סל ניוז

מתחילה ביום ראשון ומסתיימת בשני למאי. 330 אלף פאונד למנצח, אז גם רוני אוסאליבן יהיה שם. יש טיסה ללונדון שיוצאת מחר בשמונה ועשרה עם עצירה בפראג ב-180$, ונשארו כרטיסים בודדים לוויליאמס - דוט וגם לסלבי - מילקינס בסיבוב הראשון. לגבי חזרה אני פחות בטוח, אבל אולי כבר אעקור לשם וגמרנו. שפילד תופסת אותך ולא משחררת.

זו השנה הארבעים שהטורניר משוחק בהיכל הקרוסיבל בשפילד, שהקנה לטורניר את כינויו. השערורייה השנתית - ג'ו ג'ונסון גילה שהקלטת הזכייה שלו באליפות לפני 30 שנה נמחקה ועל הקסטה הבן שלו הקליט את "הי-מן ושליטי היקום". שוואך. הענף הזה לא יודע שובע מסנסציות וסיפורים צהובים.

שישה-עשר הבכירים העפילו אוטומטית. יריביהם לסיבוב הראשון העפילו מהמוקדמות. לא העפילו וחבל: ג'ימי ווייט וסטיב דיוויס הקשישים שהודחו בשלב הראשון, דומיניק דייל החייזר, קן דוקרטי שיתרכז בפרשנות, לוקה ברסל הצעיר שמפספס כבר אליפות רביעית ברציפות ומת'יו סטיבנס הזכור לטוב (בעיקר ליריבים שלו) ומתרסק בדירוג.

סיבוב ראשון. הטוב מ-19 פריימים. כל יום ביורוספורט וב-BBC2 (יש לינקים! לא להתעצל!).

סטיוארט בינגהם (1) - אלי קרטר: "קללת הקרוסיבל" גורסת כי אף שחקן שזכה באליפות לראשונה בקריירה לא הצליח לזכות בעונה שלאחר-מכן. בינגהם, הסוס השחור של העונה שעברה, עבר עונה מוצלחת יחסית אבל לא זכה בכלום; קרטר היה עסוק בשנים האחרונות בניתוחים להסרת גידול מהאשכים ובהמשך בכימותרפיה, כשבמקביל הוא מתמודד עם התפרצויות קרוהן. אחד הפייטרים הגדולים בענף, לא פחות מכך על השולחן, עבר שלושה סיבובי מוקדמות ובעברו שני גמרים בקרוסיבל נגד רוני. צריך להיות משוגע להמר נגדו, ולדעתי הוא הפייבוריט נגד האלוף המכהן.

סטיבן מגוויר (16) - אלן מקמנוס: בהיעדר השמות שהזכרתי לעיל הופך מקמנוס הותיק לשחקן החביב עלי בטורניר. לא שהוא מעניין במיוחד, למעשה הפרשנות שהוא נותן לפעמים ביורוספורט גורמת לטלוויזיות לכבות את עצמן מכיוון שהן לא מזהות פעילות במשך למעלה משעה, אבל אני מחבב שחקנים שהישג השיא שלהם היה לפני 22 שנה ועדיין סוחבים. מגוויר בעצמו כבר בן 35, מתחזק קריירה אנדראצ'יברית של עצבים רופפים ואגרסיות כלפי חפצים דוממים אחרי החטאה, נראה פייבוריט אבל לא בהרבה. שניהם סקוטים אגב.


ריקי וולדן (9) - רובי וויליאמס: וולדן שחקן לא צפוי, שמתקדם אט-אט כבר שנים, מגיע בכושר טוב אחרי שני גמרים רצופים. רובי וויליאמס הוא נובאדי מוחלט שמגיע כבר שנה שלישית ברציפות לקרוסיבל, מדורג 50 בערך ולא זכור לי שראיתי אותו משחק. וולדן ינצח ולדעתי כדאי לשים לב אליו, אני בהחלט רואה אותו בחצי-גמר.

ג'ון היגינס (8) - רייאן דיי: גם אחרי שיאו ולמרות פרשת השחיתות ההיא, היגינס הוכיח השנה שוב שהוא עדיין חזק בויכוח על חמשת הגדולים בכל הזמנים כשלקח שני תארי ניקוד בתחילת העונה. מצד שני, כבר חמש שנים שהוא לא עובר את הסיבוב השני בקרוסיבל. דיי היה שם מבטיח מאוד לפני עשר שנים בערך, אבל לא הצליח לקחת שום טורניר ונחלש. בפעם האחרונה שהשניים האלה נפגשו בסיבוב הראשון, לפני 12 שנה, היגינס ניצח בקושי אחרי שלושה סנצ'ורים של דיי ואמר עליו שהוא עומד להיות אחד השחקנים הבכירים בטורניר להרבה שנים. אז אמר, גם רוני אמר פעם שמגווייר ישלוט בעולם.


ג'אד טראמפ (5) - ליאנג וונבו: זה המשחק שהתאחדות הביליארד תנסה למכור לעולם. שני שחקנים צעירים, התקפיים, כריזמטים - אחד אנגלי ואחד סיני. הרבה שנים ליאנג עמד בצל של דינג ז'ונווי כנציג המגזר, ולא בצדק כי הוא שחקן הרבה יותר יצירתי ומעניין מדינג. אחרי כמה שנים שחונות ליאנג הגיע לגמר אליפות בריטניה וכתוצאה מכך נכנס לרגע לטופ 16 ומשם לטורניר המאסטרס. בדרך לגמר הוא הדיח במפתיע את טראמפ, שבעצמו זכה עכשיו באליפות סין. ההיסטריה שהיתה סביב טראמפ לפני כמה שנים שככה, החשש מפני הנדרי חדש נמוג והוא נראה די נינוח בסיטואציה החדשה, אוסף תארים ופרסי זכייה ביציבות ואפילו מתחיל להקריח. עדיין הלונג-פוטר הטוב בסבב, יש מצב שזו השנה שלו.

מרטין גולד (12) - דינג ז'ונווי: טוב, הסיפור המעניין הוא דעיכתו של הסיני והמהפך ממכונת תארים קרת-לב לבן אנוש לבבי אך חסר-תועלת. מסתובב ביוטיוב וידאו בשם Funniest Moments 2015 World Snooker Championship ובו דינג נוטל חלק משמעותי, דבר שנשמע מגוחך לחלוטין בעבור מי שזוכר אותו מימי החשש הקסנופובי מפני השתלטות הסינים קפואי-הפנים על עולם הסנוקר. בד בבד, כאמור, דינג התחיל בצלילה מחוץ לטופ 16 ולא זכה בכלום שנתיים. היריב שלו, כפי שמתשמע משמו, נראה ומתנהג על השולחן כמו רואה חשבון חשדן, זכה העונה בטורניר הדירוג הראשון שלו בגרמניה תוך הפגנת מבחר פרצופים ספקניים וזינק לדירוג השיא שלו. למרות זאת, לגולד עבר של החנקויות בקרוסיבל ודינג פייבוריט ברור.


מארק וויליאמס (13) - גראם דוט: או! סוף סוף משחק שמעניין אותי באמת. המפגש היחיד בסיבוב הראשון בין שני שחקנים שבאמתחתם אליפות עולם ורקורד פסיכיאטרי. וויליאמס שוב התחיל לאיים בפרישה, אחרי שבפעם הקודמת זה עבד לו והוא קפץ מסביבות המקום השלושים למקום הראשון בעולם הוא מנסה את הטריק הזה שוב. חפשו את הראיון המעולה מלפני כמה שנים שבו הנדרי מאיץ בו לפרוש כבר כי הוא עושה מעצמו צחוק. דוט הוא אובראצ'יבר עצום, שחקן שכל הכישרון שלו מתמצה בלשחק עוד מכת הגנה ולהשתעל על המקל שלו אחרי מכות מוצלחות אבל עשה שלושה גמרים בקרוסיבל. זה יהיה קרב איטי, נרגן, רצוף החטאות וטעויות מיותרות, מומלץ רק לחובבי הז'אנר. המנצח יזכה למחמאות על כושרו הטוב ויקבל 13-0 בסיבוב הבא בלי לקלוע אדום אחד.

ניל רוברטסון (4) - מייקל הולט: אחד המשחקים החד-צדדיים שיהיו לדעתי. הולט ניצח לאחרונה את אוסאליבן והעפיל לכל טורניר העונה, שזה הישג מרשים מאוד בשיטת המוקדמות כיום, אבל בשום טורניר לא התקדם מעבר לסיבוב השני. מעניין שהולט נחשב לאחד השחקנים הכי חסרי-סבלנות ולא יציבים בטור, אבל כבר שנים מדורג אותו דבר, בלי הישגים או קריסות מיוחדות. רוברטסון הוא אחד הפייבוריטים לזכייה בטורניר, ברייק-בילדר חסר רחמים, סטיבן הנדרי מודרני. זכה גם להגרלה נוחה יחסית בהמשך.

עד כאן חצי ראשון. מחר אמשיך, בתקווה שאמצא משהו לומר על ז'אנג אנדה ורוברט מילקינס.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

אין עליך xalmon...

אתה משתבח משנה לשנה!

חצי שני. לציין שטעיתי - האליפות מתחילה מחר ולא ביום ראשון.

שון מרפי (3) - אנתוני מקגיל: אנחת רווחה גדולה השתחררה מפי כשסטיוארט בינגהם זכה בעונה שעברה, כי אם יש שחקן שאני באמת לא סובל זה מרפי. העונה החולפת היתה די מחורבנת מבחינתו, עד הניצחון בגרנד-פרי על אותו בינגהם בדיסיידר. הדרך שלו לרבע הגמר נראית סלולה, כי היריב שלו הוא שחקן אנונימי יחסית וג'ינג'י. מקגיל פרץ בעונה הקודמת, כשהעפיל לראשונה לאליפות העולם והדיח ברוגע את מגווייר ואת האלוף היוצא סלבי במשחקים צמודים, אבל בעונה האחרונה הוא די עומד במקום. יש מצב כאן להפתעה.

מרקו פו (14) - פיטר אבדון. במשחק המוקדמות השני אבדון נקלע לפיגור 9-3 נגד ג'רארד גרין. השעה היתה 23:00 בלילה. בשתיים ומשהו לפנות בוקר נגררה גופתו המצומקת של גרין מהאולם ואבדון, שזה הרגע השלים מהפך יוצא דופן וניצחון 9-10, סיכם ברעננות שהניצחון הושג הודות לאורח חייו הצמחוני. ואכן, למחרת אבדון הפגיז פריים של 70 דקות עוד לפני ההפסקה והיריב שלו נשבר מיד. השחקן השנוא בסבב חוזר לאליפות העולם אחרי היעדרות של שנתיים להופעה מספר 23 והזוכה המאושר בהגרלה הוא מרקו פו, בעצמו שחקן סבלני שהשתתף בפריים הארוך בכל הזמנים, שיא שנשבר בינתיים. מעניין זה לא יהיה, אבל אם אבדון יתקדם באליפות (הוא לא) בטח יתחיל קצת אקשן סביבו, כתמיד.


בארי הוקינס (11) - ז'אנג אנדה: עונה סבירה להוקינס, שקיבל בראש מרוני בגמר המאסטרס (10-1!) ועכשיו נותר לו להפסיד לאוסאליבן רק בגמר אליפות בריטניה. בחור סימפטי, אחד החביבים עליי, שמאלי. היריב שלו הוא אחד מעשרת הסינים שדחוסים יחדיו בחדר וחצי בצפון לונדון, מדורג 70 ומשהו אבל כבר פעם שלישית בקרוסיבל, כולל פעם שהוא לקח את הנדרי לדיסיידר, אחד הנמוכים בסבב (1.60 מ', מה שהופך אותו מן הסתם לשחקן rest ("חמור") מצוין. הוקינס, בקלות.

רוני אוסאליבן (6) - דייויד גילברט: רוני בן 40, והעונה הוא שוב נעדר מרוב הטורנירים (כולל מאליפות בריטניה). מתוך שלושת הטורנירים בהם השתתף הוא זכה בשניים בלי שום מאמץ, כולל הופעה מושלמת בוויילס לפני חודשיים (שישה פריימים ברציפות נגד רוברטסון בגמר). השערוריות סביבו השנה כללו התחמקות מאירועים בטענה לנדודי-שינה ואת הברייק 146 שהזכרתי פה לא מזמן. כרגיל, הכל תלוי בו, אם הוא יגיע מרוכז אין אף אחד שיכול לעשות נגדו משהו, בטח לא גילברט, למרות שהנ"ל הגיע העונה לגמר אליפות כלשהי בסין ונחשב לשחקן בעל טכניקה לדוגמה.


מארק אלן (7) - מיטצ'ל מאן: עונה חיובית בסה"כ לאלן, האירי היחיד שהעפיל לטורניר, שאפילו לא לוותה בהאשמות כלפי שחקנים ועסקנים כנהוג אצלו. היריב שלו, איש ושמו מאן, הוא השחקן היחיד שמעפיל לקרוסיבל לראשונה בקריירה - נקודה מעניינת כשלעצמה, כי זה קרה רק פעם אחת בעבר (2006) - אבל האמת שאפילו מאן כבר שיחק פעם בהיכל בגמר טורניר נוער בגיל 16. מאן הדיח בדרך שלושה שחקנים במשחקים צמודים, שניים מהם בדיסיידר. בהכירנו את המנטליות השברירית של אלן, יש לו סיכוי.

ג'ו פרי (10) - קיירן ווילסון: מתוך ארבעת ילידי 91' בטורניר ווילסון הוא הדבר האמיתי, בעיני רבים אלוף עולם עתידי. עונה מדהימה שלו, העפיל לכל טורניר מלבד הראשון, זכה בשנגחאי מאסטרס והגיע לחצי הגמר בברלין. קפץ ממקום 56 למקום 18, והוא עוד יעלה אחרי הטורניר. זכייה בתואר ניקוד היא דבר מאוד משמעותי לביטחון של שחקן סנוקר, ולדעתי זה מה שיעשה את ההבדל בינו לבין שחקנים צעירים אחרים. אפשר לראות את זה אפילו על יריבו, ג'ו פרי הותיק, שלקח טורניר דירוג ראשון סוף-סוף בעונה שעברה והפך העונה לשחקן משמעותי בסבב עם שני חצאי-גמר ועוד שני רבעי-גמר. השניים נפגשו לא מזמן בגרנד-פרי ופרי ניצח, כאן אני הולך עם ווילסון.


מייקל ווייט (15) - סאם ביירד: ווייט, עוד יליד 91', עדיין ממוקם בטופ 16 בזכות הטורניר בהודו שבו הוא ניצח בעונה שעברה, אבל האמת שמאז לא היו לו הישגים משמעותיים. ביירד העפיל לטורניר בזכות הגרלה נוחה נגד שחקנים מהטופ 64. שני השחקנים מרוצים מההגרלה שנקבעה להם, וזה המשחק החלש בסיבוב הראשון על הנייר. השניים נפגשו לא מזמן באירוע PTC בפולין וביירד ניצח.

מארק סלבי (2) - רוברט מילקינס: עונה חלשה מאוד בסטנדרטים של סלבי, ללא אף גמר, והמקום הראשון בעולם בסכנה (בטורניר הוא מדורג שני מכיוון שהאלוף היוצא מדורג ראשון אוטומטית - בינגהם). הוא גם החמיץ שלושה טורנירים מסיבות אישיות, כולל השניים האחרונים, מעניין יהיה לראות אם הראש שלו בטורניר. בפינת הבשורות הטובות, לסטר סיטי רצה לאליפות. יריבו מילקינס ממשיך להסתובב בטופ 32 בלי לאיים על שום תואר כבר שנים, פרט לתקופה קצרה בה נפל לחובות הימורים וירד בדירוג.


שבת ב-12:00, בינגהם - קרטר, אחלה משחק פתיחה.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

תודה רבה! מאד מעניין,
לצערי, סנוקר בניגוד לכדורסל, הוא משחק שאני צופה בו רק אם הוא נמצא בטלויזיה. אז כשגרתי בארץ זה קרה הרבה, אבל מאז זה לא קורה כמעט בכלל.
מוזר שבחצי הראשון אני עדיין מכיר את כל השחקנים, ובחצי השני אני לא מכיר לפחות 5-6. כך או כך, הפייבוריטים שלי בעבר היו מרק ווליאמס ומרק סלבי ואני מניח שעדיין, למרות שמה שכתבת על הווילסון הזה מעניין.
אולי איכשהו כן אמצא מקום שמראה קצת, באחד הפאבים האיריים או משהו כזה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אלוף העולם בחוץ....
אלי קארטר מנצח את בינגהם בדיסיידר אאארררוווךךך...
קארטר הצליח לעלות ל8-5 ואז בינגהאם התעשת,לקח 4 רצופים ועלה ל8-9.
קארטר השווה עם סנצ'ורי ואז הגיע הדיסיידר שנמשך כמעט שעה...

עולה נוסף לשמינית הגמר הוא מרקו פו שדורס את פיטר אבדון 10-2.....

ההימורים שלי הולכים לא רע. מקגיל מפתיע את מרפי, קרטר הופך את בינגהם לאלוף-לשעבר, אבדון עף מהר ואם אני מזהה נכון את קולו, נראה שהוא התיישב מיד בכיסא הפרשן ב-BBC. במשחקים שעדיין מתנהלים, מקמאנוס מוביל על מגוויר חסר הסבלנות ורובי וויליאמס מוביל על וולדן, שנראה די רע בינתיים אבל אני מניח שיתעשת וינצח. רוני מתחיל לשייט.

עד רבע הגמר משחקים במתכונת של שני שולחנות - שני משחקים במקביל. השולחן שעליו מתנהל כרגע הקרב הסקוטי מעורר בעיות מאז תחילת הטורניר. שחקנים מתלוננים על קיקים ובאונסים ("קיק" - מגע לא נקי בין כדורים שמשפיע על תנועתם, ונובע מסיבות שעדיין לא התבהרו למדע ו"באונס" - כדור שחוזר מהר מדי אחרי פגיעה בקירות) ונראה שבמהלך הלילה יעטפו אותו מחדש.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

וכמובן שאי-אפשר להתעלם מפרישתו של סטיב דיוויס.

הוא היה השליט בסבב בימים שבהם שליש מאוכלוסיית בריטניה צפתה בגמר אליפות העולם, ושיאי הרייטינג לצפייה אחרי 12 בלילה נקבעו (ומעולם לא נשברו). הוא היה האיש הרע; המכונה ההתקפית המשעממת שגרפה שש אליפויות עולם, שש אליפויות בריטניה ושלושה תארי מאסטרס, בונה בכך את הפופולריות של יריביו היצירתיים, חביבי הקהל אלכס היגינס וג'ימי ווייט. הוא היה הדמות לחיקוי עבור אלה שהיו ילדים בשנות השמונים והפכו למקצוענים בשנים האחרונות, בראשם רוני אוסאליבן שהיה כנראה הצופה היחיד בבריטניה שהיה בעדו. הוא היה השחקן הבכיר המבוגר בסבב, טופ-16 אחרי גיל 50, כולל הניצחון המרגש על מארק קינג בסיבוב הראשון ב-2010 והניצחון החשוד על היגינס בסיבוב השני. הוא היה דמות ב-Spitting Image, אישיות השנה בספורט הבריטי לשנת 1988 והשחקן הכי גדול בכל הזמנים - עד הופעת סטיבן הנדרי. אבל יותר מכל, התפקיד שלו היה לחתוך את השחור ההוא החוצה בגמר של 1985.

חוץ מזה, הוא בחור מאוד מצחיק. ממליץ לכולם פה - כלומר, לשניכם - לראות את שחזור הגמר ההוא https://www.youtube.com/watch?v=lDgme-cbj-k

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

הלו הלו, אני גם עוקב.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

ומה היה בגמר של 1985 ואיזה שחור נחתך החוצה?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

כאן: https://youtu.be/hNZeibxT_Ik

בשחזור הפריים הזה לפני כמה שנים, שהבאתי כאן מוקדם יותר, כל המכות המשוגעות שטיילור החטיא במקור נכנסו לו בטעות.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

ואו, מגניב.

אגב, אני התחלתי להתעניין בסנוקר (ואז הפסקתי כי זה תקצירי משחקים זה קצת משעמם כי זה כמו לראות את סטפ קארי קולע מאה שלשות רצופות בחימום) בתחילת שנות ה90 עם הכניסה של הכבלים וערוץ הספורט, ואז כמובן סטיב דיוויס היה הכוכב הלא מעורער.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

תקצירי סנוקר זה באמת דבר משמים. בכלל, משחק סנוקר מעניין הוא משחק מלא טעויות, קיקים ופוקסים קטנים.

אם התחלת לצפות בתחילת שנות התשעים כנראה שהכוכב הבלתי מעורער שאתה מתכוון אליו הוא סטיבן הנדרי, נער הזהב הסקוטי. דיוויס לא לקח שום תואר גדול אחרי 1989.


בכל אופן, אחרי כמה הימורים טובים אני נופל בגדול עם רוברטסון, שחשבתי שינצח בקלות אבל בינתיים מקבל בראש ממייקל הולט התזזיתי. מה שמאפיין את רוברטסון לאורך השנים הוא בניית הברייקים המעולה שלו, יחד עם קליעות מרחוק ויכולת להעניש מיד את היריב שפספס הזדמנות. אז הקליעות מרחוק הולכות טוב, אבל איכשהו כל ברייק שלו נגמר אחרי שלושים-ארבעים נקודות באיזו יציאה לא טובה לאדום הבא וכל חלופת סייפטיז מסתיימת כשידו של הולט על העליונה.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

אני זוכר גם את דיוויס וגם את הנדרי (ולא זוכר שום תחרות או תואר), אבל זה באמת היה לגמרי דיוויס ככוכב העבר הנערץ מול הנדרי הצעיר והנמרץ והמבטיח.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

הולט אכן מעיף את רוברטסון 10-6. הפתעה ענקית וכנראה הנצחון הגדול בקריירה של הולט שכבר לא כל כך צעיר (37)...

לא מאמין שפספסתי את ההזדמנות לדווח על נצחון מוחץ של מרקו פו (10-2 על אבדון) עם הכותרת - מרקו עשה פו והעיף את אבדון....
אז הנה. עשיתי את זה בכל זאת....

היית יכול גם מרקו עשה פו והעיף את אבדון לאבדון.

המשחק האחרון בסיבוב הראשון - ווילסון-פרי - הולך לדיסיידר, אחרי פריים של 57 דקות, עמוס בסייפטיז, התלבטויות טקטיות, התנהגות מוזרה של השולחן ומכות "hit and hope", כשלאחד השחקנים נגמר הכוח לחכוך ולהפוך באפשרויות שבפניו.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

תענוג.
אחד המרתקים שיצא לי לראות לאחרונה!

נקווה שגם הדיסיידר לא יאכזב.

וילסון לשמחתי מנצח... ומשלים סיבוב ראשון עם 7 מדורגים בחוץ... ולא סתם מדורגים - 3 מ4 המדורגים הראשונים (בינגהאם, רוברטסון ומרפי).
טראמפ המדורג 5, נחלץ הערב מגורל דומה כשחזר מפיגור 7-3 ולקח 7 מ8 פריימים מול ליאנג וונבו.

המפגש המעניין ביותר לדעתי בסיבוב השני יפגיש את טראמפ עם דינג. אני צופה שהמנצח בינהם יגיע לגמר.
בחצי השני של ההגרלה, אני מייחל לקרב ענקים בחצי הגמר בין רוני לסלבי...

משחק הפכפך של מילימטר לפה ולשם. שני השחקנים קלעו מכות גדולות, שניהם סבלו ממזל טוב ורע, שניהם קיבלו הזדמנויות לנצח ופספסו תחת הלחץ. פרי עושה את הטעות האחרונה.


שבעה מדורגים אמנם הודחו בסיבוב הראשון, אבל היחיד שבאמת היה אמור לנצח ועף הוא רוברטסון. מרבית הלא-מדורגים שהעפילו הם שחקני סף טופ-16 או כאלה שכבר היו בסטטוס הזה בעבר.

הסיבוב השני התחיל בינתיים. בסיבוב השני יש פחות הפתעות בד"כ, מן הסתם כי יש בו חצי מהמשחקים אבל גם בגלל שבסיבוב הראשון השחקנים הלא-מדורגים מגיעים "חמים" מסיבובי המוקדמות והשחקנים המדורגים עדיין קרים, ומכיוון שהאנדרדוגים מרגישים שעשו את שלהם אחרי ניצחון בסיבוב הראשון. הטוב מ-25 פריימים, המשחק מחולק לשלושה סשנים.


קרטר - מקמאנוס: שני לא מדורגים. קרטר מוביל 3-5 וצפוי לנצח, מקמאנוס עוקר לצופים את העיניים עם חליפת שתי וערב. למקמאנוס היתה הזמדנות להוביל 3-4, הסיכוי היחיד שלו לנצח הוא אם קרטר ייחלש כי כרגע הוא נראה מצוין.

וולדן - היגינס: וולדן לא הבריק בסיבוב הראשון נגד רובי וויליאמס, היגינס דווקא נראה מעולה אחרי ארבעה סנצ'וריז נגד דיי. וולדן לא צפוי כאמור, יכול להתרומם פתאום למשחק שיא, אבל היגינס נראה עדיף בבירור. נפגשו לא מזמן בחצי גמר טורניר בסין, וולדן ניצח 5-6.


טראמפ - דינג: המשחק של הסיבוב השני בה"א הידיעה, משחק שיכול להיות שווה גמר. שני השחקנים חזרו מפיגור משמעותי בסיבוב הראשון, דינג נראה גמור בפיגור 8-6 אחרי שהוא זרק פריים שהיה שלו אבל חזר וניצח ארבעה רצופים. טראמפ פיגר 7-3 נגד ליאנג וונבו המצוין אבל ניצח שבעה משמונת הפריימים האחרונים. בהפסקת המחצית של הסשן, בפיגור 7-6, טראמפ הבטיח בטוויטר שאם ינצח, בירות חינם עליו. ואכן, משבע בערב עד 23:30 פאב Graduate בשפילד התמלא בשותי-חינם שניצלו את ההבטחה שלו וחוררו לו את הכיס בכמה מאות פאונדים. מי ינצח? פיפטי-פיפטי.

וויליאמס - הולט: הניצחון של הולט על רוברטסון היה הפתעה גדולה, בעיקר בגלל שהאוסטרלי לא שיחק רע במיוחד (מה גם שהולט ניצח אותו פעם אחרונה בשנת 2000) אבל נכנע לתצוגה מעולה של יריבו הבינוני. מארק וויליאמס גמר מעשית את המשחק נגד דוט בסשן הראשון. נראה לי שזה המשחק שידגים את הנקודה שאיתה פתחתי את הפוסט הזה; הולט יראה כמו הולוגרמה חיוורת של השחקן מהסיבוב הראשון והמשחק הזה תלוי בוויליאמס. שני טיפוסים אקספרסיביים, יהיה מעניין. מתחיל מחר.


מקגיל - פו: גם המשחק הזה כבר יצא לדרך ופו מוביל 3-5. התחילו בסנצ'ורי לכל צד. מקגיל מחזיק מעמד אבל צריך היה לנצח את הפריים האחרון. פו ממשיך לטוס מתחת לרדאר, וינצח כנראה. המשחק הזה יסתיים כבר מחר בלילה, והמפסיד יימנע ממפגש לא נעים עם רוני.

הוקינס - אוסאליבן: רוני עשה את שלו נגד גילברט בלי יותר מדי רעש, אותו הוא שמר להמשך - מסרב לדבר בינתיים עם העיתונאים ועם ה-BBC בניגוד לחוזה השחקנים. הוקינס שיחק זוועה אבל לא נתקל בהתנגדות מצד ז'אנג אנדה. ההיסטוריה לא מבשרת טובות להוקינס; המפגש הראשון ביניהם היה ב-2002 והוא ניצח, אבל מאז רוני עם עשרה ניצחונות רצופים, כולל בגמר אליפות העולם 2013. 10-1 היתה גם התוצאה בגמר המאסטרס לא מזמן ביניהם.


אלן - ווילסון: אלן חלף בקלות על פני מיצ'ל מאן החביב והנאיבי, 3-10. ווילסון, כאמור, שרד מותחן עצבני נגד פרי. איזו סיטואציה מועילה יותר לשחקן בטורניר מרתוני כזה? לא ברור, אבל אני לגמרי רואה את ווילסון עובר עוד שלב כי הוא פשוט עשוי מהחומר הנכון. אלן, לעומתו, מתמחה בשנים האחרונות בלעוף אחרי סיבוב או שניים, לריב עם בארי הרן וללכת הביתה עם קנס מכובד, אבל אני לא מחזיק מרוח-הלחימה שלו על השולחן.

ביירד - סלבי. נו באמת. סלבי קצת נרדם אחרי יתרון 2-7 בסיבוב הראשון נגד מילקינס אבל לא באמת הסתכן בהדחה בשום שלב. עכשיו הוא פוגש יריב חלש בהרבה. ביירד דווקא הרשים בסיבוב הראשון עם שני סנצ'וריז וארבעה פריימים רצופים בסוף המשחק נגד מייקל ווייט, אבל יבוא כדי להתבטל מול אלוף העולם לשנת 2014. כל דבר אחר יפתיע אותי מאוד.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

הערב יסתיים השלב השני.
4 כבר עלו לרבע שלשום -
מרקו עשה פו גם למקגיל...
סלבי היה בדרך לנצחון קל וצפוי על ביירד כשהוביל 11-7, אבל נחלש פתאום והפסיד 4 פריימים רצופים... ביירד כנראה נבהל מגודל המעמד ועשה המון טעויות שנתנו לסלבי את שני הפריימים הבאים...
מקמאנוס הצליח לייצר מהפך ולהעיף את קרטר.
ומארק ויליאמס אכן עלה די בקלות מול הולט.

הערב -
וילסון עם 11-5 קרוב מאד לנצחון על מארק אלן. לא רואה את אלן עושה 8-1...
גם דינג (מול טראמפ) והיגינס (מול וולדן) עם רגל וחצי בשלב הבא כשהם מובילים 6-10.
הקרב הצמוד, קצת במפתיע, מתחולל בין רוני לבארי הוקינס. הוקינס מוביל 9-7 אחרי שני סשנים ולא נראה כמי שהולך לקרוס בסשן השלישי... נזכיר שהוקינס עם רקורד של 3 חצאי גמר רצופים באליפויות הקודמות... מקווה שרוני יתאפס על עצמו. אני ממש רוצה לראות אותו מגיע שוב גבוה באליפות...

הניצחון של מקמאנוס על קרטר הושפע מאוד מהתפרעויות השולחן. קרטר איבד ריכוז לחלוטין כשהכדור הלבן זינק מהקירות למקומות בלתי צפויים, ואפילו בברייקים הטובים שלו כל מכה שנייה לוותה ב"קיק". בהפסקת המחצית של הסשן, פיטר אבדון ששימש כפרשן ב-BBC באותו משחק, הלך לשוחח איתו והבטיח לו, כדבריו, שייק בננה אורגני אחרי המשחק (קרטר, בייאושו מהמערכת החיסונית חסרת התקנה שלו, מנהל גם הוא אורח חיים צמחוני). זה לא עבד. קרטר המשיך לשלוח מבטים זועמים לכל עבר ואיפשר למקמאנוס לחזור למשחק, לקחת רק הזדמנויות בטוחות ולנצח.

המשחק בין הולט לוויליאמס הושפע גם הוא מהבעיות בשולחן מס' 1 (שנבנה מחדש בינתיים), אבל התנהל באווירה שונה לגמרי. השניים חברים טובים, התחבקו לפני כל תחילת סשן ודיברו ביניהם בהפסקות, התנהגות יוצאת דופן למשחק באליפות העולם.

דינג שלט לאורך כל המשחק מול טראמפ, אבל גם הוא לא היה בשיאו. טראמפ התעסק בשטויות (תוך כדי מחצית הסשן השני הוא צייץ כנגד דומיניק דייל, שמשמש כפרשן ביורוספורט והעביר ביקורת על יכולת השליטה של טראמפ בכדור הלבן), שיחק משחק התקפי מדי וחסר אחריות.

קיירן ווילסון גמר את המשחק נגד אלן בסשן הראשון, וזחל לקו הסיום בשניים הבאים. שחקן שחקן, אני הולך איתו מתחילת האליפות ומוכן לזרוק הימור זהיר על מפגש בינו לבין רוני בחצי הגמר.

אוסאליבן בפיגור מול הוקינס למרות שהוא משחק מצוין וגומר פריימים בהזדמנות אחת. הוקינס פשוט לא עושה טעויות, משחק בשיא הריכוז ונראה נחוש לשבור את הנחאס מול רוני. כל פריים של 50-50 הלך להוקינס בינתיים, ואני לא מאמין שזה ימשיך ככה. לדעתי, הוקינס לא יעמוד בבליץ של שלושה פריימים בחצי שעה שרוני ייצר שם מתישהו.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

ראיתי את טראמפ אתמול וזה היה נורא. כמו לראות את ברצלונה במשחקים שבהם מסי לא מתפקד וברור לגמרי שכל מתפרצת של היריבה תסתיים בגול.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

רוני עם 3 פריימים רצופים כופה דיסיידר.

לא לפספס. רוצו למסך...

סעמק

קצת אנטיקליימקס מה שקרה שם...

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)