צוד כתב:
Carlton Myers כתב:
אתה קצת מתבלבל בהסטוריה.
ראשי המפד"ל של 67', ערב המלחמה, נעו בין התנגדות לה לבין מוד של "אם זה מה שהגנרלים אומרים אז...ושאלוהים ישמור עלינו". רחוק-רחוק מכל הווית הכיבוש והאדנות של המפדלניקים שבאו אח"כ, בראשות אותו אדם שהזכרת. אמת, אחת הטרגדיות הגדולות של ישראל המודרנית היא שתאולוגיה זניחה, של רב לא חשוב בכל קנה מידה תורני, הפכה להיות נר לרגלי אנשים שאין להם ולתאולוגיה הזו דבר וחצי דבר. אבל זה לא מקרה יחיד בהסטוריה ובוודאי שלא רק ביהדות. אנשים אוהבים שוליים, במיוחד כאלה שמבטיחים להם גאולה, ורצוי מהר.
אז הוא כנראה שיקר במזמור י"ט. כן. עושה הגיון. מה שאתה אומר.
וגם זה שהרב צבי יהודה היה שוליים בציונות הדתית.
אני סיימתי, כבודו. העד שלך לחקירה נגדית.
ממש לא שיקר. הוא תיאר בדיוק כפי שאני תיארתי: "לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי עשר - "ואת ארצי חילקו"! איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!".
מה הוא אמר?
א. כל העם חגג ושמח על גבולות שלא כללו את יש"ע.
ב. הוא באופן אישי לא שמח (בשורה נוראה!) כי לא היה את יש"ע.
כלומר הוא בעצמו העמיד את "כל העם" (לשונו) מצד אחד ואת עצמו בצד השני. זה לכל הפחות אומר שגם הוא החשיב את דעתו כדעת שוליים שבשוליים בעת ההיא.
בעניין הבא, לא אמרתי שצבי יהודה קוק לא היה חשוב בציונות הדתית. אמרתי שהוא לא היה חשוב בכל קנה מידה תורני. הוא לא השאיר שום ספר הלכה חשוב. ואם כבר "מזמור י"ט", אז:
"ב"ה, זכינו וזוכים אנו אף עתה, לקיים דבר ד' זה על ידי תפארת גבורת צבאנו. נסכם בקצרה: השלטון היהודי בארץ הקודש, קרי: מדינת ישראל וצבאה, יחד עם היותו בבחינת "קץ מגולה", הריהו מצווה מפורשת וחשובה, מצווה כלל-ישראלית... ולעומת מה שנאמר: "האם זו המדינה שאותה חזו נביאנו?" אומר אני: זוהי המדינה שחזו הנביאים. כמובן, אין המדינה בתכלית השלמות, אולם נביאינו ורבותינו, ממשיכיהם, אמרו שהמדינה תהיה כזו: זרע אברהם, יצחק ויעקב, ישובו ויקימו בה תקומה יישובית ושלטון מדיני עצמאי..."
לומר שהמדינה והצבא (!) הם "קץ מגולה", "מצווה מפורשת וחשובה" ו"התגשמות חזון הנביאים" זו עמדה תיאולוגית שרחוקה שנות אור מהמיינסטרים התאולוגי היהודי. זו הסיבה שבשביל החרדים הוא בקושי נחשב רב, אם בכלל, ולחילונים הוא כמובן לא מוכר ולא משנה כלום. אז מי מחזיק ממנו? הציונות הדתית. כאמור, תאולוגיה זניחה של רב לא חשוב.