סל ניוז
http://salnews.com/forum/

יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג
http://salnews.com/forum/viewtopic.php?f=2&t=12511
עמוד 1 מתוך 4

מחבר:  אבימאל [ א' אפריל 14, 2013 6:44 pm ]
נושא ההודעה:  יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

דיון שנדון הפייסבוק:
אם אתם מוצאים את עצמכם בצפירה במקום נידח מאדם ובהמה, האם תעמדו?

מחבר:  charlie5 [ א' אפריל 14, 2013 6:52 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

למעשה השאלה שלך היא - את מי אני צריך לכבד בצפירה: את אלו שעומדים ביחד איתי\עלולים לראות אותי או מתוך כבוד לחללים.
בחר כטוב בעיניך.

מחבר:  oren_80 [ א' אפריל 14, 2013 7:02 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

יצא לי להיות לא אחת לבד בבית בצפירה, ואכן עמדתי.

מחבר:  beatla [ א' אפריל 14, 2013 7:17 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

עומד.
תמיד ולא משנה איפה.

מחבר:  עופר האדום [ א' אפריל 14, 2013 8:46 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

ודאי שעומד, גם בבית לבד.

מחבר:  yanivmus [ א' אפריל 14, 2013 9:14 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

רק אני או שעצם השאלה שלך לא במקום ולא מכובדת?
יש פה שאלה בכלל?

מתנצל מראש על הגסות. אולי אני אומר זאת שעד שלא תאבד מישהו לא תבין מה זה.

*סליחה, אחרי שקראתי שוב זה לא מופנה אליך ספציפית. הבאת את זה מפייסבוק. סליחה על הכניסה בך.
אני נבוך מעצם השאלה, בכל אופן.

מחבר:  התותח המפוברק [ א' אפריל 14, 2013 9:15 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

מסכים עם מוסא. עומד בכל מקום וכל שעה. בזכותם אנחנו פה.

נראה לי שזה המקום לאזכור סיפור דורון לב:
http://doron-lev.ad-olam.co.il/Default.aspx

נהרג ב-2003 מירי של צלף פלסטיני. עד כמה שאני זוכר היה אחד משחקני הפנטזי הראשונים במשחק ה-Coachingsim של גיל איל, והייתה גם ליגה שנקראה על שמו. לפני כמה שנים שודר אפילו סרט, ובחלק מהסרט דיברו על כך שאהב כדורסל וסטטיסטיקה של כדורסל.

מחבר:  אבימאל [ א' אפריל 14, 2013 9:26 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

כשאני נמצא לבדי, התנהגותי לא משנה לאף אחד, לא למשפחות השכולות, לא לחטיבות הלוחמים ולא ללוחמי המחתרות.
בטח שלא לנופלים עצמם.
מדובר כאן בחשבון של אדם עם עצמו, האם עמידה של 2 דקות בשעה שמונה בערב משמעותית ליחס שלו לחללי צה"ל או לא.

מחבר:  ודים [ א' אפריל 14, 2013 9:37 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

התותח המפוברק כתב:
מסכים עם מוסא. עומד בכל מקום וכל שעה. בזכותם אנחנו פה.

נראה לי שזה המקום לאזכור סיפור דורון לב:
http://doron-lev.ad-olam.co.il/Default.aspx

נהרג ב-2003 מירי של צלף פלסטיני. עד כמה שאני זוכר היה אחד משחקני הפנטזי הראשונים במשחק ה-Coachingsim של גיל איל, והייתה גם ליגה שנקראה על שמו. לפני כמה שנים שודר אפילו סרט, ובחלק מהסרט דיברו על כך שאהב כדורסל וסטטיסטיקה של כדורסל.

אם לדייק אז זה היה טרום המשחק של גיל. זה היה במסגרת את בשם www.simgalaxy.com של בחור בשם סקוט (שאגב היה מלא באגים ופריצות). הקבוצה שלו אף לקחה אליפות בעונה הראשונה אבל הוא ביקש שמאמן אחר יחליף אותו עקב גיוסו. רק לאחר מכן גיל הקים אתר מתחרה משלו.

מחבר:  charlie5 [ א' אפריל 14, 2013 9:39 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

קודם כל זאת לא עמידה של שתי דקות אלא דקה.מאמץ קשה - אני יודע.
צריך לעמוד בצפירה בלי קשר לעניין של "למי זה משנה".
כי זה לא משנה - כנראה באמת אף אחד לא יראה אותך.
אבל יש עניין של לתת כבוד לאנשים שתרמו למדינה ובזכותם אתה חי היום.גם אם הם לא יודעים על זה.

מחבר:  oren_80 [ א' אפריל 14, 2013 9:42 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

הצפירה של מחר ב-11 היא בת 2 דקות, אגב.

מחבר:  אבימאל [ א' אפריל 14, 2013 9:45 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

צ'רלי עם "צריך" ו"יש עניין" לא קונים במכולת.

מחבר:  nadav_hacohen [ א' אפריל 14, 2013 9:50 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

אני עומד ליד אנשים מתוך נימוס בסיסי וכבוד למנהג ציבורי שאין מאחוריו שום כוונה רעה (בניגוד להמנון, שאני לא מכבד), אבל לא כשאני לבד. אני לא צריך לעמוד לבד מול המראה באמבטיה כדי לזכור את החבר מהטירונות שירה לעצמו בראש, את המדריך מבני עקיבא שהתפוצץ יחד עם מחבל מתאבד, את החברים היתומים שלי מהטבח במלון פארק או את החבר שלי שנולד יתום מאב, ויש עוד. את כל אחד מהם אני זוכר בדרך אחרת ובזמנים אחרים, ואת ישראל מהטירונות אני בדרך כלל זוכר יותר מכולם וכמעט כל יום, כשאני עובר על יד המקום שהוא ירה בעצמו, מתחת לגשר בצידי כביש החוף.

מחבר:  shayn00 [ א' אפריל 14, 2013 10:55 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

עומד בכל מקום.
כדי לזכור, להתייחד, לכבד, להוקיר ולאהוב

כי זה נותן לי תחושת שייכות, כי זה נותן לי תחושת ביחד.
לגביי מה זה נותן להם אני לא יודע.

מחבר:  matan 2.0 [ א' אפריל 14, 2013 11:06 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

אני עומד בכל מקום (לדוגמא - השנה לבד בחדר). לא יודע למה, וגם לא ייחסתי לזה יותר מדי משמעות. זה פשוט משהו שאני עושה.

מחבר:  ראובן [ א' אפריל 14, 2013 11:09 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

אני חייב להגיד שזה מאוד מבאס להיכנס לת'רד שזו הכותרת שלו ולקרוא עוד דיון על הצפירה.

מחבר:  THE G1 [ א' אפריל 14, 2013 11:34 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

עומד בכל מצב...סתם סיפור אגב,כאשר הייתי בצבא הייתי בעמדת שמירה בלי שעון וידעתי שאמורה להתחיל הצפירה מתישהו בזמן הקרוב רק שממקום העמדה שלי לא ניתן היה לשמוע כלל את הצפירה(בסיס צבאי אומנם,אבל בלאי,כן?) וכך מצאתי את עצמי עומד משהו כמו בין עשר לעשרים דקות,רק בגלל שאין לי מושג מתי הצפירה.........

אגב,סתם שאלה שמסקרנת אותי,למה ביום הזיכרון יש שתי צפירות וביום השואה אחת?

מחבר:  stpsg [ א' אפריל 14, 2013 11:35 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

ראובן, תעלה נושא אחר אם זה מבאס.

אני מהעומדים לבד (בחושך). לא כי זה קשור לכבוד, זכרון או משהו כזה, הרי הם כבר מתים וזה לא עוזר להם, ואף אחד לא רואה אותי כך שאני לא יכול לפגוע במישהו באי-כיבוד הנורמה. אני פשוט חלק מקולקטיב שזו הדרך שלו לציין אבל, וכל עוד אין לי דרך טובה יותר, זה מה שאני עושה. אני לא חושב ש"צריך" לעמוד בצפירה.

מחבר:  Iggy [ א' אפריל 14, 2013 11:37 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

אין לי בעיה לעמוד, אבל אני אף פעם לא מבין מה לעשות עם הידיים. לפחות כשאתה חייל אתה יודע איך צריך לעמוד. אבל כשאתה אזרח... יש כל כך הרבה חופש.

מחבר:  stpsg [ א' אפריל 14, 2013 11:38 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

בשביל זה המציאו כיסים

מחבר:  ראובן [ א' אפריל 14, 2013 11:38 pm ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

תומר, זה לא יקטין את הבאסה. בכל אופן ולמען הפרוטוקול, אני אעיר שאני מתעב את משטרת הצפירה הזו (זו ששופטת מי שעומד וזו ששופטת מי שלא עומד) ואני אסתפק בזה.

מחבר:  Edward Gibbon [ ב' אפריל 15, 2013 1:37 am ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

אני מתחבר מאוד למה שנדב כתב.
עד השנה הייתי עומד תמיד, לא משנה מה. הייתי מתעורר במיוחד בשביל לעמוד. אפילו שהודו עמדתי.
אבל עכשיו, אחרי שחוויתי שכול צהלי על בשרי, מול העיניים, זה נראה לי מטופש.

מחבר:  תומר [ ב' אפריל 15, 2013 8:44 am ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

נעמה כרמי מצוינת (כדרכה) בנושא זה ממש

מחבר:  צוד [ ב' אפריל 15, 2013 9:35 am ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

ראובן,
סנט וחצי בעניין ה"מבאס": אני עומד כשאני לבד, בדיוק מהסיבה שהארי נותן לרון להרוג את ההורקרוקס שחבוי בתוך הקמע.

ואם כבר בא לך לקרוא פה על עניינים אחרים, אני מקפסט את הסטטוס שלי מאתמול בלילה.
בשנה שעברה, ברצלונה שיחקה נגד צ'לסי בחצי גמר ליגת האלופות. סביב הדיון האם לראות את המשחק או לא, כתבתי את הדברים הבאים:

דביר,
אתה בטח היית צוחק עלי עכשיו. יושב בחדר, מציץ מדי פעם באיזה אתר PBP כדי לראות כמה בארסה מול צ׳לסי, וחוזר להסתכל על התמונות שלך. מחניק את הדמעות, כי בכל זאת לא נעים.
אולי לא היית צוחק, אולי היית כועס, קצת נבוך. ״בגללי? איזה שטויות, תלך תראה את המשחק אם זה כל כך מעניין אותך. נו, תלך״.
לא רוצה. לא יכול.
לראות את המשחק אתה אומר? צר לי, אבל אני לא מצליח.
ברור לי שזה לא עומד אחד מול השני, ברור לי שאני לא פחות אוהב אותך אם אני אשב עכשיו מול סופקאסט מזורגג שנתקע כל שניה עם שדר צ׳רקסי. אבל אני לא יכול. לא מסוגל להתרכז.
קיבינימט, הייתי מסכים לעשות קעקוע של רונאלדו על המצח בשביל עשר דקות איתך. הייתי מסכים לא לראות יותר משחקים לעולם, בשביל לשבת איתך לקפה ולדון איתך בכובד ראש בשאלה האם נכון או לא נכון לראות כדורגל ביום הזכרון.
הייתי השבת בבית שלך. כמו כל חודש. טוב, כמעט כל חודש, אני מודה. מאז שעברתי לגולן זה כבר יותר קשה. בגלל המרחק, לא בגלל שהרגשות מתקהים. ההיפך, משום מה הגעגועים נהיים יותר קשים ככל שעובר הזמן.
אתה כל כך חי, דביר, שעד היום לא באמת עיכלתי את זה שאתה כבר לא.


לפני הסוף, סיפור אחד מצמרר, חלקכם מכירים אותו. אני מכיר אישית כל אחד מהמוזכרים בסיפור הזה. קשה להאמין אבל הוא אמיתי.
חצי שנה אחרי שדביר נהרג, אמא שלו ואחותו נסעו להופעה של מאיר בנאי בחוצות היוצר.
הן התיישבו באחת השורות האחוריות, וחיכו שההופעה תתחיל.
דליה, אמא של דביר הרגישה פתאום שמישהו דופק לה על הכתף.
היא הסתובבה וראתה ילד מתוק, בן שלוש, נראה כאילו יצא מפרסומת לקינדר בואנו.
דליה, גננת במקצועה, התחילה לדבר עם הילד.
- איך קוראים לך, חמוד?
- אשל.
- אתה רוצה לשבת לידי, אשל?
- כן.
- אתה רוצה להיות חבר שלי?
- כן.
בינתיים, אמא של אשל רואה שהוא מציק למישהי שיושבת בשורה לפניו, והיא אומרת לו:
״אשל חמוד, בא תשב ליד דביר״.
דליה שומעת את השם דביר ומסתובבת מיד. מאחוריה אישה עם תינוק ביד.
- סליחה, איך קוראים לילד שלך?
- דביר. עונה שירי, האמא.
- שוב סליחה, אבל אני חייבת לדעת, בן כמה הוא?
- חצי שנה.
- הוא נולד לפני או אחרי עופרת יצוקה?
- אחרי.
- ו...למה קראת לו דביר?
- לחייל הראשון שנהרג בעופרת יצוקה קראו דביר, עונה שירי לדליה ההמומה, הסיפור שלו ריגש אותנו. החלטנו לקרוא לילד שלנו על שמו.
- אני אמא שלו. אומרת לה דליה.
- לא יכול להיות, עונה שירי, איפה את גרה?
- בגבעת זאב.
- ומה שם המשפחה שלך?
- עמנואלוף.
- אני לא מאמינה, את באמת אמא שלו.
(ולמה שוב הדמעות האלה עכשיו? מה נהיה ממני?)

דבירוש, מחצית עכשיו. 2:1 לנו, הם בעשרה שחקנים.
זה לא מספיק טוב, אבל יש עוד 45 דקות.
נראה מה יהיה.

מחבר:  ראובן [ ב' אפריל 15, 2013 9:39 am ]
נושא ההודעה:  Re: יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"ג

פחות "לדבר" ויותר "לקרוא", אבל תודה על שהבנת את הנקודה שלי.

עמוד 1 מתוך 4 כל הזמנים הם UTC + 2 שעות [ שעון קיץ ]
Powered by phpBB® Forum Software © phpBB Group
http://www.phpbb.com/