|
עוד שישה ימים מתחילים.
ננסה לתת פה סקירה קטנה של מה קורה עם כל קבוצות הליגה, קונפרנס אחר קונפרנס, ואני אנסה לעשות את זה גם לפי סוג של פאוור רנקינגס שמחולקים לטירס או הקבצות, לפי איך שאני תופס את זה לפחות (ואני מניח שמבחינת הטירס זה גם יחסית קרוב לקונצנזוס):
היידה לוטרי:
אורלנדו:
קשה לומר מתי הייתה הפעם האחרונה שהמג'יק היו קבוצה מעניינת, וגם העונה קצת קשה להגדיר אותם ככאלו, אבל אחרי הבחירה בדראפט של ג'יילן סאגס ופרנץ ואגנר, עם הבטחות לא ממומשות כמו ג'ונתן אייזיק, מרקל פולץ, וונדל קרטר ומו במבה, ואחרי שבעונה שעברה פירקו את החבילה ופיזרו את הוטרנס לכל עבר, סוף סוף יש כיוון ברור למה שקורה שם.
חוץ מהדראפט הם גם צירפו את רובין לופז ואיטוואן מור ואיבדו בערך אף אחד.
ינועו כנראה סביב 18-25 נצחונות ובין מקומות 15-13 במזרח, לא רואה תסריט אחר מבחינתם ואני לא חושב שאכפת להם
דטרויט:
הביאו בדראפט את קייד קאנינגהם ושלל בחירות סיבוב שני מעניינות בראשות לוקה גרזה, ובפרי אייג'נסי את קלי אוליניק, טריי ליילס וקסיוס סטנלי. איבדו את מייסון פלאמלי, ווין אלינגטון, סקו דומבויה, דניס סמית' ג'וניור ודייוידאס סירווידיס (שנמצא אבל בסגל של הפרי-סיזן של הקבוצה והאמת היא שאני בשוק שאפילו זה).
מה שכתבתי קודם על אורלנדו, אז דטרויט מקדימים אותם בשנה, סוג של. פרנצ'ייז שלא היה מעניין כבר יותר מעשור (עם כל הכבוד לרג'י ג'קסון, דראמונד, גרג מונרו והחוזה של ג'וש סמית' שהיה הדבר ששרד הכי הרבה זמן במועדון בעשור האחרון), פתאום בעונה שעברה הציג כמה בחירות דראפט מעניינות, לצד עונה מפתיעה של ג'רמי גראנט. גם המקום האחרון במזרח היה שינוי מרענן וסוף סוף הפיסטונס זכו בבחירה הראשונה בדראפט ולא בבחירה בטווח 7-12.
בתסריט האופטימי דטרויט ינצחו איזה 30 וקצת משחקים ויסיימו במקום ה12-13 במזרח, בתסריט הפסימי (שאולי הוא בכלל אופטימי) הם יהיו על איזור ה20 וקצת נצחונות ומקום 14-15 במזרח, אבל האמת היא שבמונחים של אופטימי ופסימי זה פחות משנה ומה שבאמת ישנה הוא איך יראה קייד קאנינגהם ובמידה פחותה גם שחקני השנה השנייה - קיליאן הייז, סדיק ביי ואייזאה סטיוארט.
קליבלנד:
הקבוצה המאתגרת לניבוי הראשונה בפוסט הזה.
הביאו את מרקאנן, רוביו, טאקו פול, קווין פאנגוס ודנזל ולנטיין, איבדו הרבה שחקנים לא חשובים ולארי נאנס ג'וניור.
עם הקו האחורי המוכשר (אבל הלא-בטוח-שמתאים-אחד-ליד-השני) של סקסלנד, ג'ארט אלן והבחירה השלישית, אוון מובלי, הקאבס עוד עשויים למצוא את עצמם תחרותיים השנה, אבל גם אם לא - יש שם פתאום חבורה צעירה ומוכשרת וההחלטות שיתקבלו שם בשנים הקרובות יכולות להיות קריטיות - המועדון הזה בכיף יכול להראות מצוין עוד כמה שנים, ויכול להמשיך לדשדש מחוץ לפלייאוף.
בתסריט האופטימי הם נאבקים על פלייאין, אבל קשה לי לראות אותם נכנסים, מקום 11 כזה.
בתסריט הפסימי אחת מבין דטרויט ואורלנדו אפילו עוברת אותם.
בעיני יהיה מעניין לראות מה קורה עם הקאבס, כשאפילו טרייד על בן סימונס הוא לא תסריט מופרך לגמרי, גם אם לא בהכרח רעיון כזה טוב מבחינתם.
יאבקו על פליי אין:
טורונטו:
הביאו את סקוטי בארנס בבחירה הרביעית, את אצ'יווה ודראגיץ' ממיאמי וכל מיני שחקנים שאני בספק כמה יהיה משמעותיים - איש ווינרייט משטרסבורג, בונגה מהוויזארדס, צבי מיכליוק ואחרים.
איבדו את קייל לאורי, ארון ביינס, רודני הוד.
לא כזה סגור מה קורה עם טורונטו, התחושה היא שהם כן לקחו צעד אחורה, אבל עדיין לא מדובר בריבילד. יש שם אסופת צעירים מוכשרים, אתלטים וארוכי גפיים בדמות סיאקם, אנונובי, פרשס וסקוטי בארנס, לצד גארד שמנמן ומוכשר בדמות ואן-וליט ואת דראגיץ' שצריך לראות אם ישאר בכלל עד לסוף העונה.
אני לגמרי רואה תסריט שבו הם נכנסים לפליי-אין במזרח, אבל גם רואה תסריט שבו זה לא קורה ואפילו תסריט שבו הם מפרקים עוד קצת את החבילה וצוללים עוד מעט למטה. אז האופטימי הוא נניח מקום 7-8 והפסימי הוא הוא 12-13, למרות שמיקמתי רק 3 קבוצות במובהק מתחת להם.
וושינגטון:
הלך ווסטברוק וגם כל מיני רובין לופז, איש סמית, אלכס לן, בונגה ואפילו קיילב הומסלי שלא ידעתי שיש איש כזה, הגיעו KCP, מונטרז, דינווידי, אארון הולידיי, קוזמה ובחירות דראפט מעניינות בשם קורי קיספרט ואייזיאה טוד.
הוויזארדס עמוקים בהרבה מבעונה שעברה והאמת היא שאני לא ממש בטוח אם הם נחלשו או התחזקו לעומת הקבוצה של ווסטברוק.
העיניים יהיו נשואות לביל שיצטרך להראות האם הוא מסוגל להוביל חבורה חביבה כזו לפליי-אין או שהוא לא הרבה יותר מסקורר טוב. אולי הוא בכלל יבקש טרייד? מה זה משנה, הרבה יותר חשוב מה קורה עם דני שלנו ומה כתבו עליו הבלוגרים בני ה17!
שארלוט:
אחלה שארלוט. הביאו את אוברה, איש סמית ופלאמלי שזה אחלה חיזוקים שיסתמו חלק מהחורים שהיו שם אבל עדיין לא יהפכו אותם לקבוצה באמת טובה. גם עשו אחלה דראפט, עם ג'יימס בוקנייט, קאי ג'ונס האתלטי והארוך וJT ת'ור, אל הרעם הנורדי.
הלכו דבונטה גרהאם שגם ככה קצת דרך על האצבעות של הגארדים הפותחים, קיילב מארטין כדי שלא נתבלבל עם אח שלו קודי, קודי זלר כדי שלא נתבלבל עם אח שלו מייסון פלאמלי, בראד וונאמייקר שמועמד למכבי וחתם באינדיאנה ומליק מונק.
ההורנטס הולכים להיות קבוצה מעניינת, אם לא מבחינת הישגים, אז בגלל שבכל רגע נתון הם יהיו עשויים לספק היילייט מטורף, ברידג'ס וקאי ג'ונס לצד מוסר כמו לאמלו זה מתכון ללפעמים 5-6-7 מהלכים בטופ-10 היומי.
מבחינת כדורסל אני גם חושב שיש להורנטס לא מעט להציע, הקבוצה שם צעירה, הצליחו להוסיף קצת עומק, אבל בסוף הם יהיו תלויים בעיקר בשיפור של לאמלו ובבריאות של היוורד, כשהראשון הוא הימור קצת יותר בטוח מהשני.
אני כן רואה תסריט אופטימי שבו הם מדורגים 7-8 במזרח כזה, אבל יותר ריאלי זה איפשהו באיזור ה9-11, שזה גם משהו, בעידן הפליי-אין.
הניקס:
הגיעו קמבה ווקר (אחרי עונה רעה בבוסטון) ופורנייה, הלכו רג'י בולוק, פייטון, ניליקינה ואחרים.
תהיה שתמיד תהיה מבחינתי סביב הקבוצות של תיבודו, היא כמה מתבצע תהליך של שיפור וגדילה בקבוצה, וכמה הוא פשוט סוחט את הלימון של השחקנים שלו עד הסוף, גם מבחינת כשרון, אבל גם מהבחינה הפיזית.
אז לי זה קצת מרגיש שהעונה שעברה הייתה האמא של כל סחיטות הלימונים, שהתחברה עם קצת מזל, עונה הירואית של רנדל ופציעות של יריבות לכדי פאקינג יתרון ביתיות בפלייאוף.
לניקס יש כשרון בקבוצה ועם קצת מזל ובריאות (היי דרק רוז ומיטצ'ל רובינסון) אני חושב שהם בכיף יכולים לסיים שוב עם מאזן חיובי, אולי אפילו להתגנב למקום ה6, אבל אני לא רואה אותם משיגים יותר מזה שוב פעם.
תסריט פסימי מבחינתם יהיה לפספס את הפליי-אין, ובעיני זה משמעותית יותר סביר מיתרון ביתיות נוסף העונה.
שיקאגו:
הבולס עשו קיץ מעניין, לחצו עוד קצת על דוושת הבנייה והביאו את לונזו בול, דרוזן, דרק ג'ונס, אלכס קרוסו ושאר מחליפים (סטנלי ג'ונסון, אלייזה ג'ונסון, מט תומאס), לצד הטרייד שהביאו את ווצ'ביץ' בדד-ליין האחרון. עזבו הרבה שחקנים, בראשות לורי מרקאנן, גארט טמפל, דניאל תייס ותדאוס יאנג, כשהשלושה האחרונים (בסדר עולה) גם יכלו מאוד להיות ממש מה שיחסר להם בעונה הקרובה, שזה שחקני הגנה טובים וקשוחים.
אם זה מתחבר טוב, אני חושב ששיקאגו יכולים להיות הסוס השחור של המאבק על הביתיות במזרח ולעקוף 2-3 קבוצות מההקבצה הבאה. עם זאת, יש הרבה סימני שאלה סביב הסגל הזה, החיבור שלו ומי הולך לשמור שם.
בתסריט הכי אופטימי, וזה אולי הוט-טייק, אני יכול לראות אותם מסיימים גם במקום הרביעי במזרח, אבל מקומות 7-8 יהיו הרבה יותר ריאליים והפסימי אני מניח יהיה תחתית הפליי-אין, להפסיד אותו לגמרי יהיה כשלון די קולוסאלי של קרנישובאס.
אינדיאנה:
עוד קבוצה שאני לא סגור מה קורה איתה, בקושי זכרתי מה עשו בעונה שעברה (סיימו מקום 9 במזרח ולטפו מהוויזארדס בפליי-אין, אם גם אתם תהיתם). בקיץ לא עשו המון שינויים, החתימו את טורי קרייג ו-וונאמייקר, הביאו את כריס דוארטה ואיזייאה ג'קסון מהדראפט, איבדו את אארון הולידיי ודאג מקדרמוט.
אני חושב שהפייסרס שווים יותר מהמאזן שלהם בעונה שעברה ועם קרלייל על הקווים הגיוני שהם גם ישיגו יותר מזה, אבל יכול להיות שהדבר הכי מעניין שיהיה איתם בעונה הקרובה הוא כמועמדת לקלוט את בן סימונס וכקבוצה שנשמעת עם נכונות לעשות שינויים בסגל.
בהנחה שברוגדון ולאברט יהיו בריאים לשם שינוי, הפייסרס יכולים גם לסיים 6-7 במזרח, במידה ודברים פחות ילכו, הם עשויים לצלול ל10-11, אבל האמת היא שאני לא רואה שם תנודות גדולות מדי, אם לא יקרה שום דבר דרמטי בגזרת הטריידים.
יאבקו על ביתיות:
בוסטון:
הגיעו דניס שרודר, אל הורפורד, אנס קאנטר, ג'וש ריצ'ארדסון, חואנצ'ו הרננגומז ואחרים. הלכו קמבה, טריסטן תומפסון, שמי אוג'ליי, פורנייה וטאקו פול.
אני חושב שזו העונה הראשונה שנפתחת והסלטיקס לא נראים לי כקבוצה מעניינת מאוד מזה כמה שנים, אבל בכל זאת טייטום את בראון, הורפורד חוזר, שרודר הוא שחקן שאני לא ממש אוהב, אבל כן סקורר ממש לא רע, בהנחה שהם נותנים עונה בריאה זו בכל זאת אחת הקבוצות החזקות במזרח, אבל אני בספק אם מישהו רואה בהם מועמדת אמיתית לזכות בו.
התסריט הפסימי הוא בערך של העונה שעברה - פליי-אין והדחה קלילה בסיבוב הראשון, למרות שאני מניח שהתסריט הכי פסימי יהיה פציעה רצינית / בקשה לטריידים מצד טייטום או בראון.
בתסריט אופטימי הם מסיימים 3 במזרח ומגיעים לחצי גמר, אבל אני לא רואה אותם עוברים את מילווקי או ברוקלין.
מיאמי:
הביאו את לאורי, פי ג'יי טאקר, מרקיף מוריס וקיילב מרטין, איבדו את דראגיץ', איגי, אריזה, קנדריק נאן ופרשס.
כל כתב שיעשה כתבה על מיאמי בעונה הקרובה ויצליח להימנע מהמילה 'קשיחות' יהיה ראוי לפרס. הheat culture המפורסם הצליחו להוסיף שניים מהשחקנים היותר heat culture שיש ואת מוריס שלכל הפחות ישמח ללכת מכות עם שחקנים, מיאמי עושיה להיות סיוט לכל יריבה.
אני לא חושב שהם יסיימו באחד מ2 המקומות הראשונים בעונה הסדירה, אבל אם הכל איכשהו יתחבר שם יפה אני יכול לראות אותם מגיעים עד לגמר הליגה.
התסריט הפסימי אני מניח שיהיה דומה לעונה שעברה - מקומות 6-7 והדחה קלילה בסיבוב הראשון.
אטלנטה:
הגיעו דלון רייט, גורגי דג'נג, TLC ומהדראפט ג'יילן ג'ונסון ושאריף קופר שנראו מעולה בליגת הקיץ, בעיקר ג'ונסון.
עזבו קריס דאן וטוני סנל.
ההוקס הם עוד קבוצה שעשויים 'לסבול' מזה שבעונה שעברה הם הצליחו לחלץ את התסריט האופטימי ביותר and then some. לא רואה אותם מצליחים יותר העונה, אבל עם סגל שהוא גם צעיר ומוכשר (טריי, האנטר, רדיש, ג'ונסון, אוקונגוו, הוארטר) וגם עמוק ומלא בוטרנים טובים (בוגדנוביץ', גלינארי, קאפלה, לו וויל) הם עשויים להגיע לא רחוק מזה.
אז התסריט האופטימי בעיני הוא מקום 3 במזרח וסדרה תחתרותית עם הנטס או הבאקס, מי מהם שההוקס ייפגשו ראשונים בפלייאוף, אבל כרגע קשה לי לראות אותם עוברים סדרה כזו, חצי גמר מזרח כנראה, אבל אולי עם מספיק מזל אפילו גמר מזרח?
בתסריט הפסימי הם נופלים לאיזור המקום ה6, אולי אולי ל7 ופליי-אין, אבל לא רואה את זה קורה - ההוקס עמוקים מדי ויותר מדי שחקנים אצלם צריכים להיות טובים יותר בעונה הקרובה.
פילדלפיה:
הגיעו בעיקר אנדרה דראמונד, ג'ורג' ניאנג, אבל גם ג'יידן ספרינגר וצ'רלס באסי מהדראפט, שאקיל הריסון ומישהו שקוראים לו גראנט רילר. עזבו דוויט הווארד, ג'ורג' היל וקצת סקראבס ואולי מבחינת מעשית גם בן סימונס?
קשה לומר מה יהיה עם פילי עד שהסיפור הזה לא ייסגר. אם סימונס יישב כל העונה בצד, הם קבוצה למקומות 6-9, תלוי כמה משחקים אמביד ישחק.
אם סימונס משחק ומנסה - ראינו בעונה שעברה מה זה שווה בערך (עונה סדירה מצוינת, פלייאוף לא), אבל גם לנוכח ההתפתחויות האחרונות, אני לא בטוח אם זה עשוי לקרות.
אם סימונס עובר בטרייד, מאיפה לי לדעת מה התקרה והרצפה שם? בכל מקרה אני לא רואה אותם לוקחים את המזרח ולא רואה אותם מפספסים את הפלייאוף, רוב התסריטים באמצע קבילים לגמרי בעיניי, כולל אחד שבו סימונס מקבל כדור לשלשה פנויה מהפינה, מזהה הזדמנות ובורח עם הכדור מהדלת של האולם ישר ללוס אנג'לס לצלם סרטונים לטיק-טוק.
הקונטנדריות:
מילווקי:
איבדו את ברין פורבס, ג'ף טיג, אבל בעיקר את פי ג'יי טאקר, שאני עדיין לא משוכנע אם היה מאוד משמעותי באליפות, או לא עד כדי כך. הביאו את פי ג'יי טאקר לעניים/קמצנים - שמי אוג'ליי, את רודני הוד, ג'ורג' היל וגרייסון אלן שיכול להיות בורג משמעותי וחבר משמעותי בחבורת הווינגים הלבנים ההגנתיים שלהם.
האליפוות של הבאקס הייתה בעיניי יותר משכנעת משנותנים להם קרדיט - יאניס היה מדהים ובעיני ממש עלה רמה לקראת סוף הפלייאו ומידלטון והולידיי הוכיחו שהם בהחלט מסוגלים להיות צלע שנייה ושלישית בקבוצה אלופה.
הבאקס אמורים להגיע עם יותר ביטחון, הם הצליחו להעמיק את הספסל עוד קצת, למרות שלצערי לא הצליחו להביא גארד סקורר שיעלה משם, אם הם היו מצליחים להחתמים למשל את פאטי מילס, הם היו ההימור שלי לאלופה, הבעיה היא שהוא חתם בדיוק בקבוצה האחרונה שלא סקרתי, שהיא כרגע הפייבוריטית מבחינתי (ומבחינת הרבה אחרים).
בכל זאת, תסריט אופטימי הוא אליפות בק-טו-בק, הפסימי יהיה הדחה בחצי גמר המזרח, וזה לגמרי יכול לקרות.
ברוקלין:
אז ציינתי כבר את ההחתמה של מילס שיכולה להיות מאוד משמעותית (אפילו כהחתמת יואב ספר במכבי, כלומר כדי שלא יחתום באף קונטנדרית אחרת), אבל האמת היא שברוקלין פשוט עשו אחלה קיץ, קאם תומאס ודיירון שארפ הם שני פרוספקטים מעניינים שסומנו ע"י הרבה פרשנים כגניבות אפשריות ערב הדראפט, פול מילסאפ ולמרקוס אולדרידג' ינסו לעשות בלייק גריפין ולגלות את עצמם מחדש, ג'יימס ג'ונסון ואפילו ג'בון קרטר יכולים להוסיף להם לא מעט עומק.
איבדו את ג'ף גרין, לנדרי שאמט, דיאנדרה ג'ורדן ואחרים.
אם קיירי היה שחקן מחויב ובריא זו פייבוריטית ברורה, כבר בעונה שעברה זה הרגיש שאלמלא הפציעות ברוקלין הייתה האלופה, ובקיץ הזה הם בעיני השתפרו.
אבל קיירי הוא לא שחקן מחויב ובריא, וכרגע בכלל לא בטוח שיהיה חלק מהקבוצה בעונה הקרובה. ובכל זאת, ברוקלין קבוצה שלגמרי יכולה לזכות באליפות גם בלעדיו והאמת היא שאני גם משוכנע לגמרי שכשהשם שלו יירד קצת מהכותרות הוא יישבר, יתחסן ויצטרף לקבוצה.
כמו מילווקי, התסריט האופטימי הוא אליפות והפסימי הוא הדחה בחצי גמר המזרח, שזה גם לא תסריט מופרך - בעיקר כי עונה בריאה של 3 הכוכבים שלהם היא גם לא התסריט הכי ריאלי, אבל כאמור - זו הפייבוריטית לזכייה בהכל העונה.
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
