|
בתחילת המילניום היה נדמה שזו המצאה שיכולה לשנות את העולם. סגוויי PT היה אמור להפוך ללהיט, עם הנהיגה מבוססת הג'יירו שלו, אבל הוא היה יקר ומסורבל מדי לאנשים פרטיים. בגדול רק מפעלים גדולים, חברות טיולים עירוניים, או רשויות בזבזניות קנו אותו. עם זאת הוא נהייה בכל זאת סוג של סמל תרבות.
הקורקינטים החשמליים בסופו של דבר הרגו אותו סופית. גם בשוק הכללי וגם בחברה עצמה - סגוויי נקנתה על ידי חברת קורקינטים חשמליים סינית לפני כמה שנים.
אתמול החברה הסינית הודיעה שסגוויי מהווה רק 1.5% מהמכירות שלה, שהמפעל של סגוויי בארה"ב ייסגר וכל עובדיו יפוטרו.
מנסיוני המאד קצר על סגוויי - כמה שעות בטיול עירוני בת"א ויפו - זה לא הכלי הכי נוח לשימוש ארוך. הרגליים שלך מתאבנות. הנהיגה לא אינטואיטיבית לגמרי עד שאתה מתרגל, הכידון שלו לא מנוהג כמו כידון של אופניים או קורקינט, אלא בהטייה שמאלה וימינה. אם אתה נופל ממנו או מעמיד אותו לא טוב, הג'יירו עושה מה שהוא רוצה וזה יכול להיות ממש מסוכן.
בקיצור גם תפעולית וגם כלכלית ברור לי למה הקורקינט הרג אותו. אבל מבחינת האינובציה, הושקעה בו הרבה מחשבה, היו בו חידושים הנדסיים מבריקים וסוג של חזון. אז קצת חבל לי עליו בכל זאת.
_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)
ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.
נערך לאחרונה על ידי ראי שעל הקיר בתאריך ה' יוני 25, 2020 9:02 am, נערך פעם אחת בסך הכל.
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
