ראובן כתב:
ת'רד על שרון שהדבר היחיד שנידון בו זה ההתנתקות זה בערך כמו דיון השחקן-הגדול-בתבל שמתחיל ונגמר בקובי בראיינט.
שרון עשה עוד כמה דברים חוץ מההתנתקות. בפרספקטיבה היסטורית, הוא צריך להיזכר (ואני אשתדל להתנסח בנייטראליות ולא להביע דעה) על חטיבה 101, על מלחמת יום כיפור (באמצע היתה אפיזודה חביבה של הפעם היחידה בתולדות ישראל שהמדינה היתה על סף מרד גנרלים), כמובן שעל מלחמת לבנון, ועל תיפקודו באינתיפאדה השנייה. יכול להיות שצריך להוסיף את תיפקודו בהקמת ההתנחלויות (לא מכיר מספיק כדי להגיד כמה הוא היה מרכזי). ההתנתקות נמצאת הרבה אחרי כל הנ"ל.
אף אחד לא ניסה להקטין את שרון להתנתקות בלבד.
אבל מה לעשות ההתנתקות היא מה שתהיה נקודת המפנה בסרט על חייו.
עד 2002 שרון היה דמות מאד מקטבת ומאד ברורה:
לפעיל ימין שרון היה גיבור ההתיישבות וגנרל אדיר שהפך לאימת הערבים, החישוקאי ששמר את ראשי ממשלות הימין מללכת למרכז.
לפעיל שמאל הוא היה הגנרל שהפר את שרשרת הפיקוד עם שקרים, הדמות הטרגית של מלחמת לבנון והקטליזטור של האינתיפאדה השניה, פחות או יותר התגלמות הימני המסוכן למרות הערכה רבה ליכולותיו כמצביא.
אז הגיעו 2002-2005 והוא התיישב על כסא רוה"מ ופתאום זה כבר לא שחור ולבן, הוא הפך מצד אחד לצורר הימין בהתנתקות שהפכה לחוייה מכוננת בנרטיבה של המתיישבים והפך לשנוא נפשם.
ומהצד השני בשמאל קיבלו אותו בחשדנות אבל קיוו שהמהפך בפנים היה אמיתי ולא ציני, העולם חיבק את ההתנתקות וחיכה למהלך הבא.
ופתאום מהדמות שהיתה ברורה לכולם הוא הצליח להפיק שנאה מאוהביו מצד אחד והערכה מאויביו הקודמים מצד שני. הסרט של חייו הפך למשהו בלתי נשכח שממלא כל צופה בערבוביה של רגשות שליליים וחיוביים יחדיו, אין יותר שרון אחד ברור ואין יותר legacy אחד לאדם ולמנהיג.
לכן ההתנתקות כל כך קריטית לדיון עליו, לא בגלל המהלך אלא בגלל מה שהמהלך הזה עשה לדמותו ולמדינה בשני צידי המפה.
נובמת. אני אומר לכם שאתם עושים דיון קובי קלאסי, ואתה מסביר לי שזה לא בגלל שאתם מתעלמים מההיסטוריה של הNBA אלא כי פשוט חמש האליפויות של קובי היו רגע מכריע בתולדות הליגה. אני עדיין חושב שמה ששרון עשה ב73 וב82 קצת יותר חשוב, בטח אם מביטים על זה בפרספקטיבה היסטורית. ועובדה שכל הדיון כאן הוא סביב ההתנתקות.