idansha, קשה לי להאמין שכל מה שמעניין את אותם תיירים (או לפחות מרביתם) הוא קולנוע בינוני מינוס בשפה מוזרה. עזוב, קולנוע ישראלי זה למשוגעים לדבר בלבד.

בעד השקעה בתשתיות, אך נגד הוצאת כספים על קבוצות מקצועניות. אני חושב שקבוצות שמתקיימות בזכות תקצוב עירוני לא צריכות להתקיים.
לעומת זאת, כשמדובר בענפים היותר קטנים (ג'ודו למשל) - אני יכול להבין את המדינה שהיא רוצה שיהיו ספורטאים שייצגו אותה בחו"ל, ובכל מקרה מדובר על סכומים די זניחים ובמעט מאוד ספורטאים.

למה זה אינטרס של המדינה, לשיטתך? אמרת שסרטים ישראלים באים לראות בעולם רק משוגעים לדבר. ומי בא לראות ג'ודוקאים ישראלים או שייטים ישראלים בעולם?

למדינה יש אינטרס שספורטאים ייצגו אותה בכבוד. האם זה מצדיק השקעה של עשרות ומאות מיליוני ש"ח בשנה? לדעתי לא.
מאחר וההשקעה בג'ודו גם כך די מינורית אני לא רואה בכך בעיה. דבר נוסף שצריך לזכור הוא שג'ודו (וענפים בסגנון) הוא מלכתחילה לא עסק שנועד לגרוף רווחים. לעומת זאת, קולנוע בכל העולם לא יכול להצדיק את קיומו אם הוא לא מרוויח מספיק כדי להחזיק את עצמו.
אם כך, אני חושב שלא צריך להשוות את הקולנוע לג'ודו אלא לענפים כמו כדורגל וכדורסל. ברור לי שמדינה ו/או רשות מקומית לא צריכות לממן במיליוני שקלים קבוצות מקצועניות. יחד עם זאת, היא כן צריכה לספק תשתית לקיום הענפים הללו, אך לא יותר מזה. רוצה לומר, אילולא בעלי הון שישקיעו בקבוצות הללו מצידי שלא יהיה פה כדורגל וכדורסל מקצועניים.

הערת אגב שאני רוצה להוסיף: ג'ודו הוא אמנם ענף זניח יחסית. אך מספיק להסתכל על העניין וההתלהבות שיצרה הזכייה של ספורטאים בענף הזה בעבר ובהווה, לעומת השיח הלא קיים כשיוצא עוד סרט ישראלי (עם ביקורות טובות ככל שיהיו).

אם הקולנוע והתיאטרון הישראלי כ"כ מעניינים, אז אני בטוח שהם היו מוצאים את הדרכים להיות רווחיים גם ללא עזרת המדינה (בדיוק כמו שזמרים, סטנדאפיסטים ולהקות מצליחים להיות כאלה). למה אנחנו צריכים לממן במאות מיליוני שקלים בשנה ולהשאיר בחיים בכוח ענף שלא מעניין מספיק כדי לחיות בזכות עצמו?

לפי ההגיון שלך אין למדינה שום אינטרס שספורטאים ייצגו אותה בענפים שכמעט אף אחד לא רואה. בטח לא אינטרס שמצדיק הוצאה כספית.
"העניין וההתלהבות שיצרה הזכייה" - איפה בדיוק? בישראל או במקומות אחרים? לא ראיתי דיווחים על התלהבות המונית בעולם, מעבר למה שהגדרת "משוגעים לדבר", מהאליפות שהייתה פה (שעלתה משהו כמו 12 מיליון שקלים שתוקצבו ע"י משרד הספורט, אפרופו עשרות ומאות מיליוני שקלים), כמה אנשים אתה חושב ראו אותה מחוץ לישראל?
ולפני שאתה עונה, תחשוב על השאלה ההפוכה: כשאליפות אירופה בג'ודו מתקיימת במקום שהוא לא ישראל, אתה יושב ורואה אותה? וכמה אנשים בישראל, עם "העניין וההתלהבות", יושבים ורואים אותה לדעתך?

אם ג'ודו כל כך מעניין, שימצא את הדרך להיות רווחי. אם לא - לסגור! לסגור!

האמת היא שבהפוך על הפוך, דווקא היותו של הג'ודו ענף איזוטרי כל כך והיותה של ישראל מדינת ספורט חלשה כל כך, גרמה להצלחתו הניכרת של הענף בישראל. כיצד?

ג'ודו זה ענף איזוטרי כמעט בכל העולם, ויש מעט מדינות שיש בהן פעילות בהיקף תחרותי רציני. תוסיפו לכך את העובדות הבאות:

1. הענף מחולק לקטגוריות משקל

2. כל מדינה יכולה לשלוח רק מתחרה אחד לכל קטגוריית משקל

3. יש 4 מדליות בכל קטגוריה

ותבינו איך מדינת ספורט קיקיונית כמו ישראל יכולה להצליח בטווח ארוך בענף הזה. בגלל התנאים האלה ובגלל שאנחנו מדינת ספורט כ"כ חלשה וכ"כ עדרית (אנשים שלא מתעניינים בספורט בכלל יידבקו למסך אם לספורטאי ישראלי יש סיכוי למדליה), ההצלחה של ארד וסמדג'ה בברצלונה הפכה את הג'ודו למעין "ענף מטרה" שמשקיעים בו ומתעניינים בו. לא שיש רע בכך שיש 2 ענפים אולימפיים (ג'ודו וגלישת רוח) שישראל שווה בהם משהו, אבל בואו ניקח בפרופורציה את העניין. יש סיבות למה מדינת פלדרמאוס טובה במשהו.

אחרי זכיות של אריק זאבי, אורי ששון וכו' היה יחסית הד גדול בארץ שלא זכור לי מאף סרט ישראלי. ללמד שאפילו ענף מצ'וקמק עם תקצוב שולי (שוב - הוצאה נסבלת) מניב פיקים של התעניינות גדולה יותר מענף שנשפכים עליו עשרות ומאות מיליונים.