Hacohen כתב:
תומר כתב:
לדעתי גם הסרת הפסלים היא טעות, בין היתר בגלל הקונטקסט.
מעבר לזה שמלחמת האזרחים לא הייתה רק על העבדות, היא הייתה קודם כל על המבנה הפוליטי של ארצות הברית (פדרציה לעומת קונפדרציה), זה גם לא שכל מי שלבש אפור דיכא שחורים ומי שלבש כחול הבריח אותם ברכבת החופש לקנדה. לחלק גדול מהמפקדים בצבא הצפון היו עבדים כי הם הגיעו ממדינות שזה היה בהן חוקי ולחלק גדול מאבות האומה היו עבדים כי ככה היו מתנהלים אז. אני מניח גם שחלק גדול מהמפקדים בצבא הדרום התנגד לעבדות. אבל כל זה משני בעיניי, מלחמת האזרחים הסתיימה והיה צורך בפיוס, חלק מהפיוס הזה כלל גם השארה של המורשת המפוקפקת של הדרום. יכול להיות שמתישהו היה נכון להתנער מהם אבל מאה ששים שנה אחרי, זה בעיני יותר וונדליזם מתיקון מעוות.
ואגב, גודווין מבקש למסור שגם אני לא אתנגד לנתץ אנדאטה של היטלר או איזה גרינג בגרמניה אבל לא אדרוש להוריד את הפסל של גוסטב פון משהו, ראש עיריית פרוידנטל בשנים 52-59 שהיה חבר במפלגה הנאצית ונלחם בחזית המזרחית.
אבל תומר, קונטקסט. מה היתה המטרה, מהי שריקת הכלבים. אם עיירה גרמנית נידחת רוצה לכבד את ראש העיר שלה שהיה נאצי בערך כמו כולם כשכולם היו ומאז לא עשה שום פעולה גזענית ולא קידם גזענות, אז אף אחד לא יודע מי זה והוא לא מעניין וזה עוד פסל של עוד ראש עיר וזה הקונטקסט. אז נכון שמבחינה היסטורית מלחמת האזרחים לא היתה
רק על העבדות (אבל היא בוודאי הנושא המוכר והמשמעותי ביותר) ונכון שגם לאיחוד יש קופים על הגב, ועדיין קונטקסט שיובל מסביר מצוין.
oren_80 כתב:
עוד דוגמה לטרלול פרוגרסיבי זו ההמנעות של אייר קנדה מלומר "גבירותיי ורבותיי" בשביל לא לפגוע באלו שלא מגדירים עצמם כמגדר בינארי (אומרים שגם ברכבת התחתית בניו יורק שינו את הכרזה מאותה סיבה מטורללת).
זה משעשע שכל תזוזה מהמציאות שאתה מכיר מוגדרת כ"טרלול". פעם רופא טיפל בכל סוגי המיחושים על ידי הקזת דם, ומאז יש תחומים ותתי-תחומים והתמחויות ודקויות עד לאינספור. העולם משתנה ומתפתח. פעם היה ברור שיש רק גברים ונשים, היום נשמע קולם של אלה שנמצאים על הטווח שחיים ומרגישים אחרת ממך, לא מרגישים אדוני ולא מרגישים גבירתי, אז כל אחד עם סף הרגישות שלו אבל אני לגמרי סבבה עם dear passengers הנייטרלי ובכלל שפה שמנטרלת הבדלי מגדר זה אחלה דבר. אנחנו חיים עם העברית שהיא שפה מוטת מגדר וזה מעצבן במיוחד, ואם אותי שאני גבר בלי יותר מדי התלבטויות מגדר, אפשר להבין את האחרים/אחרות/יוגדרו איך שיוגדרו.
הטרלול הוא בכך שהולכים לרמה של ללכת על קצות האצבעות בכל דבר ודבר בשביל שכל דבר לא יהיה פוגעני. בדיוק כמו שברמה הבין-אישית אדם שיש לך אינטרקציה איתו נעלב וקופץ מכל דבר שאתה אומר לו ומביא אותך למצב של ללכת על ביצים כשאתה מדבר איתו הוא בעייתי.
אז כן, להחליף כריזה מסורתית לחלוטין כי מישהו שהאחוז שלו באוכלוסיה זניח לחלוטין ואולי, אולי, הוא עשוי להפגע מזה שאמרו "גבירותיי ורבותיי" ומרגיש ששכחו אותו מחוץ למטוס - ובכן, בעיניי זה טרלול מוחלט ולא מידתי.
בכלל, אופנת ה"אבי נעלבי" שאפשר למצוא ברשתות החברתיות מגיעה לעיתים למקרים מוגזמים לחלוטין של ניפוח מקרים למימדים גדולים ממה שהם באמת.
האם זה אומר שבעיניי השיח צריך להיות פוגעני ובוטה? לא ולא. אני אישית משתדל בתקשורת שלי עם אנשים, בין אם באינטרנט ובין אם ביום ליום להיות מנומס ולא לפגוע באנשים, ואני לא מחזיק מעצמי אדם בוטה אלא רחוק מזה.
ועדיין, יש מקרים מסוימים שבעיניי סף הרגישות נהיה מוגזם לחלוטין. אין לי בעיה אם אדם זה או אחר בוחר ללכת לפי אותן הגזמות בעיניי. הבעיה שלי נהיית בעובדה שבשם אותן הגזמות נוצרת משטרת שפה שמגיעה לרמות מוגזמות ביותר בעיניי שכוללות התקפות מוגזמות במדיות חברתיות על מי שלא חי לפי אותן אמות "מוסר" כביכול בצורה בוטה.