השיטה החדשה של הלוטרי מבורכת.
נגמר הצ'יפור של המגזימים בטאנקינג, מכניס עוד אלמנט של מזל שיגרום לקבוצות פחות להסתמך על זה שעונה מסריחה היא הפתרון לצרות.
זה גם נותן תקווה לעוד קבוצות שקצת מזל והכל עגול להשתנות בבת אחת.
ואם זה מה שיקטין את הסיכוי שמועדון עם אווירה רעילה כמו פיניקס של היום יחריב קריירה לעוד שחקן מוכשר, אז בכלל טוב.

אתה אשכרה מקטר על זה שעכשיו למזל יש יותר משקל מאשר להפסדים ועוד מזלזל בספורטיביות של השינוי....
כמה דמגוגיה, אלוהים אדירים.

אויש נו, אתה חייב להבין פעם אחת שלהפסיד זו לא איזו אסטרטגייה ניהולית מבריקה, זה הדבר הכי קל והכי פחות מתוחכם שאפשר לעשות, דווקא על זה אתה רוצה לתת פרס?
מה לעשות שליגת כדורסל תחרותית לא רוצה?

ואם אתה כל כך אוהב ניהול, אתה אמור לדעת להיערך ניהול איכותי, וכשאין את הפתרון הקל של להסריח את הפארקט שנה אחר שנה, קבוצות יצטרכו להיות יצירתיות יותר וחכמות יותר כדי להשיג כוכבים בכל זאת.
כשהאלמנט של המזל יגדל ההנהלות הגדולות יצטרכו להבריק
בטענת ולא סתם להמשיך להפסיד ולהיפטר משחקנים תמורת בחירות עד שיפלו להם 3 כוכבים בדראפט.

בקיצור, זה רעיון רע להעניק פרס להנהלות גרועות, אלה שלוקחות את הקבוצות שלהן לאיזור המקום השמיני מלמטה.
אבל זה רעיון מעולה להעניק פרס להנהלות העוד יותר גרועות, אלה שלקחו את הקבוצות שלהן כמה מקומות למטה יותר.

כל הבסיס של ההיגיון שלך מעוות ומשוחד לכיוון שיטת הלוטרי. אתה כבר לא חושב בכלל במונחי כדורסל, של מי ניצח יותר או פחות, אתה רק מדרג הנהלות לפי הביצועים והאסטרטגיה שלהן תחת חוקים מוגדרים, שאומרים שהקבוצות הגרועות ביותר מקבלות סיכוי טוב יותר להנחית כוכב מאשר אלה שנמצאות ב-"איזור הדמדומים של הליגה".
אז סבבה, אפשר להבין את ההיגיון שאומר שתחת החוקים הקיימים, או הקודמים, חכם יותר מבחינה אסטרטגית של ניהול פרנצ'ייז בליגה הזאת, לקחת את הקבוצה שלך למטה ולא לסיים באמצע. היגיון הגיוני. אבל זה, בערך, מה שהליגה מנסה לשנות כאן.
אז אפשר להתווכח על השיטה עצמה והאם שינוי האחוזים הוא התשובה הנכונה להורדת תגמול על הפסדים, אבל מלכתחילה לבוא בגישה שאומרת שלא צריך "לצ'פר" את מי שגרוע ומנצח קצת, אלא צריך לצ'פר את מי שממש גרוע ומנצח ממש קצת כי הוא בהכרח מתנהל נכון יותר, זה כבר קצת מוזר, שכן המטרה בספורט מעולם לא הייתה להשיג עמדה טובה יותר בהגרלות, אלא לנצח משחקים. זה שההנהלות החכמות לשיטתך, הפסידו קצת יותר מההנהלות הלא חכמות כי זה היה חכם יותר תחת חוקים מסויימים, זה הגיוני. לא להבין שזה מצב אבסורדי לליגת ספורט שהבסיס שלה לצרכנים הוא משחק הכדורסל ולא משחק המוחות של המנג'רים (עם כל הכבוד להתעניינות הגוברת של העכברים במידע הזה, הם לא משלמים 200 דולר לכרטיס בשביל לראות מו"מ בין שני מנג'רים, ערוצי הטלוויזיה לא משדרים את קרבות המוחות ביניהם, ולא שמעתי עדיין על אף אחד שקנה גופיה של הינקי ואפילו לא של איינג')? לא להבין שיש את כל הסיבות שבעולם לשנות את השיטה הזאת, ולא להבין שבשיטה אחרת, אלה שיפסידו הכי הרבה כבר לא יהיו החכמים הכי גדולים, ולכן לא יהיו אלה ש-"זכאים לפרס"? זה כבר קצת מוזר כאמור.

1. לא הבנתי את הקשר של המלל לנושא. בכל אופן, נו כן, ברור שמיקום הוא תוצאה של המהלכים שביצעו. קמבה אכן השחקן הטוב בשארלוט והוא כנראה לא "טופ 5 בעמדה" (אוף). חרא של ניהול הביא אותם למצב הזה. אבל בוא נשחק משחק, ונניח שהליגה הזאת מתנהלת כמו כל ליגה אחרת בעולם כמעט, בה כל קבוצה מנסה לנצח כמה שיותר משחקים. במצב הזה, למי יש הנהלה יותר גרועה, זאת שהצליחה להשאיר שחקן "טופ 9 בעמדה שלו" מרוצה ולנצח באיזור 40% משחקים בעונה, או ההנהלות שלא הצליחו לשמור על אף אחד מרוצה ולכן נמצאות היום בתחתית של התחתית?
2. זאת כנראה יותר המטרה הישנה, או המטרה שאתה חושב שצריכה להיות. בפועל יש ניסיון של הליגה להתרחק מהמטרה הזו.
בכלל, אתה סותר בסעיף הזה הרבה מהמנטרות שאתה חוזר עליהן במשך השנים אבל כבד עליי להיכנס לזה בשעה זו. רק נגיד שהסטגנציה, או הסכנה למוביליות שאתה מדבר עליה, קיימת הרי בדיוק במקומות הדמדומים האלה של שארלוט ודומיה, אלה שלא מספיק טובות בשביל ללכת רחוק בפלייאוף, ולא מספיק חלשות בשביל לקבל סיכוי על בעלי הפרופיל ל-"טופ 5 בעמדה" (אוף).
3. משחק המוחות הזה אכן מעורר עניין רב. לדעתך זה חלק גדול מהעניין בליגה כי זה מה שאתה חי, עולם וירטואלי. בעולם האמיתי זה אולי מעניין אנשים איך איקס עשה טרייד עם זד, ומה האסטרטגיה של זה וההוא, אבל בפועל מה שבאמת מעניין את הרוב המכריע של הקהל, או מעניין אותו הרבה יותר, זה לא ההחלטות של איינג', אלה ההחלטות של קיירי. לא איך ינהל את הסגל שלו ביופורד, אלא מה יחליט קאווי. העניין בליגה הולך וגובר כי היא משווקת ברמה הגבוהה ביותר מוצר מוצלח ביותר, והטראפיק ברשת אולי עולה בגלל העניין במשחקי המנג'רים, אבל זה לא מה שחשוב בליגת ספורט/עסק כלכלי של מיליארדי דולרים שאנחנו מדברים עליה, והעניין הולך וגובר בגלל שהקהל מתחבר לסופרסטארים שמרכיבים אותה, ומשם מתעניין בכל דבר שקשור למוצר, גם למשחקי המנג'רים. או בקיצור, להבנתי אתה הופך סיבה ותוצאה, העניין הגובר בליגה לא קשור לכך שמשחקי המנג'רים מעניינים, אלא משחקי המנג'רים מעניינים (חלק מהקהל, בוא נזכור) בגלל שהעניין בליגה גובר.

המטרה בדראפט היא אכן לשפר את מי שהכי גרוע, כדי שיהיה מוביליות, אבל ברגע שזה מנוצל כדי בכוונה להיות הכי גרוע יש בעיה ופגיעה במוצר, כי השחקנים הכי טובים לא עולים על הפרקט וקבוצות לא מנסות לנצח כמה שיותר. אז השינוי בהחלט מבורך.

אתה מתעלם בנינוחות מזה שהלייקרס כרגע בעיצומו של טאנקינג.