סל ניוז

יש עובדה בלתי נסבלת והיא שתחת אותו גג של "חללי צה"ל" נמצאים חיילים שאכן חרפו נפשם בקרב, וחיילים שנפגעו בתאונות דרכים בחופשה.
שני המקרים הנ"ל הם קיצוניים ועליהם קל להסכים, הבעיה היא כמו תמיד, הגבול.
תאונת דרכים בחופשה לא ובדרך לבסיס כן? ובדרך מבסיס לבסיס? ובדרך מהבסיס הביתה? ומשימוש רשלני בנשק?
בשנה האחרונה, כך אומרים לנו, נוספו 126 חללים למאגר השכול.
לא מצאתי שום דרך לעשות שאילתא פשוטה לקבל את רשימת השמות, אבל מזכרון שטחי, אני לא זוכר אירועים בטחוניים שיכולים לפרנס 10 אחוז מהמספר הזה.
בקיצור, הבטויים "חרפו נפשם למען תקומת העם בארצו" רחוקים מאוד מלהתאים לאמת.
ההנגה בישראל של היום פחדנית מכדי לבצע את ההפרדה, ויתכן שגם הציבוריות הישראלית עוד לא בשלה לקבל החלטות מתבקשות כאלה.
אבל ברור שהגבול עובר איפשהו.
נגד שמת מדום לב בביתו ורועי קליין לא יכולים להיות באותה קטגוריה.

ועוד משהו:
כשבאים לקבל החלטות מדיניות, המחיר שעולה כדי להצדיק את הויתורים, צריך להיות מדויק.
המספר המבהיל המדובר היום 22 אלף ב60 שנה רחוק מלהיות מדויק.
קודם כל זה לא 60 שנה אלא 150 (מהיציאה מן החומות), וגם מתוך ה22 אלף הללו, רבים רבים הם לא קורבנות שקשורים לסכסוך.

_________________

בנוגע לשנה האחרונה אתה כמובן צודק: לפי מה שאני רואה, 2 אנשי כוחות הבטחון נהרגו בשנה האחרונה וזה היה באירוע בטחוני אחד- אותו אירוע בגבול מצרים. האמת שאם זה נכון זה נתון מדהים, אולי הנמוך ביותר בכמות אבידות כוחות בטחון בארועים בטחוניים מזה שנים רבות ואחד הנמוכים בתולדות המדינה. מצאתי את כמות הנופלים מקרב אנשי כוחות הבטחון באתר השב"כ בעשור הקודם. הנתונים הם של קורבנות הלחימה מהטרור הפלסטיני, שהיווה רוב מוחץ של האבידות:
2009- 12 איש.
2008- 10.
2007- 6.
2006- 127 (כולל מלחמת לבנון השנייה).
2005- 8.
2004- 26.
2003- 57.
2002- 149.
2001- 33.

אבל להגיד "22 אלף" גנרי זה הרבה יותר מאחד ומתסיס את הדם. אז יאללה.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

זה לא בשביל להתסיס את הדם, כמו שזה נובע מכך שאין שום הפרדה רשמית בין בנופלים בעניין של קטגוריות סוגי נופלים. זו הסיבה שחייל שנהרג בתאונה שהוא שיכור ייקבר באותה צורה והמצבה שלו תראה אותו הדבר כמו לוחם שנפל בקרב.

אבל כן, המספר 22 אלף בציון המשפט "נפלו במערכות ישראל" הוא עובדתית לא נכון.

לא צריך לתת לכל דבר סבטקסט פוליטי. אם אכן זה 22 אלף ב-150 שנה ולא ב-60 אז זו פשוט טפשות מוחלטת. סליחה על חוסר האמון באבימאל, אבל זה באמת נכון?

בכל מקרה, זה דיון שאפשר לעשות כל שנה, הדיון השנה צריך להיות על ההחלטה הנוראית להעניק צל"ש לכל ההרוגים באוטובוס בכרמל, החלטה נוראית לכשעצמה, ולא לתת צל"ש כזה לאלה שנשארו בחיים. באמת אין אנשים עם טיפת שכל ו/או היגיון ו/או חוש כבוד מינימלי?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

תשמע, חיטטתי קצת באתר "יזכור" שהוא אתר הנצחה לחללי מערכות ישראל. אתר רשמי של משרד הבטחון. החלל הראשון הוא אהרון הרשלר, שנהרג בינואר 1873 במשכנות שאננים.

טוב, אז כאמור יש כאן הטעיה מטומטמת. שווה לשלוח מכתב למישהו בנושא, מסוג הדברים שאפילו אפשר לתקן (שקרייני החדשות יגידו ברגע הרלוונטי "מאז 1873" "מאז קום המדינה").

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

סכימת החללים מתחילה ב-1860 ולא ב-1873

אני גם הכרתי את זה, אבל באתר של "יזכור" החלל המוקדם ביותר הוא מ-1873.

אז אני היחיד שמעוצבן נורא מעניין הצל"ש לאנשי הכרמל?

לעניין שאבימאל פתח, ברור שיש דברים שאפשר להתווכח עליהם (חייל שנהרג בתאונת דרכים בחופשה, נניח), אבל פער בין החלק הלוחם והחלק הלוגיסטי של הצבא קיים תמיד (יצא לי לקרוא לא מזמן ספר על אל-עלמיין ועל התלונות החוזרות ונשנות על כך שרוב הצבא הוא בעצם צבא אספקה). נראה לי מוצדק והגיוני להחשיב תאונת דרכים של חייל לא לוחם כנפילה במסגרת שירותו וכשמשהו שיום הזיכרון מתייחס גם אליו.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

ה-22,993 כולל שוטרים, סוהרים, שב"כ ומוסד. כולל את לוחמי המחתרות וחטיבות הלוחמים והספירה מתחילה ב-1860 (יהודי נרצח בירושלים אחרי שהוקם השכונה מחוץ לחומות).

ברור שקשה לעמוד דום בשביל חייל שרצח את חברתו והתאבד או עבור סוהר שנפטר מסרטן. אבל בסופו של דבר זו לא הקרבה כל-כך גדולה לא להפריד בין דם לדם. ואנו כחברה עושים וויתורים גדולים מאלה.

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

מה שצריך לעצבן אותך,ראובן, זה לא החלטה פופליסטית נמוכה שמתקבלת פה ושם, אלא השיח הפופוליסטי שלא נותן להשחיל אף סברא נגד הזרם בלי שיגמרו לך את הקריירה.
המע"מ על הפירות והירקות, מחירי הדלק ועוד אלף ואחת החלטות רעות מתקבלות כאן בצל השיח הזה.
תראה מה עשה טרור הפוליטיקלי קורקט העדתי לאורי אור ולטומי לפיד אחר כך גם ללבני בעניין גלעד שליט.
חללי צה"ל זה פרה קדושה שכדאי להתחיל בה.
סומו
הויתור הזה הוא לא בחינם כאמור, יש לו מחיר.

_________________

בוא נדבר על אורי אור בהזדמנות אחרת (אני במקרה הזה הייתי בצד הטרוריסטי). דווקא במקרה של הכרמל הושמעה לא מעט ביקורת פומבית, גם אם בשלב שבו כבר לא היה ממש מה לעשות.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני יכול לגלות כאן שההתלבטות הזו נוגעת לי באופן אישי מאד.
אחותי נפטרה ממחלה שבה חלתה בתחילת שירותה. למרות שצבאנו הנפלא שחרר אותה כשנאבקה במחלה, ההורים שלי נאבקו אחרי מותה לקבל הכרה בה כחלל צה"ל - בעיקר בגלל שעקב טמטום של אנשים בצבא המחלה שלה התגלתה מאוחר, וגם בגלל שכאמור הצבא מיהר לשחרר אותה כדי לא לשאת בשום אחריות או עלות (יש לציין למען ההגינות שבסופו של דבר משרד הבטחון כן השתתף בעלויות הרפואיות עוד לפני מותה).
בסופו של דבר המאבק הצליח והיא הוכרה כחלל צה"ל.
בכל ערב יום זכרון יש טקס ביישוב שבו גרנו אז, שבו משפחה של כל חלל מדליקה משואה לזכרו. ההורים שלי עולים לטקס הזה כל שנה, למרות שאנחנו כבר לא גרים שם הרבה שנים. כמובן שבין החללים יש גם הרבה חללי קרב אמיתיים.
אני באתי לטקס הזה פעם אחת, בשנה הראשונה אחרי שהיא הוכרה כחלל צה"ל, והרגשתי שם מאד מאד לא נוח - ממש לא שייך. מה לי ולמשפחות שכולות "אמיתיות".
מאז אני לא בא לשם, וההורים שלי עולים לשם בלעדי. הם אפילו לא שואלים אותי כבר אם אבוא השנה או לא, הם יודעים שלא אבוא. אחי גר היום בחו"ל, אבל כשעוד גר בארץ הוא נהג כמוני.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אבימל, כולנו עושים וויתורים כדי לחיות באותה מדינה. המטבחים בצה"ל כשרים. דתיים שומעים שירת נשים בצה"ל ועוד. בסופו של דבר זה שווה את זה. כי בלי זה לא תהיה מדינה ליהודים.

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

ואם אתם רוצים פולמוס ביום זה בת"א ילדים בגן מסתובבים עם מדבקות שכתוב עליהן "ארץ ישראל שלי!" עם א"י השלמה. שמישהו יגיד שהחינוך פה הוא "לא פוליטי"...

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

איום ונורא ממש.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

אני מניח שבאופן כללי, אם רוצים פולמוס-אפשר פשוט לפנות אליך. אני משוכנע ביכולת שלך לפתח פולמוס גם סביב נושאים כגון שטיפת כלים בבית ישראלי ממוצע או שיטות לסחיטת תפוזים טריים.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

או סביב העובדה שחניכי בני עקיבא בחיפה שרו את "אני מאמין" לאלר שירת התקווה בטקס המרכזי...

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

יאללה, פתח פולמוס.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

וכמובן, גם בלי איחוד החללים, גם לא תהיה מדינה ליהודים.




קודם כל, הראשון (ארץ ישראל שלי) לא מכריח את השני (א"י השלמה), ושנית, מי דיבר לעזאזל על חינוך לא פוליטי במובהק? אפשר לחשוב מה כבר אמרו כאן.



אני מניח שהתכוונת ל "אחר" ולא "במקום" (כי אז זאת חתיכת שגיאת כתיב, אפילו בשבילך), ואם כן אני לא מבין איפה כאן הבעיה, פרט לטמטום האנטישמי הרגיל שלך.

ובכלל, סומו, למה אתה שוב מתערב בנושאים של אנשים גדולים? לא נמאס לך להציג את עצמך בדרך המגוחכת להפליא שבה אתה מתמיד?

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

עוד טאבו אחד נשבר:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/361/ ... =402&loc=2

ואגב, מה דעת הפורום המכובדת על זה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4220543,00.html

הייתי שמח לראות את זה מקבל גושפנקא ממלכתית בשנה הבאה, אבל לא הייתי תולה בזה תקוות כלשהן.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

מתוך הכתבה: "נציג המשפחות השכולות, ששקל את בנו בפיגוע בחיפה ב-2003"

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

היה צריך היה להיות "לאחר" התקווה.

ומי שחושב שזה עניין פעוט, זכותו.

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

לא סומו, אני לא חושב שזה עניין פעוט. אני חושב שזה עניין לגיטימי לחלוטין. מי שלא חושב כך, ובכך בעצם רוצה לגרום לכפייה חילונית - הוא הבעייתי.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).