תמיר בלאט הוא דוגמה ומופת לבניית קריירה חכמה בעיניי.
התחיל בהפועל תל אביב וקיבל דקות יפות יחסית לגילו, אח"כ עבר לחולון, טעם קצת אירופה, אח"כ עבר לירושלים, היה רכז מצוין ברמות BCL, ואז עשה את הקפיצה ליורוליג, אבל בקבוצה קטנה כמו אלבה שבה יוכל לשחק. בעונה הראשונה התחיל עם מעט דקות וככל שהעונה התקדמה קיבל יותר, ובעונה השנייה מבסס את עצמו כאחד הרכזים הכי טובים ביורוליג. הלוואי שרק ימשיך כך. האמת היא שקשה לי לראות אותו ממשיך להפגיז כך בפן ההתקפי (הלוואי שאוכל את הכובע) אבל מבחינת ראיית משחק ויכולת מסירה, הוא בטופ של הטופ ולא מהיום.
בכל מקום שבו הוא התחיל, היו דיבורים על כמה הוא לא מספיק טוב לרמה, ואז הוא בא ופשוט משתיק את כולם.
הלוואי שלזוסמן (שפוטנציאלית לפחות היה אמור להיות במקומות גבוהים יותר בהרבה מבלאט) ואחרים היה את השכל ללכת בדרך דומה ולא להיתקע במכבי בגיל 20, שם התקבעה צורת המשחק הפסיבית להחריד שלו, ועוד שנה שנתיים הוא חוזר עם הזנב בין הרגליים לאחת מקבוצות הליגה בתקווה להיות שחקן של יותר מ-10 נקודות למשחק בליגת העל.

עדיין לא תופס ממנו כל כך..בהחלט מגיע לו שאפו אבל חושב שברגע שלומדים אותו ושסוגרים לו את השלשה אין לו הרבה מה לעשות..הבנאדם פשוט לא למד אי פעם לקלוע לייאפ

נאמר בעבר וצריך להמשיך להגיד - יש פה כמה אנשים שצריכים לאכול הרבה כובעים אחרי שטענו שהוא לא יהיה שחקן בליגה שלנו, והוא משחק רק בגלל שקטש חבר של אבא שלו

ההחלטה ללכת לוינגייט עבורו הייתה מאוד חכמה. שם התאפשר לו לשחק ברמות הגבוהות של הנוער כבר בגיל 16, ובליגה ארצית בוגרים בגיל 17

למה כבר אין קבוצה של וינגייט בארצית?
נשמע שהקבוצה הזו ממש יכולה לעזור לשחקנים מאוד צעירים

אני דווקא קיטלגתי את האקדמיה כפרוייקט שנכשל (בפני עצמו, עובדתית הוא כן שינה את המצב בכדורסל הצעירים כאשר לא מעט מחלקות כתגובה לאקדמיה של האיגוד, הקימו אקדמיות שלהם והעלו את הרמה וההשקעה בגילאי הנוער).
איזה שחקנים לדעתך הפרוייקט הזה עזר להם?
אני בכלל לא בטוח שהוא גם עזר לבלאט.

זה כבר דיון בפני עצמו לדעתי, אבל בכל מקרה זה לא סותר. הוא נכשל* אבל עדיין היו שחקנים שזה עזר להם.
כמו מי?
שחקנים מהפריפריות שהאקדמיה איפשרה להם לשחק ברמות הנוער הכי גבוהות בארץ, עם מתקנים ומאמנים ברמה טובה והכל עם מעטפת טובה בתנאי פנימייה. בזמנו לא היו הרבה חלופות כאלה בארץ.
תום ספיר שאותו אני וליוויתי באופן אישי בשנים באקדמיה הוא אחד מהם. הוא אומנם לא הגיע להיות שחקן ליגת על, אבל כן הגיע רק בזכות זה לנבחרות גילאים.

*נכשל או לא, זה משהו שצריך למדוד בהתאם למטרות. השאלה היא מה באמת היו המטרות הרשמיות? מה המדדים להצלחה?

מה שאתה אומר זה שהאקדמיה הצליחה בתור פרוייקט חברתי לתת תנאים לנערי פריפריה שאחרת לא היו זוכים להם, גם אם הם לא יצאו שחקני כדורסל משמעותיים. זה נחמד, אבל אני חושב שכשמסתכלים על המטרות של האקדמיה, הנושא הזה היה במיקום קצת פחות גבוה במסגרת המטרות.

גם אם הוא לא אחד הרכזים המובילים ביורוליג, הוא בהחלט שחקן יורוליג לגיטימי, מה שאי אפשר להגיד על 95% מהשחקנים הישראלים, בטח כאלו שלא עושים את זה במכבי שם המעמד שלהם ניתן גם בגלל חוקי הישראלים בליגה. זה הרבה מעבר למה שהרבה צפו לו. בתור אוהד ירושלים הייתי מאד מרוצה מהשנים שלו אצלנו ומאד חבל שהוא עזב.
כשמסתכלים על הנתונים הפיזיים שלו, מאד נמוך וממש לא אתלטי, זה די מדהים מה שהוא הצליח להשיג, כמעט 100% מזה זה עבודה קשה וכמעט 0% כישרון (אלא אם כן להיות שחקן חכם זה נחשב כישרון). מהבחינה הזו הוא סוג של דוגמא מעולה לכל הילדים שמתחילים לשחק כדורסל, כי 99.9% מהם לא יהיו בגובה של 2 מטר או עם אתלטיות של אייברסון, והוכחה שעם עבודה קשה אפשר להגיע מאד רחוק.