סל ניוז

באוניברסיטת ת"א מקיימים היום טקס לאירועי יום הנכבה. טקס זיכרון.
גדעון סער, שר החינוך, פנה לאוניברסיטה וביקש לא לבצע את הטקס. ככל הנראה הטקס יתקיים בכל מקרה. האם מותר לשר החינוך לבקש דבר כזה? זאת לא פגיעה בחופש הפוליטי/ ביטוי של הסטודנטים?

כמו שאני מבין, האירוע לא מתקיים במסגרת רשמית של האוניברסיטה, אלא בכלל מחוץ לשעריה.

מה אומרים?

לפני שמתחילים את הדיון על מה קורה בתוך האוניברסיטה - הרי שאם זה מחוץ לשעריה אין פה בכלל ויכוח. ודאי גם שאין לשר החינוך מה לפנות לאוניברסיטה, זה לא פעולה רשמית שלה ואפילו לא בשטחה, אז מה הוא רוצה ממנה?

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

יום הנכבה,יום הנכסה, יום האסיר, יום האדמה, יום השנה לאינתיפאדה, יום הצהרת בלפור, יום כ"ט בנובמבר, יום פה, יום שם.
מלא ימים יש להם.

בידיעות שאני שמעתי דובר על איזשהו אישור רשמי שהאוניברסיטה נתנה לקיום הטקס.

אבל גם כך, אני לא רואה סיבה לאפשר לחבורת הקוקואים האלה למשוך את הצומי שהם רוצים. ההתנגדות הזאת לטקס זה הרי בדיוק מה שהם מייחלים שיקרה, והם מצליחים. לאט לאט, שקר הנכבה חודר לשיח הציבורי שלנו.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אני לא יודע להגיד בנחרצות של אורן מה שקר ומה לא, אני כן יודע שאם יש נושא הסטורי סופר-רלוונטי לחיים שלנו בארץ ומתעלמים ממנו בתכניות הלימודים ובמיינסטרים בכלל, וכשלא מתעלמים ממנו מתייחסים אליו רק באופן המבטא דמוניזציה, אז בואו לא נתפלא שיש קבוצות שרוצות למשוך תשומת לב לעניין.

ושר החינוך לא צריך להתערב מסיבה אחת מבהיקה בפשטותה: זה חופש הביטוי. שיגידו כל מה שהם רוצים, מלבד מה שהוא הסתה לאלימות. וזה נכון גם אם הכנס היה לציון קדושתה המוחלטת והנצחית של הארץ לבני ישראל היהודים בלבד.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

הטקס הוא לא מטעם האוניברסיטה, אבל הוא מתקיים ע"י סטודנטים של האוניברסיטה בשער האוניברסיטה. העניין הוא שעל מנת לקיים את הטקס הסטודנטים ביקשו וקיבלו אישור מהאוניברסיטה.

בכל מקרה, אני הולך, נראה לי שיהיה אקשן.

אני לא מומחה גדול לענייני ערבים, אבל נראה לי שאם הם מציינים את האסון שקרה להם - הגירוש והפליטות - זה לגיטימי לגמרי, בלי קשר לזה שהם התחילו מלחמה ואם זה היה נגמר אחרת לא היינו פה היום. בסך הכל לא צריך להיות שמאלן קיצוני בשביל להבין את הכאב שלהם, וגם לא צריך להיות ימני קיצוני בשביל להבין שהאסון שלהם הוא אחת הסיבות שיש לנו מדינה (די מעאפנה, אבל זה מה יש). כל עוד אף אחד שם לא קורא לאלימות אני לא מבין מה הסיפור הגדול.

אז זהו, שיש כאלה שדוקא חושבים שכן:
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1707466

הסיפור הזה מעורר הדים, כי הוא שובר מוסכמות של שנים. יש כאן סוג של פגיעה במסורת הישראלית שהנכבה היא יום אנטי ישראלי במהותו, בעצם הניסיון למסד טקס זיכרון.

הנכבה הוא יום אנטי ישראלי במהותו מאחר והוא לא עוסק רק בטרגדיה שקרתה לאזרחים חפים מפשע אלא מעבר לכך: הוא מציג את ישראל כצד התוקפן והפושע באותה מלחמה מבלי לספר את האמת, לפיה הצד הערבי (תחילה כנופיות הפלסטינים בגיבויי מדינות ערב ובהמשך מדינות ערב בכוחות צבאם) פתח במלחמת שמד שמטרתה העליונה להכחיד, חד וחלק, את היישוב בא"י כאשר הצד הערבי סרב להחלטת או"ם ואילו הנהגת הצד היהודי קיבלה אותו. מעבר לציונו כטרגדיה אנושית שיצאה לפועל בגלל הצד "התוקפן" וה"פושע" הוא גם מציין בעיניי רבים את עצם הקמת המדינה היהודית על חלק מא"י כאסון.

לעניין עצמו: זה אולי מעצבן, אבל אני לא חושב שצריך למנוע מערבים וקומץ שמאלנים קיצוניים לעשות עצרת לציון הטרגדיה שקרתה לערבים בני הארץ ב-48', אפילו אם הם ישתמשו בנרטיב הפלסטינאי לפיו הצד הרע שבסיפור הוא הצד הציוני והצד הקורבן הוא הפלסטיני. כל עוד אין שם הסתה לאלימות, זכותם לפי החוק לדעתי להפגין, אפילו אם זו תהיה הפגנה שכלולים בה שקרים ודמגוגיות. אגב, בדיוק כמו שזכותם של החרדים להניף דגלים שחורים ביום העצמאות (וכידוע לי יש כאלו) לרגל ציון ה"יום הרע".

נו, וגם כשהאינדיאנים בארה"ב מציינים את האבל שלהם זה לא בדיוק חגיגה של פטריוטיזם אמריקאי, וגם כאן זה אחד על חשבון השני. מישהו שם יעלה בדעתו לאסור עליהם בחוק לציין את האבל שלהם? ולא הייתי ממהר להסתמך על דיון בין רגב, דנון וזחאלקה כאמת מידה למשהו.

עד כמה שאני מתעב את השלישיה שהזכרת, הם עדיין ח"כים במדינה שלנו שמקיימים דיון בבית הנבחרים שלנו אודות הדבר הזה.
בכל מקרה, אני לא בא לטעון פה שצריך/ אסור לקיים את הטקס הזה, אלא שזה מעניין לכשעצמו, ומהפכני במידה מסוימת.

תומר, אכן, מישהו העלה הצעת חוק שאוסרת לציין את הנכבה. רק שהיא לא עברה ואין חוק כזה (וטוב שכך, לדעתי). יש חוק שמונע מימון ממלכתי של אירועים כאלה, ובאמת שאני לא מצליח להבין את ההיגיון של המתנגדים לו.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אני לא חושב שלמישהו יש (או צריכה להיות) בעיה עם ציון ברמה אישית, משפחתית או אפילו ישובית של אסון שקרה למישהו אחר לפני 64 שנים. הבעיה היא שציון הנכבה הופך להיות חלק של הציבוריות הערבית. מה שברמה האישית והמקומית הוא ציון של אסון, ברמה הכללית הופך לאמירה פוליטית שאי אפשר לטעון שאין בה הבעת צער על קיום מדינה יהודית.

נובמת, תומר. אתה, שחי עוד מתקופת האבן במצבי צבירה כאלה ואחרים, מדבר על "בעיה בהפיכת הנכבה כחלק מהציבוריות הערבית שיש בה צער על קיום מדינה יהודית"? אמירה מפתיעה בתמימותה. למה שערבי, גם אם טוב לו במדינת היהודים ובפועל לא היה מחליף אותה, לא יצטער קונספטואלית על העובדה שהמדינה כאן היא יהודית ולא ערבית? במה זה שונה מהעובדה שהיהודים בגולה התפללו לשיבה לירושלים במשך 2,000 שנה, ציינו באבל את ט' באב והצטערו עד בלי די על כך שארץ ישראל אינה תחת שלטון יהודי?

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אתה רציני? (פעמים, גם בהשוואה שלך בסייפא)

קודם כל, אין לי בעיה עם רצון או יגון אישי של מישהו, לא משנה על מה, אבל כשקבוצה מובחנת מביעה צער על קיום המדינה, זה לא רק בעייתי בעיני אלא גם שומט במידה רבה את זכותם לייצוג פוליטי ברוח זו בתוך המסגרות הפוליטיות שמרכיבות את אותה המדינה.

ההשוואה ליהודים בגלות שונה לחלוטין, האוטופיה שלהם לא הייתה אמורה להתממש בשום שלב על חשבון קיום המדינות שבהן חיו.

דוגמא גרועה. כל היהודים הוגלו ורצו לחזור לארץ ישראל לאו דווקא תחת שילטון יהודי אלא העיקר להיות כאן. הערבים לעומת זאת, רובם ברחו ולא גורשו. רבים מהמציינים את הנכבה גרים בארץ.

מעבר לזה בשנים 45-50 הסתובבו בעולם עשרות מיליוני פליטים שבסופו של דבר התיישבו במקום מסויים ולא המשיכו לבכות על מר גורלם. אתה לא רואה למשל את מיליוני הגרמנים שגורשו מחבל הסודטים בוכים שנה אחר שנה שהם רוצים לחזור לביתם. אבל כנראה שכמה אלפיי ערבים עושים את ההבדל ,אה ?

מה לגביי גירושם של מאות אלפיי יהודי ארצות ערב ? האם גם להם מגיע לחזור לביתם המקורי ביום מן הימים ?

ארצות ערב השונות הן אלו אשר ששומרות על מעמדם כפליטים ולא נותנים להם זכויות כלל וכלל.

למרות כל מה שכתבתי אני בעד שתהיה הפגנת נכבה רק כדי שתהיה הפגנה נגדית שבהם הערבים יבינו שהם חיים בשקר וזה שהם הפסידו במלחמה שהם פתחו וברחו זאת בעיה שלהם והם לא יחזרו יותר לביתם.

_________________
חזון אחרית הימים

וכשהם חיו בארץ ישראל תחת השלטון הבריטי או כל שלטון אחר?

וכן, אני רציני לחלוטין, ומסוגל להבחין בין אתוס ומיתוס לאומי-כללי לבין מציאות ריאלית. אני לא יכול לכפות על הערבים לרצות בשלטון יהודי על ארץ ישראל/פלסטין, ואני לא יכול לכפות עליהם שלא לבטא את הצער שלהם על קיום מדינה יהודית. כל עוד הם אינם מסיתים ואינם מבצעים מאבק אלים נגד המדינה, זוהי זכותם הדמוקרטית המלאה והמובנית.

מדהים אותי באיזו קלות אתה נסחף לאמירה כמו-פאשיסטית דוגמת האמירה שלך על ייצוג פוליטי. לערביי ישראל ישנה זכות לייצוג פוליטי מעצם היותם אזרחים שווי-זכויות במדינת ישראל. אז מה לעשות שהם לא יהודים ולא ציוניים? זה לא הופך את דעותיהם לראויות להשתקה (עד כמה שיש דבר כזה בכלל, דעה הראויה להשתקה).

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

כן, אין לי ספק שהפגנה נגדית תגרום לערבים להבין שהם חיים בשקר.

אני אגב תומך בהפגנה נגדית לא בגלל שהיא תגרום לערבים ואנשי השמאל הקיצוני להבין שהם חיים בשקר, אלא מהסיבה הפשוטה שאם עושים אירוע שיש בו דמגוגיה ושקרים, ראוי שיהיה קול נגדי.
(לצערי, מי שמתעסק בהפגנה הזו הוא מיכאל בן-ארי, שם שירחיק רבים. לא הייתי מתלהב ללכת להפגנה שהוא קשור אליה...).

מצד אחד, אכן זכות הדיבור.
מצד שני, אני לא בטוח אם הייתי אומר אותו דבר לו היתה מתקיימת הפגנה ניאו-נאצית, ואני לא בטוח עד כמה זה שונה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

זה שונה מאוד.

נורטון, על פרשת סקוקי שמעת (זה יותר בגדר הערת אגב)?

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

וכי למה? באופן עקיף גם ציון הנכבה הוא ציון המבכה על העובדה שאי אז אלפי יהודים לא מתו.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

רשמי מהטקס/הפגנה, במילה אחת - חושך.

קשה לי להסכים עם ציון הנכבה, אם כיום זיכרון או כיום נגד מדינת ישראל, אבל קשה לחיות עם העובדה שמי שמייצג אותי בעניין הזה הוא מיכאל בן ארי הגזען ודני דנון מחבורת הזבל. ההפגנה הזאת היתה סתם, והטמטום של 'אם תרצו' עובר כל גבול. אם הם רק היו מתעלמים מהטקס הקיקיוני הזה כל הסיפור הזה היה מסתכם בכמה ילדות שצורחות כי הם ראו את סער מהאח הגדול (שהנחה את הטקס, או סתם היה שם). במקום זה, הסיפור הזה הולך להופיע בכל מהדורות החדשות ולהציג אותם ככאלה שלא מכבדים את רצונם של אחרים להתייחד עם זכר הכפרים שלהם. ומעל כולם יופיעו ראשי הישוב היהודי בחברון ומיכאל בן ארי, אנשים שמעוררים סלידה מכל בר דעת.

לדעתי, מה שהטקס הזה יגרום, זה הפגנות נגד ביום העצמאות הבא. ותחילתה של מסורת של טקסי זיכרון לנכבה.

הוא שאמרתי.

מיכאל בן ארי מהצד האחד, וחבורת הקוקואים של זוכרות מהצד השני, הם מה שחז"ל קראו זונות המפרכסות זו את זו.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!