אני חושב שג'ניפר לורנס מצוינת ממש גם ב"חלום אמריקאי", רק שכריסטיאן בייל טוב ממנה. בכל מקרה, הנה אני:
קודם כל, אנסמבל. אני חייב להגיד שהאנסמבל הטוב ביותר עד היום הוא ב"הסנדק" הראשון, אל פצ'ינו, מרלון ברנדו, ג'יימס קאן יוצרים שלישייה מרהיבה. המעניין הוא שהאנסמבל השני בטיבו מבחינתי נמצא באותו "חלום אמריקאי" כשכריסטיאן בייל, איימי אדמס, ג'ניפר לורנס ובראדלי קופר (בסדר הזה) פשוט יוצרים סרט גאוני. "חלום אמריקאי" גם מוריד למקום השלישי את "מגנוליה" (הסרט האהוב עליי ביותר) שהראה את תצוגות המשחק הכי טובות של טום קרוז, פיליפ סימור הופמן (שהוא מבחינתי שחקן מאוס לגמרי. איכס. בכלל הוא חולק מבחינתי את תואר "השחקן הכי אוברייטד בהיסטוריה" יחד עם מייקל פסבנדר), ואולי בעיקר ג'וליאן מור.
אם מדברים על תצוגות אינדבדואליות אזי:
1. דסטין הופמן - קאובוי של חצות
2. אדל אקסרקופולוס - כחול הוא הצבע החם ביותר
3. אל פצ'ינו - הסנדק 1
4. דסטין הופמן - לני
5. פיטר סלרס - ד"ר סטריינג'לאב
6. פול ניומן ב "אדי פלסון".
אבל יש עוד הרבה, ובלי סדר מסוים, אזכיר את חלקם.
ג'ואקין פניקס - "המאסטר". חרא סרט, ממש. אבל אי אפשר לקחת כלום מג'ואקין פניקס, שהוא שחקן מופלא. אני מקווה לראות השבוע את "HER" ולראות אם יש דברים בגו.
מאט דיימון - אדיר מתמיד ב"המשחק של ריפלי" או איך שלא קראו לסרט ריפלי שבו הוא משחק. הוא אדיר גם ב"ג'רי" המצוין ממש.
אלן פייג' - שלמען האמת די מדהימה ב"ג'ונו" בעיקר ,אבל גם ב AMERICAN CRIME
ברייס דאלאס האוורד - תצוגת משחק מפעימה ב"הכפר".
קארי מאליגן - שנותנת תפקיד עצום ממש ביצירת המופת NEVER LET ME GO
ג'וני דפ - ב"שודדי הקאריביים" הראשון. אחרי זה הוא הפך את מה שהיה תצוגת משחק אדירה למניירות מאוסות. אבל אי אפשר לקחת ממנו את אותו סרט מתחילת שנות האלפיים.
ואם ג'וני דפ, אז אולי רגע המשחק הגדול ביותר בהיסטוריה בכלל שייך לוינונה ריידר ב"המספריים של אדווארד", לקראת הסיום.
ואם כבר מניירות, אז כריסטוף וואלץ. תשמעו, הבחור חדש ואין לי מושג אם כל מה שיש לו זה רק מניירות, אבל גם אם כן צריך לתת לו קרדיט על התפקיד הראשון שבו הוא גילה את עצמו לעולם ב"ממזרים חסרי כבוד".
ובגלל שאני במשחק אסוסיאציות, אז קוונטין טרנטינו שווה טים רות', וטים רות' נתן חתיכת תצוגת משחק ב "אגדה של 1900" עוד יצירת מופת שלא מספיק אשים מכירים.
נטלי פורטמן, שלנו או לא, ב "לאון".
אפשר בלי מריל סטריפ? אני מניח שלא, אז אם מריל סטריפ, אז "בחירתה של סופי".
ואם כבר מריל סטריפ אז סרט אחר - "צייד הצבאים" אבל לא, לא רוברט דה נירו, אלא כמובן התפקיד האלמותי של כריסטופר ווקן בסרט הזה).
יש גם לפחות שני שחקנים שהראו בצעירותם יותר מאשר בבגרותם. הראשון הוא האיש שעל שמו אני קרוי, מר אד נורטון, שהיה הכי טוב ב PRIMAL FEAR. השני הוא רייאן גוסלינג שהיה הכי טוב ב"מאמין".
אני מאד אוהב את בראד פיט, ומבחינתי מה שהוא עשה ב "12 קופים" מתעלה על כל דבר אחר שהוא עשה, למרות שהוא עשה עוד המון דברים מצוינים מאד.
מישל ווליאמס מאד מאד טובה ב"וואלס האחרון" שהוא באופן כללי אחלה סרט שבעולם.
פיטר פאלק ב"אישה תחת השפעה". עכשיו, ברור שגם לג'ינה רולנדס יש שם תפקיד אדיר, אבל איכשהו, התחושה שלי היא שפאלק היה אדיר יותר. ובכלל, איזה שחקן שידע לגנוב כל הצגה שיש. ועשה את זה גם ב"מלאכים תחת שמי ברלין".
אמילי ווטסון שמכל הדמויות הטרגיות הנשיות שפון טרייר הביא לעולם, נתנה את הדמות הטובה ביותר ב"לשבור את הגלים".
כאמור, יש עוד המון תצוגות משחק מצוינות. לא הזכרתי אפילו את רוברט דה נירו (שלמען האמת אני לא כל כך אוהב) ואת ג'יימס סטויארט, ואת צ'רלי צ'פלין וגלוריה סוונסון המפעימה ב"שדרות סנסט" ולא יודע אפילו מי עוד. אם אזכר בתצוגות משחק מרשימות במיוחד אני עוד אחזור לכאן.
|
נו מילא.