Hacohen כתב:
עכשיו רק נשאר לך להסביר למה שתהיה שמח מזה.
קצת "עבר זמנו" של הנושא הארוך הזה, אז אענה בכל זאת, אבל לא מתחייב שאמשיך בדיון, בוודאי לא בכזה פירוט.
ראשית, עובדות. החרדים בשנים האחרונות, הם כ45% מהמצביעים בבחירות המקומיות בירושלים. זה עקבי בשני הסיבובים האחרונים, בבחירות לפני 5 שנים ודומה מאד בבחירות לפני עשור. יחד עם החרד"לים הם יותר מ50%. אם הם היו מתאחדים תחת מועמד אחד, לא מן הנמנע שהם יכלו להנחית גם את דרעי ליצמן או האדמור מגור עצמו לראשות העיר ולא הייתה ממש דרך למנוע את זה. וכל זה כשבעשור האחרון כיהן כראש עיר אדם חילוני ובעל מדיניות חילונית מוצהרת. יותר נכון לומר שמאז קום המדינה, מלבד חמש שנות לופוליאנסקי, לא היה בירושלים ראש עיר חובש כיפה מעולם (אלל"ט). ובכל זאת הנתונים הם כנ"ל. נאהב זאת או לא אלו העובדות.
אין ברירה אלא לומר שהסיבה לכך היא שהם פשוט רוצים יותר לגור בירושלים. הם מוכנים לשלם יותר עבור כל דירה פנויה, הם מוכנים לגור באיזורים הצפופים והמוזנחים ביותר בעיר העיקר לגור בה. זה המצב.
מצד שני יש ציבור חילוני גדול ומשמעותי שרוצה לראות עיר פלורליסטית, פתוחה ומתקדמת.
בתווך ישנו ציבור קטן יחסית שנמצא רגל פה רגל שם.
הייתי אומר שיש חלק גדול מהציבור שרוצה למשוך את ירושלים לכיוון ב"ב יש חלק גדול שרוצה למשוך אותה לכיוון ת"א ויש חלק קטן באמצע שרוצה למשוך אותה לירושלים.
אז ישנה האפשרות ששני הגושים הגדולים יאבקו זה בזה וינסו למשוך קולות לא טבעיים האחד מגושו של חבירו (ברקוביץ ודייטש), אבל בסוף זה די ברור שהאג'נדה וההתנהלות שלהם בעבר היא נוגדת מאד את אורח חיי הגוש הנגדי ואת השקפותיו וקרוב לוודאי שבהתאם לכך הם ינהלו את העיר. זה לגיטימי אבל מביא את העיר לכך שקרוב לחצי מהתושבים מתנגדים וסובלים מהכיוון אליו העיר הולכת. בעיניי זה מצב לא כ"כ נכון, ולא משנה באיזה צד מדובר.
אני מעדיף מישהו מאיזור המרכז הדתי-פוליטי, שיתן איזו תקווה ואמונה לשני הצדדים שהם חלק מהעיר וחלק מהדרך אליה היא מתקדמת, בניסיון לשמר פחות או יותר את ירושלים כמו שהיא הייתה ב20 שנה האחרונות.
לצערי מבין שמונת המועמדים בסיבוב הראשון (כן, בתחילת הדרך היו שמונה..), אלקין וליאון היחידים שהתאימו לפרופיל הזה.
אלקין לא השכיל להיות גמיש מספיק כדי להתחבר עם אף מגזר ירושלמי מוגדר (אפילו עם הליכודניקים הוא הצליח להסתכסך), מה שלא השאיר לו סיכוי והוכיח אולי שהוא לא גמיש מספיק כדי לנהל את ירושלים.
נותרתי עם ליאון ועם הטלת הרפש הפרסונלית ההדדית בינו ליריביו. לא אכנס לזה, אבל לא התרשמתי שהאזהרות כלפי העסקנות שלו והדאגה שלו לשולחיו בלבד מדאיגים יותר מטענותיו על חוסר הניסיון והחובבנות של יריבו העיקרי.
ימים יגידו, אבל אני מאמין ומקווה שהוא יוביל את ירושלים למקום שבו שני הגושים הגדולים והקיצוניים אולי לא יקבלו את מלוא תאוותם, אבל כן ירגישו בה בבית.
אגב, המספרים מוכיחים שכ30000 איש, שאינם חרדים, חשבו כמוני בהצבעה בסיבוב השני.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
