בהחלט עצוב.
כל בוקר במשרד אני בוחר חצי שעה של מוסיקה מיוטיוב לרווחת חבריי לחדר.
אתמול בבוקר משום מה התחשק לי לשמוע את הקליק, ושמתי שני שירים (לא צריך שתדליקו לי נר וכל האמת).
נדהמתי שאף אחד מיושבי החדר לא שמע על הלהקה. סיפרתי להם קצת ויצא שממש ניהלנו עליהם דיון, וצפיתי בראיון ב"עד פופ" של אהוד מנור עם דני דותן.
בלילה אחד מהם שלח לי בווצאפ את הידיעה מטמקא על המוות של אברמוב.
זה הזוי. לדעתי לא שמעתי או חשבתי עליהם 10 שנים, ודווקא ביום שזה עלה אברמוב הולך. ממש היו לי רגשות אשם....
יהי זכרו ברוך.