סל ניוז

גם אני רואה שיימלס. הייתי רואה פה ושם פרקים בטלוויזיה וגם אני עכשיו בפסח השלמתי את כל הפרקים מההתחלה (כולל זה שהיה בראשון האחרון). סדרה גאונית.

שנים אחרי שהייתי אמור לעשות את זה, סיימתי סוף סוף את הסמויה. אחלה דבר שבעולם, וחלק לא קטן מהמהלכים שם נעים בין שייקספיריאנות משופרת (העונה השלישית) לסתם גאונות חברתית (נו, גם העונה השלישית. אפרופו - מדהים שלמרות שתי המוטיבים המבריקים האלה בעונה השלישית, זאת דווקא לא העונה היותר טובה של הסמויה בעיניי, כי העונה השניה מתעלה עליה קצת, והעונה הרביעית טובה כמוה). ו
בכל זאת, ברייקינג באד יותר טובה, ולו משום שבסופו של דבר ב"סמויה" אין התמקדות אמיתית בדמויות אלא ברעיון, בעוד בברייקינג באד שני אלה קיימים. אני גם חושב שסופרנוס טובה יותר בקצת מהסמויה, אבל את הסופראנוס סיימתי מזמן, אז יכול להיות שאני כבר לא זוכר.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני אתך.

גם אני חשבתי שהעונה השנייה הכי טובה. ואני גם מסכים שהסופרנוס טובה יותר.

אבל למען האמת ההשוואה עושה עוול לשתיהן כי הן כ"כ שונות. הסופרנוס אסתטית ומסוגננת, אבן פינה קולנועית במסך הקטן.

הסמויה הרבה יותר מלוכלכלת, מבויימת אחרת לחלוטין עם עלילה שלוקחת את הסיפור למחוזות שונים לחלוטין.

הסמויה היא סדרה יוצאת מין הכלל. אבל בניגוד לרוב, אצלי היא לא טופ 3. משהו כמו טופ 7.

את ברייקינג באד אגב, עדיין לא ראיתי. מאז היס מקס אני משועבד רק לסדרות יס

כך למשל אני ממתין שמאד מאן הנהדרת תגיע ליס בכדי שאחזור לראותה לאחר שנים שחלפו מאז חזיתי בעונה הראשונה בימי ההורדות העליזים של האי מיול...

אותו כנ"ל עם שרלוק המדוברת ועם ברייקינג באד.

יש טורנטים, אתה יודע.

חשבתי על זה היום והדירוג של הסדרות שלי הוא משהו כזה:

1. באפי (מה לעשות, עדיין הסדרה שהכי השפיעה עליי בחיים. אנג'ל אפילו לא בעשירייה לעומת זאת)
2. ברייקינג באד - אין מה לעשות, הכרוניקה הפסיכולוגית הזאת, החפירה הזאת, היא משהו שלא נעשה עד היום. מה גם שהסדרה עושה את זה על שתי הדמויות המרכזיות (ואני אפילו מעדיף את ארון פול קצת). החצי השני של העונה הרביעית הוא אחת החוויות הכי אינטנסיביות שיש.
3. הסופרנוס - כי תכל'ס, כמו הסמויה גם עליה אפשר לכתוב תזות. כי החפירה הפסיכולוגית שניה רק לסדרה שמדורגת מעליה וכי יש בה כל כך הרבה דמויות גדולות מהחיים.
4. הסמויה - כמו שכתבתי כבר, מאד מאד אהבתי. הנפתולים הפוליטיים מדהימים כשלעצמם, אבל אני לא חושב שהיתה עוד סדרה בהיסטוריה שהחליטה שהיא רוצה בעצמה לכתוב תיאוריות חברתיות עמוקות ומלאות רבדים. סדרה שכל פוליטיקאי, כל קובע מדיניות, צריך לראות.
5. THE SANDBAGGERS (המובחרים. העניין הוא שהיא מאד מזכירה את הסמויה מבחינת האינטריגות הפוליטיות שלה, וגם קצת מבחינת הקצב והאווירה המלוכלכת. העונה הראשונה מדהימה לגמרי, אם כי בעונה השניה והשלישית זה הרבה יותר פוליטיקה מאשר דברים אחרים. מה ש"הסמויה" וגם "המובחרים" (בעונה הראשונה) הבינו זה שאת התככים והתזות החברתיות צריכים לתבל גם בקצת אקשן מדי פעם, אבל אקשן משמעותי, אקשן שאומר לי משהו. לצערי בעונה השניה והשלישית, למרות שהיו פה ושם פרקים כאלה, היו פחות. פרק הסיום של העונה הראשונה הוא... תראו אותו.
6. MY SO CALLED LIFE הכל כך מבריקה של קלייר דיינס וג'רד לטו, גרסת הנוער. תמצית האנגסט ב 19 פרקים.
7. שרלוק - למרות שהיא יותר סדרת סרטי טלויזיה מאשר סדרת טלויזיה פר סה - אבל איזו עשייה מבריקה. (אני רואה עכשיו את "אלמנטרי" ולמרות שהיא מהנה למדי, היא לא מתקרבת לקרסולי האם הבריטית)
8. קרניבל - עוד אות ומופת, חבל רק שהיו לה רק שתי עונות במקום השלוש שהיו אמורות להיות שם, והיו מן הסתם משדרגות אותה קצת. לא יודע כמה אנשים פה ראו או אפילו שמעו עליה, אבל מדובר במשהו שמנסה להיות גדול מהחיים, ולמען האמת גם מצליח בדרך כלל.
9. סיינפלד, כי קומדיה אחת צריכה להיכנס לפה, ואת ארסטד דבלופמנט נתחיל רק עוד מעט. עצם העובדה שכל כך הרבה מהפרקים, כאילו נלקחו מהחיים של כל אחד ואחת נותנת לי את הזכות. היא לעולם לא היתה מצחיקה כמו "חברים" אבל היא אמיתית יותר, ולכן טובה יותר.
10. דקסטר, למרות שהיו לאחרונה היא נופלת, אם הייתי צריך לדרג אותה לפני שנתיים, היא היתה גבוהה יותר.
11. רצח מאדום לשחור, כי תכל'ס בולטימור התחילה שם, וכי בגללה לא היתה "הסמויה" וכי THE SUBWAY ופמבלטון ובייליס ולואיס ומאנץ'.
12. האוס - כן, היתה שם התעייפות לקראת הסוף ומיחזור חומרים. אבל אני לא מכיר הרבה סדרות עם מקבץ כל כך משובח של רגעים מדהימים. והרגעים המדהימים באמת שם, הם טלויזיה כפי שטלויזיה אמורה להיות.
13. אוז - רק שלוש העונות הראשונת. האמת היא שבאמצע העונה הרביעית נמאס לי, ומעולם לא סיימתי את הסדרה הזאת.
14. "חברים" כי אני מצטער, חברים, אבל הדבר הזה מאד משעשע
15. "משחקי הכס" - על סמך העונה הראשונה, מדובר בסדרה בעשירייה הראשונה, על סמך העונה השניה - היא בקושי שווה מקום בעשרים, בעצם היא לא שווה.
16. הומלנד - קלייר דיינס היא שחקנית הטלויזיה הגדולה בהיסטוריה בעיניי. הבעיה היא שדמיאן לואיס קצת משעמם, ושהסיפור לפעמים נמרח.
17. לוסט - שאמנם הסתיימה בקול ענות חלושה, אבל היו לה שלוש עונות מצוינות, ופרק אחד (בסיום העונה השלישית אאל"ט) שהוא אחד מפרקי הטלויזיה הכי טובים שנעשו אי פעם
18. פיירפליי - עונה אחת ומצוינת. טובה בהרבה מ "אנג'ל" , לא מתקרבת לקרסוליים של "באפי". "סרניטי" הסרט גם הוא משובח במיוחד.
19. "ספרטקוס" - באמת שאין לסדרת הפורנו סקס ואלימות הזאת, המון עומק. אבל היא מהנה ברמות קשות. טרם התחלתי את העונה האחרונה, אבל אני אמרתן אותה כשהיא תסתיים, שבוע הבא.
20. דוקטור הו (2005), הדוקטור השלישי בסדרה המחודשת הוא חרא רציני. השניים הראשונים, ובעיקר דייויד טננט היו מדהימים, והסדרה עד שלוש העונות האחרונות היתה יכולה להיות מדורגת הרבה יותר גבוה לו המאט סמית' הזה לא היה הורס אותה.
אפשר גם להזכיר את העונה הראשונה של "פריזון ברייק" ואת עשרים הפרקים הראשונים של "הירוז" כטלויזיה משובחת במיוחד. גם "ורוניקה מארס" שהתחילה ונגמרה כסדרה בוסרית בסופו של דבר, הביאה המון דברים נהדרים לטלויזיה.

ושתי סדרות ישראליות שאני רוצה להזכיר, למרות שאני לא צופה בהרבה כאלה. העונה האחת של "אומים ותומים" היא סדרה שכל דתל"ש כועס (למשל - גולש מסוים בפורום הזה פרט אליי) חייב לצפות בה, והיא עשויה מצוין ובעיקר מעלה את כל הכעס מפעם. "פולישוק" גם היא מהנה בהחלט.

יש לי גם חובות עדיין, בעיקר ארסטד דבלופמנט, שאני רק שומע עליה דברים טובים, "המגן" שהוזכרה פה לא מעט ו"דדווד". אבל הם עוד יגיעו. סדרות אחרות, אני בספק אם אי פעם אראה, אם כי אולי (למשל SIX FEET UNDER).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

חברים יותר מצחיק מסיינפלד?!

ואיפה נישואים פלוס למען השם

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

חברים מצחיקה "אותי" יותר מסיינפלד.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בחייאת, אחרי 6-7 עונות זה הפך לטלנובלה במסווה של קומדיה. די דומה לתהליך שעברה "איך פגשתי את אמא".

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

טוב. צודק. היא מצחיקה אותי פחות.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

האמת היא שאני ממש מופתע מהרשימה שלך. באפי?! באמת???

כאילו, אני מבין שאתה צעיר ממני ושזו סדרת ילדות עבורך, אבל אתה לא תמצא אותי שם את מנהרת הזמן או האיי-טים בטופ של הסדרות ובטח שלא במקום הראשון! קאם און...

סדרות שאני לא מכיר:
המובחרים- אשמח אם תרחיב אני אוהב סדרות פוליטיות (בוס ובית הקלפים מאוד חביבות עלי)
"מיי סו קולד לייף" אין לי מושג מה זה?
פיירפליי (לפי מה שכתבת זה גם לא יעניין איתי...)

את קרניבל תמיד הבטחתי לעצמי לראות ולא יצא.

סדרות שלא היו נכנסות אצלי לטופ:
ספרטקוס זה לחובבי 300. אחלה אקשן. עונה ראשונה מצויינת, העונה של גניקוס הכי טובה. העונה הלפני אחרונה זוועתית והאחרונה חביבה.
חברים- בינונית להחריד וחסרת כל תחכום. הקומדיה הכי אוברייטד עד שהגיעה איך הכרתי את אמא שלך הכה גרועה.

תעשה לעצמך טובה גדולה ותראה את דדווד וסיקס פיט אנדר, כי שתיהן טובות מרוב מה ששמת כאן.

סדרות שהיו נכנסות לרשימה שלי:
כאמור- דדווד הנפלאה עם ארגיובלי הקרקטר הכי גדול בתולדות הטלוויזיה- אל סוורנג'ן. סדרה שנגמרה לי מהר מדי.
סיקס פיט אנדר שהאסתטיקה שלה בטיפול בנפש ובהצגת כל מה שהוא טאבו בקונטרס יוצא דופן לקאסט לא יפה בעליל, הופכת אותה לתרפיה הכי ארוכה בטלוויזיה.
מאדמן המסוגננת והסופר נקייה.
אחים בדם- אחת הפנינות הכי טובות בעשור האחרון שמעט מאוד מכירים. לא נופלת באיכויות שלה מכל היוז'ואל סספקטס ובעיניי עולה על רובן.
אנדרבלי האוסטרלית בעיקר בשתי העונות הראשונות. פשע קצבי עם מבטא אוזי.
לנמלטים היו שתי עונות ראשונות סופר מותחות שלא עשו כמותן לפני כן בטלוויזיה. ואז היא הפכה לפארסה.
גם גיבורים התחילה נהדר ועשתה משהו חדש. ואז חירבנה הכל לדעת...
המתים המהלכים וניצולים הן שתי סדרות פוסט אפוקליפטיות יוצאות מן הכלל. האחת מארה"ב והשנייה מבריטניה. שתיהן טובות מאוד.
וכמובן שגם לוסט, למרות שהם בעצמם הלכו לאיבוד בסוף, הביאו לטלוויזיה משהו שמעולם לא היה בה. קהל עצום ברחבי העולם היה מרותק לשאלות שהיא העלתה וכמו כל שואלי השאלות, גם הם לא הצליחו לנפק תשובות.
לייף און מארס הפנטסטית עשתה את זה יותר מסוגנן ועם סוף שאף סדרה אמריקאית לא הייתה מעזה להעלות.

ואם כבר בריטים עם סוף שאמריקאים לא היו מעזים לעשות- האסיר האלמותית. הסדרה שהניחה את היסודות לכל אלו שהיום קוראות תיגר על הממסד בריש גלי. סדרת מופת.

ואם כבר הלכתי אחורה אז אני אעשה כבוד גם למיאמי ווייס שהייתה סדרת המשטרה הראשונה ששילבה בין אופנתיות לעובדה שלא תמיד נקבל סוף טוב.

קצת כבוד גם לגזרת המד"ב\ פנטזיה- סטארק טראק בשתי הורסיות הראשונות גרמה לכולנו להרחיק בדמיון. וזינוק לאתמול הייתה פשוט הבייבי שכולנו אהבנו לראות.

מהרשימה שלך אני שומר את הסופרנוס והסמויה, לוסט, דקסטר ואוז.

סיינפלד זה קומדיות וזו צריכה להיות קומדיה נפרדת כי יש המון גדולות (למרות שמאז שצ'ארלי שין לא בשני גברים וחצי, לא ראיתי קומדיה טובה)

אני גם לא חובב עצום של קומדיות (יצוין ששני הפרקים הראשונים של "ארסטד" בינתיים מצוינים. מקווה לסיים את הדבר הזה תוך שבוע או שבועיים).
דדווד הבאה בתור, ואתה יודע מה - יש מצב שבכל זאת סיקס פיט אנדר תבוא אחריה. אני פשוט חושש שהסדרה הזאת עשויה עוד להתברר כטלנובלה.

ולשאלותיך, ככה
המובחרים - סדרה בריטית מסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. עדיין בעיצומה של המלחמה הקרה. מאבקו של אדם אחד שעומד בראש אגף המבצעים של ה SIS או משהו כזה, וצריך להיאבק גם בבירוקרטיה של הבוס הקצת אדיוט שלו, סוכן ה FBI בעל האינטרסים משלו, הממשלה ושלל סוכנים כפולים ומשולשים ולנהל קבוצה קטנה למדי של סוכני על (אבל לא ג'יימס בונד, האקשן בסדרה מינימלי למדי, ואף פעם לא "בונדי"). הייתי אומר שתשעים אחוז מהסדרה לפחות היא משחקי תככים ופוליטיקה, לפחות. חוץ מזה, רוי מרסדן גם מחפש אהבה, או לפחות בחלק מהסדרה הוא מחפש אהבה (ולא ארחיב בשביל לא לספיילר), והסיפור הזה קורע לב ובעל סוף מדהים במיוחד. מי שכתב את הסדרה, איאן מקינטוש היה בעצמו סוכן SIS לשעבר, ונטען שהוא לקח חלק גדול מניסיונו לסדרה, כולל מהלכים פוליטיים שהיוו סוד מסוים. עד היום מעריצי הסדרה טוענים, שמותו של מקינטוש בתאונת מטוס (אני חושב) בין העונה השניה לשלישית היה מהלך של ה SIS (או של הKGB. אנעארף, העיקר שיש קונספירציות). כמו בסמויה, גם פה יש משחקים של כסף בנוסף לפוליטיקה, וכמו בסדרות כמו הסופרנוס והסמויה, כשדמות חשובה מתה, זה מאורע קורע לב, דרמטי ובעל משמעות עצומה. סדרה ענקית.

באפי - כן, באפי. לא בדיוק סדרת ילדות (אני בן 33 היום). אבל בהחלט סדרה מלפני עשור ויותר. וכן, באפי היא עדיין הסדרה הגדולה ביותר בטלויזיה בעיניי, ולא רק בעיניי, תחפש רשימות של הסדרות הטובות בהיסטוריה, ותראה שברובן באפי מדורגת בעשירייה הראשונה, אם לא במקום הראשון.
כאן למשל, היא במקום השני
http://www.empireonline.com/50greatestt ... t.asp?tv=2

וכאן, היא במקום הראשון, מקום אחד לפני "הסמויה"
http://www.ugo.com/tv/top-50-tv-shows-o ... ime?page=5

ולא, את "מנהרת הזמן" דווקא לא תמצא ברשימות האלה, אז אולי בכל זאת יש בזה משהו...

אני גם מציע שתקרא לפחות את מה ששני הלינקים לעיל כתבו.

תעשה עם זה מה שבא לך - אבל מדובר בתכנית אדירה ששילבה בין הומור מוצלח באמת (כי הכותבים הם מאד משעשעים) לדרמה עמוקה, ולהתלבטויות אמיתיות בנושאים הכי מעניינים וחשובים שיש. כן, גם אהבה, וכמובן שגם התבגרות, אבל לא רק. לא יודע אם יש תמה אחת שלא נידונה בסדרה הזאת, החל בנאמנות, אחריות, מיניות, דיכאון והתמודדות, והיא עשתה את זה בכל הרבדים - האישי, המשפחתי והחברתי. היא דנה בסוגיות על משפחה ויחסים עם אב נעדר ואם ש(אולי) לא, חברים ואלוהים יודע מה עוד. בנוסף, כמו הסדרות הגדולות ביותר ברשימה הזאת - היא חפרה וחפרה וחפרה בלפחות שלוש דמויות מרכזיות במשך 7 עונות (ואני מודה ומתוודה שהעונה השביעית קצת פחות טובה, אם כי השישית, הדכאונית שבכולן, היא מדהימה לגמרי), דרך האופטימיות, הייאוש והפתרונות, אם יש כאלה, ולא תמיד יש. הדבר הזה מבריק. בנוסף, באפי גם ביצעה אקספירמנטים קולנועיים כמעט, למשל בפרק המופת "האש" (פרק ה"שקט" אם תרצה), במיוזיקל, ב"רסטלס" הפסיכודלי ועוד. מדובר בהברקה, גאונות, וכן - הסדרה הטובה ביותר שאי פעם נעשתה. אולי אין בה את הפיתוח החברתי, האקדמי כמעט שיש ב"הסמויה" או את ההתפתחות של וולטר וויט ב"ברייקינג באד", אבל יש בה שילוב מנצח של כל אלה. כן נו, עטוף בערפדים.

מיי סו קולד לייף. סדרה שבוטלה אחרי העונה הראשונה, 19 פרקים בלבד. אם תרצה, מדובר בבאפי ללא ערפדים. אבל עם הרבה מאד דברים שאני בטוח שכל טינאייג'ר נתקל בהם, האהבות הנכזבות והמבטיחות, האופן שבו אתה יכול להתמודד עם הבגרות שמגיעה וההורים שעדיין מנדנקים. מדובר גם בסדרה שהציגה את אחת הדמויות ההומוסקסואליות האמינות ונוגעות הלב ביותר שראיתי. והכל באופן מריר מתוק, שלפעמים הוא מתוק, אבל בדרך כלל הוא דווקא יותר מריר. זאת גם הסדרה שהביאה את קלייר דיינס לעולם, ותצוגת המשחק שלה לבדה (כמו גם בהומלנד) שווה צפייה כשלעצמה.

פיירפליי - מהיוצרים של "באפי" ו "אנג'ל". דווקא מד"ב הרבה יותר אמיתי מאשר שתי הסדרות הקודמות שהזכרתי. הסיפור הוא על ספינת חלל בעולם פוסט אפוקוליפטי שקצת הרבה מזכיר את המערב הפרוע. כמה דמויות מצוינות מאד. הסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בת לא הרבה פרקים (לא זוכר בדיוק, 10 או 12, משהו כזה). העיקר בו הוא באמת הדמויות, וכוללות את אדם בולדווין, שהוא אולי בולדווין אבל גם סוג של אליל ובאופן כללי איש מאד אבל מאד משעשע. גם בסדרה הזאת, כמו ב"באפי" ניכר הומור מצוין, אבל העומק שלו פחות (לעומת המסתורין, והשאלות הפתוחות שדווקא כאן יותר בולטות, כנראה גם בגלל שהסדרה בוטלה אחרי כל כך מעט פרקים). מומלץ לכל חובב מד"ב, אני מניח.

"המתים המהלכים". לא יודע, ראיתי רק את העונה המאד קצרה הראשונה, והחלטתי לוותר על ההמשך. אולי בטעות, אבל בדרך כלל עונה מאכזבת אחת מספיקה לי להתאכזב.

חוץ מזה, מה זה לעזאזל "אחים בדם"? חיפושים בגוגל הניבו בעיקר תוצאה על טלנובלה ארגנטינאית, וקשה לי להאמין שלזה אתה מתכוון.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא אמרתי שאני לא חובב קומדיות פשוט ציינתי שכבר אין טובות. כל הטובות נגמרו וגם הן הפסיקו להיות טובות לקראת הסוף.

אם כבר קומדיות, אם לא ראית את קאפלינג, ממליץ בחום . אחת השנונות שנעשו אי פעם (בריטית כמובן. לא להעז לראות את הגרסא האמריקאית...)

המובחרים נשמע מעניין בהחלט.

באפי עדיין לא נשמע משהו אבל אני לא אוהב להכפיש משהו שלא ראיתי, אז אכבד את דעתך. פשוט מעולם לא חשבתי שבאפי נחשבת למשהו מעבר לסדרת נוער ערפדית... אני זוכר בעיקר את הפרומואים שלה מסטאר וואן...

דווקא הריביו השני שהבאת כאן על פיירפליי, גרם לי להעתניין הרבה יותר. תמיד הייתה לי חיבה לסדרות פוסט אפוקליפטיות במידה והן היו עשויות משכנע והיה בהן תכן.

לא יודע למה לא אהבת את המתים המהלכים.ץ אני נתפסתי מיד. היא עשויה פשוט נהדר. העונה האחרונה קצת בירידה אבל זו עדיין סדרה שאני תמיד מצפה לה. אם אתה אוהב את הסגנון, תנסה את ניצולים הבריטית. רק שתי עונות אבל מעולה.

אני מניח שאת אחים בדם לא מצאת כי היא נקראת באנגלית brotherhood.

סדרה אפלה יוצאת מן הכלל שמערבת פוליטיקה לוקאלית מלוכלכת, פשע, בעיות מנטאליות, חיים קטנים ואפורים בפרבר אירי קר ואפור. אמא שתלטנית ושני אחים בשני צדדים של מתרס החיים והחוק. לכאורה... בעונה הראשונה מאוד ברור לך מי הטוב ומי הרע ובעונה השנייה כבר ממש לא.

זו סדרה שאתה פשוט לא רוצה להיות אף אחד מהגיבורים בה...
אנאבת' גיש באחד התפקידים הכי מרתקים שתראה מאשה בסדרה.
סדרה אדירה, מומלצת בחום.

אבל העונות של 'שובר שורות' כן נרכשו ושודרו ביס...
אם אתה לא בעניין של הורדות, אולי תשדרג ליס מקס VOD וזהו? יש שם את כל העונות של שובר שורות + שרלוק (+ מילון ואחד דברים מעולים נוספים, כמו זה שאציין בעוד שלוש שורות).


ואם כבר סדרה אפלה שמערבת פוליטיקה מלוכלכת - הייתי הולכת על 'בוס'. החיסרון היחיד שלה הוא פרקי סוף עונה מעט, נאמר, מופרכים. אבל יש שם תצוגת משחק לא פחות ממרהיבה של קלסי גרמר ובעצם כל הקאסט; בימוי, צילום ועריכה שמהתלים בך וגורמים לאיזו תחושת השתאות כיפית; והעובדה שזו בסופו של דבר דרמה שמדכאת את הנשמה, שאתה לא סובל שם אף-אחד, ובכל זאת לא יכול להפסיק לצפות. כל זה לגמרי מספיק בשביל שאתן בה את חותמת המאסטרפיס ואמליץ עליה לסלניוזים. אבל היי, זו רק אני.

_________________
http://www.youtube.com/watch?v=g-aVtKEhpO0

לא. זו לא רק את. אם היית קוראת את התגובה הראשונה שלי היית רואה שכתבתי שאני אוהב סדרות פוליטיות, בין היתר בוס ובית הקלפים...

המשחק של קלסי גרמר בבוס הוא לא פחות מאלוהי. בכלל קלסי גרמר הוא אחד השחקנים הכי מוכשרים שראיתי מימיי. הוא לא עשה הרבה תפקידים בחייו מכיוון שהוא היה גדול בכל תפקיד שהוא גילם וזה נמשך שנים. אבל כמה נפלא לראות אותו בתפקיד דרמטי. יש לו כ"כ הרבה עצמות, נוכחות וכריזמה עד שכשמשווים אותו לספייסי בבית הקלפים, ספייסי נראה כמו צללית על הקיר ליד הר הנוכחות שגרמר תופס.
ואגב, העונה השנייה הרבה יותר טובה מהראשונה.

הדבר היחידי שמפריע לי בסדרה היא המחלה שתפרו לו. זה נראה כאילו בהתחלה הם חשבו שהסדרה תסבוב סביב הסיפור הזה אבל ככל שהיא התקדמה גרמר תפס יותר ויותר מקום והזיז אותה הצידה. ועכשיו זה מרגיש כאילו אין להם מושג איך להפטר ממנה אבל די ברור שהיא מיותרת והיא לא האישו כאן.

בנוגע לVOD, אני לא מחליף את הממיר כי אז אאלץ לוותר על כל מה שמוקלט לי עליו. וזה לא הולך לקרות... עד שהחכמים שם לא יחשבו על דרך לפרוק את מה שצברתי על הממיר לאורך השנים, אני לא רואה את עצמי מחליף אותו. וזה משעבד קשות כי התכולה שלו קטנה למדי בניגוד למקס טוטאל.

סליחה סליחה. כנראה שהייתי נלהבת מדי להמליץ על 'בוס' וזה חמק מעיניי או מה.

אתה באמת חושב שספייסי מחוויר לעומת גרמר? כשראיתי את 'בית הקלפים' כמובן שכל הזמן התעסקתי בהשוואות ל'בוס'. וואלה לא יודעת. כן, גרמר נתן משחק סופר כריזמטי ועוצמתי, אבל אל תשכח שהדמות שלו מוכוונת לאזורים האלה, המבהילים. ספייסי לא עצר לך את הנשימה, כי הוא לא התבקש לשאוג כמו מפלצת. הוא אולי בן זונה, אבל לא בן זונה שדבוק בו שד. אולי זה מה שעושה את הסדרה, בכלל, לפחות טובה מבוס, אבל זה משהו שלדעתי נפל בתסריט/בימוי; לא הייתי ממהרת להפיל את זה על ספייסי.

לגבי המחלה - ובכן, היא הייתה שם מהיום הראשון, הסדרה למעשה נבנתה על הסיפור הזה של ראש עיר בנפילה חופשית, לכן קשה לי לומר שתפרו לו את זה. מה שכן, הדמות של גרמר מטילה מורא כ"כ גדול, הוא כזה גדול מהחיים, שאולי באמת היה מקום לוותר על זה, וללכת רק על המשחקים הפוליטיים (כמו ב'בית הקלפים', למעשה). כנראה שזו הסיבה שאתה אוהב יותר את העונה השנייה, שבה הדעיכה שלו תופסת הרבה יותר נפח.
אני לא הרגשתי שזה מיותר, though. די אהבתי לראות את הפער בין הדמות הפסיכית, הגדולה והבלתי-מנוצחת שהוא מציג לעולם, לבין הקטנות הפיזית שלו. אולי, באמת, בעונה הראשונה זה לא קיבל טיפול ראוי; בעונה השנייה זה עשוי טוב יותר.

אתה יודע שהאידיוטים מסטארז החליטו שלא להמשיך לעונה שלישית, כן? (אוקיי, לא היו הרבה צופים, אבל מה עם הביקורות? מה עם קצת איכות, הא?)
פוליטיקה אמריקאית זה תענוג בלתי נגמר, וטוב שהמסך הקטן דואג לאלטרנטיבות.

וכן, הבעיה עם הVOD מוכרת למדי.
אבל תקשיב, בחור, מה אתה בכלל פוחד לאבד? הרי כל הסדרות ששודרו ביס נמצאות גם ב-VOD (אוקיי, מרביתן). אם אתה חושש לאבד את הסרטים (שזו בהחלט הייתה הבאסה הגדולה שלי), נחש מה? זה אולי יקח קצת זמן, אבל יס ימצאו את הזמן להקרין אותם שוב.
התכולה העצומה שיש בטוטאל + כל הסדרות של הVOD שלא תמיד משודרות בערוצי הסדרות (ע"ע שרלוק) או כאלה שכן שודרו אך פספסת (ע"ע שובר שורות) מביאות אותנו למסקנה אחת: שדרג.

_________________
http://www.youtube.com/watch?v=g-aVtKEhpO0

על באפי אני מסכים ולא מסכים. זו היתה סדרה פורצת גבולות, בשקט בשקט שברה כל מני לכאורה-אקסיומות של הטלויזיה האמריקאית וכמה פרקים שלה היו סופר-דופר-מבריקים. אבל הג'וש וודון של באפי הוא עדיין לא בשיא היצירתי שלו והוא עדיין כבול לא מעט בתבניות הקלישאיות של "סדרת אקשן נוער".

זה הדבר שהכי חבל בפיירפליי - זה היה אמור להיות האופוס מגנום של וודון, המקום שבו היינו מקבלים אותו בשיא. וזה פוספס בגלל פוליטיקות קטנות של רשתות אמריקאיות.

לגבי בית הקלפים - ראיתי שני פרקים, ועל פניו זה נראה שלקחו את הדמות שלו מ"להרוג את הבוס" (אחד הסרטים הטובים שלו אגב מבחינת משחק, הסרט עצמו בינוני+ ודי משעשע) ונתנו לה תוכנית משלה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

איזה באסה! לא ידעתי שבוס לא תמשיך

זה תמיד קורה לי, אני מתאהב בסדרה ואז אני שוב מגלה שהטעם שלי שונה משל הכלל והיא יורדת...
לא ידעתי שאחוזי הצפיה של בוס היו נמוכים, הייתי בטוח שהיא להיט... אבל היי, אני גם הייתי בטוח ששני גברים וחצי תתרסק עם אשטון קוצ'ר ושיחזירו את צ'ארלי מהמתים (נשמע יותר כמו ווישפול ת'ינקינג)

לא הפלתי שום דבר על ספייסי. אני מאוד נהנה מבית הקלפים וברור שהתפקיד שלו שונה והוא צריך להיות אפור יותר. אני רק אומר שההשוואה בלתי נמנעת ובתפקיד הספציפי שנתפר לגרמר, הוא הרבה יותר בלתי נשכח בעיניי מזה של ספייסי.
אני אגדיל ואומר שאם זה לא היה ספייסי, סביר להניח שבעוד כמה שנים אם היית רואה את השחקן במקום אחר, אולי אפילו לא היית זוכרת מאיפה הוא מוכר לך. את גרמר בבוס, לעולם לא תשכחי.

נ.ב. אשמח להמלצות על עוד סדרות פוליטיות טובות, אבל כאלו מהצללים. של דמויות משנה. תככים, פוליטיקה, סקס, מזימות ולא אקשן להצלת העולם...
אגב, איכשהו הבית הלבן למשל מעולם לא דיברה אלי, אפילו לא טרחתי לראות פרק אחד. לא נראה לי שהייתי אוהב.

אגב נוסף, איך נקראת בית הקלפים בגרסא האנגלית והאם מישהו יכול להשיג לינקים להורדה עבורה? תודה מראש.

בנוגע לשדרוג, אני יודע שאת צודקת, אבל אני טיפוס די סנטימנטאלי שמתקשה להרפות מסרטים וסדרות שיושבים ויושבות לו שם לא מעט שנים... אני מאמין שלא רחוק היום שיהיה אפשר לפרוק את תכולת הממיר שלי לממיר חדש. או אז אשמח להחליף.

מאיפה אתם מורידים טורנטים (בהנחה שעשיתם את זה מפיראט ביי שנסגר לפני כמה ימים לעת עתה)?

תחפש torrent search ונדמה לי שהתוצאה הראשונה (משהו נקודה eu) נותן לינקים למלא אתרים.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

לא משנה. משום מה העמוד הראשון של TPB מגיע לי לסיומת גרינלנד (הם ניסו להעביר את האתר לשם) שלא עובדת. אבל אם מוסיפים דברים לשורת כתובת הוא מצליח להכנס.

לרגע הלחצת אותי.
אני נכנס מהקישור הזה ואין לי שום בעיה: http://thepiratebay.se/

torrentz.eu

_________________
תודה לאלוהי הבירה

היא נקראת (הפתעה!) "House of Cards".

_________________
.Homo nihil nisi gleba multiplicis luti est

איך אהבתי את באפי פעם (אזור גיל 20), העונות הראשונות היו מהנות בטירוף - אקשן שנון וסקסי (היה לי ביג קראש על שרה מישל גלר בזמנו) - ג'וס "מלך החנונים" וודון בשיאו... אבל באיזשהו שלב הסדרה התחילה להעיק ולדכא וכבר לא היתה משעשעת (זנדר היה הדמות האהובה עלי ולא נתנו לו לדבר כמעט) והפסקתי לראות נראה לי בערך בשלב שספייק נהיה פתאום טוב WTF.
Six feet under לדעתי היתה הסדרה הטובה בטלויזיה בזמנה (לפחות העונות הראשונות). כל פרק גרם לי לרצות למות אבל איזה משחק ובימוי... טלויזיה במיטבה! פספסתי הרבה פרקים בשתי העונות האחרונות כי לא היו לי כבלים ואני מתישהו רוצה להשלים אותן. מה שמצחיק שפספסתי את פרק הפיילוט (מקרה אמיתי של הכלב אכל לי את הדיסק...) והורדתי אותו לפני כמה זמן וזה עדיין ממתין לי על המחשב.
גם דם אמיתי של יוצר Six feet אלן בול היא סדרה ממכרת בטירוף למרות שהם איבדו את זה בשתי העונות האחרונות ודי נגמרו להם הנושאים. מישהו ראה את הסדרה החדשה שלו "באנשי" ויכול להמליץ?

השבוע נגמר ספרטקוס בצורה מצוינת.
בכלל סדרה מאוד מומלצת... קצת טראשית לפרקים קצרים, אבל בגדול סדרה מהנה מאוד ומעניינת בחלקים גדולים שלה.
גם באופן רופף מתארת קצת את ההיסטוריה