סל ניוז

למרות שאציין שאת רוב העונה הראשונה של מדמן כן ראיתי ופשוט לא אהבתי

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני אהבתי את מדמן מהרגע הראשון אבל הבנתי שלרוב לוקח קצת זמן להיכנס לזה.
עמוק באדמה ומד מן הן בעיניי שתיים מהיצירות הכי משמעותיות בטלוויזיה.
מעולם לא הכנתי רשימה מסודרת אבל הן בוודאות בטופ10 שלי.
באפי גם

Endeavour
עונה שישית הגיע לאמזון פריים.
לא כמו פעם, אבל עדיין משובחת.

_________________
לספרים רק את החטא והשופטת
פיתאומית לעד, עיניי בך הלומות

לא עונה חדשה, למעשה חדשות ישנות אבל התוודעתי להן רק לאחרונה.
התברר לי שב-2013 התחדשה תכנית האלתורים האלמותית Whose Line Is It Anyway, רצה מאז עוד 7 עונות עד היום.
החברים המקוריים שהיו בתכנית עוד מאז ההתחלה שלה בבריטניה, ואחר כך בארה"ב בהנחיית דרו קארי, ממשיכים גם בגלגול החדש - קולין מוקרי, ויין בריידי וראיין סטיילס. רואים עליהם את השנים (מוקרי וסטיילס כבר עברו את ה-60) אבל הם לא איבדו מהחדות והיכולת, ממש לא. התכנית מצחיקה לפחות כמו פעם.
ואולי אפילו יותר, בגלל שני דברים.
האחד, התכנית עברה לרשת אחרת. במקום ABC, שם היא הייתה בימי דרו קארי, היא עכשיו ברשת שנקראת CW, שלמרות שהיא מיזם של חברות מהוגנות כמו וורנר ו-CBS כנראה יש להם שם יותר חופש - והתוצאה מדהימה. מה שקצת חופש מפוליטיקלי קורקט עושה לקומדיה...
השני, המנחה. דרו קארי היה אחלה, אבל איישה טיילר, שמוכרת בעיקר בתור צ'רלי מ"חברים", היא קומיקאית מצחיקה ומופרעת למדי שהתפקיד ב"חברים" ריסן אותה ועשה לה עוול מקצועי (אם כי כנראה לא עוול כספי...) היא משתתפת הרבה יותר פעילה מדרו קארי והאינטראקציה שלה עם הצוות הרבה יותר טבעית. היא לפעמים קופצת משולחן המנחה ומשתתפת בקטעים.
חפשו קטעים ביוטיוב, אתם תודו לי.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

_________________
לספרים רק את החטא והשופטת
פיתאומית לעד, עיניי בך הלומות

התחלתי את בית הניר 4,והתייאשתי באמצע הפרק הראשון.
הפך להיות 90 אחוז סואופ,ו10 אחוז אקשן.
חלאס.

_________________

אני אמנם מסיים היום את הסדרה אבל רק מכח האינרציה, העונה הרביעית שקולה באיכות לענות המאוחרות של פריזון ברייק. במקרה הטוב

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מישהו חוץ ממני חושב שצ'רנוביל (באיחור אופנתי) קצת אוברייטד?

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

לא יודע אם נחשב סדרה לכל דבר ועניין אבל 'המורדת' (באנגלית: Unorthodox) זו מיני סידרה של ארבע שעות והיא מעולה.
הסיפור הבסיסי: שירה האס הנהדרת מגלמת בחורה מחסידות סאטמר בוויליאמסבורג שנמאס לה, קמה והולכת לברלין (שם חיה אמא שלה).
קצת אידיש, קצת גרמנית, קצת אנגלית, נראה שהשקיעו הרבה בהצגה אותנטית של העולמות השונים ולדעתי גם הצליחו.
מומלץ מאוד.

רק אציין שאני לא מסכים. "המורדת" במקרה הטוב היא סדרה בעייתית, פשטנית, לא מסיימת עניינים (למשל, חבורת המוזיקאים מעניינת הרבה יותר בפרק הראשון, לפני שיודעים שהם יקבלו אפס פיתוח בהמשך), לא אמינה במידה רבה (המבטא של שירה האס, יכולת השירה שלה וכו') ולמרות שיש בה דיוקים לא מעטים בחברה החרדית ככל שאני מכיר אותה (למרות שמעולם לא הייתי סאטמר...) והיא סדרה שבהחלט עשתה שיעורי בית, היא פשוט לא סדרה עם תסריט מעניין במיוחד.
וגם הדבר שעליו כולם מדברים באמריקה "טייגר קינג", מפוצץ בדמויות מעניינות אחת אחת, אבל שלא קשורות לנושא גם אחת אחת. חוסר הידוק מושלם, אבל לפחות כאן הסיפור מתחת להכל מאד מרתק. ובכלל, הסדרה, כמו המון יצירות דוקומנטריות אחרות - פשוט מתמקדת בדברים הלא נכונים.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

המורדת: מתחיל טוב, יש ירידה בהמשך בתסריט.
ראיתי את הפרק הקצר על מאחורי הקלעים והכל. אז ככה: סיפור היציאה של אסתי מברוקלין הוא אכן נכון ותואם לסיפור של דבורה פלדמן ומתבסס עליו.
לעומת זאת, הסיפור של ברלין - הוא כבר תסריט של סדרה עלילתית ולא תואם את מה שהיה אצל פלדמן ואולי זו הסיבה שיש אצל חלק מהאנשים את התחושה שסיפור היציאה מברוקלין טוב יותר מסיפור ברלין.


לגביי בית הנייר: ראיתי רק את 2 העונות הראשונות. סה"כ נהניתי . את עונה 3 לא ראיתי כי שמעתי שזה ג'אנק....

סדרה טובה בסה'כ אבל זה משחק ילדים לעומת הקורונה

אני ממש משמ אהבתי את צ'רנוביל. מעולה.

צ'רנוביל נהדרת, אחת הסדרות הטובות שראיתי.

המורדת-ראיתי רק פרק אחד וחייב לומר שלמרות המשחק הנהדר של שירה האס, לא תפסה אותי.

ועוד אחת: המפתחות של משפחת לוק. בינתיים ראיתי שני פרקים ונהניתי מאוד, סוג של סדרת אימה/פנטזיה, משהו בין סדרת נוער לסדרה למבוגרים (עניין שאני מניח שירתיע לפחות חלק מהצופים) והיא לא ממש מושלמת, אבל בינתיים אחלה סדרה לבינג' מהנה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

זה לא שצ'רנוביל היא סדרה לא טובה. היא מתעסקת בסיפור סופר מעניין, קשה ממש לקלקל אותו.

אבל בכל זאת, יש כמה דברים שהפריעו לי. במיוחד בעידן פוסט קורונה שכבר כולם מכירים מה זה בידוד כזה או אחר וזה לא מושגים זרים.
- הייתי מעדיף שחקנים רוסים ודוברי רוסית. האנגלית פשוט הורסת. למה לא להשתמש בשפת המקור כמו נרקוס / בית הנייר?
- אין שם התחייסות למצעד ה-1 במאי שהמפלגה הקומונוסטית התעקשה לבצע כדי להראות לעולם עסקים כרגיל. ענייני הטיוח שהמפלגה עשתה הם גם יחסית מינוריים.
- סיפורי הצד פשוט לא מעניינים או עשויים טוב/מרגשים (הכבאי ואשתו ההריונית, פאבל החייל שהורג חיות נגועות).
- גם הסיפור של הפרופ' עצמו שהוא לכאורה אחת הדמויות המרכזיות בסדרה בסופו של דבר די דל, לא גורם לצופה להתחבר יותר מדי לדמות.
- מעט מדי מראות זוועה. זה לא שאין מראות דם וגופות אכולות, אבל זה ממש בשוליים. זה אולי בניסיון להתחבר יותר לקהל צעיר, אבל החיסכון של זה מהצופים פוגע בפחד שהיה שם ובדברים האמיתיים.
- הייתי הולך על קונספט כמו בנרקוס שמשלב גם צילומים אמיתיים, זה מאוד הוסיף לסדרה.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

סיימתי את עונה 4 של בית הנייר.
הקטע בו הצוללת הגרעינית יוצאת מהדינוזאור המפוחלץ באמצע מופע הבלט היה קצת מופרך, לא?


באיחור קל של 30 שנה צפיתי בארבע העונות של
A BIT OF FRY AND LAURIE
תכנית מערכונים נהדרת, טובה אף יותר ממה שקיוויתי לו.
כל מי שאוהב הומור אנגלי חייב להשלים את החסר.

אפרופו שפה, קולומביאנים שרואים את נרקוס מפריעה להם הספרדית של רוב השחקנים שהיא לא ספרדית קולומביאנית

אני חייב להגיד שגם אם זה קצת מופרך פה ושם, היכולת של פאודה ליצור מתח היא מדהימה, בעיניי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בעיקר פבלו אסקובר בכבודו ובעצמו (וגנר מורה, ברזילאי..), הבנתי שזה מפריע לכל דובר ספרדית.

_________________
"הוצאתי המון כסף על אלכוהול,בחורות ומכוניות מהירות. את השאר סתם בזבזתי"

devs - סדרת מד"ב / סיליקון ואלי של אלכס גרלנד (אקס-מכינה). קצת איטית והטכנולוגיה קצת מופרכת מדי, אבל יפיפיה ויזואלית ודי מעניינת. ראיתי 4 פרקים ובינתיים נהנה.

הומלנד הסתיימה. אני יודע שהרבה אוהבים לרדת על הסדרה שכביכול קפצה מעל הכריש פעם או פעמיים, אבל לדעתי היא אחת מסדרות הריגול הטובות, המותחות והמרתקות שנעשו. ואי אפשר שלא לאהוב את מנדי פטינקין. תנו לו כבר אמי!

נהניתי מאוד מWhat we do in the shadows, סדרת ההמשך לסרט הנפלא של טייקה ווייטיטי. הפעם מדובר בחייהם של שותפים ערפדים בלונג איילנד.

גם להפתעתי די נהנתי מHigh Fidelity שמביאה טייק חביב לסרט ולספר של ניק הורנבי.

ואחרונה חביבה - סדרת האנימציה של DC על מעללי הארלי קווין. אלימה, משעשעת ומוטרפת לפרקים.

מה שמזכיר לי שסיימתי את פאודה. ובדיוק כמו בעונה השניה - הם לא יודעים לסיים עונות. יש להם עשרה פרקים מהודקים לחלוטין ואז 1-2 פרקי זבל.
וזה חבל, כי כשזה מהודק, זה באמת מתח מצמית, לא פחות.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

העונה הראשונה של פאודה היתה מאוד מרשימה. השנייה גם, למרות שקשה לדבר על איזשהי התקדמות או שיפור. השלישית נראתה כבר כמו איזה צ’אק נוריס בעורף האוייב מחץ הדלתא 5 (הנה ששון גבאי!) כשהתחושה היא שנגמר ליוצרים הסיפור שרצו לספר ואני כולי תקווה שיידעו לסיים שם לפני שזה יתדרדר למחוזות המביך ממש...

אבלך הסוף שם בעונה 3 חזק......

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

ריק ומורטי חזרה עם הפרק הכי מטא שיש (הופעת אורח של ישו), התרופה הכי טובה לימי הקורונה.