סל ניוז
http://salnews.com/forum/

כדור־רגל אפריקאי
http://salnews.com/forum/viewtopic.php?f=2&t=13060		 עמוד 1 מתוך 1
מחבר:  ראי שעל הקיר [ ש' אוקטובר 26, 2013 9:44 pm ]
נושא ההודעה:  כדור־רגל אפריקאי
אז אני מציע שתראה ואז תשפוט. כלומר, אני לא מציע, כי תשתעמם למדי אם תחפש את השחקנים שראית שנות ה-90 ותחילת המילניום. ואם אתה אומר שראית, מה ראית? איזה סימן ראית שם שהאפריקאים נשארו איפה שהיו ולא ירדו ברמה? כי מה שאני ראיתי זה שכל הנבחרות האפריקאיות, למעט אולי גאנה וחוף השנהב, רחוקות שנות אור מיכולתן בשנות ה-90 גם בטכניקה האישית וגם ברמה הקבוצתית, וגם כשהם משחקים בינם לבין עצמם. אם ראית אחרת, בוא ספר מה ראית. ניגריה שהיא אלופת אפריקה כמדומני לא דומה למה שהייתה. קמרון נעלמה, סנגל נעלמה. גם נבחרות שהבליחו לזמן קצר כמו מרוקו, טוניסיה, זמביה או דרום אפריקה - לא נראות כמו כלום. וזה לא רק היכולת הטקטית קבוצתית, פשוט אין שם שחקנים מספיק טובים ברמה האישית, זה ממש ניכר לעין.
ולדעתי גם זכרונך בוגד בך לגבי שנות ה-90. בסופו של דבר, השחקנים הטובים והיצירתיים גם באותה תקופה באו ברובם הגדול מאירופה ודרום אמריקה, וכולם שיחקו בליגות האירופיות - כך שלא הייתה בעייה של "מפגש עם פנטזיונרים" לשחקנים האירופים.
מחבר:  Chauncey [ ש' אוקטובר 26, 2013 9:59 pm ]
נושא ההודעה:  Re: כדור־רגל בעולם
לגבי שנות ה-90 אני משוכנע כמעט לחלוטין שזכרוני אינו מטעה אותי. בליגות האירופאיות הגדולות, כמעט כל הקבוצות החזיקו פנטזיונר אחד, מקסימום שניים, בהרכב הקבוצה.
עם ובלי קשר, רוב רובם של הפנטזיונרים היו שחקנים ממוצא אפריקאי או דרום אמריקאי (בעיקר), ובאותם שנים כמעט כל ליגה באירופה הייתה עם הגבלה על מספר השחקנים ממדינות אלה שיכולים לשחק בכל קבוצה.

לגבי ההצעה שלך לראות ולשפוט, כאמור, אני רואה מדי פעם. להגיד לך שאין ירידה ברמה, בסך הכל ? לא אגיד, כי יש.
אבל לדעתי זאת לא ירידה ברמת הטכניקה של השחקן האפריקאי הממוצע, אלא שפשוט השחקן האפריקאי הממוצע של אז, הוא הבכיר של היום (בינוני, מילה נכונה יותר מממוצע).
כלומר, אכן יש ירידה לדעתי ברמה הכללית, אך זה לא בגלל שהם כבר לא מצליחים לפתח טכניקה, אלא שפשוט בשנות ה-90 היה דור נפילים באפריקה שהעלה את הרמה.
אז, במשחק של ניגריה למשל, בתשעים אחוז מהזמן נגע בכדור שחקן עם יכולות אישיות מהטופ של הכדורגל העולמי. היום, השחקנים שנוגעים בכדור לא היו זוכים לגעת בו אפילו באימון רשמי של הנבחרת.
(וזה בנוסף, כאמור, לשתי הנקודות המרכזיות הנוספות לדעתי שכתבתי בהודעות הקודמות - שחקני ההגנה יודעים טוב יותר להתמודד היום עם שחקנים מהסוג הזה כי הם פוגשים כאלה משמעותית יותר מהימים של אז, ומערך הסקאוטינג שהשתפר בצורה ניכרת מאוד ומספק לכל שחקן הגנה את כל המידע הדרוש לו על שחקני ההתקפה בצד השני, ונוסיף לזה את העובדה שהכדורגל היום מהיר הרבה יותר, וקשה הרבה יותר, ואם אתה לא מקצוען בכל רמ"ח איבריך, אתה לא תהיה מסוגל להתמודד עם המשחק המודרני, כמו רבים מהשחקנים האפריקאים, כמו רבים מהשחקנים הישראלים)
מחבר:  ראי שעל הקיר [ א' אוקטובר 27, 2013 1:18 am ]
נושא ההודעה:  Re: כדור־רגל בעולם
אז אתה סותר את עצמך, צ'ונסי. למה הם בינוניים, אם הם עדיין כל כך טובים טכנית? התשובה: הם לא. ראיתי מספיק משחקים באליפות אפריקה האחרונה, וגם בשלב הבתים האחרון במוקדמות המונדיאל באפריקה, כדי לראות את זה. שחקנים בנבחרות שהיו פאר אפריקה לא מסוגלים לעצור כדור או לתת פס מדויק.

וזכרונך בוגד בך לגבי שנות ה-90 ותחילת המילניום, דור הזהב של הכדורגל האפריקאי. עשרות ומאות שחקנים אפריקאים הסתובבו ביבשת בשנות ה-90 ותחילת המילניום, ועדיין כמעט אף אחד לא עשה אימפקט כמו האירופים והדרום אמריקאים, למעט ג'ורג' וואה וסמואל אטו כשהיה בשיאו. גם שחקני על כמו ג'יי ג'יי אוקוצ'ה או חלוצים גדולים, למעט השניים שציינתי, לא התקרבו לרמה של הקשרים והחלוצים האירופים והדרום אמריקאים של התקופה. באג'יו, דל פיירו, פיגו (ובכלל רוב החלוצים והקשרים הפורטוגלים של אז), זידאן, רומאריו, רונלדו הברזילאי, רונלדיניו, ריבאלדו, דונגה, לותר מתיאוס, סטויצ'קוב, ברגקאמפ, בטיסטוטה, שבצ'נקו, ראול - כולם היו טובים יותר מכל האפריקאים בתפקידם, למעט אולי אותם שניים. ואלה רק כוכבי העל הגדולים ביותר של התקופה שאני זוכר כרגע אוף דה טופ אוף מיי הד, אם אחזור לכתובים בטח אמצא עוד שחקנים ששכחתי, קשרים וחלוצים גדולים סביר להניח שמאותן נבחרות. ואת כל אלה, יש לציין, השחקנים האירופים פגשו באופן תדיר.
והיום? מיהו השחקן האפריקאי הכי טוב ובעל הטכניקה הכי טובה? עולים לי לראש קווין פרינס בואטנג או יה יה טורה... זה מה שיש לאפריקה להציג? וחלוצים? היום, אחרי שאטו ודרוגבה ואדבאיור אינם או נמצאים בצד היורד של הקריירה, אין באפריקה אף חלוץ שאני זוכר ששווה דיבור, לא רק ברמתם של אלה - אלא אפילו לא ברמה של אל-חאג'י דיוף או איגביני יאקובו או מידו. אולי מוחמד אבוטריקה, אבל הוא משחק בליגה המצרית וזה לא ממש קנה מידה, וגם הוא כבר בן 35 ולא ישחק עוד הרבה.
בקיצור, במקרה הזה מראה עיניים לא משקר. הכדורגל האפריקאי חזר שנים רבות לאחור לא רק במשמעת הטקטית, אלא גם בטכניקה האישית. אין לזה שום קשר לזה שהעולם התקדם מולם, הם פשוט הלכו אחורה, וכשהם משחקים בינם לבין עצמם - בלי העולם החיצון - רואים את זה הכי טוב.
מחבר:  Chauncey [ א' אוקטובר 27, 2013 3:28 am ]
נושא ההודעה:  Re: כדור־רגל בעולם
- ידעתי שמצטייר שאני אסתור את עצמי כבר בזמן שכתבתי את זה, ואז ועכשיו אני מבין שכנראה הויכוח שלנו, בבסיסו הראשוני, לא היה כל כך מובן, כי כנראה דיברנו על הגדרות שונות.
אני פשוט דיברתי מבחינתי על השחקן הממוצע האפריקאי, שמשחק בליגות המקומיות (כן, אני רואה גם את זה לפעמים, יש לי חבר-סוכן שצופה בקלטות משם תדירות), ועל השחקנים הממוצעים שמשחקים בנבחרות ובליגות באירופה, לא הכוכבים הגדולים, ובחרתי להתעלם מהם, כיוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל. את זה גם כתבתי, בערך, בהודעה האחרונה בנושא.

ואתה יודע מה? כנראה שטעיתי בגישה הזאת, איתה נכנסתי לנושא, ואתה כנראה צודק בנושא -
אפשר להגיד שהכדורגל האפריקאי הלך אחורה בכל נושא הטכניקה האישית גם בגלל שאין שם יותר את אותה כמות כוכבים כפי שהיה בעבר,
ולא רק זה, במחשבה שנייה נראה לי שאתה צודק גם בנושא השחקן האפריקאי הבינוני של אז והיום.

הסיבה שאני מוצא לזה, מאוד מעניינת לטעמי :
ההבדל התהומי בין הדרך בה גדל השחקן האפריקאי שהפציע בשנות ה-90,
לדרך שהשחקן האפריקאי של ימינו עבר בצעירותו.

מה היה אז ?
כמעט כל אחד ואחד מהשחקנים האפריקאים, המוצלחים ואלה שלא, למד לשחק בצורה חופשית. הילד לא ידע מה זה טקטיקה קבוצתית עד שהגיע לקבוצה מקומית בוגרת בגיל 17-18, וגם זה לפעמים לא, לפעמים לא שמע על טקטיקה עד שלא הגיע לאירופה.
הוא שיחק כל החיים שלו ברחובות, בלי מאמן על הראש, וגם כשהיה לו מאמן בקבוצת ילדים ונוער ואפילו בוגרים -עד כמה שאני יודע - הוראות קבוצתיות לא היו בלקסיקון. שחקני התקפה צריכים לקחת את הכדור וליצור איתו דברים מעניינים.

מה עם השחקנים של הדור החדש ?
רבים מהם, אלה שמזוהים ככשרונות במשחקי הרחוב או בקבוצות המקומיות של הליטל-ליג, נאספים כבר בגיל 8-10 למועדוני כדורגל ל"פיתוח צעירים", בין אם של יזמים וקבוצות מקומיות, בין אם מועדונים בתמיכה אירופאית, כאלה יש כיום הרבה מאוד ברחבי היבשת.
חלק גדול מהם, בטח אלה שמסומנים ככשרוניים ביותר, עברו לאירופה בגיל מאוד צעיר. אלה שחקני הביניים, אחרי שהתחילה מהפכת הבאת האפריקאים הטובים בגיל צעיר ככל הניתן, הרבה לפני שפרצו לתודעה העולמית, ולפני החוקים המגבילים מאוד שיצרו בפיפ"א למעבר של שחקנים מתחת לגיל 18 ממדינה למדינה.

מה זה יצר כולנו יכולים לראות היום. אחרי שבשנות ה-90 הייתה דעה חזקה שהאפריקאים הולכים להיות כוח חזק מאוד בכדורגל העולמי, כמו הדרום-אמריקאים, היום הם לא בספירה הזאת בכלל.

אבל זה לא רק זה, לא רק "דיכוי הכישרון הגולמי של השחקן האפריקאי ע"י האירופאי המתוכנת", כי הרי האירופאים דווקא עשו כברת דרך בכל הנוגע להטמעת יכולות טכניות בשחקניהם הצעירים, והיית מצפה שבעקבות האירופאיות שהשתלטה על חלקים נרחבים בכדורגל האפריקאי, דווקא יהיה שיפור בכל הנוגע ליכולות המסירה של שחקנים, ועצירת כדור, והגבהה בתנועה, וכדומה.
דבר נוסף שהתרחש, מעט מתחת לראדאר, זה המון שחקנים שנעלמו בדרך בגלל שהוציאו אותם מהסביבה שלהם והם פשוט לא הצליחו לתפקד בסביבה החדשה, ועד שחזרו לסביבה המתאימה להם להתפתחות האישית זה כבר היה מאוחר מדי.

היו לא מעט סיפורים במהלך השנים על שחקנים כאלה, והם רק קצה הקרחון לטעמי, כי לא יספרו לך על כל ילד כזה. מספרים רק על אלה עם הסיפור שיכול להיות תקשורתי ולהוציא רגש מהצופים/קוראים. מעבר לסיפורים קורעי הלב, חייבים להיות עוד אלפים של שחקנים מהדור הזה, עם סיפורים קצת פחות קורעי לב,
אבל עדיין סיפור של המוני כדורגלנים אפריקאים מוכשרים, כנראה מהמוכשרים ביותר בתקופת זמן מסויימת בצעירותם,
שעברו מביתם ושכונתם, בגיל מאוד-מאוד-צעיר, ועברו לשחק (שלא נאמר להיות רכוש ) בבית ספר איזורי נחשב לכדורגלנים צעירים (כאמור, רבים שכאלה במימון אירופאי), או במועדון נוער מקומי נחשב, או בכלל לאירופה, לפנימייה של קבוצת הכדורגל שהסקאוט איתר למענה את השחקן.

להיעקר מהבית, בגיל צעיר, זה לא משהו שמתאים לכל ילד. רבים מהם פשוט קרסו מנטלית, ובשל כך לא יכלו להתפתח כראוי בשנים הקריטיות לפיתוח שחקן כדורגל.

כן, יש כמובן דוגמאות רבות לכדורגלנים שעברו מדינה בילדותם והצליחו בענק, הדוגמא המוכרת ביותר זה ליאו מסי כמובן (למרות שהוא דוגמא רעה לנושא, כי הוא ילד לבן שעבר למדינה לבנה ושפת האם שלו זהה לשפת המקומיים. טוב, להוציא קטלאנית, וגם עבר עם אביו).
אבל אם נעשו מחקרים בעבר (ואם לא, זה נושא מצויין לאחד שכזה), אני משוכנע שהם הצביעו על מספר גדול הרבה יותר של ילדים שנעקרו מביתם ולא הצליחו להפוך לכדורגלנים ראויים (ונכון שצריכה להיות סטיית-תקן, כי גם כך רוב שחקני קבוצות הנוער לא הופכים לכדורגלנים ראויים, אבל כאן צריכה להיכנס גם התנייה- שלרוב מדובר כאן בשחקנים המוכשרים ביותר מבין בני גילם, כי אלה הילדים שמאותרים ועוברים לקבוצות המחוז או לאירופה.
אז מחקר כזה היה צריך להראות את האחוז הממוצע של שחקני הרכב בקבוצות נוער מאוד רציניות שלא הופכים לשחקני בוגרים ראויים -
ואז להראות את המספר של הילדים האפריקאים שעזבו את סביבתם בגיל צעיר בגלל הכדורגל, ואת ההבדלים בין המספרים. לדעתי הם יהיו תהומיים, לרעת האפריקאים כמובן.

אני לא אומר שהשיטה האירופאית האיומה הרסה את הכדורגל האפריקאי השורשי.
חלילה, אני הרי טוען בתוקף שבכדורגל האירופאי יש התפתחות מדהימה משנות ה-90 להיום בכל הקשור לטכניקה האישית של כלל השחקנים.
לעבוד עם השחקנים שלהם הם יודעים באירופה, הם הכי טובים בזה בעולם.

אני טוען, שהשיטה האירופאית לא יכולה לעבוד על חלק גדול מהאפריקאים,
בדיוק כמו שהיא לא יכולה לעבוד על חלק גדול מהדרום אמריקאים,
בדיוק כמו שהשיטות האלה לא יכולות לעבוד ברוב מדינות אירופה.
למה?
כי להם, בהכללה, מתאים ככה,
ולהם מתאים ככה.
זהו, הכי פשוט. זאת האישיות של האנשים.

אם דרך משחק ברחוב ובקבוצות סופר-חובבניות גדלו באפריקה סוללת כוכבי-על לשנות ה-90,
ודרך משחק בקבוצות עם תוכניות עבודה גדל שם דור שחקנים מאוד-מאוד בינוני,
כנראה שלדור הבא כדאי לתת לגדול ולהתפתח בצורה שדומה הרבה יותר לדור הראשון.

- לגבי הנושא השני, אני עדיין טוען בתוקף שהיום שחקני הגנה אירופאיים פוגשים בתדירות הרבה-הרבה יותר גבוהה שחקנים פנטזיונרים, מאשר הם פגשו בשנות ה-90. אבל אני לא רוצה להתעסק בזה, כי לדעתי הדיון שהתחיל עכשיו, על הסיבות להתדרדרות של הכדורגל האפריקאי, הרבה-הרבה-הרבה יותר מעניין.

עריכה - בעצם אפשר להמשיך לדון בזה כאן. את הדיון על האפריקאים אני רוצה להעביר לתר'ד משלו, זה נושא מעניין ויכול להתפתח דיון מעניין ורב מידע בתר'ד ייעודי, כאן זה ייבלע.
מחבר:  Chauncey [ א' אוקטובר 27, 2013 9:20 am ]
נושא ההודעה:  Re: כדור־רגל אפריקאי
( ראובן? סליחה שאני מייצר לך עבודה, אבל אם כבר העברת, אולי כדאי להעביר את הדיון מתחילתו, ולא מאמצעו..)
מחבר:  ראובן [ א' אוקטובר 27, 2013 6:44 pm ]
נושא ההודעה:  Re: כדור־רגל אפריקאי
מתנצל מראש. לא הצלחתי ללמוד איך לפצל ת'רד בצורה שכוללת חלק מההודעות אבל מיותר מעמוד אחד. נראה לי שיש באג בגירסה הזו או משהו.

נראה לי שיש גם איזשהו מתקן שגיאות אוטומטי, כי על יניב יכולתי להאמין שהוא יכתוב כדור-רגל אבל אני די בטוח שעשיתי את זה בלי מקף.
מחבר:  Chauncey [ א' אוקטובר 27, 2013 6:50 pm ]
נושא ההודעה:  Re: כדור־רגל אפריקאי
נראה לי שאתה צריך לעבור קורס מזורז אצל אוריאל, וסביר להניח שגם תהנה מהמפגש איתו, איפה שהוא לא נמצא עכשיו..
סתם, הכל טוב, לא נורא.
אולי אנסה בפורום VGM לבדוק את העניין הזה, לראות איך מפצלים כפי שאתה מבקש.
מחבר:  Chauncey [ א' אוקטובר 27, 2013 7:17 pm ]
נושא ההודעה:  Re: כדור־רגל בעולם
ראי שעל הקיר כתב:
וזכרונך בוגד בך לגבי שנות ה-90 ותחילת המילניום, דור הזהב של הכדורגל האפריקאי. עשרות ומאות שחקנים אפריקאים הסתובבו ביבשת בשנות ה-90 ותחילת המילניום, ועדיין כמעט אף אחד לא עשה אימפקט כמו האירופים והדרום אמריקאים, למעט ג'ורג' וואה וסמואל אטו כשהיה בשיאו. גם שחקני על כמו ג'יי ג'יי אוקוצ'ה או חלוצים גדולים, למעט השניים שציינתי, לא התקרבו לרמה של הקשרים והחלוצים האירופים והדרום אמריקאים של התקופה


אך זכרוני שעליו דיברתי לא היה על על הצלחת הכדורגלן האפריקאי באירופה, כלל לא נכנסו לנושא הזה עד עתה.
טענתי הייתה, בבסיסה, כך - לנבחרות האפריקאיות היה קל יותר מול האירופאיות בעבר, גם בגלל שהיה להם את גורם ההפתעה במשחק שלהם.
שניגריה, למשל, החזיקה למעלה 4-5 שחקנים שיכלו פתאום לדפוק לך גול מחצי-מצב שלא תבין מאיפה נפל עליך, ולא יעזור לך שעמדת נכון והנעת כדור לפי הוראות המאמן במשך 88 דקות.
למה, לזכרוני, היה להם את גורם ההפתעה ? לא רק בגלל שהם באמת היו חבורה כשרונית שמסוגלת לעשות דברים מפתיעים עם הכדור, גם בגלל שמערך הסקאוטינג לא מדגדג את מה שיש עכשיו,
גם בגלל שהם פשוט לא פגשו שחקנים מהסוג הזה באותה תדירות של היום, כשיש שניים-שלושה כאלה בהרכב של כל קבוצה כמעט בליגות הבכירות, ובאימון עומדים מולים חבורת שחקנים כזאת, ולא 1-2 גג כמו בעבר.

אז ברור שיש יוצאים מן הכלל, כמו ברצלונה או מילאן למשל בתקופות מסויימות, אבל רוב הקבוצות לא היו ככה.
תיזכר בקבוצות האנגליות של שנות ה-90 המוקדמות, תיזכר בקבוצות הגרמניות, הבלגיות, גם רוב האיטלקיות, למרות ששם בשנות ה-90 כבר הייתה התקדמות מסויימת בנושא, זה לא שנות ה-80 של הטקטיקה הכבדה.
כמה מהקבוצות בליגות האלה החזיקו בשנים ההן יותר משחקן אחד שאני מגדיר "פנטזיונר" ?
כמה מהקבוצות בליגות האלה מחזיקות בימינו 3 שחקנים "פנטזיונרים" ומעלה ?
לדעתי המספרים יהיו ברורים, אבל אם אתה רוצה אולי אשב על זה ואספור אחת-אחת בסגלי הקבוצות, אז והיום, ואראה את מי אני מגדיר "פנטזיונר" וכמה כאלה יש. דווקא יכול להיות מעניין, גם אני רוצה תשובה קצת יותר טובה מזיכרון.

אגב, זה שאתה מציין בעצמך שמעט מאוד אפריקאים לא עשו אימפקט באירופה, דווקא לא תומך לדעתי בבסיס הטענה שלך.
אתה הרי אומר שזה תור הזהב של הכדורגל האפריקאי. שהנבחרות האפריקאיות היו כוח עולה באותם שנים.
אז למה בקבוצות הם פחות הצליחו, ובנבחרות הביאו מעצמם יותר ?
התשובה שלי היא שבליגות למדו להכיר אותם, והיה קל יותר לשחק מולם, כי האפריקאי ההתקפי הפנטזיונר היה די בודד במערכה, שזה מתחבר גם לבסיס הטענה המקורית שלי בנושא.
היה לידו, מקסימום, עוד אחד דומה לו, שהורג את ההגנות לבדו במהלך אחד. אז להגנות היה קל יותר להתרכז בכך שהוא לא יגיע למצב עם הפנים לשער בכדרור.
בנבחרת אי אפשר היה לשים לב אליו בצורה כזאת, כי יש עוד 4 כמוהו.
מחבר:  shmueliki [ ב' אוקטובר 28, 2013 2:23 am ]
נושא ההודעה:  Re: כדור־רגל אפריקאי
מבלי להיכנס לויכוח :
* דרוגבה בשיאו לא נחשב לאחד השחקנים ( או לפחות החלוצים ) הבכירים בעולם ?
* יה יה טורה לא נחשב ( כיום , או בעבר הקרוב ) לאחר מהקשרים האחורים / 50-50 הטובים בעולם ?
מחבר:  ראי שעל הקיר [ ב' אוקטובר 28, 2013 8:51 am ]
נושא ההודעה:  Re: כדור־רגל אפריקאי
זה לא כל מה שאמרת. אמרת בין היתר שגדולי הפנטזיונרים היו כמעט לגמרי אפריקאים ודרום אמריקאים, הראיתי לך שזה לא נכון.
וגם בוא לא נגזים עם הצלחת הנבחרות האפריקאיות, כן? נבחרת תורנית ברבע גמר מונדיאל זה יפה, זה הרבה מעבר למה שנבחרות אפריקאיות הגיעו עד שנות ה-90, זה היה יפה לעין וסוג של רומנטי - אבל זה לא כאילו הם הפילו את האירופים והדרום אמריקאים מהרגליים כמו שאתה מנסה להציג פה. זה עדיין נבחרת תורנית ברבע גמר מונדיאל ולא יותר. ברמת הליגות השחקנים האלה לא עשו אימפקט ענק בליגות האירופיות לא בגלל שהם היו לבד, אלא כי למעט מקרים יוצאי דופן כמו וואה ואטו הם היו עדיין פחות טובים מהאירופים והדרום אמריקאים של התקופה. וזה היה הבסיס לכל התיאוריה שלך - שהאירופים לא ידעו איך להתמודד עם זה והיום הם כן יודעים. בלי קשר לסיבות שהעלית, פשוט הנחת הבסיס שלך מוגזמת ולא נכונה.
כל מה שאני אומר זה שלעומת אז, המצב של הכדורגלן האפריקאי נראה עגום מאד, ונראה שהכדורגל שם חזר שנים אחורה, גם ברמה האישית וגם במשמעת הקבוצתית. האפריקאים של אז לא הפילו את האירופים והדרום אמריקאים, ממש לא, אבל האימפקט שלהם היו יותר גדול מהיום גם כמותית וגם איכותית.

ואם אתה רוצה לשבת ולעשות מחקר על זה, מי אני שאמנע ממך? תרגיש חופשי. גם יהיו לך סימוכין לנורטון.

שמוליקי: כן, וכן. אז מה זה אומר?
דרוגבה היום כבר לא בשיאו, גם האחים טורה בחלק היורד של הקריירה, ויורשים להם לא נראים. וגם כשהם היו בשיאם, הם היו יוצאים מן הכלל - הכמות והאיכות של האפריקאים באופן כללי כבר הייתה בירידה גדולה, ומדינות שסיפקו בעבר שחקנים מצויינים כמו קמרון וסנגל כמעט נעלמו מהמפה, גם הכמות והאיכות של הניגרים הטובים ירדה מאד, ושחקנים ממדינות אחרות כמו דרום אפריקה או מרוקו כמעט נכחדו. יכול להיות שתבוא איזו גאנה או איזו חוף השנהב פתאום ותגיע גם היא בשנה הבאה לרבע הגמר ואולי אפילו לחצי. עדיין זה לא ישנה את התמונה הכללית.
עמוד 1 מתוך 1 כל הזמנים הם UTC + 2 שעות [ שעון קיץ ]
Powered by phpBB® Forum Software © phpBB Group
http://www.phpbb.com/