אהבתי
ציטוט:
חגיגות יום ההולדת ה-90 לנשיא שמעון פרס בעיצומן. איזה כיף. חמש שנים לאחר חגיגות ה-85, עשור מהשמונים וכך, בקפיצות של חמישיות וכולנו לובשים חג. וכמה מקסים זה שכל אחד מאיתנו יכול לשער בדיוק מה הולך להתרחש בתוכנית ההפתעות הבלתי צפויה שמחכה לכולנו:
ביל קלינטון כבר פה והערב הוא יתאמץ להגיד בעברית משהו בסגנון "אין כמו שמעון...". ברק אובמה ישלח ברכה מצולמת שבה יסביר כמה פרס הוא משהו משהו, מרטין אינדיק יחייך עם הרווח בין השיניים וגם גורבצ'וב יראה את הכתם לכבודו. ופרס יהיה מופתע.
החלק האומנותי יתחיל עם כותרת מלאת הומור בסגנון "90 השנים הבאות" ושוב יראו לנו סרטון וידאו שמדגים את יום עבודתו העמוס. העוזרות שוב יסבירו איך הן לא עומדות בקצב והקטע יסתיים בכיתובית: "אנחנו חזרנו הביתה עייפים". ופרס? הוא יהיה מופתע.
עוד פעם טוביה צפיר יעשה את החיקוי העייף ההוא ועוד להקת ילדים מבולבלים שהתאמנו במרכז פרס לשירה בציבור יזמזמו משהו הגיוני על שלום כולל בשלוש שפות. ופרס יהיה בהלם.
ועוד פעם אלי יצפאן יגיע על תקן נתניהו (כי צפיר כבר עשה את פרס, אבל חייבים גם יצפאן) וייתן ברכה קורעת מצחוק בסגנון "ניצחתי אותך פעם בבחירות אבל אתה עוד תקבור את כולנו") והקהל יתגלגל, כי נתניהו ישב באולם ליד פרס וזה מצחיק. ושוב נוי אלוש יציג סרטון רימיקס עם קטעים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, תחת המסר הצעיר והתוסס "שמעון תעשה לי Peace". ופרס יהיה המום.
בתום הטקס, הנשיא יעלה אל הבמה ויישא את אותו נאום על כך שאמנם גילו מבוגר - אך סקרנותו היא כשל ילד. ויוסיף גם משהו על צעירים עם דעות זקנות ומבוגרים עם דעות צעירות ועוד כל מיני שיכולי מושגים. ושוב תגיע בחורה בת 19 עם זר פרחים וחזה גדול ובלונים יעופו בצבעי שלום. ופרס יהיה בשוק.
ואז הכל רק יתחיל. כי לכבוד היומולדת תצא הודעה דרמטית על כך שהולכים לבנות את "מרכז פרס לשלום השלום" שמטרתו לעודד את (פרס שוב מופתע) השלום ואירועים שכוללים בתוכם את המילים: "שלום", "יונה", "שתי מדינות" ו"עלה של וזית".
וועד החקלאים של קיבוץ עין הפשפש יודיע על עוד זן של מלפפונים שיקרא על שמו ועוד תערוכה במוזיאון תל אביב תציג דיוקנאות של פרס "כראי הדורות של מדינת ישראל". ופרס יהיה נרעש. ויגזור סרט.
ושוב מארק צוקרברג ישלח את החברה שלו לפוטו-אופ ססגוני ופרס יפטיר ש"פייסבוק זה ממש מהפכה" ובר רפאלי תצטלם בפוזה מלאת משא ומתן תחת הכותרת "מוותרת על השטחים שלי למען שמעון".
ושוב יפרסמו את "התפריט הסודי" ששומר עליו צעיר, שכולל סלט ירקות, מיץ לימון וחגיגות יום הולדת. ואנחנו? אנחנו שוב נתגעגע ליצחק רבין.
ביל קלינטון כבר פה והערב הוא יתאמץ להגיד בעברית משהו בסגנון "אין כמו שמעון...". ברק אובמה ישלח ברכה מצולמת שבה יסביר כמה פרס הוא משהו משהו, מרטין אינדיק יחייך עם הרווח בין השיניים וגם גורבצ'וב יראה את הכתם לכבודו. ופרס יהיה מופתע.
החלק האומנותי יתחיל עם כותרת מלאת הומור בסגנון "90 השנים הבאות" ושוב יראו לנו סרטון וידאו שמדגים את יום עבודתו העמוס. העוזרות שוב יסבירו איך הן לא עומדות בקצב והקטע יסתיים בכיתובית: "אנחנו חזרנו הביתה עייפים". ופרס? הוא יהיה מופתע.
עוד פעם טוביה צפיר יעשה את החיקוי העייף ההוא ועוד להקת ילדים מבולבלים שהתאמנו במרכז פרס לשירה בציבור יזמזמו משהו הגיוני על שלום כולל בשלוש שפות. ופרס יהיה בהלם.
ועוד פעם אלי יצפאן יגיע על תקן נתניהו (כי צפיר כבר עשה את פרס, אבל חייבים גם יצפאן) וייתן ברכה קורעת מצחוק בסגנון "ניצחתי אותך פעם בבחירות אבל אתה עוד תקבור את כולנו") והקהל יתגלגל, כי נתניהו ישב באולם ליד פרס וזה מצחיק. ושוב נוי אלוש יציג סרטון רימיקס עם קטעים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, תחת המסר הצעיר והתוסס "שמעון תעשה לי Peace". ופרס יהיה המום.
בתום הטקס, הנשיא יעלה אל הבמה ויישא את אותו נאום על כך שאמנם גילו מבוגר - אך סקרנותו היא כשל ילד. ויוסיף גם משהו על צעירים עם דעות זקנות ומבוגרים עם דעות צעירות ועוד כל מיני שיכולי מושגים. ושוב תגיע בחורה בת 19 עם זר פרחים וחזה גדול ובלונים יעופו בצבעי שלום. ופרס יהיה בשוק.
ואז הכל רק יתחיל. כי לכבוד היומולדת תצא הודעה דרמטית על כך שהולכים לבנות את "מרכז פרס לשלום השלום" שמטרתו לעודד את (פרס שוב מופתע) השלום ואירועים שכוללים בתוכם את המילים: "שלום", "יונה", "שתי מדינות" ו"עלה של וזית".
וועד החקלאים של קיבוץ עין הפשפש יודיע על עוד זן של מלפפונים שיקרא על שמו ועוד תערוכה במוזיאון תל אביב תציג דיוקנאות של פרס "כראי הדורות של מדינת ישראל". ופרס יהיה נרעש. ויגזור סרט.
ושוב מארק צוקרברג ישלח את החברה שלו לפוטו-אופ ססגוני ופרס יפטיר ש"פייסבוק זה ממש מהפכה" ובר רפאלי תצטלם בפוזה מלאת משא ומתן תחת הכותרת "מוותרת על השטחים שלי למען שמעון".
ושוב יפרסמו את "התפריט הסודי" ששומר עליו צעיר, שכולל סלט ירקות, מיץ לימון וחגיגות יום הולדת. ואנחנו? אנחנו שוב נתגעגע ליצחק רבין.
