הת'רד המסורתי. ומכיוון שנורטון מעיד על עצמו שהוא כבר לא ממש בעניינים, אתכבד ואפתח אותו בעצמי.
אליפות העולם של התאחדות הביליארד והסנוקר העולמי - הקרוסיבל, כפי שהיא מכונה בפי כל, ע"ש ההיכל בו היא משוחקת - תיפתח היום בצהריים בשפילד בפעם ה-37, או ה-76, תלוי איך סופרים. זהו הטורניר החשוב ביותר בסבב הסנוקר המקצועני הן מבחינת נקודות דירוג (המנצח יזכה ב-10,000 נקודות), הן מבחינה כספית (...וברבע מיליון פאונד) ובעיקר מבחינת יוקרה (מי היה זוכר את דניס טיילור, ג'ו ג'ונסון וגראם דוט לולי זכו בו?), והמתח גבוה מתמיד. זהו גם הטורניר האחרון לעונת 12/13.
הטורניר משוחק בשיטת פלייאוף, ומשתתפים בו 32 שחקנים. בסיבוב הראשון המנצח בכל משחק הוא הטוב מ-19 פריימים - בטורנירים אחרים אפילו הגמר בד"כ קצר יותר. מאחר שכל משחק כזה עשוי להיארך יותר מעשר שעות, מחלקים אותו לשני חלקים המשוחקים לאורך יומיים-שלושה. כל משחק מציג שחקן מדורג - אחד מ-16 הטובים בעולם, והשנה, מסיבות שיוסברו בהמשך, 15 - ומולו יריב שעלה מהמוקדמות שנערכו בתחילת החודש. המשחקים משודרים ביורוספורט 1 ו-2 וכמובן ב-BBC 2, וזוכים לרייטינג גבוה באי הבריטי ובכמה מדינות אסייתיות. ישראלים אין ולא היו אפילו בסיבובי המוקדמות הראשונים, ועם כל הכבוד לשחר רוברג כנראה שגם לא יהיו בעתיד הנראה לעין.
עונת 12/13 הוכתמה בהיעדרו של אלוף העולם המכהן ובלי ספק השחקן המוכשר ביותר בתולדות המשחק, וגם הפופלארי ביותר כנראה - רוני אוסאליבן, שהודיע על הפסקת פעילות זמנית אחרי שזכה בטורניר אשתקד, בפעם הרביעית בקריירה. ככל שהתקדמה העונה ורוני מיאן להופיע לטורניר אחרי טורניר, נראה היה שאחרי עשרים שנה ה"רוקט" ייעדר לראשונה מהקרוסיבל - אלא שבפברואר רוני כינס מסיבת עיתונאים והודיע שישתתף באליפות העולם, לאושרם של מעריציו ושל יו"ר ההתאחדות האמביציוזי בארי הרן. מאחר שלא שיחק כל העונה רוני מדורג כרגע במקום ה-28 בעולם, ואפילו אם יזכה בטורניר לא יצליח להיכנס חזרה לטופ 16. אלא שמעמדו כאלוף המכהן הבטיח לו אוטומטית מקום בטורניר כמדורג בו ראשון, ואילץ את המדורג 16 בעולם, מארק דיוויס, לשחק סיבוב מוקדמות אחד. אגב, מהעונה הבאה יוחל שינוי מהותי בפורמט של מרבית הטורנירים (פרט לאליפות העולם, אליפות בריטניה ואליפות אוסטרליה), ולפי השיטה החדשה כל השחקנים ייאלצו לשחק משחקי מוקדמות. השחקנים הבכירים מתנגדים כמובן, אבל בעולם הסנוקר המילה האחרונה שייכת להרן - שהיה מנהל וסוכן שחקנים הרבה שנים, ונחשב למי שהציל את הענף מאז שנקרא לתפקידו.
שחקן בכיר נוסף שנעדר מרוב שלבי העונה הוא סטיבן לי. לי הושעה על ידי ההתאחדות עד הודעה חדשה לאחר שנחשף חשד כי מכר כמה משחקים בעונות 08' ו-09', והוא בינתיים מכחיש מכל וכל - אבל השמועות סביב משחקים משונים בהשתתפותו מוכרות שנים. הוא הושעה זמן קצר אחרי המשחק הזה -
https://www.youtube.com/watch?v=yAZSzy-rurs - בו לקח חלק נגד יריב שנוי במחלוקת לא פחות, שכלל כמה שגיאות אלמנטריות באופן מחשיד, בעיקר בפריים האחרון.
עוד ייעדרו מהטורניר -
סטיבן הנדרי, גדול שחקני הסנוקר בכל הזמנים שפרש לאחר אליפות העולם הקודמת, אחרי עוד הופעה בלתי נשכחת
https://www.youtube.com/watch?v=73Vd6SnP7A8סטיב דיוויס בן ה-55, אגדה
https://www.youtube.com/watch?v=OmkL5wnw1Z4קן דוקרטי, אלוף העולם 97' והראשון שהוריד את הנדרי מהכס, שהתאושש בעונה האחרונה ונכנס חזרה לטופ 32 אך הודח במפתיע בדיסיידר במוקדמות.
רייאן דיי, ג'יימי קופ וליאנג וונבו, הבטחות גדולות שלא עמדו בציפיות.
ליאם הייפילד, ג'יימי ג'ונס ולוקה ברסל, שתורם עוד יגיע.
ג'ימי ווייט וטוני דראגו הזכורים לטוב, שדווקא עברו שני שלבי מוקדמות אך הודחו לבסוף.
ג'ו סוויל, אחד השחקנים החביבים עליי ביותר, שאיבד כבר את מקומו בסבב המקצועני לאחר שכושרו דעך לחלוטין בעונות האחרונות ולמעשה פרש, ובחודשים האחרונים חזר לחיים. סוויל נאלץ להתחיל מסיבוב המוקדמות השני, בו משתתפים בעיקר שחקני עבר משועממים ושחקנים חובבים, עבר שישה סיבובים עד שהודח בידי מארק ג'ויס בסיבוב הלפני-אחרון. מקומו בסבב בעונה הבאה מובטח.
סיבוב ראשון. המספרים מתייחסים לדירוג הכללי:
רוני אוסאליבן (28) - מרקוס קמפבל (27) הקרוסיבל תמיד מפוצץ ביום הראשון, אבל מכירת הכרטיסים למשחק הזה הסתיימה ביום בו הודיע אוסאליבן שהוא חוזר. רוני בן 37, גיל שבו רוב השחקנים מתחילים לאבד את חדות הראייה, את יציבות היד ואת הביטחון. הוא לא שיחק משחק רשמי אחד בדיוק שנה שלמה ואין לאף אחד מושג באיזה כושר משחק הוא נמצא, ובטח שלא באיזה כושר מנטלי ומה הוא מתכנן הלאה. אצל רוני הכל בראש; בשנתיים שקדמו לאליפות אשתקד הוא הבריז דרך קבע מטורנירים ושיחק בחוסר איכפתיות, אבל לקרוסיבל הוא הגיע מפוקס ושרף כל מה שנקרה בדרכו. מרקוס קמפבל הוא מין דב סקוטי עצום ממדים שמסתובב כבר די הרבה שנים בטופ 32, והגיע בתחילת העונה לחצי גמר טורניר דירוג בסין. לא משנה כמה חלוד רוני יגיע, הפסד שלו כאן נראה בלתי-אפשרי.
אלי קרטר (15) - בן וולאסטון (35) אלי קרטר הוא כישרון אדיר שמפציע פעם או פעמיים בעונה, ומסוגל לקחת כל טורניר שהוא מגיע אליו מוכן, אלא שמחלת מעי דלקתית כרונית ממנה הוא סובל בשילוב נפש סוערת מנעו ממנו לפתח קריירה גדולה. קרטר החליט איפשהו שנמאס לו מהמשחק והוא התחיל ללמוד טיסה, ולמעשה אם לא ההופעה שלו בגמר אליפות העולם בשנה שעברה הוא כבר בטח לא היה משחק סנוקר. זכה העונה בטורניר הדירוג השלישי שלו, והגיע לחצי הגמר באליפות בריטניה. בן וולאסטון הוא שחקן צעיר יחסית המצוי בהתקדמות הדרגתית שהגיע לאחרונה להישג השיא שלו: רבע גמר אליפות סבב השחקנים (טורניר שמשוחק לאורך העונה וסופו באירוע גמר חשוב). זה הטורניר הרביעי אליו וולאסטון העפיל והוא כמובן אנדרדוג מובהק נגד קרטר, שייאלץ לפגוש את רוני בסיבוב השני - אותו מעולם לא ניצח בשניים-עשר נסיונות.
סטיוארט בינגהם (8) - סאם ביירד (83) ביירד הוא פרצוף חדש לגמרי בסבב והמדורג הנמוך ביותר בטורניר. הוא עבר ארבעה סיבובי מוקדמות ועוד לא ראיתי אותו משחק. בינגהם, לעומתו, הסתובב הרבה שנים בטופ 32 בלי הישגים מיוחדים עד שלפני שנתיים, בגיל 34, הוא זכה במפתיע כלא-מדורג באליפות אוסטרליה הראשונה. אולי מפתיע עוד יותר שההישג הזה לא היה מקרי - גם בעונה האחרונה הוא היטיב לשחק, ניצח את סלבי, רוברטסון, מגוויר ודינג, העפיל לשני גמרים וביסס את מקומו בצמרת. שחקן סבלני, רגוע מאוד ומנוסה אבל בעיקר אפרפר. לא מכאן ייצא הזוכה בטורניר, אם להתבטא בעדינות.
ג'ון היגינס (7) - מארק דיוויס (16) שני שחקנים בעלי מבטא מזעזע. להיגינס עוד יש קייס מסוים בהיותו סקוטי, את דיוויס, תאום-לירן-שטראובר, ראיתי מדבר לפני כמה חודשים, מגוחך לגמרי. בכל אופן, היגינס בן ה-37 הוא כבר לא מכונת הזכיות של סוף העשור שעבר וגם מארק דיוויס טיפה בירידה, למרות שהגיע לשני חצאי-גמר העונה. השניים נפגשו באליפות בריטניה, דיוויס ניצח 5-6 במשחק מעולה שכלל ברייק 147 מצד היגינס. אני מניח שהדברים תלויים בעיקר במצב הרוח ההפכפך לאחרונה של היגינס, שנראה עצבני יותר ויותר בכל משחק בשנתיים האחרונות. ההגרלה, בכל אופן, הועידה לו את הלא-מדורג החזק ביותר בסבב.
שון מרפי (4) - מרטין גולד (21) שני פוטרים טובים. עונה חזקה למרפי, שהגיע בשבעה טורנירים לרבע גמר ומעלה אך לא זכה באף אחד; מרטין גולד זכור בעיקר מהתצוגה המדהימה באליפות 2010 נגד ניל רוברטסון, שהפכה למופע היחנקות מפואר וחיזקה את בטחונו של האוסטרלי שזכה לבסוף בטורניר כולו. אם זה מרפי נגד החמאס אני עם החמאס, וגולד, הממושקף היחיד בסבב, הוא הרבה יותר גלעד שליט.
גראם דוט (11) - פיטר אבדון (31) כשדיברתי על משחקים שיימשכו עשר שעות ויותר כיוונתי למשחק הזה, שחזור הגמר מלפני 7 שנים. שני טקטיקנים מעולים, תמיד ממוקדי-מטרה, תמיד איטיים, הגנתיים, שנואים על הקהל. אבדון היה במשך שנים
האנטיכרייסט של רוני אוסאליבן, הוא אלוף עולם לשעבר, פעמיים סגן, והוא מחזיק (יחד עם סטיב דיוויס, ואחרי הנדרי בלבד) רצף מדהים של 22 הופעות רצופות בקרוסיבל, אבל כולם כבר מתים שהוא ילך מפה. הוא היה בכיוון הנכון בשנים האחרונות, אלא ששתי הופעות מעולות שלו בשנה האחרונה - אליפות סין 2012 ואליפות אוסטרליה האחרונה, בהן גבר על צמרת הסבב והשיג תואר נוסף וגמר נוסף, שמרו אותו איכשהו בטופ 32. עבור דוט - גרסה קטנה, חיוורת ופחות מוכשרת של אבדון - שעבר תהפוכות נפש, בריאות וכושר מאז 2006, זו היתה עונה יציבה כשחקן מהדרג השני בסבב, והוא באמת לא עשה שומדבר ראוי לציון. צריך ממש לאהוב את המשחק כדי לצלוח את המפגש הזה, ושלא במפתיע עדיין מוצעים כרטיסים למכירה.
מת'יו סטיבנס (13) - מרקו פו (17) שני אנדראצ'יברים, שחקנים שכושלים תמיד ברגע האמת. פו - מהגר מהונג-קונג, שממשיך לייצג את המדינה - הוא ברייק-בילדר ופוטר מצוין, וסטיבנס הוולשי מוסיף לרשימה גם משחק הגנה טוב וניסיון (כושל) בכל מעמד. יחד הם הגיעו ל-12 גמרים בקריירה שלהם, וכל אחד לקח טורניר דירוג אחד. שניהם שיחקו טוב העונה, שניהם הוסיפו עוד גמר מאכזב לרשימה, יחד הם יכולים לייצר אחלה משחק.
ג'אד טראמפ (3) - דומיניק דייל (23) עונת התחשלות בצמרת לטראמפ. בסתיו 12' הוא עלה למקום הראשון בעולם אחרי שזכה באליפות הבינלאומית בסין - טורניר הדירוג השלישי שלו - אבל בכמה טורנירים הופיעה דמות שונה לחלוטין מזו שסוחפת את עולם הסנוקר בשנתיים האחרונות והוא נראה מדוכדך ולא מרוכז, מה שהוביל להפסדים מפתיעים לשחקנים חלשים דוגמת אנתוני המילטון ומארק ג'ויס, ולאובדן יתרון עצום בגמר טורניר שנגחאי מול היגינס. הוא יפגוש את דומיניק דייל, בחור ביזארי לחלוטין שאיבחנתי לא מזמן כלוקה בתסמונת אספרגר. אין עוד שחקן שהולך כמוהו סביב השולחן, שמכה כמוהו, שמתנהג כמוהו. אחת לעשר שנים נופלת עליו רוח הקודש והוא לוקח טורניר. מת עליו.
http://www.youtube.com/watch?v=T7ThPMQ3Jo8ניל רוברטסון (2) - רוברט מילקינס (19) מילקינס הוא האיש הרע שעצר את ג'ימי ווייט מלהופיע בטורניר, כשניצח אותו בסיבוב המקודמות האחרון. אבל זה מה שהוא עשה כל השנה במוקדמות - ניצח, מה שהעלה אותו בהדרגה למיקום השיא הנוכחי שלו. הגיע לחצי גמר אחד העונה, עבר בין השאר את מארק וויליאמס, ג'ון היגינס וסטיבן מגוויר, אבל היריב שלו הוא שחקן ההתקפה הטוב בעולם כרגע. רוברטסון התחיל את העונה רע אבל נכנס לעניינים, נתן ארבעה פריימים מופלאים באליפות בריטניה ברבע הגמר נגד סלבי - ואז הפסיד את כל השאר, ומשם התאושש במהירות והגיע לשני חצאי גמר, שני גמרים וזכייה אחת באליפות סינית כלשהי. מועמד ללכת עד הסוף.
ריקי וולדן (13) - מייקל הולט (25) וולדן פרץ לתודעה לפני חמש שנים כשזכה בשנגחאי מאסטרס, מדהים בגמר את רוני, אבל התודעה שכחה ממנו די מהר. שחקן אגרסיבי, עצבני, בעל קיואינג מאוד לא אלגנטי. למזלו הוא הוגרל לשחק נגד הקריזיונר הכי גדול שיש - מייקל הולט חסר המנוחה, שנוהג להכות את השולחן לעתים קרובות ושבר ככה פעם שתי אצבעות. שניהם שיחקו טוב העונה - הולט צבר נקודות בשלבי המוקדמות, וולדן שוב תפס את כולם עם המכנסיים למטה ולקח טורניר דירוג קטן בסין.
מארק וויליאמס (10) - מייקל ווייט (41) לפני חמש שנים היה וויליאמס הוולשי על-סף פרישה. אחרי 16 תארים, כולל שניים בקרוסיבל, הכושר שלו ירד דרמטית והוא היה על סף הדחה מהטופ 32. אלא שאז וויליאמס התעשת והחל במסע טיפוס פנטסטי שהסתיים בשני תארים נוספים (והפסד כואב בגמר אליפות בריטניה להיגינס) ובהשבת המקום הראשון בעולם. עכשיו הוא שוב בצרות: בכל העונה הוא ניצח משחק אחד, במאסטרס שאיננו טורניר דירוג, והפסיד ליריבים חלשים ובצורה מזעזעת. עכשיו הוא שוב מדבר על פרישה, ואם יפסיד לבן ארצו הצעיר והמבטיח ווייט, שעוד לא ראיתי משחק - לא מן הנמנע שזה מה שיקרה. וחבל, כי הוא תמיד היה אחת הדמויות המגניבות בטור.
סטיבן מגוויר (5) - דצ'וואט פומג'אנג (70) אני לא לגמרי בטוח שכתבתי את השם שלו נכון, אבל הפומג'אנג הזה הוא לא עוד נער אסייתי זורח אלא בנאדם בן 34, שחולק דירה עם ג'יימס וואטאנה הזכור לטוב ועוד כמה תאילנדים ופתאום משום מקום עבר ארבעה סיבובי מוקדמות ושיריין לעצמו מקום באליפות העולם. סיפור מעניין. סטיבן מגוויר החביב שבר העונה סוף סוף בצורת של חמש שנים ולקח טורניר, בוויילס. משחק שבטח לא ישודר בכלל.
מארק אלן (6) - מארק קינג (30) הילד הרע של עולם הסנוקר, שממיט מבוכה מתמשכת על הארגון עם הצהרות קסנופוביות השכם והערב היה די שקט בעונה האחרונה, פרט לטורניר אחד - דווקא הוורלד אופן בסין, תואר שבו זכה אשתקד, נשאר שלו גם העונה. קצת אחרי זה הוא שוב הסביר בתקשורת כמה נמאס לו לטוס לסין, אם כי הפעם הוא נמנע מלמתוח ביקורת על אופיים של הילידים שהעניקו לו גביע יפה ו-85 אלף פאונד. בכל אופן, הצרמוניה לכבודו היתה מהרגעים המבדרים של השנה. מארק קינג הוא טקטיקן מוצלח ובעל קיואינג טוב, אבל הוא לא מסוגל לפתח ברייקים ונוטה לדפוק את עצמו לעתים קרובות משום מה.
דינג ז'ונווי (9) - אלן מקמאנוס (50) מקמאנוס היה הבטחה גדולה לפני 20 שנה. הוא התפתח בערך במקביל להיגינס, אוסאליבן ודוקרטי, אף-על-פי שהיה מעט מבוגר מהם. לקח כמה טורנירי דירוג באמצע שנות התשעים ואפילו את המאסטרס של 1994, אבל את העשור ומשהו הבא בילה בלי להפריע לאף אחד יותר מדי, תמיד בטופ 16, אף פעם לא מעורר מהומות. שחקן רגוע, ממושמע, פוטר בחסד, יציב. דינג ז'ונווי היה הבטחה גדולה לפני 8 שנים. הוא התפתח במקביל לסלבי, רוברטסון ומרפי, אף-על-פי שהיה מעט צעיר מהם. לקח כמה טורנירי דירוג, אפילו זכה במאסטרס ובאליפות בריטניה, אבל את מרבית זמנו הוא מבלה מבלי להפריע לאף אחד יותר מדי, תמיד בטופ 16, אף פעם לא מעורר מהומות. שחקן רגוע, ממושמע, פוטר בחסד, יציב. דינג ומקמאנוס הם שני חבר'ה שרואים בסנוקר מקור פרנסה, לא קרב גלדיאטורים, וזה משתלם להם: מקמאנוס עדיין כאן בגיל 42, דינג לקח השנה טורניר דירוג נוסף, ומשהו השתנה במשחק שלו. הוא נינוח יותר, משחק משוחרר, מחייך גם כשלא הולך. בהיעדר הנדרי-זולל-תארים בסביבה, אולי הגישה הזו תביא אליפות הפעם.
בארי הוקינס (14) - ג'ק ליסאווסקי (37) אולי זה עוד קצת מוקדם, אבל נראה שהחור שיצרו ילידי 86'-89' נסגר בשעה טובה עם הגעתם המבורכת של ילדי הניינטין-נייטיז. בלי לבדוק אני מוכן להתערב שהגיל הממוצע בטורנירים הולך ויורד, וזה כבר לא רק אוסאליבן-היגינס-סלבי שלוקחים את כל הקופה. נחשון טראמפ הוא חדשות האתמול; לסנסציה החדשה קוראים ג'ק ליסאווסקי (ליזובסקי, יעני), הוא בן 21, משחק כאילו השיער שלו עולה באש ונראה לו שהוא הולך לנצח כל פריים שקיים על פני האדמה. לבארי הוקינס המיושב בדעתו, שזכה השנה בטורניר הראשון שלו, הוא אמנם יפסיד הפעם - אבל בעוד שלוש-ארבע שנים ליסאווסקי, ווייט, ביירד, ג'יימי ג'ונס, הייפילד, ברסל וכמובן טראמפ יהיו הפנים של עולם הסנוקר.
מארק סלבי (1) - מאט סלט (45) חבל להשחית מילים. סלבי הוא השחקן הטוב בעולם, אלוף בריטניה והמאסטרס ואם יזכה הוא ישלים זכייה בשלושת התארים העיקריים בעונה אחת, ואני די בטוח שזו תהיה הפעם הראשונה שמישהו רושם הישג כזה מאז שיא תהילתו של סטיבן הנדרי בתחילת שנות התשעים. שיא תהילתו של מאט סלט מתבטא בכך שהוא הצליח להקריח לגמרי מאז שנתקלתי בו בפעם האחרונה. שחקן די מטומטם. סלבי יבוא רותח וזה יהיה המשחק הכי חד צדדי בסיבוב הראשון.
יאללה, מתחילים.