סל ניוז

מאחר ונבחרת הולנד עומדת לפגוש את ארגנטינה בחצי הגמר חשבתי לקבל תשובה מאנשי הפורום.
את הולנד של קרויף והנבחרת של 78 לא ממש יצא לי להכיר. הפגישה הראשונה שלי עם הכתום ההולנדי הייתה ב-88 עם הנבחרת הנפלאה שזכתה ביורו. אני חושב שאותה נבחרת גם הייתה הראשונה ששילבה בצורה רצינית את השחקנים שחומי העור מסורינם. השילוב בין חוליט, רייקארד וג'ראלד ואננברג שחומי העור לואן באסטן, קומאן והשחקנים הלבנים האחרים יצר סינרגיה מדהימה. אבל מאז זרמו מים אחרים ועכורים בנהרות הולנד והדור הבא של הכוכבים שלא ממש נפל מבחינת כישרון מדור 88 לא ממש הסתדר על המגרש. דווידס, סידורף, קלויברט, רייזיחר ואחרים היו שחקנים נהדרים, אבל ריבים בין השחורים ללבנים בנבחרת הולנד היו הדבר הקבוע היחידי בנבחרת, למעט אי ההצלחה היחסי.

לעומת זאת בנבחרת הנוכחית, אחד הדברים שהכי מציינים זאת האחדות של השחקנים. מצד שני, אני ראיתי את הולנד רק בבעיטות ההכרעה מול קוסטה ריקה וכל הבועטים היו שחקנים לבנים. האם בהולנד יש שילוב של לבנים ושחורים כמו בעבר, או שזאת הפכה לנבחרת ונילה? האם יש שחקנים שחורים שנותנים את הטון, או שהכוכבים הם לבנים ואם יש שחומי עור, אז הם בתפקיד המסייעים?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אין מה לעשות עם זה שהכוכבים הגדולים של הולנד הם רובן, רובין ואן פרסי, הונטלר, קויט/קאוט, סניידר ועוד.
אין כיום הולנדים שחומי עור ברמה של חוליט, רייקארד ואחרים שהזכרת (למרות שממפיס עושה רעשים בכיוון הנכון).

עמוס, חצי גמר ב98 (שלדעתי היה צריך להיות גמר ומהולנד נגזל פנדל בדקה ה90) זה כישלון? גם ביורו 2000 היתה להולנד נבחרת נפלאה ושמחה מאוד (תחת מאמן שחור) שעפה בגלל נאיביות ורגליים רועדות בפנדלים. לי התיאוריה שלך נשמעת קצת כמו פסיכולוגיה של הכורסא.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לפני תחילת המשחק נגד קוסטה ריקה דיברו על חסרונו של נייג'ל דה-יונג כגורם מכריע. במקומו נכנס ווילנדום. שניהם שחורים.
לצד ואן חאל על הספסל יושב קלוייברט.
דומני, שוואן חאל ניטרל את המוקש של צבע העור מן הנבחרת הזו.

_________________