הפרק השני פחות מוצלח מהראשון, לטעמי.
די נופל בינתיים לכל קלישאה HBOית. הדמויות מוצגות בצורה מאוד שטחית, כולן כאיזה אסהולס שערורייתיים, כל אחד מסיבותיו שלו.
התקופה ההיא היא לפני זמני, ואני לא מכיר את הסיפור של הלייקרס ובאס יותר מדי לעומק, אבל אני מרגיש שבינתיים אני גם לא לומד על זה כלום מרוב שהסיפור שם מסופר בצורה ילדותית ולא אמינה.

זאת אומרת, זה לא גרוע מאוד וכן מעביר 50 דקות בכיף יחסית, אבל בינתיים לדעתי אין פה שום בשורה מעניינת מבחינת הסיפור בראי הלייקרס והNBA, ההתמקדות כרגע היא הרבה יותר בדמויות השטחיות של מג'יק וג'רי ווסט (שמוצג כאיש הכי לוזר עליי אדמות, שהניצחון היחיד שלו בחיים מדכא אותו יותר מאשר ההפסדים, שרק מייחל לתירוצים לפני הכשלון הבא ושאף אחד לא סופר ברצינות).

הפרק השני פחות מוצלח מהראשון, לטעמי.
די נופל בינתיים לכל קלישאה HBOית. הדמויות מוצגות בצורה מאוד שטחית, כולן כאיזה אסהולס שערורייתיים, כל אחד מסיבותיו שלו.
התקופה ההיא היא לפני זמני, ואני לא מכיר את הסיפור של הלייקרס ובאס יותר מדי לעומק, אבל אני מרגיש שבינתיים אני גם לא לומד על זה כלום מרוב שהסיפור שם מסופר בצורה ילדותית ולא אמינה.

זאת אומרת, זה לא גרוע מאוד וכן מעביר 50 דקות בכיף יחסית, אבל בינתיים לדעתי אין פה שום בשורה מעניינת מבחינת הסיפור בראי הלייקרס והNBA, ההתמקדות כרגע היא הרבה יותר בדמויות השטחיות של מג'יק וג'רי ווסט (שמוצג כאיש הכי לוזר עליי אדמות, שהניצחון היחיד שלו בחיים מדכא אותו יותר מאשר ההפסדים, שרק מייחל לתירוצים לפני הכשלון הבא ושאף אחד לא סופר ברצינות).

דווקא לטעמי הפרק השני היה טוב מהראשון
אני חושב שבאופן כללי זו סדרה כיפית וזורמת אם כי לא עמוקה כמעט בכלל.
אני בלי ספק אסיים לראות ודי נהנה מהפרקים, גם אם לא יוצא מהם עם מחשבות או רגשות עמוקים מדי. גם כיף זה טוב

צ'ונס היה סנטר ולכן לא נראה לי סביר שהוא עלה בחמישיה, אני גם לא בטוח שזה היה קופר שגם לא התאים מבחינת עמדות וגם עלה יוצא מן הכלל מהספסל.
היה קצת קשה לעקוב באותה תקופה אבל אני די בטוח שמי שפתח לרוב בחמישיה היה ספנסר היווד

אני, כמו שכתבתי כאן, לא אהבתי הפרק השני, אבל מאז הסדרה המריאה בחזרה, מאוד חמודה ומוצלחת בעיניי.
יותר כדורסל, קצת יותר קצב ופחות הסטורי ליין המעפן של מג׳יק והבחורה שהוא רוצה וג׳רי ווסט שמת מפחד מלנצח במשהו.