סל ניוז

אינדי ג"ס סטף בחוץ, דריימונד בחוץ, אינדי פחות פצועה ויותר רעננה
מג׳יק באקס באנקרו חוזר לשחק וזה חתיכת שינוי. אבל סאגס ופ. ואגנר עדיין בחוץ. הבאקס נראו טוב נגד הספרס
פילי פליקאנס זאיון חוזר ממנוחה. אבל יש שני סיפורי פציעה גדולים. הרב ג׳ונס הושבת עד סוף העונה. כתף. הוא כבר היה בחוץ לא מעט משחקים בגלל אותה כתף. כיוון שאין לפליקאנס רצון מיוחד לנצח, זו הזדמנות לתת לו להחלים. סיפור הפציעה הגדול השני שייך למקיין, מהסיקסרס. ניתוח המיניסקוס לא הצליח והוא יעבור תהליך איחו ועיבוי חדש, יותר שמרני. ויחזור בערך בעוד שנה.
בוסטון קינגס הקינגס רוקדים על המגרש תחת דאג כריסטי. חמש ניצחונות רצופים. אבל פוקס בחוץ ובוסטון היא האלופה המכהנת. וכאן יגמר הרצף כנראה
ניקס אוקלהומה הניקס יכולים לנצח את אוקלהומה, יש להם את הכלים לעשות את זה ב MSG גם לאו קיי סי יש על מה לשחק, את המקום הראשון במערב היא כבר הבטיחה מעשית, עכשיו היא תרצה לארח את הגמר אם וכאשר. משחק מסקרן מאוד
שיקאגו וושינגטון סאר טיפס למקום שני בהימור על רוקי העונה. שיקאגו עדיין מחפשת טרייד על לאבין ובין לבין הם משחקים כדורסל
דנבר ברוקלין ברוקלין גמרו לזייף אורגזמות, עכשיו הם משביתים כל מי שלועס מסטיק והולך בו זמנית. דנבר עדיין מנסה לקחת עוד אליפות לפני שיוקיץ מת

בוסטון וניו יורק הפסידו
קינגס ואוקלהומה ניצחו

עושה רושם שאינדי והאליברטון מתאוששים מפתיחת העונה החלשה שלהם. 11 ניצחונות ב-14 המשחקים האחרונים שלהם, כולל ניצחונות חוץ בפיניקס, פילי, גולדן סטייט, סקרמנטו ובוסטון. האליברטון עם 21 נקודות ב-41% משלוש, ו-10 אסיסטים ברצף המשחקים הזה.

יוקיץ' ממשיך להיות אלוהי (35, 15, ו-12 אתמול) והמירוץ ל-MVP בינו לבין שרגא ממשיך להיראות צמוד. בתחילת מרץ יש לדנבר באק-טו-באק באוקלהומה (כשאולי צ'ט יחזור עד אז), שיכול להיות משמעותי בנראטיב.

שיי עם 39 נק' ב-29 דקות בגארדן נשאר במירוץ

כרגע שגא מוביל ב mvp

הרצף של הקינגס מאוד מרשים, המספרים של סבוניס בשמיים
דאג כריסטי מוציא מקיאון אליס 120%
כשאני חושב על זה, הם די דומים במשחק שלהם, אוריינטציה הגנתית מובהקת וזזים מעולה בלי כדור בהתקפה לא רק לשלשות אלא גם סקריניג

הבאקס מנצחים את המג׳יק, באנקרו חזר מפציעה עם 34 נק
לא ברור מתי סאגס ופראנץ מצטרפים אליו. מי שמרוויח את המקום שלו בגל פציעות הזה, הוא גוגה שהוריד את קרטר ג׳וניור לספסל

הבולס מנצחים את וושינגטון ב33 הפרש, שזה לא מפתיע, אבל הכושר של ז׳אק לאבין, הוא משהו שלא ראינו ממנו כבר עונה וחצי
הוא מוביל את הליגה במספר נקודות לפוזשן בטרנזישן, נתון מינורי אבל מספר סיפור של חזרה למהירות והכוח שהיו לו לפני הפציעה
חמישה משחקים האחרונים הוא בכולם 30 או יותר. 32.3 נק בממוצע בחמשת המשחקים האלה
זה המון !!!

המשחק שהיה אמור להיות עבורי אפטר פארטי
אטלנטה מארחת את יוסטון, נדחה בגלל סופה חורפית קשה באטלנטה

משהו טוב מפורטלנד של הבוקר
https://www.instagram.com/p/DEtjk2PxFx3 ... VnenBqYg==

בוסטון הייתה מרחק החטאה של סי ג'י מכדי להפסיד ללוזרית הגדולה של הליגה. איכשהו ניצלה מזה, תקופה לא טובה של הקבוצה, אבל מזולה יידע לצאת מזה, צריך להודות שהנהלה נתנה לו את כל הכלים, שמרה על ההרכב שזכה באליפות והטיסה את הקבוצה עמוק לתוך האפרון השני.
להגנת בוסטון צריך להגיד שזאיון חזר לשחק אחרי השעייה של משחק אחד (איחר לטיסה של הקבוצה, או משהו כזה)

הסיפור הגדול של הלילה הגיע מקליבלנד, אחרי שניצחה את כל מה שזז, כולל OKC ועמדה על הרצף הפעיל הכי גבוה בליגה, הגיעה אינדיאנה, בלי האלי בחצי השני ובחצי שהוא כן שיחק היה גרוע ובלי התעלות של אף שחקן מעבר לסביר וניצחה, לא סתם נצחה, ברבע הרביעי זה כבר לא היה כוחות. כשאני חושב על הסדרה הטובה שאינדי נתנה נגד בוסטון בלי האלי, יש מצב שמשהו קורה באינדי בלי האלי, הם קבוצה אחרת, לא בהכרח טובה יותר אבל נעשית הגנתית יותר וריכוזית פחות

הניקס הגיעה למשחק הזה עם 4 הפסדים מחמישה משחקים, נכון, 2 מתוכם היו לOKC האימתנית אבל עדיין
הבאקס בהרכב מלא, הורידו את מידלטון לספסל האמתלה של ניהול פציעה, מהמעט שאני ראיתי את הבאקס העונה, המשחק בין שניים של מידלטון ויאניס הוא פחות או יותר השריד האחרון לעונת האליפות שלהם. אולי עדיף להוריד את לילארד מהספסל ולעשות רוטציית מנהיגות. כמות הפיק&רולס בין יאניס לליארד מגוחכת. זה אמור היה להיות הנשק הכי קטלני מהרגע הטרייד הזה בוצע. אין. זה לא עובד לשים את שניהם על המגרש ולקוות שהם יזינו אחד את השני, זה כבר עונה וחצי לתוך הטרייד ואין סימני נפט
למשחק עצמו, הניקס לא ספרה את הבאקס, רוב החצי השני היה גארבץ' טיים, ברנסון וקאט תפרו את הנקודות כל היתר חטבו עצים ושאבו מים עבורם
מצחיק, זה לא התפקיד שאננובי ברח ממנו בטורונטו?
ברידג'ס מקבל הכי הרבה דקות, 37, ברנסון שיחק רק 29
ממש ימות המשיח אצל ת'יב
רוטציה רחבה, אפילו טדי קולק קיבל 3 דקות תמימות

עוד הערות מהמשחקים של אתמול:
1. הקינגס, אש לא עוצרים גם בשיקאגו, שיקאגו מתמחה קטיעת רצפי נצחונות. אבל דאג כריסטי פיצח את הנוסחה והקינגס אחרי שניצחו את בוסטון. מה זה ניצחו? הביסו. באו לשיקאגו וגם שם ניצחו. במהלך הרצף פוקס החסיר משחק אחד. בשיקאגו ז'אק לאבין לא ירד מה30 נקודות למשחק מאז תחילת השנה.
2. ראס בעונה נפלאה. והפרחים ליוקיץ. רק על החייאת ראס מגיע לו MVP
3. פילי בלי אמביד ועם פול ג'ורג' שלא דומה לפול ג'ורג' ועם מקסי שזה מעט מידי, מפסידה לבאנקרו שזה לו הניצחון הראשון מאז חזר מפציעה

אף מילה על הניצחון המרשים של הפייסרס בקליבלנד? למה האלי שיחק רק 18 דקות?

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

הסדרה הטובה של אינדיאנה מול בוסטון? זו שנגמרה בסוויפ?

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

כן
היו שם משחקים צמודים שנגמרו על הקשקש
היה מאוד מפתיע ביחס לציפיות למשחקי השמדה מלאים בגארבץ׳ טיים
למעשה אף משחק לא נגמר ביותר מ5 הפרש חוץ מ1 מתוך ה4

לא רק מילה, אלא פיסקה שלמה.
הפוסט הראשון שלי על המשחקים מהבוקר
האלי נפצע במחצית הראשונה ולא שיחק בשניה ומשם פיתחתי תאוריה דבילית שלמה

במחצית השניה כשהאליברטון לא שיחק, אינדי ספגה 40 נק' מהקאבס שזה קצב של 80 למשחק. במשחק כולו הקאבס קלעו 98 נק'

עוד הערה מאתמול: הצצה בבוקס סקור של משחק הקצוות בין OKC לוושינגטון שמתי לב שאג'אי מיטצ'ל כבר לא. ואז חיפשתי ומצאתי שהוא בחוץ עד אפריל והנה ממפלצת בחירות הדראפט של אוקלהומה, יצא 3 בחירות ב24.
טופיץ - לא שיחק, היה פצוע החלים אבל עדיין לא משחק
דילון ג'ונס - 9 דקות למשחק ב26 משחקים סטט זניחה לחלוטין
שני הנ"ל הם בחירות סיבוב ראשון והם חסרות משמעות לעונה הזו. בניגוד אליהם אג'אי מיטצ'ל הוא בחירת סיבוב שני, הגיע מבלגיה, עבר דרך צרפת, שיחק עם וומבי קצת, עבר דרך מכללה ואז הגיע לליגה. ומכולם דווקא הוא נתן עבודה העונה בקבוצה אולי הטובה בליגה. פתח במשחק אחד שותף ב34 משחקים, מקבל 16.5 דקות משחק, קולע 6.4 למשחק 60% טרו שוטינג מספר האסיסטים שלו קטן אבל כשמנרמלים אותו ל40 דקות, מסתבר שהוא ימסור די הרבה אם יתנו צ'אנס
מיטצ'ל הוא סיפור קטן וחמוד בסיפור הרבה יותר גדול של OKC של העונה והוא גמר את העונה

חבל

לגבי האליברטון, בשנה שעברה הוא התחיל את השנה מדהים, נפצע בשריר הירך האחורי, הפייסרס ניהלו את הפציעה שלו בצורה די גרועה והחזירו אותו מוקדם מדי, וכל החצי השני של העונה שלו, כולל הפלייאוף, גם היה פחות טוב, והוא גם היה הרבה פחות זמין והחסיר הרבה משחקים. מכיוון שעכשיו זו פציעה דומה, אני מקווה מאוד בשבילם שהם ידעו לנהל את זה טוב יותר, בפציעה בשריר הירך האחורי צריך *במינימום* 10 ימי מנוחה גם במקרים הכי קלים, אם הוא יחזור מוקדם יותר-זה כנראה סימן לא טוב עבורו ועבורם לחצי השני של העונה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

כבר עניתי אבל אני רוצה קצת להרחיב כי זה הציק לי בזיכרון פישפשתי בנתונים עצמם ואני רואה הזיכרון שלי לא הטעה אותי
שים לב
סוויפ 0:4
שני משחקים עם האלי אינדי סופגת מבוסטון 128 (117 לפני הארכה) 126 הפרש ממוצע 10.5 נק'
בלי האלי חזרה באינדי 111 ו 102 בהפרש ממוצע של 3 נק' הפרש
יש כאן סיפור, אני מחובבי האליברטון עוד בעונת הרוקי שלו בקינגס, אבל נראה שצריך לבצע התאמות סביבו

כן, הוא דיבר בפודקסט שאירח אותו לא זוכר בדיוק איזה והודה שהרצון לשחק 65 משחקים ולהיות זכאי להיות all nba ולסופר מקס הניע אותו לחזור מוקדם מהפציעה
כמו שאני עונה בענייני שגא
אין ספק שמדובר בשחקן היסטורי, אבל דברים מהסוג הזה ילוו את הביוגרפיה שלו לנצח
לא המחצית המזויינת הזו ספציפית אבל אם הקבוצה באופן קונסיסטנטי מראה הגנה טובה יותר בלעדיו, זה משהו שצריך ומותר לדבר עליו
זה לא שהוא היה מפלצת הגנתית לפני הפציעה המדוברת

אוריאל, לא הבנתי מה הקשר בין שגא להאליברטון.

בכל מקרה, המשחק של אינדי מול קליבלנד היה מוזר. עד נקודה מסויימת באמצע הרבע השלישי, קליבלנד שלטו במשחק בלי עוררין, הובילו ב-15, ונראה בדרך לעוד ניצחון קל. ואז פתאום משום מקום ההתקפה שלהם נתקעה. הרבה איבודי כדור מוזרים בחצי המגרש שלהם (אינדיאנה לחצה על כל המגרש, ועדיין). ובעיקר השלשות, שהן הנשק שלהם ביום יום. פתאום שלשות פנויות של הצלפים הלבנים שלהם (ווייד, ניאנג, שטרוס ומריל) הפסיקו להיכנס. מסוג הדברים שקורים לפעמים לקבוצות (כמו מה שקרה לאוקייסי בגמר גביע הליגה מול מילווקי). אינדי שיחקו לא רע, בעיקר נמבהארד שגם קלע שתי שלשות משוגעות (אחד עם הקרש) כדי לבלום ניסיון חזרה של הקאבס. וההגנה שלה באמת קצת יותר טובה בלי טייריס. אבל זה בעיקר היה יום קליעה לא אופייני של קליבלנד, שלא סביר שיחזור הרבה.

אני חושב שהחלוקה לשני משחקים עם האליברטון ושניים בלי קצת מטעה כאן, אינדיאנה נתנה 3 משחקים מאוד צמודים מול בוסטון, אחד איתו במשחק הראשון בסדרה (שבו הוא היה טוב מאוד למיטב זכרוני ובוסטון נזקקה לשלשה די מזליקית של בראון כדי לא לצאת עם הפסד) ושניים בלעדיו, שני האחרונים. המשחק היחיד בסדרה שהיה בלואו-אאוט היה המשחק השני ובו האליברטון נפצע ויצא ברבע השלישי כשהמשחק עדיין היה בפער סביר (11 נק').

בכל מקרה, בעיני קשה להגדיר סדרה שהסתיימה בסוויפ כסדרה טובה מבחינת הפסידה, אולי רק במקרה שמדובר בקבוצה צעירה מאוד שמתמודדת מול פייבוריטית מובהקת, ובוסטון אולי הייתה פייבוריטית בסדרה, אבל אינדיאנה לא בדיוק קבוצה צעירה וחסרת ציפיות, האליברטון היה לא רוקי ולא סופמור אלא כבר בעונה הרביעית שלו, סיאקם וטרנר, השחקנים 2-3 בהיררכיה, הם וטרנים בשיא הקריירה שלהם, ובעיני לצאת מסדרה עם סוויפ זה לא מספיק טוב עבורם, גם אם המשחקים היו צמודים.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

עכשיו בדיוק הראת למה זה דומה לדיון שלנו על שגא
מה ההבדל בנראטיבים שלנו על שרגא?
אני אומר. הוא נכשל כשהי פייבוריט או לפחות לא אנדרדוג במשחק "הכסף על השולחן":
1. באליפות העולם
2. באולימפיאדה
3. פלייאין 23
4. גמר גביע הליגה 24
ואני נזהר לא לכתוב שגם במשחק שבו OKC הפסידו את הסדרה לדלאס, פשוט לא זוכר מי היה פייבוריט לפני משחק ההדחה

ומה אתה עונה לי תמיד?
אתה צולל לפרטים ומראה לי איך בכל אחד מהאירועים בנפרד, הוא שיחק טוב, הוא היה בטווח היכולות הקבועות שלו וכו
ואני לא יכול להתווכח על זה, אני רק טוען שכאשר מצטברים הרבה אירועים לא קשורים ששמים את החץ בכיוון אחד במקרה של שגא שהוא עדיין לא יודע לתת את האקסטרה מנהיגות במאני טיים ולקחת את הכסף
במקרה של האלי יש יותר מדוגמא אחת שאינדי משתנה לטובה באספקט ההגנתי בלעדיו.
ואתה כמו במקרה של שרגא תראה לי שבאירוע הספציפי של אינדי לא נכנסו שלשות פנויות וזה בהכרח שההגנה של אינדי טובה יותר בלי האלי
וגם בסידרה מול בוסטון תסביר לי שהנה במשחק הראשון הם בכלל יצאו תיקו וכו
בשורה התחתונה שנינו מסכימים שמדובר בשחקנים ענקיים, בנרטיב שלך הם סתם חסרי מזל ובנרטיב שלי חסר להם משהו (הגנה אצל האלי, מנהיגות את שגא) בשביל להיות כאלה שיחזיקו גם תארים בלתי נשכחים

אבל כדורסל זה משחק קבוצתי. לכל שחקן, כולל לגדולים מכולם (ג'ורדן, לברון, שאק, האקים, סטף, יוקיץ', נוביצקי) יש מלא דוגמאות של כישלונות במשחקים גדולים וסדרות (לפחות במובן זה שהקבוצה הפסידה) לפני שהשיגו אליפות. זה אומר שעד אז הם לא היו מנהיגים? או נאש, סטוקטון, פול, ובארקלי (וגם קיד עד לסוף הקריירה ממש) שמעולם לא זכו באליפות. זה בגלל שהם לא היו מנהיגים? אני חושב שזה רדוקציה פשטנית מהישגים קבוצתיים לשחקנים אינדיבידואלים. אני יכול להבין את זה כשמדובר בשחקנים ששנה אחרי שנה לא מופיעים למעמדים הגדולים ומשחקים יותר גרוע מרמתם בעונה הסדירה (נגיד אמביד, פול ג'ורג', דרוזן, ואולי גם הארדן). אבל לא כשהם משחקים מצויין והקבוצה מפסידה במשחקים שבהם יחסי הכוחות פחות או יותר שווים.

לגבי שיי ספציפית, הטענה שלי הייתה שבאליפות העולם הוא הביא לקנדה ניצחונות עם הופעות אדירות במשחקי "כסף על השולחן" שבהם יחסי הכוחות היו די שוויוניים (מול ספרד וסלובניה המנוסות) וגם ניצח את ארה"ב הפייבוריטית במשחק על הארד. אז בעיני אתה קצת סלקטיבי בבחירת המשחקים וזה לא מסתדר לי עם שחקן שהוא לא מנהיג.

בוסטון מקרטעת כבר הרבה זמן, כולל כשהיא משחקת בהרכב המלא שלה עם פורזינגיס (שגם חזר מוקדם יותר מהפציעה וגם הפסיד יחסית מעט משחקים מאז החזרה שלו).
יכול להיות שהם בהילוך שני ומאמינים שהם יכולים להעלות הילוך בפלייאוף, ושהם דווקא משחקים עכשיו בלי לחץ. עם זאת, אחד הדברים שנתן להם את האליפות בשנה שעברה היה ריצה חזקה מאד בעונה הסדירה שנתנה להם סדרות פלייאוף מאד נוחות (ולא מעט מזל בגלל הפציעות של שחקנים בקבוצות האחרות).
אם המיקומים הנוכחיים נשארים, זה אומר שבדרך לגמר הם יצטרכו לעבור את מיאמי, את המנצחת בין ניו יורק ומילווקי וכנראה לנצח את קליבלנד נגד הביתיות. זה הרבה יותר קשה ממיאמי, קליבלנד ואינדיאנה של השנה שעברה (כולן בבית, גם בלי להתחשב בפציעות). גם בגמר לדעתי היריבה תהיה חזקה יותר, בעיקר אם זו תהיה אוקייסי שהתחזקה מאד.
האם בוסטון תדע להעלות הילוך בפלייאוף? האם היא תדע לנצח במוד של קבוצה שרוצה ריפיט, מה שלא קרה מאז הקבוצה של דוראנט וסטף?

וומבניאמה מטפס למקום ה-4 ב-MVP ladder.
הוא הולך לשבור הרבה מאד שיאים, מעניין אם הוא יכול לשבור את השיא של ה-MVP הכי צעיר. אם הוא יזכה בסוף השנה הבאה, הוא, כמו דריק רוז, יזכה בעונה ה-3 שלו בליגה. אבל הוא יקדים את רוז בכ-3 חודשים, ויהיה הכי צעיר אי פעם. יש שחקנים שזכו ב-MVP עם פחות שנים בליגה (אנסלד וצ'מברליין עשו את זה בעונת הרוקי), אבל אז שחקנים נכנסו בגיל מבוגר יותר.
מבחינת מספרים הוא כבר יותר טוב מעונת ה-MVP של רוז - כ-25 נק' למשחק, בפחות דק', באחוזים יותר טובים ועם עוד שתי קטגוריות מרשימות (11 ריבאונד ו-4 חסימות). בשביל לזכות ב-MVP הוא יצטרך הצלחה פנומנלית של הקבוצה, רוז זכה כשהוביל את הבולס למקום ה-1 בליגה עם 62 נצחונות, אחרי שהבולס עשו 41 נצחונות בשתי העונות הקודמות.
הספרס עשו 22 נצחונות בעונה ה-1 והם בקצב של 40-41 השנה. אם בשנה הבאה הם יהיו ב-50 פלוס ועם עוד שיפור במספרים שלו, אני בהחלט רואה אותו כמועמד חזק.

כמובן שבהשוואה לרוז נאחל לוומבי גורל שונה מבחינת כשירות. אני זכרתי את הפציעה שלו במשחק הראשון בפלייאוף (בעונה שאחרי ה-MVP), אבל מסתבר שכבר בעונה עצמה הוא היה פצוע מאד ושיחק רק 39 משחקים, וגם די ירד במספרים שלו.