הסאגה של קוואי זה כישלון בעיניי של המערכת של הספרס). קר עושה עבודה יפה מאוד בג"ס, מכל הבחינות, אבל הוא לא מושלם. יש משהו בדברים של ציפה ולכן אצלי הוא שלישי ולא ראשון.