סל ניוז

לגביי החלק המודגש - ומה עם יהודים אתאיסטיים לחלוטין שחיים במדינה זרה, לא דוברים את השפה העברית, חוגגים את חג המולד וחוץ מזה שאמרו להם שהם "יהודים" הקשר שלהם ליהדות מקרי לחלוטין?

לגביי עניין האם היהודייה - זה עניין דתי גרידא, כי כך קבעה ההלכה היהודית. שאחרת גם ילדים לאב יהודי (ואם גוייה) היו נחשבים ליהודים.

היהודים האתאיסטים האלו אכן מתבוללים ואפילו די מהר. חלקם עוד מתיחסים לעצמם כיהודים אבל בניהם כבר פחות אם בכלל, ככה זה.
לעניין האם היהודיה, לא דתי. ממש כמו שמי שנולד לאב הולנדי הוא הולנדי לא בגלל שכך קובעת הדת ההולנדית.

אני מתחיל לחשוב שהבעיה היא לא שאתה לא חושב שהיהדות היא גם לאום אלא שאתה מעדיף לקרוא לה ישראליות. זו תפיסה מעט נפוצה יותר ועדיין - רוב גדול מאוד של יהודי התפוצות יחלקו עליך בעניין הזה ואפילו הם לא מלים את בניהם ואוכלים חזיר עם בשר ביום כיפור.

לעניין האב ההולנדי - דוגמא מדויקת יותר היא אם תקביל זאת למצב שילד לאב יהודי בנקל יוכל להיות ישראלי כי כך קובע החוק הישראלי. אך הוא לא יהודי (כי כך קובעת הדת היהודית).

ואני טוען שיש דבר כזה "ישראליות" בלבד במובן של לאום. אבל בלאום הזה לוקחים חלק הדרוזים לא פחות מכל אותם אנשים המכנים עצמם יהודים.

זאת כבר טענה יותר נפוצה, אם כי עדיין מיעוט מבוטל שבמבוטלים.
הזיקה הזאת בין יהודים בכל העולם היא דבר שאתה מנסה להתכחש לו אבל היא קיימת. לא בגלל שהם שומרים שבת אלא בגלל שהם, ובכן, יהודים.

ובתור מישהו שחי בשאר העולם כבר הרבה שנים - אין ספק שזה נכון. הרוב המוחלט של היהודים שפגשתי היו חילונים מוחלטים, ועם זאת - העובדה היא שהם עדיין מנסים להגיע פה ושם לאירועים של יהודים ולהשתייך בדרך כזאת או אחרת לקולקטיב "יהודי" כזה או אחר.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני לא מתכחש לרגשות סובייקטיביים של איש, וחזרתי על כך מס' פעמים. העניין הוא האם עומד משהו מוחשי מאחורי אותה "זיקה" פרט להנחה האמורפית שהם רואים בעצמם יהודים.
אני מודה שיש לי זיקה כלפיי בני העדה שלי - הם נראים כמוני, מנהגים זהים וכו'. אם אראה ישראלים בחו"ל זה יהיה נחמד רק בגלל ששנינו מדברים עברית. מעבר לכך, אין לי עניין מיוחד בהתערבבות עם יהודים ממדינות אחרות.

חייב להגיד שאני נהנה מהמהומות שאני מייצר לפעמים. מכניס קצת פלפל לדיונים



1. רציני בהחלט.
2. פרקטית, אין הפרדה בין דת ומדינה. הרבנות חולשת על חלק ניכר מהמזון שאנחנו מכניסים לפה שלנו, אין תחבורה ציבורית בשבת, רוב הזוגות מתחתנים בחתונה דתית, רוב האנשים נקברים בקבורה דתית, רוב הגברים עוברים ברית מילה כדת משה וישראל, חגי המדינה הם ברובם חגים דתיים/מסורתיים ולא אזרחיים, יום שבת מוגדר כיום מנוחה על פי חוק, וכן הלאה.
יתר על כן, נושא הדיון מתמקד באיסור על בתי עסק לפתוח בט' באב. האיסור הזה הוא איסור על-פי חוק שנחקק ע"י הרשות המחוקקת של המדינה, "חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח-1997". ספר לי עוד על איך יש פה הפרדה בין דת ומדינה. אגב, החוק בסה"כ נותן סמכות לרשויות מקומיות לחוקק חוק עזר עירוני בנושא. ואכן, יש חוק עזר עירוני בנושא של עיריית תל אביב (וגם ירושלים וכנראה גם עיריות אחרות).
3. דת יהודית, לאום יהודי... נראה לי סמנטי. משער שהמונח הנכון יותר הוא "לאום יהודי".
4. איך זה קשור לנושא? מצדי שרשות מקומית ערבית תשאיר עסקים פתוחים בט' באב.
5. סה"כ אומר שעדיף להבין קודם על איזה בסיס המדינה הזו נוסדה ואח"כ להציע כל מיני רעיונות. הטיעון הבסיסי לזכותנו על ארץ ישראל קשור בכך שאנו צאצאיו של העם היהודי שחי פה לפני 2000-3000 שנה. במהלך התקופה הזו של 2000-3000 שנה רבים וטובים זנחו את הדת היהודית והתבוללו דרך נישואי תערובת בדתות אחרות, מדינות אחרות וכד'. מי שנשאר הוא זה שהחליט להמשיך להשתייך לדת היהודית, או קוטלג בעל כורחו בתור יהודי. לכן, המדינה הזו הוקמה עבור יהודים, וזה לא משנה אם זה יהודי אקסטרה לייט או יהודי סופר-דופר למהדרין. ולכן, בשביל שהמדינה הזו גם תמשיך להתקיים ויהיה לה בסיס מוצק לטענת אזרחיה על הארץ הזו, המדינה מחוקקת חוקים לסגור עסקים בט' באב, ושאנשים יסתדרו ערב אחד בלי, ואם לא טוב להם, אז יכולים לנסוע לנגב חומוס בדמשק, שם בטוח לא סגור בט' באב.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת