סאבוניס כתב:
יוקיץ', ג'ימי באטלר, ודזמונד ביין תמיד יהיו (גם אם לא בכל דראפט). אז צריך להגדיר יותר בבירור מה הופך מחזור דראפט לחלש *לפני* שהוא קורה ואפשר להסתכל על הדברים בדיעבד. ובדרך כלל זה באמת קשור ללפרוספקטים הבכירים. בשנה שעברה היה ברור שויקטור הוא שוס מטורף אבל גם סקוט וברנדון מילר פרוספקטים עם סיכויים טובים להפוך לכוכבים ואפילו אמן תומפסון. לפני שנתיים זה היו שחקנים כמו באנקרו, צ'ט וסמית', עם ווילד קארדז כמו ג'יידן אייבי ושיידון שארפ. ושנה לפני זה קאנינגהם, מובלי, גרין, סאגס ובארנס. וזה לא שתמיד כל הפרוספקטים הבכירים מצליחים (בהגדרה, זה לא המקרה). אלא שלפחות קבוצות יכולות לראות שם שחקן פרנצ'ייז פוטנציאלי. השנה אין שחקן כזה, גם אם בסוף כן יתברר שאחד השחקנים שהזכרתי (או מישהו אחר) יהיה כזה. לצורך העניין, אם אייבי (5), שארפ (7), או אמן תומפסון (4) היו מועמדים לבחירה השנה, הם כנראה היו נבחרים ראשונים די בקלות. ויודעים מה, אם קאם וויטמור (בחירה 20 השנה) היה נשאר עוד שנה בקולג', גם הוא היה עכשיו חזק בשיחות לבחירה הראשונה.
הדראפט האחרון שהצמרת שלו נראתה ככה טרום דראפט עד כמה שאני זוכר היה זה של 2013. ובאמת, הקבוצות בטופ של הלוטרי לא ידעו עד לרגע האחרון את מי לבחור. קליבלנד הלכה בסוף על מה שנראה כמו איזשהו אפסייד עם אנטוני בנט (הבחירה מס' 1 הגרועה בהיסטוריה?), ושאר התשיעייה הראשונה כללה את אולדיפו (השחקן היחיד בתשיעייה שהפך לספק כוכב לזמן קצר), זלר, לן, נואל, מקלמור, קיי סי פי, וטריי בורק. אז נכון, אחר כך נבחרו גם יאניס, גובר ומקולום, אבל זה כבר ממש חכמה שבדיעבד.
קבוצות כמו דטרויט, סן אנטוניו, או וושינגטון נראות רע מאוד השנה. אבל הסיכוי שלהן לצאת מזה עם יותר משחקן משלים לא נראה גבוה כרגע. לא פלא שדטרויט מחפשים כרגע טרייד על איזה מספר ארבע נורמלי ויהיו מוכנים בטח להעביר את הבחירה שלהם השנה ועוד נכסים תמורת השכירות של פסקל סיאקם לחצי שנה (פרי אייג'נט בקיץ).
אני בא לשאלה מכיוון אחר. לא אכפת לי האם התחזיות על דראפט חלש יתגשמו או לא
אלא אני שואל בהינתן שאכן מדובר בדראפט חלש (הבן של לברון יבחר?) לכמה ואיזה ריגושים אנחנו רשאים לצפות
מה מראה מבחן העבר? מה הניבו הדראפטים החלשים בדיעבד?