ברגע שג'ילן גרין חוזר צריך לשים אותו תחת זכוכית מגדלת ולהחליט טרייד או לא
כמה שישמע דפוק

... גם יוטה היו צריכים להבין אחרי חצי עונה שהרכז הרוקי שלהם, אחד בשם דרון וויליאמס, לא רק שלא קרוב להיות המחליף של סטוקטון, הוא גם לא יהפוך לרכז פותח באן.בי.איי...

קצת מהזווית של עולם הפסיכולוגיה אני יכול לומר שקשה לי מאוד לראות את זה קורה. לא סריקות מוחיות שאפשר להסיק מהן משהו ו-ודאי לא בדיקות הורמונליות.
אם כבר כל מיני מבחנים פסיכוטכניים ואישיותיים, אותם אני משוכנע שקבוצות מסוימות מריצות פרה-דראפט, אבל אני בספק אם נהיה חשופים אליהם מתישהו.

יובל וערן דיברו על שיח אחר על אופי אחר מזה שאתה מדבר עליו. אבל ללא קשר, אתה עדיין טועה.

אז זהו, כל הקטע הזה שחשבו פעם שיש דבר "מנטלי", או נפשי בניגוד לגופני פיזי הולך ומתמסמס לו. הכל פיסי הכל כימי, ביוכימי, חומר לא רוח
וכמו שאחד שיש לו מוטת ידיים ארוכה ישנה הסתברות גדולה יותר שייקח ריבאונדים ככה גם מי שיש לו את האיזון הנכון בין הטסטסטורון לבין האוקסיטוצין (את התמהיל אני סתם ממציא עכשיו) יהיה יותר סיכוי להיות אינדיבידואל שתורם יותר לקולקטיב שנקרא קבוצת כדורסל, שישמור על קור רוח במצבי לחץ

אין לי ספק שלהכל יש ביטוי פיזי וכלום הוא לא רוח, גם אם לא את הכל אנחנו יודעים עדיין למדוד.
בכל זאת אני אומר שממה שאני מכיר עולם הפסיכולוגיה ממש לא הולך בכיוון של לקשר בין הרכב הורמונלי להתנהגות וגם בכיוונים שיותר הולכים אליהם - סריקות והדמיות מוח, פונקציונאליות ומבניות, מאוד רחוקים מהיום שבו אפשר יהיה להסתכל אל המוח של מישהו ולהסיק אילו נטיות התנהגותית יש לו.
בעתיד הנראה לעין אני מניח שקבוצות יותר יעבירו שאלונים ומבחנים, יעשו ראיונות וכו' וגם אליהם לא נחשף.

בהקשר של אופי של שחקנים הייתי מחלק את הדיון ל2:
1. האם לאופי של שחקנים יש חשיבות? בטוח, מסכים עם אוריאל לגמרי שהנושא הזה הוא אפילו אנדרייטד. האופי של שחקן קובע המון לגבי מידת השיפור שלו בעתיד, לגבי היכולת שלו להשתלב במרקמים קבוצתיים שונים, לגבי התפקוד שלו בסיטואציות מסוימות של משחק, איך השחקן מתמודד עם לחץ, עם כשלון וכו'.
מבחינתי אין שאלה לגבי זה.

2. האם אנחנו, כצופים, יכולים לייצר ניתוח של האופי של השחקן. אני חושב שבעיקר על זה יובל מדבר כשהוא אומר שדיונים על אופי הם חרטוט. אם אתה מניח שאי אפשר לדעת כלום על האופי של השחקנים, אז על הדיון על נקודה מספר 1 בהקשר של שחקן ספציפי הוא מיותר ועקר.

אני כמעט מסכים עם זה לגמרי. ברור שאי אפשר לנתח ניתוח רציני של האופי של אף שחקן שאף פעם לא פגשנו, לא דיברנו איתו וכו' ולכן בדיונים כאלו יש סכנה גדולה לגלוש למחוזות חרטטניים ועצלניים.
ועדיין הגישה כאילו אנחנו לא יכולים לדעת בשום פנים ואופן כלום היא גם קצת עצלנית בעצמה.
אין שום בעיה בלהגיד שלבן סימונס, למשל, יש משהו בעייתי מבחינה מנטלית, באופן שבו הוא מתמודד עם קשיים למשל, ביחס לשחקנים אחרים ( יאניס, למשל), שלקיירי יש איזה אישיו עם תשומת לב, שלדוראנט מאוד אכפת מה אחרים חושבים עליו וכו'.

אפשר גם להגיד שבובאן הוא כנראה חמוד על ושלקובי היה חתיכת אגו, אבל אני גם מסכים שהטענה ש'x הוא דוש' היא די חנטרישית וסתם מוזילה את כל השיח.

בעתיד הנראה לעין אני מניח שקבוצות יותר יעבירו שאלונים ומבחנים, יעשו ראיונות וכו' וגם אליהם לא נחשף.