כפי שדנו לא מעט הטעות העיקרית שלך כאן זה ששוב זה אתה מעריך אם טעית או לא על פי תוצאה רגעית, ואם במזל היו מפסידים שנייה אחרונה לפילי אז היית חושב אחרת על אותה עסקה.

זה נכון.

משום מה אתם עדיין שבויים בפרדיגמה שהחלטה נכונה שווה משהו אם התוצאה לא טובה. נניח שאתם אנשי מכירות שצריכים להביא לחברה שלכם עסקה גורלית. אתם מתכוננים חצי שנה, לומדים את השוק, עושים מו"מ כמיטב יכולתכם-ונכשלים, הלקוח העדיף הצעה מתחרה. החברה שלכם נסגרת ואין לכם עבודה. אני בטוח שזה נחמד לדעת שעשיתם את כל הדברים הנכונים, אבל אני מניח שתתקשו להגיד שמצבכם טוב.

הכל בעולם העסקים ובקבלת החלטות נמדד על פי הצפי, או התוחלת האפשרית, כשלוקחים בחשבון גם את התוצאה הטובה ביותר וגם את הגרועה ומחשבים את הסיכוי של כל אחת מהאפשרויות. בכל עסקה כמעט יש סיכון, ועדיין יכולים להחשיב אותה כעסקה טובה והחלטה טובה גם אם הסיכון התממש.
אכן האפסייד של קוואי היה התמודדות על אליפות השנה היה לזה סיכוי לא גדול אבל קיים, אפשר להגיד שאולי טעינו בהערכות והסיכוי היה גדול ממה שחשבנו ועל כן ההערכה היתה שגויה והעסקה כן טובה בשל זה, אבל לחשוב שזה היה טעות או החלטה נבונה על פי סל מקרי זה לא חכם ולא יועיל בשפיטה של עסקאות מהעבר, ובשביל קבלת החלטות לעתיד.

לגבי דוגמת סוכן המכירות שעשה הכל נכון אבל במציאות פשט רגל, אז אכן מצבו לא טוב, עדיין כשמנתחים צריך לדעת האם פעל נכון או לא, ולא על פי התוצאה אלא על פי הסיכוי האפשרי, וכך נדע אם בפעם הבאה כדאי לפעול כך או לא כשתמיד הכל יכול לקרות זה חלק מהסיכונים בעסקאות והחלטות.

לגבי בואי ואודן, אפשר להגיד האם הערכות היו מוצדקות או שגויות, האם היה סיבות טובות לחשוב שאודן ייפצע ולא יהיה שווה לקחת אותו או שלא וזה היה גורל, האם היה מספיק ידע כדי לדעת את הפונטנציאל של גורדן, אני לא בקיא בנתונים שהיו ב84 אבל לא תמיד אתה יכול לצפות את מה שיהיה ולא כולם טעו כשפספסו את יאניס וגיוקיץ', כאילו אפשר להגיד שזה היה יותר טוב לבחור בהם, אבל אין משמעות ולבחון את הטעות בדיעבד ולהגיד הם טעו בגלל שגיוקיץ' יצא יותר טוב, בשביל לנתח נכון וטוב לעתיד צריך לדעת מה הנתונים וללכת לרגע ההחלטה ולהסביר מה הדבר הנכון לעשות על פי הנתונים הקיימים.

באופן כללי קשה לשפוט בNBA (או בכל ספורט קבוצתי) החלטה שקשורה לשחקן בודד.
אם ואן-ווליט לא חוזר לכושר וממשיך להראות נוראי אז לגמרי יכול להיות שטורונטו עפים בגמר ואז ההנחה מתחילת העונה של נדב תקפה. זה הופך את ההחלטה לטובה יותר או פחות?

אפילו אם נסתכל על לברון - נניח והוא היה מעמיד אותם מספרים מדהימים אבל ריי אלן לא תופר שלשה פסיכית ב2013 וקיירי לא מכניס את הסל הענק על סטף. האם במקרה כזה לברון היה נזכר כשחקן פחות גדול? לדעתי התשובה היא כן מוחלט (מסיים קריירה עם טבעת אחת נגיד).

להסתכל על התוצאה ולהגיד איך היא משליכה על הנחות היסוד ׁ(קאווי שווה גמר או לא) זה בעייתי כי התוצאה תלויה בהמון גורמים שלא קשורים לטרייד.

טרייד סבבה אבל ממש לא היה נוברינר, קוואי אחרי שנה שלא שיחק והיה בעייתי, בא לשנה אחת למקום שלא ברור אם ירצה להיות בו גם בשנה הזאת. קוואי חוזר רע מהפציעה/שוב לא רוצה לשחק, זאת היתה אפשרות מאוד סבירה. במקרה כזה הקבוצה יכולה לדשדש ולהיות בינונית בלי שום אופק עם מרמור של קהל כלפי ההנהלה שנתנה את הכוכב הנאמן. לעומת עם דרוזן ששם מובטח איזה שלוש שנים של צמרת מזרח ובלי לברון, לחלופין אפשר גם לתת את דרוזן תמורת נכסים עתידיים ולהתחיל לפרק, לא אפשרות ריאלית אבל זה בא להגיד שדרוזן שווה משהו וזה לא חסר סיכון. האפסייד של קוואי נתן לטורנטו על פי התחזיות בתחילת השנה לאליפות היה איזה 4%, ואיזה 20% לגמר המזרח, לא משהו שברור שצריך ללכת עליו.