סל ניוז

עוד 11 יום לדראפט, נראה לי שהגיע הזמן לתרד בנושא, אז הנה אני מתכבד לפתוח אותו ועם מוק דראפט חלקי.
השתדלתי להימנע מטריידים, למרות שיש בדראפט הזה לא מעט קבוצות שעשויות לעשות טרייד-דאון או טרייד-אאוט בשביל להתחזקות בשחקנים מוכחים (הקינגס, הבלייזרס, הפליקנס והוויזארדס), ומנגד, יש את התאנדר עם בחירות 12, 30, שלל הבחירות העתידיות ואולי אף דורט, ואת ההורנטס עם בחירות 13, 15 ופיי רול שהולך ותופח עם חוזה המקס שברידג'ס צפוי לקבל הקיץ, בנוסף לצורך אקוטי ברים פרוטקטור בעמדת הסנטר.


1. אורלנדו מג'יק

חשבתי על זה לא מעט, שקלתי את שלושת הפרוספקטים הבכירים וכבר התמקדתי על ג'בארי סמית כבחירה המשלבת אפסייד (רק בן 19), רצפה גבוהה (סייז, יכולת קליעה מעולה והגנת פרימטר טובה) ומענה על צורכי המג'יק (חיזוק הקליעה מבחוץ, התאמה טובה לצד ואגנר ואפילו אייזק, אם יחזור לשחק מתישהו). אבל בימים האחרונים השתכנעתי לעלות על עגלת צ'ט הולמגרן (לא שלפני כן דירגתי אותו נמוך מבחירה 2, כן?). נכון, מבנה הגוף שלו והתאקלמותו לעומס של 82+ משחקים זו סיבה לדאגה, מה גם ששחקנים פיזיים ואתלטיים מכל עמדה על המגרש ינסו להיכנס בו חזק והיישר אל החזה, בדרך לטבעת ולסחיטת עבירה. אבל אני מאמין שצ'ט ימצא דרכים להסתדר כפי שהצליח עד כה, הוא התמודד בסדר גמור מול באנקרו ומארק וויליאמס של דיוק, גם מול ג'יילן דורן של ממפיס שאומנם צעיר וגולמי מאוד, אבל יש לו סייז NBA לגיטימי. הבנתי שגם בתיכונים היו לו התמודדויות ראויות מול כמה בהמות. הוא שחקן חכם וקשוח שיודע להשתמש באורך הפריקי שלו כנגד ביגמנים שמנסים לגבור עליו בכוח, או מול גארדים שעוברים אותו בצעד ראשון (הוא לא אוון מובלי כשומר על הפרימטר, אבל מספיק טוב בשביל להישאר על הפרקט מול הרכבי סמול בול).

אני גם חושב שצ'ט יוכל לשחק בעיקר בעמדה 4, בטח עבור אורלנדו שנראית מחויבת לקרטר, היכן שהוא לא ייתקל ביותר מדי פאוור בליגה של ימינו...(ומול יאניס והבאקס, למשל, ישמור על לופז/פורטיס). כך גם פחות יצטרך להתמודד ישירות מול חדירות של גארדים אתלטיים וחזקים, ובמקום זאת יביא את המטריה האווירית שלו מהוויק סייד. אומנם זה ייצור פחות מיס-מאצ'ים בהתקפה, אבל יצליח לקלוע בנוחות גם מול רוב הפאוורים ושחקני הכנף שישמרו עליו, בגלל הגובה והאורך הדוראנטיים שלו שיהפכו את הזריקה שלו לבלתי עצירה (וכך גם יהיה לו יתרון גובה ומספיק פיזיות בשביל ללכת פנימה עם הספין מוב האהוב עליו). אומנם סביר מאוד שלא יתפתח להיות גו-טו-גאי בהתקפה, אבל אני מאמין שעם הספייסינג המשופר בליגה ובהתקפה שבנויה עליו יותר, צ'ט יוכל להיות מפלצת פיק אנד רול/פופ.

בשורה התחתונה, מדובר ביוניקורן, פרוספקט שקשה מאוד למצוא לו השוואות מהעבר כי הוא שחקן כה ייחודי, שכנראה נועד לעידן הזה בליגה. יש בסקיל סט ההתקפי שלו אלמנטים שמזכירים את נוביצקי ואפילו דוראנט, יש הרבה מהגרסאות הצעירות והרזות של פאו גאסול ואנתוני דייויס (מינוס השליטה בכדור ורמת האתלטיות של החדגבה). אני נזכר במה שביל סימונס כתב פעם על יאניס הצעיר, שלצפות בו זה כמו לראות את ספיידרמן מגלה לראשונה את כוחותיו, ואני חושב שצ'ט יוכל לספק לנו חוויה דומה. סמית ובאנקרו יהיו בחירות בטוחות יותר, אבל צ'ט מסוגל לספק two-way impact שמביא לטרנספורמציה של פרנצ'ייז.

בכותרת רשום דראפט 2020 ולא 2022...

2. אוקלהומה סיטי תאנדר - ג'בארי סמית, פאוור פורוורד

הסייג העיקרי לגבי סמית, שבגינו יש כאלה שממקמים אותו שלישי בביג בורד שלהם (בעוד שבמוקים הוא כבר די קונצנזוס לבחירה הראשונה), טמון ביכולת שלו לייצר לעצמו מצבי קליעה שאינם מבוססים על זריקה מבחוץ. נכון, יש לו סייז ונקודת שחרור קליעה גבוהה, ואנחנו בעיצומו של עידן שבו הקליעה מבחוץ מוערכת מאי פעם, אבל עדיין הייתם רוצים לראות יותר גיוון התקפי משחקן שמועמד להיבחר ראשון בדראפט (ואין לו את האימפקט ההגנתי של צ'ט, שגם מחזיק בארסנל מהלכים התקפיים מגוון יותר). לפי מה שביררתי, סמית שיחק כפי ששיחק העונה באובורן גם כשהיה בתיכונים, כלומר זה לא שיש לו יותר בארסנל ופשוט כך השתמשו בו כפרשמן.

אבל באוקלהומה זו לא תהיה בעיה. לא רק שיש לתאנדר את גידי ושג"א שיכולים ליצור מצבי קליעה נוחים עבור סמית, יש להם גם צפי לעונה נוספת בלוטרי לכל הפחות, ולאחר מכן בחירות בלתי מוגנות של הרוקטס בדראפטים 24', 26' ושלל בחירות סיבוב ראשון אחרות. גם שג"א עצמו עשוי לשמש כבסיס לטרייד בהמשך הדרך. לכן הם ישמחו לקחת אחד מבין צ'ט/ג'בארי בהתאם לבחירת המג'יק, וישאירו את באנקרו המוכשר לרוקטס.

צפי: שילוב של רשארד לואיס בהתקפה עם טאג' גיבסון בהגנה. במידה ויתחזק, ישפר את עבודת הרגליים שלו במיד-פוסט וילמד להוריד כדור לפרקט ולשחק יותר פנימה, יוכל להיות גרסת 2.0 של דייויד ווסט, שבעיניי זה יופי של שחקן.


3. יוסטון רוקטס - פאולו באנקרו, פורוורד-סנטר

הגו-טו-סקורר הכי שלם ומוכן במחזור הזה, אבל האימפקט החיובי שלו משני צדי הפרקט נראה לי נמוך מזה של השניים שמעליו. בהגנה הוא לכל היותר יהיה סביר, וגם זה אם יתמיד במאמץ ההגנתי במקום לשמור אנרגיות להתקפה. לרוקטס חסרי הרכז הטבעי הוא נותן את הפליימייקר הכי טוב כרגע בסגל, אבל מה שאני לא אוהב בשילוב פוטנציאלי שלו עם גידי באוקלהומה זה שהוא נוטה לעמוד בצד ולהיות בלתי מעורב בהתקפות שבהן הכדור אינו בידיו. ביוסטון לצד ג'יילן גרין זה יכול לעבוד כחלק ממה שנקרא turn-taking offense, סטייל מה שראינו בימים ה"יפים" של ווסטברוק-דוראנט.

השוואת NBA: אם הסתכלתם בכמה מוקים ומדריכי דראפט, בטח כבר נתקלתם בכריס וובר ובלייק גריפין (לא אתלטי כמוהם) או ג'וליוס רנדל. לדעתי הוא גדול משלושתם, אז נלך על סגנון התקפי של כרמלו אנתוני בגוף של דרק קולמן (למרות שגם עליו יש לו איזה 20 פאונד, בגיל הכניסה לדראפט כמובן...).

תודה, תוקן (:

דראפט די מעניין. מצד אחד, יש שלישייה ראשונה ברורה למדי, מצד שני גם בה יש לא מעט פגמים ומאוד מאוד קשה להבין מי הפרוספקט הכי מוצלח.
אני כל הזמן back and forth לגבי זה. באנקרו נראה הכי מרשים עד עכשיו, אבל עשוי להתקשות עם הקליעה וההגנה ובגלל זה אולי יש לו את התקרה הכי נמוכה מבין שלושתם (למרות שזה ממש לא בטוח ואני חושב שגם יש לו אולי את הסיכוי הכי טוב להגיע לתקרה הזו). ג'בארי הוא כנראה זה שהכי ברור שיהיה שחקן טוב וכנראה אפילו טוב מאוד מהחבורה הזו, אבל לא מוריד כדור לרצפה מי יודע מה ולא מספיק מגיע לטבעת, אז לא ברור אם יוכל להיות מתישהו האופציה הראשונה בהתקפה של קבוצה טובה, וצ'ט הוא כנראה עם האפסייד הכי גדול, אבל עם הכי הרבה סימני שאלה. וכן, הוא ממש ממש רזה.

אני לא כזה אופתע אם השחקן הכי טוב בסוף לא יהיה אף אחד משלושתם ובכל זאת, נראה שלא משנה כמעט מה היה קורה בהגרלת הלוטרי, רוב הסיכויים ששלושתם היו הולכים 1-3 בדראפט עצמו.
טריידים תמיד נדמה שהולכים להיות מלא בערב הדראפט וכמעט תמיד יש בודדים (לפחות מהותיים) בסופו של דבר. לכן, אני חושב שאם רוצים מוק דראפט ריאליסטי יחסית, אני תומך בהחלטה שלך להפחית אותם קצת הפעם, כנראה שלא יהיה טרייד משולש שישלח את הבחירה השנייה לסקרמנטו, את הרביעית לפורטלנד ואת השביעית ביחד עם ג'וש הארט, קיופיפלו ו42 בחירות סיבוב שני לאוקלוהומה.

לא הבנתי איך הצפי של ג'בארי סמית' זה רשארד לואיס משודרג והבסט קייס סנריו זה דייוויד ווסט.
ווסט ולואיס היו שחקנים שונים אך בלבל דומה פחות או יותר. אם כבר הייתי אומר שלואיס המוכשר מבין השניים.
בכל מקרה, לא רשארד לואיס ולא דייוויד ווסט זה יבול מי יודע מה מרשים לבחירה מספר 2.

4. סקרמנטו קינגס - בנדיקט מתורין, סווינגמן

בין ג'יידן אייבי שנחשב BPA וקונצנזוס לבחירה 4 (אבל הוא פוינט גארד...לא מבין ולא מקבל את המוקים שמתעקשים על השידוך הזה) ובין קיגן מוריי שהתברג בלא מעט טופ 5 במוקים ויכול לתרום קליעה משלוש וחסימות מעמדה 4 לצד סבוניס ג'וניור בצבע, הקינגס יוכלו לחטוף הרבה אש על הבחירה הזאת (כולל "למה הם לא עשו טרייד-דאון" הידוע לשמצה). אבל ראיתי כבר לא מעט דיבורים על מתורין בתור בחירה חמישית פוטנציאלית של הפיסטונס והתרשמתי מאוד ממה שראיתי ממנו עוד לפני כן. הוא רק 6-5 אבל אתלטי עם אחלה פריים וקליעה נהדרת משלוש (שילוב שגרר השוואות לשני הריצ'ארדסונים שעברו בפניקס של נאש בתקופות שונות, קיו וג'יי). וזה לא סתם שהוא קולע שלשות פנויות, הוא כל הזמן בתנועה ומסוגל לצאת מחסימה לזריקה נקייה. קווין אוקונור מדה רינגר מזהה בו גוונים של ג'מאל קרופורד וכאריס לאברט, אבל מתורין חזק ואתלטי משניהם. נהדר במגרש הפתוח, מה שיהפוך אותו מתאים במיוחד לצד פוקס (וסבוניס, עם השילוב שמציע בין שליטה בריבאונד הגנה ומסירות האאוטלט). הוא גם מוסר טוב, מה שיוכל להפוך את ה two-man game שלו עם סבוניס לקטלני. אחד הפרוספקטים האהובים עליי במחזור הזה, עם פוטנציאל כוכבות שלכל הפחות יוכל להיות צלע שלישית נהדרת לצד הצמד פוקס-סבוניס (שסביבו הקינגס החליטו להיבנות, תרצו או לא תרצו...ואני במחנה של תרצו).


5. דטרויט פיסטונס - אדריאן גריפין ג'וניור, סווינגמן

עוד פרוספקט שהתמקם גבוה מאוד על הרדאר שלי, שקלתי אותו עבור הקינגס אבל מעדיף את ההתאמה המידית של מתורין עבורם. גריפין נראה כמו פרוספקט שיוצר במעבדה: יופי של סייז, אתלטיות (לפחות עד הפציעות שסבל מהן בתיכון, כפרשמן נראה זהיר יותר ופחות אקספלוסיבי), קליעה משלוש, הבנה טובה של המשחק (בנו של שחקן העבר ועוזר מאמן הרפטורס בהווה), מוסר, פוטנציאל כיוצר משני מהפיק אנד רול...צריך לשפר כמה ניואנסים בהגנה, אין ספק שהזמן שהחמיץ בשנות הפציעה והקורונה לא עזר, אבל יש לו פוטנציאל להיות אולר שוויצרי בהגנה עם יכולת לשמור על עמדות 1-4 ואפילו לשמש כסמול-בול רים פרוטקטור מול הרכבי JJJ או וויגינס/פורטר שראינו במעמד חצי גמר המערב לאחרונה. בהנחה שהפציעות מאחוריו, ושחזרה לכושרו האתלטי הקודם עוד לפניו (תרחיש סביר מאוד בגילאים האלה, וזה ידוע ומוכר שלוקח לשחקנים שחוזרים מפציעות ממושכות זמן להסתגל ולהרגיש נוח עם התנועתיות שלהם), מדובר בפרוספקט עם רצפה גבוהה מאוד (שחקן 3 & D בכנף, אבל התווית לא עושה עמו חסד, בגלל הסייז ורמת הסוויצ'אביליות הגבוהה) וגם תקרה גבוהה יחסית - הרבה רואים בו את ג'ימי באטלר הצעיר, נתקלתי גם בהשוואה מעניינת לג'מאל מאשבורן, כך שעשוי להתפתח לכדי הפיפן של קייד. שניהם 6'6 ויחד עם סאדיק ביי שגבוה מהם בקצת, זה חתיכת טריו שמשלב סייז וניידות בהגנה. מאמין שדטרויט תוכל להשיג את אייטון בקיץ, בעסקת סיין אנד טרייד משולשת שבה גרנט יעבור להוקס והסאנס יקבלו את קאפלה. עם ההגנה שלו בצבע והיכולת לבצע סוויצ'ים מול גארדים, הפיסטונס יזדקקו רק לתוספת סקורינג (מדברים גם על עניין בסקסטון) בשביל להעמיד חמישייה צעירה ומבטיחה ולהביט קדימה - והפעם לא לכיוון הגרלת הלוטרי הבאה...


6. אינדיאנה פייסרס - ג'יידן אייבי, פוינט גארד

אייבי מדורג כרכז, או בכלל כגארד המוביל במחזור. הוא אתלט ברמה שגוררת השוואות לווייד, מוראנט ומיטשל, 6-4 עם ווינגספאן 6-10 ומאסת גוף טובה. הוא פרץ כסופמור ושיפר את הקליעה משלוש. אז למה הורדתי אותו עד לכאן? קודם כל, בגלל הערכה גבוהה יותר למתורין וגריפין ג'וניור. אבל גם יש כמה נקודות שמדאיגות אותי לגבי אייבי, לפחות בשלב הכניסה וההסתגלות שלו לליגה (שלב התפתחותי, כלומר כזה שיכול לקחת כמה שנים). קודם כל, הוא רחוק מלהיות פליימייקר טבעי כמו מוראנט. הוא כרגע משחק יותר כמו שוטינג גארד (ואכן עלה לצד רכז בחמישייה של פרדו), אבל כזה שאוהב וצריך את הכדור בידיים כמעט כל הזמן. גם ההיילייטס וגם המספרים מראים שהוא לא קולע טוב שלשות בקאץ' אנד שוט, אלא בפול-אפים (מטווחי NBA עמוקים) או בסטפ-בק. זה מעולה עבורו כסקורר, אבל מחזק את הנקודה הנ"ל. וגם כרכז-סקורר, יש לו עוד הרבה מה לשפר. האתלטיות הגבוהה שלו מסייעת לו לייצר מצבים מכלום ולהגיע עד לטבעת, אבל הוא לא מגיע לקו מספיק וגם אחוזי העונשין לא משהו. על משחק מיד-ריינג' גם אין מה לדבר כרגע (כך שגם ההשוואות לדי-ווייד ודי-מיטשל לא במקום). אז מה יהיו הלחם והחמאה המידיים שלו? על פניו, הרצפה נמוכה ומפחידה קצת. שכחתי לציין שגם ההגנה לא משהו בכלל כרגע.

אבל אייבי מגיע גם הוא ממשפחת של ספורטאים מקצועניים, ולפי השיפור שנתן כסופמור נראה שלא חסר לו מוסר עבודה. אני מאמין בו בגדול, אבל יתכן שייקח לו זמן להתפתח, וגם אז יתכן והתוצר יהיה ווסטברוק הבא. לכן אני גם פחות את התאמתו לצד קייד בדטרויט, עם כל הכבוד לכך שקייד יכול לשחק גם אוף גארד ולהתמקד בזריקות פנויות. אז מה ההבדל עם הליברטון באינדיאנה? שהליברטון בכל זאת הראה בסקרמנטו שהוא מסוגל לשחק תפקיד משני בקו האחורי כשצריך. הוא גם יעיל יותר מקייד, שציוות שלו עם אייבי זה חתיכת מכונת איבודים. הפייסרס, כמו דטרויט, נקשרו בשמותיהם של ברונסון וסקסטון, אז נראה שמכירים בצורך לסייע להליברטון עם עוד מוביל כדור וסקורר בקו האחורי, שגם ישמור על רכזים יריבים וזריזים. אייבי לגמרי מסוגל לרתום את כליו האתלטיים והפיזיים בשביל לתת הגנת point-of-attack טובה, ועם הסייז שלו יוכל גם להתמודד בחילופים מול שחקני חוץ אחרים. כמובן שהערך המוסף יהיה בהתקפה, כי עם כל הכבוד וההערכה להליברטון בתפקידו המוגדל מאז הפרידה מפוקס, אין לו (ולאף אחד אחר בסגל כרגע) את האקספלוסיביות בשביל לייצר סלים מאין. הפייסרס לא בחרו בטופ 10 של הלוטרי מאז 2010 ולא בחרו 9 ומטה מכך מאז שנות השמונים נראה לי. נשמע שהם מכוונים לחזור לפלייאוף ולא להיתקע במרתפי הלוטרי לעוד כמה שנים, כך שזו הזדמנותם ללכת על פרוספקט עם אפסייד של כוכב.

שים לב שכתבתי "דייויד ווסט 2.0", כלומר גרסה מודרנית (ואתלטיות יותר) שלו, שבהתאם לתקופה קולעת משלוש ובצרורות.
אני לא רוצה להיכנס פה לדיון על ווסט מול לואיס. בוא רק נגיד שלא סתם הוספתי "טאג' גיבסון בהגנה" לאפיון כרשארד לואיס בהתקפה.
וכמו במדריך הדראפט של דה רינגר, המטרה באפיונים האלה היא לתת מושג על סגנון המשחק של הפרוספקטים והתאמתם לליגה. את ווסט במיוחד הבאתי כהמחשה לצעד הנוסף בהתפתחותו של ג'בארי, אם ישפר את יכולתו לייצר לעצמו מצבי קליעה מהמיד ריינג' ופנימה לצבע.

בכל אופן, קח את רשארד לואיס הצעיר בגוף של טאג' גיבסון, ותן לו לשחק 4 כמו לואיס המאוחר של אורלנדו, בסגנון הכדורסל של ימינו - ולטעמי קיבלת חתיכת שחקן.
מה גם שדייויד ווסט היה מס' 2 של שתי קבוצות פלייאוף חזקות ביותר, אך שמיהרו להתפוגג למרבה הצער.

7. פורטלנד טרייל בלייזרס - ג'רמי זוהאן, פורוורד

אני מעריך בסבירות גבוהה שנעשה משהו עם הבחירה הזאת. אם לא לשלוח אותה עם הארט לרפטורס תמורת אנאנובי (הצעה שלכאורה כבר נדחתה ע"י הרפטורס), אז אולי טרייד דאון עם אוקלהומה עבור דורט ובחירה 12 (בחירה שבה זוהאן עשוי להישאר פנוי, אם להסתמך על חלק מהמוקים). אולי ג'רמיי גרנט, אם כי להערכתי הפיסטונס שומרים אותו כקלף להשגת אייטון, כפי שכבר פירטתי בבחירה שלהם. אולי ג'ון קולינס, במיוחד אם ההוקס בין הקבוצות שחמות על דייסון דניאלס כפליימייקר פיזי והגנתי לצד טריי (ובלדסו שיגיע לאיזון המשכורת של קולינס יוכל לתת להם מזה בהווה).

אבל אם נשמור את הבחירה לעצמנו, זוהאן הוא מי שהייתי רוצה לראות אצלנו, אולי אפילו על חשבון גריפין ג'וניור במידה ויישאר פנוי. אני פשוט חושב שמדובר גם בפרוספקט שהוא גיים-צ'יינג'ר וגם בהתאמה הדדית אידיאלית. מאוד התרשמתי ממה שראיתי מזוהאן, הסייז והתנועה שלו כשהוא מגן מול גארדים על הפרימטר. אנחנו צריכים שחקן כזה לצד לילארד וסיימונס - והוא צריך גארדים כמוהם לצדו, בשביל לפרוח בתפקיד ע"ש דריימונד גרין של סקרינר-פליימייקר שמוריד לחץ של שמירה כפולה ממוביל הכדור הראשי, או לחלופין מוריד כדור לרצפה ויוצר לאחרים במצבי 3-על-4. ממה שהבנתי, לא שיחקו מספיק על זוהאן הפרשמן בפיק אנד רול, שזה עוד גורם לקחת בחשבון ביחס לקליעה המפוקפקת מחוץ לקשת - קודם כל, הוא צריך להיות יותר רול מן מאשר פופ. דבר שני, מכניקת הקליעה שלו לא נראית גרועה ובלתי ניתנת לתיקון, ולפי סרטון שראיתי הוא כבר ערך בה תיקונים נחוצים. דבר שלישי, הוא ביגמן שקלע קצת פחות מ-30% כפרשמן, שזה בדיוק מה שקיגן מוריי קלע כפרשמן לפני שנה. עכשיו כולם מהללים את מוריי כקלעי שלשות, עם 2 למשחק בכמעט 40%, מי אמר שזוהאן לא מסוגל לשיפור דומה, עם ספייסינג של NBA ולילארד-סיימונס שיסדרו לו זריקות פנויות ונוחות יותר?

יש לזוהאן עוד כמה אלמנטים לשפר ברפרטואר ההתקפי שלו, אבל גם בצד הזה של הפרקט, לראות שחקן עם הסייז והאורך שלו נע בכזו זריזות, עם יכולת המסירה שלו והחיתוכים שלו על הבייס ליין - אותי הוא קנה (יש רבים שמדרגים אותו מחוץ לטופ 10 ואף נמוך מכך). שילוב של בוריס דיאו בהתקפה וג'ארד ג'פריס בהגנה, נשמע לי בדיוק כמו מה שרצינו לקבל מבן סימונס כשהיה זמין בפילי, רק עם נכונות לזרוק מבחוץ.


8. ניו אורלינס פליקנס - קיגן מוריי, פאוור פורוורד

שקלתי אותו עבורינו, כאופציה בטוחה יותר מזוהאן, אבל אני לא מחזיק ממנו כמו אחרים (מדורג באזור 5-6 ברוב המוקים ויש שרואים בו את האופציה הכי מתאימה לקינגס). בעיקרון הוא מסוג הפרוספקטים שאתה רוצה לאהוב ולהיות כמה שיותר בעדם, לייט בלומר בן 22 שעשה קפיצה רצינית כסופמור והפך לשחקן שלם מאוד בהתקפה, אבל אני קצת סקפטי. יש לו גודל ממוצע ביחס לפאוורים בליגה, אומנם אומרים שיש לו פריים בשביל להוסיף מאסה, אבל אני פשוט לא רואה אותו צובר נקודות בפוסט אפים כפי שעשה השנה באייווה. הוא יצטרך להסתמך בעיקר על הקליעה משלוש ועל התנועה בלי כדור, שזה עדיין די והותר בשביל להיות יופי של רול פלייר איכותי, אני פשוט חושב שיש לפחות שבעה פרוספקטים עם תקרה גבוהה משלו. גם בהגנה הוא לא סוויצ'אבילי ברמות של זוהאן, רק שבניגוד אליו הוא חוסם ויוכל גם לשחק סמול בול סנטר אם וכאשר יעלה במאסה. אני אוהב אותו עבור הפליקנס, קודם כל מהסיבה הברורה שיוכל להיכנס למשבצת של זאיון [אם] וכאשר ייפצע, או כשידרוש טרייד מיד אחרי שהדיו על החוזה שלו תתייבש. בנוסף, זאיון-קיגן יהיה צמד ביגמנים מודרני יותר מול הרכבים נמוכים, עם התרומה של קיגן לספייסינג ובמגרש הפתוח.

תרחיש אופטימי: אנטואן ג'יימיסון בהתקפה, אוטו פורטר בגרסת הפורוורד-סנטר הנוכחית שלו בהגנה.


9. סן אנטוניו ספרס - שיידון שארפ (לאוקלהומה תמורת בחירות 12 -30), שוטינג גארד

אמרתי בלי טריידים, אבל זה נראה לי כמו תרחיש סביר ביותר, מכיוון שאני מזהה שני שחקני כנף שאמורים להיות על הרדאר של הספרס וקשה לי להאמין ששניהם ייבחרו ברצף ע"י וושינגטון והניקס. עם הבחירה ה30 הספרס בטח ייקחו איזה שחקן בינלאומי שיוכלו לאפסן באירופה.

אני לא על העגלה של שארפ, לא אוהב את זה שלא שיחק כלל העונה בקנטאקי, גם די מעיד על הדרייב שלו (עם כל הכבוד לנסיונות לומר שזה הכל באחריות הסוכן שלו, שרצה להגן על מניית הדראפט), וגם הופך אותו לתיכוניסט-בפועל, אפילו יותר מאנפרני סיימונס ודריוס בייזלי מהשנים האחרונות. הוא אתלט עם ריינג', אבל ממה ששמעתי אין לו אפילו ניסיון בהרצת פיק אנד רול, רק לייצר ולאלתר לעצמו אינסטנט אופנס. אין לדעת במה הוא שונה מבן המחזור שלו ג'יידן הארדי, שלפני שנה היה אחד המדורגים הבכירים מהתיכונים, הלך לשחק בקבוצת איגנייט של הג'י-ליג, וכרגע נראה שייבחר היכנשהו באמצע-סוף הסיבוב הראשון (למקרה שאתם מחפשים סוס שחור לשחקן הכי טוב מהדראפט הזה ברטרוספקטיבה...).
בחזרה לשיידי שארפ (לא יודע אם הכינוי הזה כבר קיים, אבל נראה לי כמו אחד המוצדקים בהינתן הנסיבות הנ"ל), לא התרשמתי מהסייז שלו, ונתקלתי בהשוואות לגיטימיות לג'יי אר סמית וניק יאנג. אבל קבוצה כמו אוקלהומה, עם שלל הבחירות שלה, יכולה להרשות לעצמה הימור שכזה.

אפשר גם ללמוד מהעבר שהקינגס שקלו לבחור את הליברטון לפני 2 דראפטים ואת מיצ'ל בדראפט של העונה שעברה, אבל ויתרו עליהם כי עמדת הרכז שלהם כבר סגורה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אם מישהו אי פעם היה אומר שאם בן סימונס יהפוך לשילוב של בוריס דיאו בהתקפה וג'ארד ג'פריס בהגנה ואז הולך לבחור אותו במקום הראשון בדראפט, היו מזמינים לו מיד תא מרופד.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הליברטון יכול מבחינת סייז וסגנון משחק לשחק אוף גארד לצד רכז מוביל ודומיננטי, כפי שאכן עשה במשך כעונה וחצי. עדיין הקינגס בחנו אופציות להעביר את פוקס, ובסופו של דבר בחרו בו על פני הליברטון כשקיבלו תמורה מספיק טובה מבחינתם.

דביון עדיין גולמי מדי כפליימייקר בשביל להיות יותר מאוף גארד (ויש לו את האורך והאינטנסיביות ההגנתית לשם כך) או רכז מחליף. הקינגס בחרו בו קודם כל בשביל ההגנה שלו.

אייבי, לעומת זאת, הוא פוינט-סקורר בתבנית של פוקס, רק עם ראיית משחק ויכולת מסירה פחותות. אז לא, אני לא חושב שניסיון העבר מצדיק מוקים שמנסים להיות ריאליסטיים ובכל זאת משדכים את אייבי לקינגס. אני פשוט לא רואה אותו בתור כזה #4 מוחלט בביג בורד בשביל להצדיק את הסיטואציה הבעייתית שתיווצר עם הבחירה בו (בהנחה שאין טרייד של פוקס על הפרק). הוא פרוספקט שצריך לפתח, וגם אם בשביל פיתוח הוא לא חייב לפתוח, הוא עדיין יזדקק לדקות ולפוזשנים.

ואיך הבנת את זה ממה שכתבתי? קודם כל אפיינתי את זוהאן כשילוב הנ"ל. לאחר מכן אמרתי שהשילוב הזה, של ביגמן עם יכולת להגן על עמדות 1-4 ולהוריד לחץ מלילארד עם הפליימייקינג שלו, זה מה שרצינו לקבל מסימונס. זה לא אומר שסימונס הוא השילוב המדויק של שני השחקנים הנ"ל. אני בטוח שנשמח לקבל את השילוב הזה גם מדריימונד, במצב היפותטי שבו הוא מסיים חוזה הקיץ ומחליט לחתום אצלנו, וגם בינו ובין סימונס יש שמיים וארץ.

דבר שני, הבלייזרס לא רצו את סימונס כי "נבחר במקום הראשון בדראפט", אלא בגלל היכולות שהפגין מאז, חרף חוסר היותן מספקות עבור בחירה ראשונה בדראפט. לא מובן לי הדחף הזה לניטפיקינג מיותר, ממישהו עם ותק וידע שלך הייתי שמח לשמוע התייחסויות לגופם של פרוספקטים (:

אני לא עקבתי אחרי המכללות בכדי להתרשם יותר מדי.
היחידי שראיתי זה באנקרו ואיכשהו, אם נתחבר למוטיב הדיוקי, הוא מרגיש לי יותר ג'אברי פארקר

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

10. וושינגטון וויזארדס - דייסון דניאלס, גארד

דניאלס עם הרבה הייפ לאחרונה, מדובר כבחירת אמצע לוטרי, אבל אני לא בטוח אם יש בו יותר מרול פלייר בתבנית של מרכוס סמארט (שזה לגמרי לא מעט). היכולת שלו לתרום בהתקפה תהיה תלויה מאוד בקליעה שלו משלוש, כי הוא לא מספיק אקספלוסיבי ובקושי מגיע לצבע. הוא קלע 25.5% בג'י ליג, נכון שנתתי לזוהאן הנחה על אחוזים דומים, ההבדל הוא שזוהאן ישחק 4 ודניאלס הוא גארד. מצד שני, לפי מה שמדווח הוא קולע יופי באימונים, אז יכול להיות שעבד חזק על הקליעה מאז שהסתיימה העונה. עבור וושינגטון הוא ייתן אופציה הגנתית ומוכשרת בפוינט, אומנם לא פליימייקר ראשי אבל כנראה שרוב ההתקפות יעברו דרך ביל (ובתקווה שגם דרך אבדייה...למרות שאלא אם שניהם, כלומר דני ודייסון, יצליחו לדייק במבטים הפנויים מחוץ לקשת באופן עקבי, סביר להניח שקיספרט יועדף על פני דני בוי בחמישייה).


11. ניו יורק ניקס - ג'יילן וויליאמס, סווינגמן

עוד פרוספקט שעולה בדירוגים לאחרונה, ליתר דיוק מאז הקומביין שבו גם נמדד לנתונים פיזיים מצוינים וגם הרשים במשחקי ראווה. שחקן כנף ששיחק רכז בתיכון ואז נהנה מפרץ גדילה, עם יד מבחוץ, מוסר טוב, יכול ליצור לעצמו ולאחרים, גם מהפיק אנד רול, ומשקיע בהגנה שזה חשוב בשביל שתיבודו ייתן לו דקות...יכול להיות גרסה קצת גדולה יותר של איו דוסונמו.


12. אוקלהומה סיטי תאנדר - עוסמאן דיינג, פורוורד (לספרס יחד עם בחירה 30)

בחירת אפסייד שתפורה על הספרס, שנה אחרי שלקחו את ג'וש פרימו באזור הזה...סמול פורוורד בן 19 עם סייז, שליטה בכדור, סיומת בפלואטרים, יכולת מסירה ויסודות טעוני-פיתוח-אך-קיימים-בהחלט בכל האמור לגבי קליעה מבחוץ והגנה. יכול להתפתח לאחד השחקנים הכי טובים מהדראפט הזה, לולא המוק-טרייד דאון פשוט הייתי משבץ אותו ישר לבחירה התשיעית של הספרס.

בעיני גם מתורין וגם גריפין גבוהים מדי כאן.

למתורין יש בעייה בכדרור שתמנע ממנו לדעתי להפוך ליוצר משמעותי. ממה שראיתי, זה גם לא משהו שסביר להניח שישתפר המון. יש שם איזה בעייה מכנית שממש לא קל לפתור. כרגע הוא גם שומר בינוני מאוד עם הרבה נפילות, למרות שהפוטנציאל והכלים שם להיות שומר טוב. אז לקחת מישהו שהוא בעיקר קלעי ומסיים מתפרצות טוב (אולי גרסה קצת משודרגת של קיי סי פי) במקום הרביעי בדראפט נראה לי ממש גבוה מדי. גם לאייבי (נכון, לא עושה משחק טוב במיוחד) וגם לשארפ יש בעיני תקרה גבוהה בהרבה ובמקום הרביעי צריך לקחת הימורים על התקרה ולא להסתפק ברול פלייר.

גריפין היה אפילו גרוע יותר בהגנה ממתורין. רגליים כבדות וקושי בקריאת מהלכים. ומעבר לקליעה (מצויינת גם אם קצת מוזרה) הוא לא ממש תרם הרבה באספקטים כמו אסיסטים או ריבאונד. גם הוא יוצר מוגבל ושוב קשה לי קצת לראות איך זה הופך לכוכב, מה שכדאי לפחות לחפש בבחירה גבוהה כזו.

הייתי לוקח גם את אייבי וגם את שארפ לפניהם, והאמת שגם את דניאלס (שומר ויוצר מצויין, יש בו משהו מעניין, בעיקר אם הקליעה תתחיל ליפול). בכלל, גריפין משמעותית נמוך יותר בביג בורד שלי -- מחוץ לעשירייה הראשונה, לא יותר מסוף לוטרי.

עוד קצת לגבי שארפ -- ההשוואה ל הארדי בעייתית מאוד בעיני. הוא אתלט ברמה אחרת לגמרי (הארדי אתלט בינוני; שארפ יהיה נראה לי בטופ-10% של הליגה) וההבדל במידות עצום (הארדי 1.90 עם ווינגספן של 1.94; שארפ 1.97 עם ווינגספן של 2.12). הבדל אדיר בפוטנציאל ההגנתי וגם בסופו של דבר ביכולת לייצר. אז נכון ששארפ הוא הימור (מסכים שהדרייב קצת מוטל בספק). אבל מבחינת הנתונים, יש כאן תקרה ברורה של אול סטאר.

13. שארלוט הורנטס - ג'יילן דורן, סנטר

דורן הוא הפרוספקט הכי צעיר במחזור הזה, בן 18.5 בסה"כ, אבל כבר יש לו גוף שמוכן לליגה. רק 6-10 אבל עם ווינגספאן של 7-5, חזק ואתלטי, אני חושב שהוא גם זריז מספיק בשביל להתמודד מול שחקני חוץ בסוויצ'ים. מבחינה התקפית הוא די גולמי, ראיתי כמה קליעות שלו מחצי מרחק אבל סביר להניח שהוא יספק נקודות רק מהצבע בתור רים ראנר בפיק אנד רול. נראה כמו מוסר טוב יחסית לגילו, לא יוקיץ' או באם כמובן, תחשבו בסגנון דראמונד כשהפיסטונס הריצו מהלכים דרכו מההיי פוסט, או כמו הטיים לורד ביציאה מהפיק אנד רול.

חושב שההורנטס ישאירו אותו בידיהם אם לא יימצאו טרייד לבחירה, מהסוג שמתכוון להציע בסיום התגובה הזאת (;
אומנם לא פתרון מידי לצורך שלהם בשדרוג לעמדה, אבל אולי פתרון לטווח הרחוק שבינתיים יוחזק בזול (יחסית).


14. קליבלנד קאבלירס - מלאקי ברנהאם, שוטינג גארד

אם אתם כבר מעורים במוקים או בכדורסל מכללות בכלל, אולי שמתם לב שג'וני דייויס עדיין על הבורד. נראה לי כמו שחקן חמוד, כזה שכיף להיות בעדו, אבל גם נראה לי אנדרסייזד מעבר למה שהנתונים מראים, ובעיקר חסר מאסה יחסית לסקורר שיצטרך לשחק פנימה כל עוד לא יפתח קליעה רצינית משלוש. אני חושב שברנהאם כפרשמן הראה לא פחות הבטחה משיידון שארפ, מזכיר קצת את לאברט, הקאבס יוכלו להשקיע בפיתוח שלו כדי לוודא שבחירת הזריקות שלו תהיה יעילה מזו של הסווינגמן שנתנו בחירת סיבוב ראשון עתידית עבורו ובינתיים מאוכזבים מהתוצאות. ברנהאם יוכל להוריד קצת מהלחץ על גארלנד כפליימייקר משני ולהשלים קו אחורי דינמי מאוד לצדו.


15. שארלוט הורנטס - טארי איסון, פורוורד (ליוטה, יחד עם הזכויות על ג'יילן דורן, פי ג'יי וושינגטון וגורדון הייוורד תמורת רודי גובר)

טרייד אלרט! שארלוט מוותרת על צירוף שני רוקיז (אחרי שמג'יימס בוקנייט שנבחר לפני שנה הם לא קיבלו הרבה), נפטרת מהייוורד והפציעות שלו, ומעבירה את וושינגטון שנכנס לשנה האחרונה בחוזה הרוקי שלו. בתמורה מגיע גובר, לתת מטריה הגנתית סביב לאמלו, רוז'ייר וברידג'ס.

יוטה מתחילה את הבנייה שלה מחדש סביב מיטשל, עם קו קדמי גדול ואתלטי של איסון-וושינגטון-דורן. איסון פרוספקט מאוד מסקרן, אומנם משחק פרוע עם הרבה איבודים ופאולים, אבל יש לו שילוב של סייז, סקיל והאסל שמזכירים את ג'ראלד "קראש" וואלאס (פחות אתלטי ממנו, ומאידך השתפר כקלעי בעונת הסופמור שלו עם 36% מכובדים מחוץ לקשת. פחות משלשה למשחק, אבל אחוזי העונשין המשופרים גם הם מהווים אינדיקטור חיובי). נשמע כמו בדיוק שחקן הכנף עם סייז שיוטה מחפשת כשדרוג לרויס אוניל החביב. אגב, לא שולל את האפשרות שדורן ואיסון ינותבו לטורונטו יחד עם בויאן וחוזהו המסתיים, תמורת אנאנובי.

מעניין, כי ראיתי הרבה דיבורים עליו במונחי טייטום, שזה נראה לי די מופרך - הוא לא חתולי ואתלטי כמוהו, אין סיכוי שישחק סמול פורוורד.
לגבי ההשוואה לג'בארי פארקר, כבר עכשיו אפשר לומר שבאנקרו מוסר עדיף על פניו, אבל מניח שאתה מתכוון לסקורינג כללי שלא יתממש ברמה הבאה. אני חושב שאצל פארקר הבעיה היתה בעיקר חוסר התפתחות בצד ההגנתי, של הקליעה משלוש והמסירה, אבל בעיקר הפציעות שגמרו אותו.

אני לא חושב שמתורין יצטרך ליצור לעצמו יותר מדי כשהוא משחק לצד פוקס ו/או סבוניס. התרשמתי בעיקר מהקליעה שלו, מהאתלטיות ומהיכולת לסיים בצבע (שלא חייבים יכולת כדרור עילאית בשביל ליהנות ממנה, מספיק שאיום הקליעה שלו מבחוץ יאפשר לו לתקוף קלוז-אאוטס, או שפוקס-סבוניס ימצאו אותו פנוי כמובן). אני חושב שבחירה במתורין במקום הרביעי היא גם סוג של הימור, הימור על כך שמדובר בהרבה יותר מרול פלייר.

גריפין חזר מכמה פציעות לא פשוטות, הגיע כפרשמן לדיוק של וונדל מור ובאנקרו, כך שהוא התבקש להיות רול פלייר. ממה שראיתי, בתיכונים הוא עשה הרבה יותר ולכן מדברים עליו במונחים של פוטנציאל ג'ימי באטלר/ג'יילן בראון כזה. אני רוצה להאמין שהרגליים הכבדות זה עניין של החזרה מהפציעה ושבאמצעות תכנית conditioning בסטנדרטים של הליגה, ניתן יהיה לעצב ממנו נשק הגנתי רציני. אבל יש מצב שיותר מדי התלהבתי מהאפסייד שלו, שקלתי אם להוריד אותו במוק ולהשתמש בעניין הפציעות ו"אי הכרת התיק הרפואי שלו" כתירוץ, אבל אחרי שהשתכנעתי שקיגן מוריי לא מצדיק בחירה חמישית, לא ראיתי מי כן. לא השתכנעתי לגבי שארפ, אולי אני נוקשה מדי לגביו אבל מעדיף להיות סקפטי כלפי פרוספקט עם נתונים כאלה (לא הנתונים הפיזיים...) ולצאת טועה מאשר להפך (:

ולגבי דניאלס בדטרויט, הפיט עם קייד מעניין אבל לא יודע אם הוא יתפתח לפרטנר שמוריד מספיק לחץ התקפי מקייד. גם קשה שלא לחשוב על תרחיש קיליאן הייז 2...אם כבר, בחירה בזוהאן והחתמה של במבה לשיפור הספייסינג סביבו (ואז הטרייד על גרנט ייראה אחרת, נניח בחירה 12 מפורטלנד אחרי שנשיג מאוקלהומה את דורט בשביל לקדם אותם משם לבחירה 7).

מקבל את זה שהארדי אינו פרוספקט מבטיח כמו שארפ, אבל הפואנטה היתה שהוא דורג גבוה על בסיס היכולות שהפגין בתיכונים ועונה אחת במקצוענים חשפה אותו. לא חסרות דוגמאות כאלה, מסקאל לביסייר בעבר ועד לאמוני בייטס כיום (שאולי עוד יצליח לשקם את המניה שלו בעונה הבאה, כמובן...אבל הפער בין ההייפ שהיה לפני שנה לדממת האלחוט כיום, די מטורף).

שכחתי להגיד תודה על הפרוייקט וההשקעה. כיף להתדיין.

לענייננו, יכול להיות שיש כאן עניין של פילוסופיה בבחירה. אבל בעיני בחירות טופ-5 לקבוצות שלא הגיעו לפליי-אין בשנה שעברה (ואולי גם לאלו שכן) צריכות להמר על השחקנים עם התקרה הגבוהה ביותר, אפילו בלי קשר לעמדה. אם לא מתאים לסקרמנטו ללכת על אייבי כאן, אז שיעשו טרייד וירדו. מתורין יהיה כנראה פנוי גם ב-7 או 8.

מסכים שמתורין ליד פוקס וסבוניס אולי לא צריך ליצור הרבה. אבל זה בדיוק העניין. בבחירה הרביעית אתה רוצה שחקן שכן יכול ליצור לעצמו או לחלופין מישהו עם פוטנציאל להביא ערך מוסף מטורף (למשל הגנתי סטייל צ'ט). כן יש סיכוי שמתורין יהיה יותר מרול פלייר. אבל כאמור, ממש קשה לי לראות תרחיש שהוא הופך לאולסטר. עם אייבי ושארפ זה נראה כמו תרחיש הרבה יותר סביר אם הם ממצים את הפוטנציאל. כמובן שהפוטנציאל לנפילה גם הוא לא קטן, בעיקר עם שארפ (למרות שאני אישית לא רואה שחקן עם קליעה, אתלטיות ופרופיל פיזי כזה מתרסק גם אל לא יהפוך לכוכב). אבל אני לפחות מעדיף להמר כאן על שניים עם פוטנציאל אול סטאר סביר (גם אם זה רק 20% נניח) מעל כאלו עם רצפה גבוהה יותר (אולי) אבל שכמעט לא ניתן לראות איך יוכלו להגיע לרמה של כוכבים.

לגבי דניאלס, לא ראיתי אותו הרבה השנה, אבל כן באליפות העולם עד גיל 19 שנה שעברה ומאוד אהבתי. מבין שהקליעה לא שם כרגע וזה בהחלט סיכון לבחירה גבוהה. אבל לא רואה מצב שהוא הופך להייז. שחקנים שונים בגודל שונה (הייז 1.95; דניאלס 2.02). האמת שאף פעם לא ממש הבנתי את ההייפ מסביב להייז (נדמה לי שאוקונור מהרינגר שם אותו ראשון בביג בורד שלו בזמנו). תמיד נראה לי שחקן מוגבל גם בקליעה וגם בכדרור. אם כבר, דניאלס מזכיר לי יותר את בן ארצו גידי בגודל וביכולות. הוא לא מנהל משחק מבריק כמו גידי, אבל מגן משמעותית טוב יותר ולכל הפחות יהפוך לשחקן עם השפעה חיובית על המשחק. אם ישפר את הקליעה, הוא יכול ליצור חתיכת קו אחורי גדול וחכם עם קייד בדטרויט או האליברטון באינדיאנה (או אולי עם לילארד בפורטלנד).

אמרתי את זה כבר בעבר ואני אגיד שוב-בכל פעם שאני רואה את הולמגרן משחק מצלצלים לי כל פעמוני האזהרה, הוא פשוט לא נראה מוכן פיזית לליגה ומרגיש לי שהוא הולך להיטחן עד דק ולהפצע כל שני וחמישי, אני מאוד מקווה שאני טועה לגביו, כי פוטנציאל יש שם בערימות, אבל פיזית אני בכלל לא בטוח שהוא יחזיק. נראה איך הוא יראה אחרי קיץ שלם עם אימונים ברמה של NBA שאולי יצליחו להוסיף לו קצת מאסה וכוח.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

לא ראיתי חוץ מכמה תקצירים, אבל ההייפ על הולמגרן לא גבוה משהיה ההייפ על שון ברדלי (עם הבדלי התקופות כמובן) וברדלי יצא, נו, בסדר כזה

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני מבין שזה קצת יותר 'מה הייתי ממליץ לקבוצות' מאשר מוק דראפט שאמור לנבא מה הולך לקרות, אבל אני לא רואה את קיגן מארי נופל עד לבחירה 8. נשמע שבכל הקבוצות בטווח של 5-7 ממש דלוקים עליו.
אני גם לא איזה מומחה גדול לכל הפרוספקטים, אבל הוא ממש לא נראה לי כזה נטול אפסייד כמו שאנשים מסוימים אומרים עליו. אמנם בן 22, אבל אחלה סייז, אתלט לא רע, קליעה טובה מבחוץ ואחד שעשה את השיפור הגדול בשנה האחרונה, לפי מה שאני מבין. כלומר לא איזה בן 22 מוכן לגמרי, אלא מי שנמצא במגמת עלייה די משמעותית עדיין בקריירה.
אני מבין שהוא כנראה לא יהיה איזה כוכב גדול, אבל לא רואה סיבה שאימפקט בסדר-גודל של סיאקם יהיה בלתי-סביר בעליל בשבילו.

בתכלס הקבוצות המעניינות בדראפט הזה הן אורלנדו והבחירה הראשונה, הקינגס והבחירה ה4 עם אייבי כשחקן המתבקש, אבל שדורך לפוקס על האצבעות ורגע אחרי שהם שלחו את האליברטון בשביל לעשות סדר בקו האחורי (ואלו הקינגס, ככה שאנחנו יודעים שאם הם מוותרים על אייבי בשביל פוקס, בעוד חצי שנה כולנו תופסים את הראש ולא מבינים למה), ודטרויט בבחירה 5 ש-במידה ואייבי לא על הלוח- היא סוג של הבחירה הראשונה של 'שאר הדראפט'.
לקבוצות האחרות תהיה החלטה פשוטה יותר. הת'אנדר בטח ייקחו את מי שיישאר מבין הולמגרן וג'בארי, יוסטון ייקחו את באנקרו, אינדיאנה יישמחו לקחת את מארי אם הוא יישאר על הלוח ואם לא, אז אולי תתחיל את ההתלבטות אצלם.

זה שילוב בין ביג בורד אישי ללקיחת צורכי הקבוצות בחשבון. אולי אפרסם פה מוק דראפט נבואי ותמציתי ממש לקראת בדראפט, אבל זה נראה לי פחות מעניין כי כל אחד יכול להתבסס על דיווחים ועל מוקים קונצנזואליים

תודה! מעניין מאוד.

בלי להכיר בכלל את הרוקיס המדוברים, אני לא אוהב את הרעיון שלך לטרייד על גובר מצידה של שארלוט. אתה מציע להעביר לא מעט פוטנציאל (?) בשביל שדרוג מיידי של קבוצה שהפרנצ'ייז פלייר שלה מאוד צעיר. אין לי התנגדות עקרונית לזה, אבל מה השדרוג שאתה צופה? אני לא רואה את שארלוט כאחת מארבע הבכירות של המזרח (=צפי לסיבוב שני ומעלה), עם או בלי גובר. אני מעריך את הדלתא של גובר עבורם בשיפור הסיכויים להכנס לפלייאוף ולצאת בסיבוב הראשון, תסריט אפשרי ביותר (בסיכוי נמוך יותר) גם בהרכב הנוכחי מחוזק בשיפור הגיוני של בול+וושינגטון, ובתקווה גם בתרומה ראויה מהרוקיס.

_________________
Gibon