“הוראות וכללים שיש בהם כדי לצמצם זכויות יסוד חוקתיות, ראוי שייקבעו בחוק או מכוח חוק. אין בסיס נורמטיבי שמאפשר את עיגונן בהסכם שתחולתו כלפי מי שאינו צד להסכם. כוח אסדרה זה לא הואצל כדין למנהלת והיא מימשה את מהלכי האסדרה תוך דיון בינה לבין הארגון כגורם בעל זיקת עניין חד צדדית בלבד. לא זה הדרך. מנקודת הסתכלות עילית שלנו כערכאה בת סמך לבחון את תקינות הוראות ההסכם, איננו משתכנעים שהן משקפות איזון אופקי מידתי. המתווה המורכך מצריך אף הוא עיון חוזר, אך דומה שהוא יכול לשמש בסיס להסדר מידתי לתקופת ביניים קצרה שבמסגרתה יגובש הסדר בסיסי הולם חדש”.

(ובהכרעת הדין נכתב:) “לנוכח מכלול השיקולים שהוצגו הגענו להכרעה הבאה: איגוד הכדורסל יגבש בתוך פרק זמן של חצי שנה מתווה שקול שבו יינתן ביטוי למכלול השיקולים והאינטרסים שנדונו בעתירה זו. במשך עונת המשחקים הקרובה יחול המתווה המרוכך על ליגת העל לגברים בלבד. תקופת ההמתנה בה ייחשב שחקן כמתאזרח תהיה של שנתיים. סכומי ההיטל שיוטלו על הקבוצות ביחס לכל אזרח ישראלי חדש (עד תום שנתיים ממועד התאזרחותו) יקוצצו במחצית (50%) לעומת הקבוע בהסכם. לא יוטל היטל כלשהו בגין שיתוף מתאזרח יחיד. ההיטלים יוטלו על שיתוף שניים ושלושה מתאזרחים”.

“הוראות המתווה לא יחולו על שחקן מתאזרח שנקרא, לכל הפחות פעמיים, להשתתף באחת מנבחרות ישראל. ועדת החריגים תכלול נציג ציבור שאין לו זיקה לארגון השחקנים. המנהלת תגבש בתוך 10 ימים רשימת תבחינים שישמשו את ועדת החריגים. ועדת החריגים תפעם בשקיפות ותוך קיום כללי הצדק הטבעי. כפוף להשלמות שהתבקשו מן המנהלת, העתירה מתקבלת באופן חלקי בלבד שמקנה תוקף למתכונת שגובשה בסעיף 86-ב’ (הסעיף בו הוחלט כי המתווה המרוכך יחול על ליגת העל בעונת המשחקים הקרובה)”.