הרב עובדיה שלי

חברות, אני רוצה לספר לכן על פגישתי האחת והיחידה עם הרב עובדיה יוסף.
כשהייתי בת 19 משפחתי עברה משבר קשה מאוד מאוד שבעקבותיו אימי דרשה שנעבור דירה.
אלא שבמשפחה שלי "לעבור דירה" היה אירוע לא פשוט בכלל - מיום שהורי נישאו גרנו במושב ליד סבי וסבתי מצד אבי, והוריי היו "בנים ממשיכים" במשק.
בנוסף, במשפחתנו המרוקאית השורשית, יש לאבי, כבן בכור וכבבת עינו של סבי, את הזכות והחובה להיות "צמוד" להוריו ולטפל בהם במסירות אין קץ (כפי שהוא עושה עד היום) ובכלל זה - לגור לידם.
בכל מצב רגיל הכף הייתה מוכרעת באופן מיידי לצידו של סבי שיחיה, אבל במקרה הזה המשבר היה כל כך גדול (דיני נפשות כפשוטו), שעמדתה של אימי קיבלה משקל אמיתי.
וכך, לאחר דיונים ארוכים, הוחלט שבמשבר גדול צריך שופט גדול והדמות שנבחרה, כגדולה מספיק על מנת להכריע, הייתה הרב עובדיה יוסף. נקבעה פגישה ופמליה שלימה נסעה אל הרב עובדיה - סבי שיחיה, אבי, רב חשוב ממשפחת אבוחצירא המעטירה, רב ספרדי חשוב נוסף ו... אני. ולמה אני? כי אימי העדינה והשקטה לא הייתה מסוגלת אפילו לחשוב על כך שהיא תצטרך לעמוד קבל חדר מלא גברים מזוקנים ונשואי פנים ולייצג את עמדתה, אז היא שלחה אותי.

נכנסה הפמליה כולה לחדרו של הרב עובדיה שישב מאחורי מכתבה כבדה ועליה ערימות של ספרים. סבי האהוב, איש נשוא פנים ובעל גינונים של מוכתר, פרש את הסיפור וסיכם ש"עכשיו הכל בסדר, חזרנו לשגרה ואין כל סיבה שיעברו דירה". הרבנים נשואי הפנים תמכו בעמדתו וסיכמו - נשארים במקומם. אבי ישב ושתק ולא העיז לדבר. הדוברים יצרו אווירה של "הכל טוב, עסקים כרגיל".

עמדתי שם לבדי. ידעתי שעלי לדבר עכשיו או לשתוק לעולם. אמרתי "אבל הרב, זה לא ככה". סיפרתי על הפחד הנורא. על אימי שהתעלפה, על משפחה של 7 נפשות שישנה בחדר אחד מפחד בלילות, על אחי בן ה - 11 שצריך ליווי כשהוא הולך לשירותים כי הוא פוחד ללכת לבד, על החשש לצאת מהבית, על החשש להישאר בבית. דיברתי ובכיתי, דיברתי ובכיתי. הרב עובדיה קרא לי אליו אל מעבר למכתבה. הוא משך הדום ואמר לי לשבת לידו, בצד שלו של המכתבה. כל הגברים המזוקנים ונשואי הפנים היו בצד אחד והרב עובדיה ואני היינו בצד השני. הוא הרגיע אותי ואמר "יהיה בסדר, יהיה בסדר. עכשיו תספרי לי הכל." סיפרתי וסיפרתי. כשסיימתי, הוא הסתובב אליהם ופסק - "עוברים דירה!" אבא שלי אמר: "אבל הרב, מה יהיה עם אבא שלי? נפשו קשורה בנפשי..." והרב עובדיה אמר: "קודם תדאג למשפחה שלך ואחר כך להורים שלך".

ההכרעה הייתה נחרצת. ואז הרב ממשפחת אבוחצירא קרא ואמר: "הרב! היא לומדת משפטים!" (כלומר אני... ואולי תוכיח אותה על כך כי בנות ישראל כשרות לא לומדות משפטים, ואולי היא לא כל כך תמימה כמו שהיא נראית... ניסיון אדיר להטות את ההחלטה ולהשחיר פנים של ילדה בת 19 בארבע מילים קצרות...).....

שתיקה.....

אני עדיין ישבתי לצידו. ואז הרב עובדיה הסתובב אלי ואמר: "שיהיה לך בהצלחה. רק תמיד תזכרי של מי החוקים האמיתיים."

יצאנו מחדרו. יצאתי לא כמו שנכנסתי. יצאתי עם תמיכה אדירה לדרך בה בחרתי. יצאתי עם חיזוק לאורח חיי כאישה דתית שרוצה מקצוע וקריירה. שרוצה שיהיה לה קול בעולם של גברים מזוקנים ונשואי פנים. עם תמיכה מגדול הדור שבעצם אמר לגברים המזוקנים - אל תפקפקו בתום ליבה, ביושרה ובכנות כוונותיה, גם אם היא בוחרת בבחירות שאינן מקובלות עליכם, שאינן על דעתכם, ובלבד שבליבך, שבדרכך זו, על כל פיתוליה וקשייה, תהיי נאמנה לאמת, לתורה, לריבונו של עולם.

ומאז אני אוהבת אותו כל כך. אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו.

הבלחה לרגע לכמה הערות:
1. נורטון- אתה צריך לא פחות מלהתבייש שכך (בעיקר בהודעה הראשונה) אתה מדבר על אדם שעוד לא נקבר. בלי קשר למי זה ומה הוא עשה.
2. קל וחומר כשמדובר באדם שמותו מביא ליגון עמוק ולמשבר תהומי בקרב ציבור עצום ומגוון במדינת ישראל.
3. קל וחומר בן בנו של קל וחומר כשמדובר באדם שעל אף התבטאויות קשות למיניהן עשה טוב לסוגיו לכל כך הרבה אנשים (ודי אם נזכיר את עגונות יום כיפור ועולי אתיופיה והגענו למאות אלפים).

אז מה אם אתה בז/שונא/מתעב או מגחך על השקפותיו. המינימום האנושי הוא לחכות שהקבר ייסגר ואז לבקר השקפות.
כל אותם 'מברכי שפטרנו' (וכן, צמד המילים הזה נכתב בפירוש על ידי אי אלו 'נאורים רודפי חופש') אינם שונים כהוא זה מאותם אלו שרקדו ושמחו כשרבין נרצח.

זהו, יצאתי ידי חובה.

מעניין שמכל האישים הוא זה שזכה ללוויה הגדולה בתולדות המדינה (אפשר גם לומר בתולדות העם)
יותר מרבין, יותר מהרב שך יותר מהרבי מליובביץ יותר מהרב אוירבעך.
דוקא הוא.

קל וחומר כשמדובר באדם שמותו מביא ליגון עמוק ולמשבר תהומי בקרב ציבור עצום ומגוון במדינת ישראל.

לרב עובדיה לא קם יורש,כפי שהוא עצמו לא ירש אף אחד.
הוא לא ישב על תקן, שהתפנה,הוא עשה את התפקיד.
אני חושב שזה דבר מאוד יפה ביהדות, שכל ילד משכונת עוני יכול להגיע באמצעות כישורים אינטלקטואלים והתמדה למעמד ענק שבענקים.

אגב, זה רק אני או שיש משהו פישי בזה שהרב נפטר בדיוק אחרי שדרכי השלים את ההשתלטות על המפלגה