אני אוהד יונייטד מילדות והתרגשתי במשחק אתמול כמו שלא התרגשתי מיונייטד מאז המשחקים בימי הסר (והאמת שלפני המשחק הראשון מול פ.ס.ז' התרגשתי כמו שלא התרגשתי לפני משחק מאז ימי הסר...).
לגופו של ואר, לדעתי הוא דבר עצום במשחק כ"כ נזיל כמו כדורגל והוא עדיין בתקופת הרצה. עם הזמן המצלמות ימוקמו, לא רק בהתחשב בזויות צפיה אלא גם לצורך הואר וכך ימנעו ספקות כמו במשחק בשלישי וגם זמן השיהוי עד ההחלטה, מן הסתם יתקצר ככל שהמערכת תהיה משופשפת יותר בעסק הזה.
אבל, החוקים כיום, מותאמים לעין אנושית ולהחלטות אנושיות ולא לבדיקה ממוחשבת, וזאת הבעייתיות כרגע. נבדל של שלושה ס"מ כמו במשחק הראשון של אייאקס ריאל, הוא נבדל לכל הדעות, אבל כיוון שעין אנושית מתקשה מאד לקלוט אותו, בעצם למגנים ולחלוצים אין באמת אפשרות "לשמור"/ "לשבור" אותו. כל עוד השופט אנושי כמוהם, זה בסדר, אבל כשהם אנושיים והשופט ממוחשב, זאת בעיה. הנבדל צריך להיות כנו קו החוץ והשער, כשהשחקן עובר כולו את קו ההגנה, או לכל הפחות רובו. בדומה לזה גם, יד ברחבה. אני לא יודע בדיוק מה אומרת החוקה לגבי מה קובע אם היד שיחקה בכדור או הכדור ביד (ראי, ידוע לך?), נדמה לי שאם היד מושטת זה תמיד יד אבל אני לא בטוח. אבל במציאות השופטים בד"כ הפעילו שיקול דעת ואם היה די ניכר שאין בכוונת המגן לגעת ביד היו מעלימים עין. כשיש ואר א"א להעלים עין.. לא נראה לי שמגן בלהט משחק אמור גם לשמור על כך שהידיים שלו לא יגעו בכדור גם כשהוא יורד לגליץ או בתנועה או בסיבוב. אבל כגרע אני מבין שכך היא החוקה, כי המחוקק סמך על שיקול הדעת של השופט. אחרי שיש ואר צריך לקבוע כללים ברורים שיגנו על המגנים משריקות פנדלים שבעצם אין להם שום דרך למנוע אותם. תיאורטית כיום, שחקן יכול לבעוט את הכדור במכוון על ידו של המגן ברחבה ולקבל פנדל מכריע. לא נראה לי שזו הייתה כוונת המחוקק.
אני מאימין שהדברים הללו ישתנו עם הזמן והחוקים יותאמו לואר, אבל במערכת שמרנית ומגושמת כמו פיפ"א, זה לא ילך בקלות.
|