ראי שעל הקיר כתב:
ראש וראשון לכולם - הדסון הוק. כולם אומרים שהוא גרוע. סרט פולחן שלי, ראיתי אותו איזה 100 פעמים ויכול לראות עוד 1000.
לגמרי. אחלה סרט עם קאסט מעולה והופעת קזואל מעלת חיוך תמידי של ברוס וויליס ודני איילו + סנדרה ברנהרד וריצארד אי גראנט נפלאים כצמד הbad guys.
לי עולים לראש כרגע שלושה סרטים:
האחד הוא "עד החתונה זה יעבור" (very bad things במקור) עם כריסטיאן סלייטר וקמרון דיאז. קומדיה שחורה ומופרעת שיצאה מעט אחרי משתגעים על מרי של אותה הדיאז ודי נכשלה בקופות בזמנו כי אנשים ציפו לקומדיה לא מזיקה וקיבלו קומדיה שחורה ואלימה עם כמה מהדמויות הפסיכופטיות בתולדות הקומדיות, אבל מבחינתי סרט קאלט עם כמה סצינות קורעות מצחוק (במיוחד הקטע בו קמרון דיאז מפרקת את סלייטר עם מוט מתכת, נובחת עליו על איך הוא מעז להרוס לה את יום החתונה ומשחררת צחוק של הקלה כשהוא שוכב דומם והקטע בסוף כשהיא רצה בהיסטריה מהבית ונשברת בבכי באמצע הרחוב).
השני הוא Switch (לא זוכר איך נקרא בעברית) עם אלן ברקין וג'ימי סמיתס. קומדיה מ91 בה גבר רודף שמלות מת וחוזר לחיים בדמות אישה (ברקין) וצריך להתמודד עם החבר הטוב שלו (סמיתס) שנדלק עליו. עלילה די מטופשת כמו שאתם מבינים וסרט שאין סיכוי שהיה עובר באקלים החברתי של היום אבל בסה"כ קומדיה די משעשעת, הרבה בזכות ברקין.
השלישי הוא Skin Deep. קומדיה מ89 של בלייק אדוארדס בכיכובו של ג'ון ריטר על סופר אלכוהוליסט (שגם הוא רודף שמלות) שמתמודד עם הנשים בחייו, החברים הקנאים שלהן, משבר כתיבה והחוק. האמת שהסרט קיבל ציון לא רע של 6.1 בimdb אבל זכור לי שקטלו אותו בארץ על שוביניזם ושנאת נשים.
אני זוכר אותו הרבה בזכות אחת היציאות הגדולות, כאשר ריטר מתלונן באוזני חברו על הצרות שלו עם נשים ובדיוק עוברת מולו בחורה חתיכה והוא אומר: There goes my new ex-wife והולך אחריה.