יוניק כתב:
לא אמרתי שלא צריך לנסות למנוע את זה, או שזה בסדר (סטטיסטית בערך 1 ל1000 בגיל הזה גם מתאשפז), אבל לדאוג מזה ולעסוק בזה,זה בזבוז משאבים ואנרגיה.
עשרה חולים בני עשרה שמסתובבים הלוך חזור מהתיכון פוגשים את ההורים ואולי גם דודים ויוצאים לבילוי וקניות, מסוכנים יותר מ1000 בני עשרה סגורים בישיבה.
ועל איזה תרופות ומדי חמצן אתה מדבר?! מניסיון אישי, חולה קורונה ממוצע לא מקבל כלום מהמערכת. ובד"כ גם אין לו צורך. הוא גם לא מדבר עם הרופא שלו, לכל היותר טלפון מאחות קופ"ח שמדקלמת לו כמה משפטים. והאמת שחולה קורונה "רגיל" גם לא ממש צריך יותר מזה.
וכרגע אין שום מחסור בבדיקות, אישית נבדקתי לאחרונה יותר מפעם אחת. אתה מקבל הפניה ותור כמעט ובלי סיבה.
1. ה1000 האלה לא סגורים בישיבה. ראינו באינספור דוגמאות שהם יוצאים בחזרה למשפחות, הם בקשר עם גורמים שנכנסים ויוצאים מהישיבה ועוד ועוד. שלא לאמר על כאלה שלא נבדקים בכלל בהוראת הרב.
2. מדי חמצן חולים יכולים לקבל במידה והחמצן בדם יורד. יש תרופות (כמו רמדיסיביר) שמקבלים חולים קלים. אשפוז ביתי יכול לכלול גם בלוני חמצן.
3. חולים בלי תסמינים או עם שפעת קלה כנראה לא יוצרים קשר עם האחות. אבל מתוך עשרות האלפים הצעירים שנדבקים יש אחוז מסוים שגם יתדרדר, יצטרך אשפוז, לדבר עם אחות ורופא כמה פעמים ומשאבים נוספים מהמערכת. יצא לך לנסות בשבוע האחרון ליצור קשר עם המרפאה / הרופא האישי / מוקד אחיות / מד"א / רופא תורן? כי לי במקרה יצא כמה עשרות פעמים. המערכת בקריסה, אין עם מי לדבר, אתה בהמתנה אינסופית. יש לחץ עצום על המערכת.
אנשים מבוגרים שבאמת צריכים טיפול, קשב והדרכה מפספסים אותה בגלל ה"צעירים".
4. לא תמיד קל להיבדק. וגם אם כן - אתה מבזבז עשרות אלפי בדיקות ביום. ואותן בדיקות הן על חשבות תכיפות של בדיקות אחרות (כי לא עושים PRIORITY בקופות החולים כל כך). אז ההורה שלך יכול להישלח לבדיקה רחוקה לעוד 3 ימים, כי מוקדי הבדיקה בירושלים מפוצצים באברכים. ומה לגבי העלות הממשלתית של כל הבדיקות, והפענוח המעבדתי שלהם אתה חושב שזה בחינם? וזה שתוצאות הבדיקות מגיעות באיחור כי המעבדות עולות על גדותיהן? אנשים שצריכים להיות בבידוד (במעגל שני) ממשיכים ללכת לעבודה בינתיים ולהדביק אחרים.
5. זה גם כנראה מעמיס על החקירות האפידמיולוגיות, שצריכים לדבר ולהתקשר וכנראה לבזבז אחרים שהיו יותר בעלי משמעות.